מנקודת המבט המקראית
האם סגנון חיים אלטרנטיבי מקובל על אלוהים?
”מתי אדע מהי העדפתי המינית?” כתבה נערה בת 13 למדור ייעוץ לבני נוער. שאלתה משקפת את הגישה הרווחת בקרב רבים הסבורים שהאדם חופשי לבחור בכל סגנון חיים מיני שרק חפצה נפשו.
יש אנשים העושים מאמצים כנים כדי להתמודד עם תחושת הבלבול האופפת אותם באשר לרגשותיהם המיניים. אחרים מאמצים ללא עכבות סגנון חיים אלטרנטיבי, כמו הומוסקסואליות. יש שמעזים להתנהג ולהתלבש כמו בני המין השני — חלקם אף עוברים ניתוח לשינוי מין. ולא חסרים גם כאלה שטוענים שיש להתיר למבוגרים לקיים יחסי מין עם ילדים.
האם העדפה וזהות מיניים הן באמת עניין של בחירה אישית? מהי העמדה שמציג דבר־אלוהים בנושאים האלו?
”זכר ונקבה ברא אותם”
לפי ספר בראשית, אלוהים הוא זה שיצר את ההבדלים בין זכר ונקבה. המקרא מספר: ”ויברא אלוהים את האדם בצלמו... זכר ונקבה ברא אותם. ויברך אותם אלוהים ויאמר להם אלוהים: ’פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה’” (בראשית א׳:27, 28).
יהוה חנן את בני האדם בזכות הבחירה החופשית והעניק להם אפשרות ליהנות מחירותם (תהלים קט״ו:16). מתוקף האחריות שהופקדה בידי האדם לדאוג לכל היצורים החיים על כדור־הארץ, אלוהים אפילו איפשר לו לבחור שמות מתאימים לבעלי החיים (בראשית ב׳:19). אולם, בכל הקשור לנושאי המיניות, אלוהים נתן קווים מנחים מפורשים (בראשית ב׳:24).
אי־צייתנותו של אדם הובילה לכך שכולנו ירשנו אי־שלמות. לפיכך עלינו להילחם בחולשות בשר ובתשוקות עזות שאינן עולות בקנה אחד עם מטרתו המקורית של אלוהים. מסיבה זו פירט אלוהים בתורה שמסר ביד משה אילו מעשים מיניים מתועבים בעיניו — הווי אומר ניאוף, גילוי עריות, הומוסקסואליות ומשכב בהמה (ויקרא י״ח:6–23). אלוהים אף אסר בפירוש על הפרט להתחזות לבן המין השני למטרה לא־מוסרית (דברים כ״ב:5). המקרא מורה בעקביות כי הקשר המיני היחיד המקובל על יהוה הינו במסגרת הנישואין עם בן המין השני (בראשית כ׳:1–5, 14; ל״ט:7–9; משלי ה׳:15–19; עברים י״ג:4). האם סטנדרטים אלו סבירים?
מי מחליט?
המקרא מדמה את מעמדו של האדם ביחס לאלוהים למעמדו של חומר ביד היוצר. הוא אומר: ”אך מי אתה, בן אדם, כי תתווכח עם אלוהים? האם יאמר מעשה לעושהו ’מדוע ככה עשיתני?’” (רומים ט׳:20) הדרך בה ברא אלוהים את הגבר והאישה מוכיחה אל נכון כי טבעי שהם יימשכו מינית זה לזה. מכאן שמשיכה מינית לבן אותו מין, לחיה או לילד אינה טבעית (רומים א׳:26, 27, 32).
מסיבה זו, אנשים שמספקים נטיות מיניות חריגות אלה בעצם נאבקים באלוהים. המקרא מוסר את האזהרה הבאה: ”הוי רב את יוצרו, חֶרֶשׂ את חַרְשֵׂי אדמה! היאמר חומר ליוצרו: ’מה תעשה?’” (ישעיהו מ״ה:9) הגיוני בהחלט לצפות מבורא בני האדם לספק הדרכה בנושאים מיניים, אך האין זה גם הגיוני שבני אדם יצייתו להדרכה זו?
לשלוט בגוף
פאולוס, שנמנה עם כותבי המקרא, השתמש בדוגמה דומה כאשר יעץ למשיחיים בעניין התנהגות מינית. הוא אמר: ”שכל אחד מכם יידע לשלוט בגופו בקדושה ובכבוד, לא בתאוות זימה” (תסלוניקים א׳. ד׳:4, 5, הערת שוליים). לפי השפה המקורית שבה נכתבו הדברים, פאולוס משווה את גוף האדם לכלי. משמעות השליטה בכלי זה היא התאמת המחשבות והתשוקות של הפרט לעקרונות המוסר של אלוהים.
יש להודות כי אין זה כל כך פשוט. אדם שנפל בילדותו קורבן להתעללות מינית, או שהוריו או אדם אחר שהשגיח עליו הציבו לו דוגמה מעוותת לגבריות או לנשיות, או אדם שנחשף לפורנוגרפיה בגיל צעיר יסבול מקושי מיוחד, ובהחלט אפשר להבין זאת. גורמים גנטיים, הורמונליים ופסיכולוגיים יכולים לתרום גם הם לרגשות מיניים מעוותים. אך עם זאת, מנחם לדעת שבוראנו יכול לספק עזרה ותמיכה (תהלים ל״ג:20; עברים ד׳:16).
