מהי דלקת בין־רקמתית של שלפוחית השתן?‏

אם נגדיר זאת בפשטות,‏ זוהי דלקת שלפוחית השתן.‏ דלקת זו שכיחה יותר אצל נשים בהשוואה לגברים.‏ אולם פנים רבות לה,‏ ויש מגוון סיבות להופעתה.‏

מהם כמה סימפטומים נפוצים?‏ הצורך להטיל שתן תכופות שמלווה בתחושת אי־נוחות וכאב בעת ריקון השלפוחית,‏ כמו למשל צריבה עזה.‏ ומה באשר לדלקת בין־רקמתית כרונית של שלפוחית השתן (‏IC)‏?‏ במה היא שונה?‏a

ד״ר סוזן קֵיי,‏ מומחית בתחום,‏ מודה:‏ ”‏קשה מאוד לאבחן IC,‏ ואף קשה מזה לרפא אותה”‏.‏ היא מוסיפה שמחלה זו ”‏כרוכה בשנים של סבל.‏ IC היא בעיה הגורמת לכאבים עזים,‏ ממושכים,‏ המאלצים שינוי באורח החיים,‏ והיא עלולה להימשך עשרות שנים”‏.‏ לדאבוננו,‏ רופאים רבים סירבו להכיר במחלה במשך זמן רב ורמזו שהיא פרי דמיונו של החולה.‏ אך כפי שאומר רופא אחד,‏ ”‏מתן לגיטימציה לסימפטומים שמתגלים אצל החולה על־ידי אבחון של IC הוא לעתים קרובות חלק מהטיפול”‏.‏

אחד הדיווחים מוסר כי מספר חולי IC בארצות־הברית עולה על 000,‏700 איש,‏ ”‏מספר הגדול ב־50 אחוז מזה שדווח קודם לכן”‏.‏ כעת מתברר שלפעמים מאבחנים אצל גברים את מחלת הערמונית בשעה שהם בעצם לקו ב־IC.‏ המחלה פוגעת כמובן בעקיפין בהרבה אנשים,‏ במיוחד בקרובי המשפחה ובאחרים שגרים תחת קורת גג אחת עם החולים,‏ שסובלים מכאבים בלתי פוסקים כמעט.‏ אין ספק שהמחלה פוגעת בתפקוד החולה גם בבית וגם בעבודה,‏ ורבים נאלצים עקב כך להפסיק לעבוד.‏ גם יחסי מין עלולים להכאיב מאוד לחולה.‏

מאחר שלא נמצאה עדיין כל תרופה,‏ מאמצי הרופאים מתמקדים בהפחתת הסימפטומים המכאיבים.‏ מהן כמה משיטות הטיפול?‏

הקלה,‏ לא ריפוי

טיפול ראשוני שעליו ממליץ ד״ר גרנוּם ר.‏ סאנְט מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת טאפטס הקשורה למרכז הרפואי בניו־אינגלנד הוא נטילת אנטי־היסטאמינים,‏ תרופות טריציקליות נוגדות דיכאון או פֶּנְטוֹזָן פּוֹלִיסוּלְפַט,‏ תרופות שנוטלים דרך הפה.‏b

יש רופאים שממליצים על ניפוח באמצעות מים,‏ שהוזכר במאמר הקודם.‏ טיפול כזה יכול להקל על החולה למשך חודשים עד שנה.‏ סוג נוסף של טיפול,‏ הנוגד זיהום,‏ הוא דימתילסוּלפקסיד תוך־שלפוחיתי (‏DMSO)‏.‏ טיפול זה מאושר על־ידי רשות המזון והתרופות האמריקנית,‏ ויתרונו בכך שהוא מפחית את הסימפטומים לתקופה של עד שנתיים.‏ עם זאת,‏ לאורולוג ד״ר קנת פיטרס יש השגות לגביו,‏ משום שהוא עלול לגרום לקרישי דם מסוכנים ולבעיות נוספות.‏

