מן התסריט ועד האקרנים

בעשרות השנים האחרונות הפכה הוליווד למעיין נובע של סרטים שוברי קופות.‏ לתופעה זו השלכות גלובאליות,‏ הואיל וסרטים אמריקניים רבים יוצאים לאקרנים בארצות אחרות כעבור מספר שבועות,‏ ולפעמים רק ימים ספורים לאחר הקרנת הבכורה בארה״ב.‏ ישנם סרטים שעולים למסכים באותו היום בכל רחבי העולם.‏ ”‏השוק הבינלאומי הוא סביבה תוססת הולכת וגדלה”‏,‏ אומר דן פלמן,‏ נשיא ענף ההפצה הפנים־ארצית של סרטי האחים וורנר.‏ ”‏כך שכאשר אנחנו עושים סרטים,‏ זוהי הזדמנות בינלאומית בשבילנו”‏.‏ כיום יותר מתמיד,‏ מה שקורה בהוליווד משפיע על תעשיית הבידור ברחבי העולם.‏a

אולם,‏ לא כל כך קל להפיק סרט רווחי.‏ סרטים רבים צריכים להכניס למעלה מ־100 מיליון דולר רק כדי לכסות את הוצאות ההפקה והשיווק.‏ ולא זו בלבד,‏ אלא שהקהל הבלתי צפוי הוא זה שבסופו של דבר יקבע אם הסרט מוצלח או לא.‏ ”‏אתה אף פעם לא יכול לצפות בכל רגע נתון מה ירגש וימשוך את הקהל”‏,‏ אומר דיוויד קוּק,‏ פרופסור ללימודי קולנוע באוניברסיטת אֶמוֹרי.‏ אם כן,‏ כיצד מגדילים יוצרי הסרטים את סיכויי ההצלחה שלהם?‏ כדי להשיב על כך,‏ עלינו להבין תחילה כמה עובדות בסיסיות על תהליך הפקת הסרט.‏b

קדם־הפקה — הנחת התשתית

קדם־ההפקה הוא בדרך כלל השלב הארוך ביותר וגם החשוב ביותר בהפקת הסרט.‏ כבכל פרויקט גדול,‏ ההכנה המוקדמת היא הגורם המכריע.‏ היוצרים מקווים שכל דולר המושקע בקדם־ההפקה יחסוך פי כמה וכמה במהלך הצילומים.‏

יצירת סרט קולנוע מתחילה בסיפור העלילה,‏ שיכול להיות פרי הדמיון או מבוסס על סיפור אמיתי.‏ התסריטאי מעבד את הסיפור לתסריט.‏ התסריט עובר כמה וכמה שינויים ותיקונים לפני הכנת הגרסה הסופית,‏ הנקראת תסריט לצילום.‏ התסריט לצילום מכיל את הדיאלוגים וכן תיאורים קצרים של קטעי הפעולה בסרט,‏ ויש בו גם הוראות טכניות כגון הנחיות צילום ומעברים בין סצינות.‏

בכל אופן,‏ התסריט מוצע למכירה למפיק כשהוא עדיין בשלב הראשוני.‏c איזה תסריט עשוי לעניין את המפיק?‏ קהל היעד של סרטי הקיץ הוא בדרך כלל בני נוער וצעירים בני 20 פלוס — ”‏קהל הפופקורן”‏,‏ כפי שכונה בפי מבקר סרטים.‏ לפיכך,‏ המפיק אולי ירצה סיפור שיקסום לקהל הצעיר.‏

מה שהמפיק יעדיף עוד יותר הוא תסריט שפונה אל בני כל הגילים.‏ למשל,‏ סרט על גיבור־על מחוברות קומיקס ללא ספק יעניין את הילדים שכבר מכירים את הדמות,‏ והוריהם ודאי יתלוו אליהם לצפייה בסרט.‏ אבל איך מפתים יוצרי הסרטים את בני הנוער ואת הקהל הצעיר?‏ המפתח הוא ”‏תוכן לוהט”‏,‏ כותבת ליזה מאנדי בוושינגטון פוסט מגזין.‏ שפה גסה,‏ קטעים אלימים במיוחד ומנה נדיבה של סקס הם כולם שיטות ”‏להגדיל ככל האפשר את פוטנציאל ההכנסות של הסרט מבלי להזניח אף קהל יעד”‏.‏

