המדע היה לי לדת

סיפורו של קנת’‏ טנאקה

‏”‏האמת תשחרר אתכם”‏.‏ מילים אלו על אחד הסמלים של המכון הטכנולוגי של קליפורניה (‏Caltech)‏ נתנו לי את ההשראה לשאוף למצוינות במדע.‏ נרשמתי למכון בשנת 1974,‏ והתחלתי במסלול שהוביל אותי בסופו של דבר להיות מדען חוקר.‏ לאחר שסיימתי תואר ראשון ותואר שני בגיאולוגיה,‏ המשכתי את לימודיי באוניברסיטת קליפורניה שבסנטה ברברה.‏

לצד התקדמותי כמדען,‏ התחוללו אצלי שינויים גדולים בהשקפותיי ובערכיי הרוחניים.‏ אף שלימודי תורת האבולוציה דחקו את אמונתי באלוהים לקרן זווית,‏ לא יכולתי מאוחר יותר שלא לשקול מחדש את עמדותיי בנושא.‏ איך זה שגיאולוג חוקר הופך לעובד אלוהים מסור?‏ הרשו לי להסביר.‏

ילד הנפעם מן היקום

המדע ריתק אותי כבר מגיל צעיר.‏ גדלתי בסִיאַטְל,‏ וושינגטון,‏ ארה״ב,‏ ועוד מילדותי דחפו אותי הוריי לשאוף להצלחה אקדמית.‏ קראתי בהנאה צרופה על היקום — על אבני הבניין של החומר והחיים,‏ על כוחות היסוד,‏ על החלל,‏ על הזמן ועל תורת היחסות.‏ בגיל שמונה בערך,‏ משיכתי למדע היתה חרותה על מצחי,‏ ובית־הספר שלח אותי לשיעורי מדע שבועִיים אצל מורה פרטי.‏

נכחתי בסַנְדֵי סְקוּל (‏בית־ספר של יום א׳)‏ בכנסייה הבפטיסטית,‏ אבל בעיקר בשביל הטיולים והמחנאות.‏ יתר בני משפחתי לא גילו שום עניין בדת או באלוהים.‏ ככל שלמדתי על תולדות המין האנושי ועל הזוועות הנוראות שביצעה הדת,‏ המצפון לא הרשה לי להמשיך בפעילויות הכנסייה.‏ התחלתי גם לפקפק בקיומו של אלוהים,‏ כי נדמה היה לי שאפשר להסביר כמעט הכול באמצעות המדע.‏

שינוי כיוון — ושינויים נוספים בהמשך

נרשמתי למכללה מתוך כוונה ללמוד פיסיקה,‏ אך בשנתי האחרונה בתיכון למדתי גיאולוגיה.‏ הלימודים כללו טיולים למחשופי הסלע הנודעים של מדינת וושינגטון.‏ חשבתי לעצמי,‏ ’‏זה יהיה נפלא אם אוכל לשלב בין הנאתי בחיק הטבע לבין אהבתי למדע!‏’‏

ולכן,‏ מייד עם כניסתי לקולג’‏ הסבתי את המקצוע הראשי מפיסיקה לגיאולוגיה.‏ חלק מהשיעורים כללו לימודי סולם הזמנים הגיאולוגי ותולדות כדור־הארץ על בסיס עדות המאובנים.‏ באשר לעדות המאובנים,‏ למדתי שהמינים הם תוצר של התפתחות.‏ הגעתי להבנה שהאבולוציה עוד טעונה הוכחה.‏ ולמרות זאת,‏ האבולוציה כתיאוריה נראתה לי הסבר מתקבל על הדעת לראיות הגיאולוגיות שבנמצא,‏ בייחוד כנגד הבריאתנות הפופולרית.‏ כששמעתי שעומד להתקיים בקמפוס עימות בין חסידי הבריאתנות לבין חסידי האבולוציה,‏ החלטתי לא ללכת.‏ היה לי ברור שכדור־הארץ לא נוצר בתוך פחות משבוע — כפי שכמה בריאתנים טוענים!‏