בטיפול חדש שהוא בגדר מחקר ניסיוני עושה ד״ר פיטרס שימוש בתרכיב התוך־שלפוחיתי ’‏בַּצִילוּס קַלְמֶט־גֶרֶן’‏ (‏BCG)‏.‏ ”‏BCG הוא זן מוחלש של הבקטריה מחוללת השחפת”‏,‏ הוא כותב.‏ מסתבר שהוא מגביר את פעילות המערכת החיסונית.‏ ניסוי מבוקר הראה תגובה קלינית לטיפול זה ב־60 אחוז מן המקרים.‏ נערך מעקב אחר התקדמות החולים במשך יותר משנתיים.‏ והתוצאה?‏ לדברי ד״ר פיטרס,‏ 90 אחוז מהחולים שהגיבו לטיפול ”‏המשיכו לחוש שיפור קליני ניכר מבחינת הסימפטומים של הכאבים ותדירות הטלת השתן”‏.‏

יש חולים שהתרופה אֶלמירוֹן עוזרת להם.‏ לדברי ד״ר ריימונד הרְם,‏ התרופה ”‏עוזרת למעשה לבנות מחדש את רירית שלפוחית השתן”‏.‏ זה לוקח זמן,‏ אך כפי שאמרה אחת החולות,‏ ’‏עם אלמירון,‏ קל לי יותר לחיות עם בעיה בשלפוחית’‏.‏

טיפול ניסיוני נוסף הוא חומצה הִיאָלוּרוֹנִית.‏ ”‏תרופה זו מוחדרת ישירות לשלפוחית השתן,‏ וסבורים שהיא גורמת להחלפת GAG [‏גלוּקוֹזאָמינוֹגלִיקֶן]‏ פגום ברירית השלפוחית.‏ .‏.‏.‏ מתחילים כעת [‏ב־1998]‏ בניסויים רפואיים בארה״ב.‏ מידת יעילותם אינה ידועה עדיין”‏.‏ התרופה אושרה לשימוש באירופה אך לא אושרה עדיין בארצות־הברית.‏

בת’‏ גֶץ,‏ אחות מוסמכת העומדת בראש קבוצת תמיכה לחולי IC,‏ כתבה:‏ ”‏לפעמים החולים אינם ששים לשאול רופאים על טיפולים אלטרנטיביים .‏.‏.‏ מתוך מחשבה שזה יותיר רושם שהטיפול המקובל שניתן להם אינו מתאים.‏ כיום גישתם של רוב האורולוגים המטפלים בחולי IC היא פתיחוּת למגוון טיפולים,‏ ביניהם שיטות טיפול אלטרנטיביות,‏ כל עוד אינם מסכנים את בריאותו של החולה”‏.‏

גישה שונה עבור הסובלים מכאבים כרוניים באגן היא לקבוע תור במרפאת כאב.‏ חלק משיטות הטיפול הן מתן גירוי עצבי חשמלי דרך העור,‏ טיפול שהוסבר במאמר הקודם;‏ חוסמי עצבים;‏ אקופונקטורה;‏ ייעוץ פסיכולוגי ותוכניות שיבה לתפקוד רגיל.‏

כתב עורו!‏ שוחח עם ד״ר פיטרס שצוטט לעיל על הבעיות שבהן נתקלים המטופלים שמטילים שתן 40 עד 50 פעם ביום.‏ הוא המליץ על שימוש בסטימולטור של עצב העצה,‏ שבעזרתו ניתן להפחית את הביקורים בשירותים לשש פעמים ביום.‏ כדי שהחולה יוכל לקבל את שיטת הטיפול הקרויה בארצות־הברית ”‏אינטר־סְטים”‏,‏ מושתל בחלל הבטן מתקן קטן.‏ המתקן שולח פולסים חשמליים מתונים לעצב העצה השולט על שלפוחית השתן.‏