אם המפיק סבור שיש לתסריט פוטנציאל,‏ הוא ירכוש אותו וינסה להחתים במאי ידוע וללהק שחקן או שחקנית מפורסמים.‏ במאי בעל מוניטין וכוכב או כוכבת קולנוע ידועים ימשכו את הקהל לבוא ולצפות בסרט עם צאתו לאקרנים.‏ וכבר בשלב ראשוני זה,‏ השמות הגדולים עשויים למשוך משקיעים למימון הסרט.‏

שלב נוסף בקדם־ההפקה הוא הכנת סְטוֹרִיבוֹרְד,‏ או טבלת סיפור.‏ הסטוריבורד הוא למעשה סדרת סקיצות המתארת את השתלשלות המאורעות בסרט,‏ במיוחד של קטעי פעולה.‏ הוא משמש כמעין תוכנית עבודה לצלם הקולנוע וחוסך זמן רב במהלך הצילומים.‏ כפי שמציין הבמאי והתסריטאי פרנק דרבונט,‏ ”‏אין דבר יותר גרוע מלהסתובב על הסט ולבזבז יום צילומים שלם במחשבה על איפה למקם את המצלמה”‏.‏

יש להחליט על דברים נוספים רבים בשלב קדם־ההפקה.‏ למשל,‏ באילו אתרים יתבצעו הצילומים?‏ האם יהיה צורך בנסיעות?‏ איך לבנות ולעצב את הסטים הפנימיים?‏ האם צריך לעצב ולהכין תלבושות?‏ מי ידאג לתאורה?‏ מי יאפר את השחקנים ויטפל בעיצוב השיער?‏ ומה לגבי הסאונד,‏ האפקטים המיוחדים והפעלולים?‏ וזוהי רק טעימה על קצה המזלג משלל ההיבטים של עשיית סרט שדורשים התייחסות עוד לפני שמתחילים לצלם אפילו סצינה אחת.‏ אם תצפה בכתוביות הסיום של סרט עתיר תקציב,‏ תמצא צוות של מאות אנשים שעבדו מאחורי הקלעים.‏ ”‏דרושה עיר של אנשים כדי לעשות סרט באורך מלא”‏,‏ אומר טכנאי שעבד בסרטים רבים.‏

הפקה — צילום הסרט

צילום סרט יכול להיות פרויקט מתיש,‏ יקר שעשוי להימשך זמן רב.‏ דקה מבוזבזת יכולה לעלות אלפי דולרים.‏ במקרים מסוימים צריך להטיס את השחקנים,‏ אנשי הצוות והציוד לפינה נידחת בעולם.‏ וגם אם אין צורך בנסיעות,‏ כל יום צילומים הוא נגיסה ענקית בתקציב הסרט!‏

צוותי התאורה,‏ עיצוב השיער והאיפור הם בין הראשונים על הסט,‏ או אתר הצילום.‏ בכל יום צילומים,‏ כוכבי הסרט מבלים לעתים שעות על גבי שעות בהתכוננות להופעה לפני המצלמה.‏ וכשכולם מוכנים,‏ מתחיל יום צילומים ארוך.‏

הבמאי מפקח מקרוב על הצילום של כל סצינה.‏ גם סצינה פשוטה יחסית מצריכה לעתים יום צילומים שלם.‏ את רוב הסצינות בסרט מצלמים במצלמה אחת,‏ ולכן צריך לפעמים לבצע את הסצינה כמה וכמה פעמים בשביל להשיג זוויות צילום שונות.‏ בנוסף לכך,‏ לעתים יש לחזור על צילומי הסצינה כדי להשיג את הביצוע הטוב ביותר או פשוט כדי לתקן בעיה טכנית.‏ כל ניסיון צילום נקרא בשפה המקצועית ”‏טֵייק”‏.‏ בסצינות ארוכות נדרשים לפעמים 50 טייקים או יותר!‏ לאחר מכן — לרוב בסוף יום הצילומים — הבמאי צופה בכל הטייקים ומחליט אילו מהם לשמור.‏ בסך הכול,‏ הצילומים יכולים להימשך שבועות או אפילו חודשים.‏