חרף דעותיי האנטי־דתיות,‏ מסעותיי לצורך חקר הגיאולוגיה של דרום מערב ארצות־הברית גרמו לי לבחון מחדש את השקפותיי בנושא קיום אלוהים.‏ בלילה,‏ בעודי מתבונן במראה הפנורמי המרהיב שנשקף אלי מבעד לשמי המדבר הבהירים,‏ לא יכולתי שלא להגיע למסקנה שהיקום נברא על־ידי אלוהים.‏ האסטרונומים הוכיחו כי ליקום היתה התחלה,‏ אך הבנתי שלעולם לא יימצא הסבר מדעי צרוף לשאלה מדוע מאורע זה התרחש.‏ ההיגיון אמר לי שקיים בורא תבוני רב עוצמה שתיכנן ויצר את היקום הסובב אותנו.‏

ממפה את מאדים ושואל שאלות

כשקיבלתי תואר דוקטור במדעי הגיאולוגיה ב־1983,‏ בגיל 27,‏ הייתי בעיצומו של פרויקט מיפוי גיאולוגי של מאדים עבור המרכז למחקר גיאולוגי בארה״ב.‏ מאז פירסמתי עשרות מאמרים ומפות על גיאולוגיה פלנטרית (‏של כוכבי לכת)‏ לקהילה המדעית ולציבור הרחב.‏ כחבר בוועדות ייעוץ בנאס”‏א (‏המִנהל הלאומי לתעופה ולחקר החלל)‏,‏ סייעתי בקידום טיסות החלל למאדים.‏ במסגרת מחקריי ותפקידיי המקצועיים,‏ באתי במגע עם מדענים פלנטריים בעלי שם ממגוון רחב של ארצות,‏ אוניברסיטאות ומכוני מחקר.‏

ההכשרה והניסיון המחקרי שצברתי שינו בהדרגה את התפיסה הרומנטית שהיתה לי בילדותי בנושא המדע.‏ באתי לכלל הכרה שלמדע אין וגם לא יהיו כל התשובות.‏ בייחוד הבנתי שהמדע אינו יכול להציע תכלית או משמעות איתנה בחיים.‏ על־פי התחזיות הרווחות כיום במדע,‏ היקום יקרוס אל תוך עצמו או יוסיף להתפשט ויהפוך למאסה נטולת מבנה.‏ אם התוחלת הסופית היא אי־קיום,‏ כיצד תיתכן משמעות כלשהי לקיום?‏

תכנון מסלול חדש

בספטמבר 1981,‏ כשהתגוררתי בפלגסטף,‏ אריזונה,‏ פגשתי את עדי־יהוה.‏ הסכמתי לקבל שיעורי מקרא במטרה להוכיח להם שהם והמקרא טועים.‏ בנוסף לכך,‏ ראיתי בזאת הזדמנות להיווכח סוף סוף מה באמת כתוב במקרא.‏

התחלתי להקדיש מספר שעות בשבוע ללימודים שקדניים של המקרא.‏ להפתעתי,‏ מצאתי בין דפי המקרא ידע חשוב ותובנה מעמיקה.‏ הוקסמתי מן הדיוק המדעי של המקרא ומהתגשמותן של מאות נבואות מפורטות הנוגעות לאלפי שנות היסטוריה.‏ בייחוד התרשמתי מן הנבואות הרבות בספר דניאל ובספר ההתגלות המשתלבות יחד ומניחות יסוד מוצק לקביעה שאנו חיים ב”‏אחרית הימים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1‏)‏.‏