ניתוח,‏ שנחשב לפתרון האחרון,‏ אינו ערובה להצלחה.‏ ”‏התוצאות של ניתוח השלפוחית בחולי IC אינן זהות”‏,‏ אומר ד״ר סאנְט.‏ ”‏חולים רבים שעוברים כריתה ממשיכים לדווח על כאבים עקשניים — כאב על־חֵיקי וכאב באגן — גם לאחר הניתוח”‏.‏ לפיכך,‏ עצתם של המומחים בנושא היא שלא למהר לעבור ניתוח לכריתת שלפוחית השתן אלא אם כן זהו המוצא האחרון,‏ וזאת לאחר ששקלת את העניין בכובד ראש.‏

תקוות לעתיד

האגודה למלחמה בדלקת בין־רקמתית של שלפוחית השתן,‏ הממוקמת ברוֹקוַויל שבמרילנד,‏ ארה״ב,‏ מצהירה:‏ ”‏אף שאין זה סביר שהמדענים ימצאו תרופה אחת ויחידה שתרפא את כל חולי ה־IC,‏ סביר מאוד להניח שמספר גדל והולך של מטופלים ייעזרו בטכניקות האבחון החדשות המתפתחות,‏ באפשרויות טיפול חדשות ובשילובים חדשים של כמה שיטות טיפול.‏ כאשר הגורם (‏או הגורמים)‏ ל־IC יהיו מובנים לחלוטין,‏ נהיה קרובים בהרבה למציאת תרופה (‏או תרופות)‏”‏.‏ מיליוני חולי IC בעולם כולו ישמחו לשמוע חדשות אלו!‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 21]‏

תמיכה נפשית

לדברי מומחים,‏ תמיכה נפשית מצד המשפחה,‏ ידידים וחולי IC אחרים מסייעת לא מעט לחולה להתמודד עם מחלתו.‏ חולים שרוכשים ידע על הפרעה זו ומתעניינים בטיפולים נוטים לראות שיפור מהיר יותר בבריאותם מאחרים.‏

‏[‏תיבה בעמוד 22]‏

מזונות שיש להימנע מהם

אף שאין הוכחה מדעית קלינית חותכת המקשרת תזונה ל־IC,‏ רופאים ומטופלים רבים הבחינו בקשר מסוים.‏ לדברי האורולוג ד״ר קנת פיטרס,‏ יש חולים שרגישים למזונות מסוימים,‏ ועל כל אחד לשים לב לסוגי המזון שמחריפים אצלו את הסימפטומים.‏ הוא מציע להימנע לחלוטין מקפאין ומאלכוהול.‏ נראה שגם עגבניות ופרי הדר מזיקים לחולי IC.‏ מכל מקום,‏ חשוב שהחולה יקפיד על תפריט מגוון ומאוזן.‏ חלק מחולי IC מדווחים שסוגי המזון שהכי פחות מפריעים להם הם אורז,‏ תפוחי אדמה,‏ פסטה,‏ ירקות,‏ בשר ועוף.‏ כמו כן,‏ שתייה מרובה של מים עוזרת לחולה לדלל את החומציות שבשתן וכך מפחיתה את הגירוי בדופן השלפוחית.‏

להלן רשימה חלקית של מזונות שכדאי להימנע מהם.‏

אבוקדו

אגוזים

אוכמניות/‏מיץ

אננס

אנשובי

אַסְפַּרְטֵים

אפרסקים

בננות

בצל

בשר בקר משומר

בשר/‏דגים מעובדים

ג׳אנק פוד

גבינות קשות

חומץ

חומצת לימון

חנקות/‏ניטריטים

טבק

טוֹפוּ

יוגורט

כבד

לחם שאור

לחם שיפון

מאכלים פיקנטיים

מיונז

מֶלונים

משמשים

משקאות מוגזים

נקטרינה

סכרין

ענבים

פוּל

קוויאר

רוטב סויה

רטבים לסלט

ריבָּס

רימונים

שוקולד

שזיפים

שמנת

שעועית לימָה

תה

תות־שדה

תפוחי עץ

‏[‏שלמי תודה]‏

טיפול אורולוגי [‏Urologic Nursing]‏‏,‏ אפריל 2000,‏ כרך 20,‏ מספר 2