האם הרוע ניצח?
הרעיון של מאבק קוסמי בין כוחות הטוב והרע עורר אינספור השערות מצד כותבים ופילוסופים שונים לאורך ההיסטוריה. אך ישנו ספר המכיל את ההיסטוריה המדויקת של המאבק בין אלוהים והשטן. ספר זה הוא המקרא. הוא שופך אור על הסוגיות הכרוכות במאבק הזה ומאפשר לנו לדעת מי באמת ניצח.
זמן קצר אחרי בריאת האיש והאישה הראשונים עירער יצור רוחני סמוי מן העין — השטן — על שלטונו של אלוהים. כיצד עשה זאת? הוא רמז בערמומיות שאלוהים מונע דברים טובים מיצירי כפיו ושהאנשים יכולים להסתדר טוב יותר בלעדיו (בראשית ג׳:1–5; ההתגלות י״ב:9).
מאוחר יותר, בימי איוב, העלה השטן סוגיה נוספת. הוא ביקש לשבור את נאמנותו של איוב לאלוהים ואמר: ”עור בעד עור, וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו” (איוב ב׳:4). איזו הכללה! באומרו ”כל אשר לאיש” השטן לא דיבר רק על איוב, אלא העלה לזירת הספק את יושרו של כל אדם ואדם. הוא למעשה טען: ’האדם יעשה הכול כדי להציל את חייו. אם תינתן לי הזדמנות אוכל לגרום לכל אחד להפנות עורף לאלוהים’.
הניצחון בקרב שבין אלוהים והשטן נקבע על יסוד התשובות לשתי שאלות אלה: האם בני אדם מסוגלים להנהיג את עצמם בהצלחה? האם הצליח השטן לגרום לכל אדם להפנות עורף לאל האמיתי?
האם בני אדם מסוגלים להנהיג את עצמם בהצלחה?
במשך אלפי שנים ניסו בני האדם כל מיני צורות שלטון — מונרכיה, אריסטוקרטיה, דמוקרטיה, אוטוקרטיה, פשיזם וקומוניזם. האם אין די בעובדה שתמיד היה צורך להמשיך ולנסות צורות ממשל שונות כדי להראות שהן לוקות בחסר?
”העם הרומאי מצא עצמו תקוע לפתע, כמעט בלא־יודעים, בנסיון מנהלתי נרחב”, כותב ה. ג. ולס בספר דברי ימי עולם, שיצא לאור ב־1922. הוא ממשיך ואומר: ”היא [צורת הממשל] נמצאה בתהליך בלתי־פוסק של השתנות. מעולם לא הגיעה לצורה קופאת כלשהי. מבחינה מסוימת נכשל הנסיון. מבחינה אחרת נותר הנסיון בלתי־גמור, שכן אירופה ואמריקה מנסות עדיין למצוא פתרון לחידת־הנהגת־עולם שבה נתנסו הרומאים לראשונה”.
הניסוי בצורות הממשל נמשך לאורך המאה העשרים. בסוף אותה מאה נחשבה הדמוקרטיה יותר מתמיד לצורת השלטון המקובלת ביותר. בתיאוריה, הדמוקרטיה טוענת לשתף את הכול. אבל האם הדמוקרטיה הוכיחה שבני האדם יכולים להנהיג את האנושות בהצלחה ללא אלוהים? ג׳וּאַהַרלַל נֶהְרוּ, ראש ממשלת הודו לשעבר, תיאר את הדמוקרטיה כצורת שלטון טובה אך סייג את דבריו: ”אני אומר זאת משום שצורות שלטון אחרות פשוט גרועות יותר”. נשיא צרפת לשעבר, וַלֶרִי זִ’יסְקַר ד’אֶסְטֶן, אמר: ”אנו עדים למשבר בדמוקרטיה הנציגותית”.
עוד במאה החמישית לפה״ס הבחין הפילוסוף היווני אפלטון בחולשת הממשל הדמוקרטי. לפי הספר היסטוריה של תיאוריה פוליטית (A History of Political Theory), הוא יצא נגד ”הבורוּת והאי־כשירות של הפוליטיקאים, אשר הן מן הקללות המיוחדות לדמוקרטיות”. פוליטיקאים רבים בימינו מלינים על כך שקשה למצוא אנשים מוכשרים המתאימים לייצג את העם בממשלה. הציבור ”כועס על מנהיגים שנראים קטנים בשעה שהבעיות הניצבות מולם גדולות כל כך”, אמר הוול סטריט ז׳ורנל. עוד נאמר באותו עיתון שאנשים ”מחפשים כיוון והדרכה אך חשים סלידה כשהם נתקלים בחוסר החלטיות ובשחיתות”.
