”אל תדאגו ליום מחר”
רנה הייתה על סף התמוטטות. לבעלה מתיו לא הייתה עבודה קבועה למעלה משלוש שנים. ”יצאתי מדעתי מרוב דאגה”, נזכרת רנה. ”חוסר הוודאות ממש תסכל אותי!” מתיו ניסה להרגיע את אשתו ואמר לה שתמיד היה להם כל מה שהם צריכים. ”אבל עדיין לא מצאת עבודה!” אמרה רנה. ”אנחנו זקוקים לכסף!”
אובדן עבודה מוליד ללא ספק דאגות ומתחים. ’כמה זמן אשאר ללא עבודה?’ תוהה אדם מובטל. ’איך נוכל לגמור את החודש?’
חששות אלו אומנם טבעיים, אך ישוע נתן עצה מציאותית היכולה לעזור להפיג את המתחים. הוא ציין: ”אל תדאגו ליום מחר, ... די לו ליום צרתו” (מתי ו׳:34).
ממה אתה חושש?
ישוע לא אמר שעלינו להתעלם מהבעיות שלנו. אולם החשש מפני מה שעלול לקרות מחר רק מוסיף על דאגות היום. לאמיתו של דבר, אין לנו כמעט כל שליטה על מה שיקרה מחר, לטוב או לרע. אך נוכל לנקוט צעדים כדי להתמודד עם המצב הנוכחי.
אין ספק שקל לומר אך קשה ליישם. רבקה, שבעלה פוטר לאחר 12 שנות עבודה, אומרת: ”כאשר אתה מוצף ברגשות עזים, קשה לחשוב על דברים בהיגיון. אבל זה מה שהיינו חייבים לעשות. לכן ניסיתי לשלוט ברגשות שלי. כאשר פחדיי הגרועים מכול לא התממשו, הבנתי שאין טעם לדאוג יותר מדי. התמקדנו בהווה וניסינו לפתור את הבעיות שהיו לנו באותו רגע, והדבר עזר לנו להפיג מתחים רבים”.
שאל את עצמך: ’ממה אני הכי חושש? מה הסיכוי שזה באמת יקרה? כמה כוחות אני מבזבז על דאגות בנוגע למה שיקרה או לא יקרה בעתיד?’
ללמוד להסתפק במועט
גישתנו עשויה להשפיע על רגשותינו. מסיבה זו מעודד אותנו המקרא לפתח את הגישה הבאה: ”כאשר יש לנו מזון ובגדים, נסתפק נא בהם” (טימותיאוס א׳. ו׳:8). להסתפק במועט משמעו לרסן את רצונותינו ולהיות מרוצים כאשר צרכינו היומיומיים באים על סיפוקם. השאיפה להשיג יותר רק תסכל את מאמציך לפשט את חייך (מרקוס ד׳:19).
רנה למדה להסתפק במועט לאחר שבחנה את מצבה בצורה מציאותית. היא אומרת: ”אף פעם לא נשארנו ללא חשמל או נפט לחימום הבית, ואף פעם לא מצאנו את עצמנו ברחוב. הבעיה האמיתית הייתה שלא היינו רגילים לחיות כך, והרצון הלא־מציאותי שלי לשמור על רמת החיים הקודמת שלנו רק הגביר את המועקה שלי”.
רנה הבינה די מהר שמה שגרם למצב להיראות בלתי נסבל היה הגישה שלה, ולא הנסיבות שלה. ”הייתי צריכה להתמודד עם המצב כמו שהוא ולא להתמקד באיך שהייתי רוצה שהוא יהיה”, היא אומרת. ”כשלמדתי להסתפק במה שאלוהים מעניק לנו מדי יום, הפכתי להיות אדם הרבה יותר מאושר”.
שאל את עצמך: ’האם יש לי את כל מה שאני צריך להיום? אם כן, האם אני יכול לחיות כל יום ביומו ולהיות בטוח שהצרכים שלי יסופקו גם מחר?’
גישה נכונה היא הצעד הראשון הדרוש כדי להתמודד עם הקושי לחיות בצמצום.a אך אילו צעדים מעשיים תוכל לנקוט אם בשל פיטוריך פחתה הכנסתך?
[הערת שוליים]
a למידע נוסף בנושא ”איך למצוא עבודה ולא לאבד אותה”, ראה עורו! מ־8 ביולי 2005, עמודים 3–11.
[תיבה בעמוד 5]
ההתמדה משתלמת!
פרד חיפש עבודה במשך שבועות אך מאמציו העלו חרס. הוא הרגיש שכל הדלתות נסגרו בפניו. ”זה היה כמו לחכות למישהו שיאסוף אותך בתחנת אוטובוס אבל אף אחד לא בא”, הוא אומר. פרד החליט לקחת שליטה על הדבר היחיד שהיה בשליטתו — המעשים שלו. הוא שלח קורות חיים גם לחברות שהיה סיכוי קלוש שהן יזדקקו לכישוריו. הוא חזר לכל חברה שהתעניינה בשירותיו והתכונן היטב לכל ריאיון. הוא היה משוכנע ש”מחשבות [תוכניות] חרוץ אך למותר [יתרון]” (משלי כ״א:5). פרד מספר: ”בחברה אחת עברתי שני ראיונות שבהם מנהלים בכירים תחקרו אותי לעומק”. אבל ההתמדה של פרד השתלמה. ”התקבלתי לעבודה”, הוא אומר.
[תיבה/תמונה בעמוד 6]
דבר חשוב יותר מכסף
מה חשוב יותר — ערכי המוסר שלך או ההכנסה שלך? תן דעתך לשני פסוקים מספר משלי.
”טוב רש הולך בתומו מעיקש דרכַיִם, והוא עשיר” (משלי כ״ח:6).
”טוב ארוחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו” (משלי ט״ו:17).
אין ספק אפוא שאובדן עבודה אינו גורע מיושרו המוסרי של האדם ומערכו. לכן כאשר בעלה של רנה איבד את מקום עבודתו, היא אמרה לילדיה: ”אבות רבים נטשו את המשפחות שלהם. אבל אבא שלכם עדיין כאן בשבילכם. אתם יודעים שהוא אוהב אתכם מאוד ושהוא תמיד מוכן לעזור לכם להתמודד עם כל הבעיות שלכם. הוא האבא הכי טוב בעולם!”