מנקודת המבט המקראית
בעלי חיים
בדרך זו או אחרת בעלי החיים ממלאים תפקיד בחייהם של כל בני האדם. האם יש חשיבות לאופן שבו אנו נוהגים בהם?
כיצד צריכים בני האדם לנהוג בבעלי החיים?
מה אומרים אנשים?
יש הסבורים שהאדם יכול לנצל את בעלי החיים לכל מטרה שהוא רואה לנכון. אחרים חושבים שיש לתת לבעלי החיים את אותו היחס שנותנים לבני האדם.
פעיל ידוע למען זכויות בעלי החיים ציין שזוהי זכותם הבסיסית של בעלי החיים ”שלא יראו בהם משאבים או מצרך כלכלי ותו לא”. הוא הוסיף: ”עלינו להפסיק לנהוג בבעלי חיים לא־אנושיים כאילו היו רכושנו”.
במקרה שנתפס בעיני רבים כקיצוני, הותירה המיליארדרית ליאונה הלמסלי קרן נאמנות בסך 12 מיליון דולר לכלבתה וביקשה בצוואה שהיא תיקבר לצדה לאחר מותה.
נקודה למחשבה: כיצד לדעתך צריך להתייחס לבעלי חיים?
מה אומר המקרא?
יהוה אלוהים, בורא החיים, אמר לבני האדם: ”רדו בדגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה הרומשת על הארץ” (בראשית א׳:28). הגיוני אפוא להסיק שבעיני אלוהים בני האדם נעלים על בעלי החיים.
לפני הפסוק המצוטט לעיל מופיעה הצהרה חשובה הנותנת משנה תוקף למסקנה זו. המקרא מציין: ”ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם” (בראשית א׳:27).
הואיל ונבראנו ”בצלם אלוהים”, אנחנו יכולים לשקף בצורה ייחודית את תכונותיו, כגון חוכמה, צדק ואהבה. בני האדם גם ניחנים במוסריות וברוחניות. לעומת זאת, מבעלי החיים נעדרים המאפיינים האנושיים הללו מכיוון שהם לא נבראו ”בצלם אלוהים”. בעלי החיים נחותים מהאדם, והם לא נועדו לקבל את אותו היחס שיש להעניק לאנשים.
האם זה אומר שיש לבני האדם הזכות להתעלל בבעלי חיים? לא.
בתורה שנתן אלוהים לבני ישראל הוא הורה להם לתת לבעלי החיים מזון ומנוחה, לעזור להם בעת מצוקה ולוודא שלא ייפגעו (שמות כ״ג:4, 5; דברים כ״ב:10; כ״ה:4).
”ששת ימים תעשה מעשיך. וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך” (שמות כ״ג:12).
האם זה פסול להרוג בעלי חיים?
מה אומרים אנשים?
חלק מהציידים והדייגים הורגים בעלי חיים לשם הספורט והריגוש שבמרדף אחר החיה ולכידתה. אחרים מסכימים עם הסופר הרוסי לב טולסטוי אשר כתב שהריגת בעלי חיים ואכילתם הן מעשה ”פשוט בלתי מוסרי”.
מה אומר המקרא?
אלוהים מרשה לבני האדם להרוג בעלי חיים כדי להגן על חיי אנוש או לספק כסות לאדם (שמות כ״א:28; מרקוס א׳:6). המקרא גם מציין שבני אדם יכולים להרוג בעלי חיים לצורכי מזון. ”כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה”, נאמר בבראשית ט׳:3. אפילו ישוע עזר לתלמידיו ללכוד דגים, ולאחר מכן הם אכלו אותם (יוחנן כ״א:4–13).
עם זאת, המקרא מציין ש”אוהב חמס [אלימות] שנאה נפשו” של אלוהים (תהלים י״א:5). מכאן ניתן להסיק שאלוהים אינו רוצה שנפגע בבעלי חיים או נהרוג אותם רק לשם הנאה או ספורט.
מן המקרא עולה שאלוהים מייחס ערך רב לחייהם של בעלי החיים.
במקרא נאמר שבתקופת הבריאה עשה אלוהים ”את חיית הארץ למינה, ואת הבהמה למינה, ואת כל רמש האדמה למינהו. וירא אלוהים כי טוב” (בראשית א׳:25).
המקרא מציין שיהוה ”נותן לבהמה לחמהּ” (תהלים קמ״ז:9). אלוהים ברא מערכת אקולוגית המספקת די והותר מזון ומחסה לבעלי החיים.
דוד מלך ישראל אמר לאלוהים בתפילה: ”אדם ובהמה תושיע, יהוה” (תהלים ל״ו:7). לדוגמה, לפני שהביא יהוה את המבול להשמדת עושי הרע, הוא דאג להושיע שמונה אנשים ומגוון בעלי חיים (בראשית ו׳:19).
אין ספק שבעלי החיים שברא יהוה יקרים לו מאוד, והוא מצפה מבני האדם לנהוג בהם כראוי.
”יודע צדיק נפש בהמתו” (משלי י״ב:10).