תן דעתך כעת לתקופת שלטונו של המלך שלמה בעם ישראל של ימי קדם. יהוה אלוהים חנן את שלמה בחוכמה בלתי רגילה (מלכים א׳. ה׳:9–14). מה היה מצבו של עם ישראל ב־40 שנות מלכותו של שלמה? ”יהודה וישראל רבים”, משיב המקרא, ”כחול אשר על הים לרוב, אוכלים ושותים ושמחים”. הכתוב מוסיף ואומר: ”וישב יהודה וישראל לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, מדן ועד באר שבע, כל ימי שלמה” (מלכים א׳. ד׳:20; ה׳:5). על האומה שלט מלך נבון שהיה נציג בשר ודם של השליט העליון והבלתי נראה, יהוה אלוהים. כתוצאה מכך נהנה העם מיציבות, שגשוג ושמחה שלא היו כדוגמתם.
איזה ניגוד חד בין שלטונו של האדם ובין שלטון אלוהים! האם ניתן לטעון בצדק שהשטן ניצח בסוגיית השלטון וההנהגה? לא, שהרי הנביא ירמיהו הצהיר נכונה: ”ידעתי, יהוה, כי לא לאדם דרכו. לא לאיש הולך והכין את צעדו” (ירמיהו י׳:23).
האם השטן יכול לגרום לכל אחד להפנות עורף לאלוהים?
האם השטן אישש את טענתו שביכולתו לגרום לכל אחד להפנות עורף לאלוהים? השליח פאולוס מנה באיגרת אל העברים בפרק י״א מספר גברים ונשים נאמנים המוזכרים בתנ״ך, ואז הצהיר: ”הן תקצר העת מלספר על גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים” (עברים י״א:32). פאולוס מתייחס לאותם משרתי אלוהים נאמנים כ”ענן עדים” (עברים י״ב:1). המילה היוונית שתורגמה כאן ל”ענן” אין משמעה ענן בודד בעל גבולות ברורים שגודלו וצורתו מוגדרים, אלא מעטה עננים גדול וחסר צורה מוגדרת. תיאור זה הולם, מכיוון שכל כך הרבה משרתי אלוהים נאמנים חיו בעבר ובהחלט ניתן לדמותם למעטה עצום של עננים. אכן, לכל אורך ההיסטוריה האנושית חיו אינספור אנשים אשר בחרו מרצונם החופשי להיות מסורים ליהוה אלוהים (יהושע כ״ד:15).
ומה בימינו? מספרם של עדי־יהוה ברחבי העולם גדל והגיע ליותר משישה מיליון איש, וזאת חרף רדיפות והתנגדות קשה לפעילותם במהלך המאה ה־20. עוד תשעה מיליון איש בערך מתרועעים איתם ורבים מהם נוקטים צעדים החלטיים לקראת כינון יחסים קרובים ואישיים עם אלוהים.
התשובה הניצחת לטענתו של השטן — שהוא יוכל לגרום לכל בני האדם להפנות עורף ליהוה — מקורה בישוע המשיח בן האלוהים. אפילו כאבים עזים מנשוא ומייסרים על עמוד הוקעה לא גרמו לו להפר נאמנות. בנשימת אפו האחרונה זעק ישוע: ”אבי, בידך אפקיד רוחי” (לוקס כ״ג:46).
השטן משתמש בכל מה שעומד לרשותו — החל בפיתויים וכלה ברדיפות ישירות וגלויות — בניסיון לשמור על בני האדם תחת שליטתו. הוא מנסה לפתות אנשים ב”תאוות בשרים, תאוות העיניים וגאוות הנכסים” במטרה שיישארו רחוקים מיהוה או בכדי לגרום להם להתרחק ממנו (יוחנן א׳. ב׳:16). השטן גם ”עיוור את שכלם של הבלתי מאמינים לבל יזרח עליהם אור הבשורה של כבוד המשיח” (קורינתים ב׳. ד׳:4). הוא אינו בוחל באיומים ואינו נרתע מלנצל פחד מפני אנשים כדי להשיג את מטרתו (מעשי השליחים ה׳:40).