אַפשר ליוצר הגדול לעצב אותך
בטרם ניגש הקדר למלאכתו, עליו למקם את גוש החומר במרכז האובניים. אזי, כשהגלגל מסתובב, הקדר יוצר במיומנות כלי מעוצב על־ידי הפעלת לחץ עדין על החומר בעזרת אצבעותיו. בטרם נעוצב לדמות שתהיה רצויה בעיני אלוהים, עלינו להתמקד בעקרונותיו ובחוקיו הבלתי משתנים. ברגע שאנחנו מתחילים את המאמץ, אלוהים מפעיל באהבה לחץ מתון בעזרת המקרא, רוח קודשו ואגודת האחים המשיחית. בשלב זה מתחיל הפרט לחוש ולהתנסות בדאגתו האישית של אלוהים.
למותר לציין שחיוני לפתח ביטחון בחוכמתו של הבורא תוך אמונה שהוא יודע מה הטוב ביותר עבורנו. תפילות ולימוד שקדני של המקרא עוזרים לפתח ביטחון שכזה. אדם המאמץ גישה כזו כשהוא מתמודד עם רגשות מיניים לא־נאותים, הופך לבר־עיצוב בידי היוצר. פטרוס א׳. ה׳:6, 7 אומר: ”השפילו עצמכם תחת יד אלוהים החזקה, למען ירומם אתכם בעיתו. השליכו עליו כל יהבכם, כי הוא דואג לכם”.
קריאה קבועה במקרא תגולל בפנינו רשימה ארוכה של משרתים נאמנים של אלוהים שנאלצו להיאבק בתאוות הבשר, אך לעולם לא אמרו נואש. עד כמה אנו מתעודדים מדוגמאות אלו! נוכל להזדהות עם התסכול שחש לעתים השליח פאולוס באומרו: ”אוי לי, אדם אומלל שכמותי, מי יצילני מגוף זה שהמוות בו?” אלא שפאולוס גם הפנה אותנו למקור העזרה העיקרי כאשר השיב על שאלתו: ”תודה לאלוהים על ישוע המשיח אדוננו!” (רומים ז׳:24, 25).
הכוח להשתנות
אנו יכולים גם להפיק תועלת מרוח קודשו של אלוהים. זהו מקור כוח אדיר לשינוי. רוח הקודש עוזרת לנו ’להסיר את האישיות הישנה’ ו’לעטות את האישיות החדשה שנבראה על־פי רצון אלוהים בצדקה אמיתית ובחסידות’ (אפסים ד׳:22–24, ע״ח). אבינו השמימי והאוהב לעולם אינו משיב ריקם את פניהם של המבקשים את רוח קודשו באמת ובתמים על מנת שתעזור להם לערוך את השינויים הנחוצים. ישוע הבטיח לנו שהאב ”יתן את רוח הקודש למבקשים ממנו” (לוקס י״א:13). לשם כך חיוני להתמיד בתפילות, כפי שאומר המקרא: ”בקשו [”התמידו לבקש”, ע״ח] ויינתן לכם” (מתי ז׳:7). הדבר מקבל משנה תוקף כשמדובר בניסיון לדכא תשוקות מיניות עזות.
אלוהים גם תומך בנו בעזרת אגודת האחים המשיחית המורכבת מאנשים מכל הרקעים. חלק מהמשיחיים במאה הראשונה לספירה בקהילת קורינתוס היו בעבר תחת הקטגוריה של ”עושי זימה” ו”יודעי משכב זכר”. אולם הם השתנו. דמו של המשיח טיהר אותם, ואלוהים קיבל אותם (קורינתים א׳. ו׳:9–11). יש שצריכים כיום לחולל שינויים דומים. והם יכולים לזכות לתמיכה מהקהילה המשיחית במאבקם בתשוקותיהם הפסולות.
האם יש בזה לומר שאדם שהופך למשיחי מתרפא אוטומטית מכל התשוקות המעוותות או מהאי־וודאות באשר לזהותו המינית? לאו דווקא. יישום בלתי נלאה של עקרונות המקרא איפשר לכמה לנהל חיים רגילים. אף־על־פי־כן, משיחיים אלה נאלצו לעתים לנהל מאבק יומיומי נגד תשוקות בזויות. הם משרתים את אלוהים למרות שיש להם באופן סמלי ’קוץ בבשר’ (קורינתים ב׳. י״ב:7). אלוהים רואה בהם משרתים נאמנים וטהורים כל עוד הם נלחמים בנטיותיהם השליליות ומתמידים להתנהג בצדקה. הם יכולים לצפות לימים שבהם כל האנושות ”תשוחרר משעבוד הכליון אל החירות והכבוד של הבנים לאלוהים” (רומים ח׳:21).
עד אז, על כל החפץ לרצות את אלוהים לדבוק באמות הצדק שלו. משיחיים אמיתיים בוחרים לשרת את אלוהים במקום לספק את נטיותיהם האנוכיות. אלו המצייתים בענווה לרצון אלוהים בכל תחומי החיים, יזכו בבוא העת באושר ובשמחה נצחיים (תהלים קכ״ח:1; יוחנן י״ז:3).
[קטע מוגדל בעמוד 22]
בכל הקשור לנושאי המיניות, אלוהים נתן קווים מנחים מפורשים
[קטע מוגדל בעמוד 23]
חלק מהמשיחיים במאה הראשונה לספירה בקהילת קורינתוס היו בעבר תחת הקטגוריה של ”עושי זימה” ו”יודעי משכב זכר”. אולם הם השתנו
[תמונה בעמוד 24]
לימוד המקרא עוזר לפרט לפתח אמות מידה מוסריות גבוהות