פוסט־פרודקשן — הפאזל מתחבר

בשלב הפוסט־פרודקשן עורכים את הקטעים המצולמים לסרט רציף.‏ תחילה,‏ מבצעים סנכרוּן בין הפסקול לסרט.‏ לאחר מכן,‏ העורך אוסף את הסצינות הלא־ערוכות ויוצר את הגרסה הראשונית של הסרט הנקראת טיוטת סרט.‏

בשלב זה מוסיפים גם אפקטים קוליים וויזואליים.‏ האפקטים המיוחדים — אחד ההיבטים המורכבים ביותר בעשיית הסרט — מתבצעים לעתים בעזרת גרפיקה ממוחשבת.‏ התוצאה הסופית יכולה להיות מרהיבה וקרובה מאוד למציאות.‏

גם הפסקול המוזיקלי מתווסף לסרט בשלב הפוסט־פרודקשן,‏ ומאפיין זה תפס כיום בסרטים מקום של כבוד.‏ ”‏תעשיית הסרטים דורשת כיום יותר פסקול מוזיקלי ומקורי מבעבר — לא רק עשרים דקות או מספר קטעי מוזיקה לרגעים דרמתיים,‏ אלא יותר משעה שלמה של מוזיקה”‏,‏ כותב אדווין בלק במגזין Film Score Monthly.‏

במקרים מסוימים,‏ סרט חדש שעבר עריכה מוצג לקהל מצומצם,‏ המורכב מידידיו של הבמאי ומעמיתים למקצוע שלא היו מעורבים בעשיית הסרט.‏ בהתאם לתגובותיהם,‏ הבמאי מחליט אם לצלם מחדש סצינות מסוימות או לבטל אותן.‏ היו מקרים שסיום הסרט שונה כולו עקב תגובות לא חיוביות בהצגה המוקדמת.‏

בסופו של דבר,‏ הגרסה המוגמרת עולה לאקרנים.‏ רק בשלב זה מתברר אם הסרט הוא שובר קופות או כישלון — או איפה שהוא באמצע.‏ אבל לא רק כסף מונח על הכף.‏ סדרת כשלונות עלולה להרוס הזדמנויות עבודה של שחקנים ולנפץ מוניטין של במאי.‏ ”‏ראיתי בשעתו איך עמיתיי למקצוע נפלו אחרי כמה פספוסים”‏,‏ מספר הבמאי ג׳ון בורמן על ראשית ימיו בתעשיית הסרטים.‏ ”‏המציאות הקשה של עסקי הסרטים היא שאם אתה לא מביא להנהלה את הכסף,‏ זורקים אותך החוצה”‏.‏

מובן שרוב האנשים שעומדים מחוץ לבית הקולנוע ומסתכלים על שלטי הפרסומות לסרטים לא חושבים על בעיות התעסוקה של יוצרי הסרטים.‏ השאלות החולפות במוחם הן:‏ ’‏האם אהנה מהסרט?‏ האם הוא שווה את מחיר הכרטיס?‏ האם הוא מזעזע או פוגע?‏ והאם הוא מתאים לילדים שלי?‏’‏ כיצד תשיב אתה על שאלות אלו כשתחליט באיזה סרט לצפות?‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 6]‏

‏”‏אתה אף פעם לא יכול לצפות בכל רגע נתון מה ירגש וימשוך את הקהל”‏.‏ (‏דיוויד קוּק,‏ פרופסור ללימודי קולנוע)‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמודים 6,‏ 7]‏

איך משווקים שובר קופות

הסרט צולם ונשלם.‏ מיליוני אנשים עומדים לצפות בו.‏ האם יקצור הצלחה?‏ הנה מספר שיטות שעוזרות ליוצרי הסרטים לשווק את הסרט ולהפוך אותו לשובר קופות.‏

◼ שיווק מפה לאוזן (‏Buzz)‏:‏ אחת הדרכים הטובות ביותר לעורר ציפייה לקראת סרט היא שמועות מפה לאוזן,‏ או בשפה המקצועית — ”‏באז”‏ (‏Buzz)‏. לפעמים הבאז מתחיל מספר חודשים לפני שהסרט עולה לאקרנים.‏ אולי מודיעים על סרט המשך ללהיט קודם.‏ האם הכוכבים שהופיעו בסרט הקודם יופיעו גם הפעם?‏ האם הוא יהיה טוב (‏או גרוע)‏ כמו הסרט הקודם?‏