עם זאת, השטן אינו גובר על מי שנמצאים בצדו של אלוהים. אותם אנשים למדו להכיר את יהוה אלוהים ו’לאהוב אותו בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם’ (מתי כ״ב:37). כן, נאמנותם האיתנה כסלע של ישוע המשיח ושל אינספור בני אדם מהווה תבוסה אדירה לשטן.
מה צופן בחובו העתיד?
הלנצח ימשיכו בני האדם לנסות צורות ממשל שונות? הנביא דניאל חזה: ”ובימי המלכים האלה יקים אלוהי השמים מלכות שלא תחרב לעולם. מלכות זו לא תעבור לעם אחר. היא תפורר את כל המלכויות האלה ותשים להן קץ והיא תקום לעולם” (דניאל ב׳:44). המלכות שהקים אלוהי השמים היא ממשלה שמימית שבראשה עומד ישוע המשיח. זו אותה מלכות שישוע לימד את תלמידיו להתפלל לבואה (מתי ו׳:9, 10). מלכות זו תשמיד את כל ממשלות האדם ב”מלחמת היום הגדול אשר לאלוהי צבאות” ותהיה לה השפעה על כדור־הארץ כולו (ההתגלות ט״ז:14, 16).
ומה יעלה בגורלו של השטן? המקרא מתאר את מה שיקרה לו: ”הוא [מלאך מטעם יהוה] תפש את התנין, הנחש הקדמוני אשר הוא המלשין והשטן, וקשר אותו לאלף שנים. השליך אותו אל התהום וסגר וחתם עליו כדי שלא יתעה עוד את הגויים עד תום אלף השנים” (ההתגלות כ׳:1–3). רק לאחר שיושלך השטן אל תוך תהום של חוסר פעילות, יוכלו להתחיל אלף שנות השלטון של ישוע המשיח.
איזה מקום נהדר ומהנה יהיה אז כדור־הארץ! חלוף יחלפו הרשע וגורמיו. המקרא מבטיח: ”מרעים ייכרתון... וענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום” (תהלים ל״ז:9–11). אף אחד — לא אדם ולא חיה — לא יאיים על השלום שיהיה מנת חלקם (ישעיהו י״א:6–9). גם מיליוני אנשים שהיו בצידו של השטן מתוך אי־ידיעה או פשוט משום שלא היתה להם הזדמנות להכיר את יהוה, ישובו לחיות ויקבלו הדרכה מאת אלוהים (מעשי השליחים כ״ד:15).
עד סוף שלטון אלף השנים ישררו תנאים גן־עדניים בכדור־הארץ ובני האדם יגיעו לידי שלמות. השטן יוּתר מכלאו ”לזמן מעט” ואז יושמד לעד ביחד עם כל המתנגדים לשלטון אלוהים (ההתגלות כ׳:3, 7–10).
באיזה צד תבחר?
המאה העשרים היתה תקופה שבה השטן עשה שמות בעולם. אך התנאים בעולמנו אינם מעידים על ניצחונו אלא דווקא מהווים עדות לכך שאנו חיים בימיו האחרונים של הסדר העולמי המרושע הזה (מתי כ״ד:3–14; ההתגלות ו׳:1–8). לא מידת הרוע בעולם ולא הדעה המקובלת הן שקובעות מי ניצח. השאלות המכריעות את הכף הן איזו מבין צורות השלטון היא המוצלחת ביותר והאם היו בעבר וישנם כיום אנשים אשר עובדים את אלוהים מתוך אהבה. בשני המקרים הניצחון ליהוה.
אך אם במהלך הזמן שחלף ברשות אלוהים כבר הופרכו טענותיו של השטן, מדוע מרשה אלוהים שהסבל יימשך? יהוה מגלה אורך רוח מכיוון ש”אין הוא רוצה שיאבד איש, אלא שהכול יבואו לידי תשובה” (פטרוס ב׳. ג׳:9). אלוהים חפץ ”שכל בני אדם ייוושעו ויגיעו להכרת האמת” (טימותיאוס א׳. ב׳:4). אנו תקווה שתנצל את הזמן הנותר כדי ללמוד את המקרא ו’להכיר את אלוהי האמת לבדו ואת אשר שלח — את ישוע המשיח’ (יוחנן י״ז:3). עדי־יהוה ישמחו לסייע לך לרכוש ידע זה למען תצטרף למיליוני האנשים העומדים איתן במחנה המנצח.
[תמונות בעמוד 5]
נאמנותם של עדי־יהוה הינה נדבך נוסף המוכיח את תבוסתו של השטן
[תמונה בעמוד 7]
בצידו של יהוה עומדים נאמנים רבים