במקרים מסוימים נוצר באז בגלל היבט שנוי במחלוקת בסרט — אולי סצינות מין מפורטות,‏ שהן חריגות יחסית לסרט ”‏מיינסטרים”‏ המיועד לקהל הרחב.‏ האם הסצינה עד כדי כך בוטה?‏ האם באמת הרחיקו לכת?‏ הוויכוחים הציבוריים בעד ונגד עושים פרסומת חינם ליוצרי הסרטים.‏ ובדרך כלל,‏ הפולמוס שנוצר פשוט מושך יותר קהל להצגת הבכורה.‏

◼ מדיה:‏ שיטות פרסום שכיחות יותר כוללות שלטי חוצות,‏ מודעות בעיתונים,‏ פרסומות בטלוויזיה,‏ טריילרים [‏קטעי ”‏בקרוב”‏]‏ המוצגים באולמות הקולנוע לפני הקרנת סרט באורך מלא וראיונות שבהם כוכבי הסרטים מקדמים את הסרט האחרון שהשתתפו בו.‏ האינטרנט הוא אמצעי פרסום עיקרי לקידום סרטים.‏ ”‏אם דורותי [‏מהקוסם מארץ עוץ‏]‏ הייתה מקליקה על העכבר במקום לנקוש בעקביה”‏,‏ כותב מבקר הקולנוע סטיב פרסל,‏ ”‏היא הייתה מוצאת קשת של אתרי סרטים המציעים רכילות על ידוענים,‏ טריילרים חדשים,‏ כרטיסים ולוחות זמנים”‏.‏

◼ שיווק מסחרי:‏ פריטים שיווקיים יכולים לעורר עניין בסרט.‏ למשל,‏ לסרט המבוסס על גיבור מחוברות קומיקס התלוו מוצרים שונים כגון תיקי אוכל,‏ ספלים,‏ תכשיטים,‏ בגדים,‏ מחזיקי מפתחות,‏ שעונים,‏ מנורות,‏ משחקי לוח ועוד.‏ ”‏בדרך כלל,‏ 40 אחוז מן הפריטים המסחריים הקשורים לסרט נמכרים עוד לפני עלייתו לאקרנים”‏,‏ כותב ג׳ו סיסטו במגזין פנאי ובידור של לשכת עורכי־הדין האמריקנית.‏

◼ קלטות וידיאו:‏ סרט שלא מכניס הרבה רווחים בבתי הקולנוע יכול לפצות על הפסדיו במכירות של קלטות וידיאו ביתיות.‏ ברוס נאש,‏ המפקח על הכנסות סרטי הקולנוע,‏ מציין ש”‏מכירות קלטות הווידיאו מהוות 40 עד 50 אחוז מכלל ההכנסות”‏.‏

◼ דירוג (‏רייטינג)‏:‏ יוצרי הסרטים למדו לנצל לטובתם את שיטת דירוג הסרטים.‏ למשל,‏ לפעמים יוצרי הסרט כוללים בו בכוונה תכנים מסוימים כדי שהדירוג שלו יהיה יותר מחמיר וימשוך קהל מבוגר יותר.‏ לעומת זאת,‏ לעתים מוחקים מספיק סצינות רק כדי לא לקבל דירוג של ”‏למבוגרים בלבד”‏ ושיהיה אפשר לשווק את הסרט לבני נוער.‏ ליזה מאנדי כותבת בוושינגטון פוסט מגזין שהדירוג הקובע אם הסרט מתאים לצעירים ”‏התפתח לכדי פרסומת:‏ האולפנים מנצלים את הדירוג כדי לשדר לבני נוער — כולל לילדים קטנים שכל כך רוצים להיות גדולים — שבסרט יהיו קטעים ’‏קוּלים’‏”‏.‏ הדירוג יוצר מעין ”‏מתח בין־דורי”‏,‏ כותבת מאנדי.‏ ”‏הוא אומנם מזהיר את ההורה,‏ אך בו בזמן מפתה את הילד”‏.‏

‏[‏תמונות בעמודים 8,‏ 9]‏

איך עושים סרטים

תסריט

סטוריבורד

תלבושות

איפור

צילום על הסט

צילום אפקטים מיוחדים

הקלטת מוסיקה

ערבול צליל

אנימציה ממוחשבת

עריכה