בלימוד המקרא התברר לי שהצטרפתי,‏ בלי משים,‏ לחברה טובה.‏ מאוחר יותר נודע לי שסֶר אייזק ניוטון,‏ אחד מגאוני המדע בכל הזמנים,‏ העריץ וחקר לעומק את המקרא.‏ בדומה לניוטון,‏ התמקדתי בנבואות שבדניאל ובההתגלות,‏ נבואות שחזו התפתחויות ומאורעות היסטוריים גדולים שאכן התרחשו.‏a היתרון שלי עליו הוא שאני חי אחרי ובמהלך התגשמותן של נבואות רבות שהתממשו מאז ימי ניוטון.‏ גיליתי שנבואות אלו מגוונות ומקיפות להפליא ושהן נבואות אמת שלא ניתן להכחישן.‏ התרשמתי מאוד מכך שהמקרא כולו,‏ שנכתב בידי יותר מ־40 איש במשך תקופה של 600,‏1 שנה,‏ נושא מסר עקבי,‏ קוהרנטי ורב עוצמה הנוגע לסוגיות המכריעות הניצבות בפני האנושות ובפני עתידה.‏

עם זאת,‏ לא היה לי קל להשתחרר מהאמונה באבולוציה.‏ הערכתי את כובד משקלה של הסמכות המדעית התומכת בתיאוריה זו.‏ אף־על־פי־כן,‏ התברר לי שההתייחסויות המקראיות לעולם הפיסי עולות בקנה אחד עם העובדות הידועות ולא ניתן להפריכן.‏

תפסתי שכדי להשיג הבנה מלאה ואחידה של המקרא על תכניו המקיפים והשזורים זה בזה,‏ אין להתייחס בביטול אפילו לא ליסוד אחד מיסודותיו,‏ גם לא לסיפור הבריאה.‏ הבנתי שהמסקנה ההגיונית הבלעדית היא לקבל את המקרא כולו כאמת לאמיתה.‏

חיפוש מתמשך אחר האמת

במקביל לכך,‏ במרוצת מחקריי המדעיים הרשמיים,‏ ראיתי פעמים רבות כיצד תיאוריות שהיו מקובלות בחוגים רחבים,‏ הוכחו מאוחר יותר כשגויות.‏ אחד הקשיים הניצבים בפני המדענים הוא שתחומי המחקר מסובכים,‏ ואילו הנתונים וכלי המחקר העומדים לרשותנו מוגבלים.‏ למדתי אפוא לא למהר לאמץ כל תיאוריה בלתי מוכחת כעובדה,‏ גם אם התיאוריה פותחה במיומנות רבה.‏

אם להיות נאמנים למציאות,‏ הרי שהמדע אינו מסוגל להסביר היבטים יסודיים רבים בעולמנו הפיסי.‏ לדוגמה,‏ מדוע אבני הבניין של החיים והחוקים הפיסיים השולטים בהן מותאמים בדיוק רב לקיום תהליכי חיים מסובכים ומערכות אקולוגיות מורכבות?‏ למדע אין הכלים לגלות את אלוהים,‏ אך דברו הכתוב מספק ראיות מוצקות לקיומו ולפעליו כבורא (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ בעזרת הידע הרוחני הזה,‏ יש לנו אפשרות להכיר את מי שעומד מאחורי העוצמה,‏ החוכמה והיופי הניכרים בעולמנו הפיסי.‏

חיזוק נוסף לתוקפו המדעי של המקרא שאבתי מתוך בחינה מעמיקה של דברי הדפוס שפרסמו עדי־יהוה,‏ כולל הספר החיים — כיצד נוצרו?‏ על־ידי אבולוציה או על־ידי בריאה?‏ והספר האם קיים בורא הדואג לך?‏ פרסומים אלו מנתחים נושאים מדעיים עמוקים ומציגים ראייה חדה של המחקר העכשווי ושל מסקנות המומחים המובילים.‏ זאת ועוד,‏ הם דנים בחפיפה הקיימת בין עובדות מדעיות ידועות לבין הבנה נכונה של המקרא.‏

לדוגמה,‏ עדות המאובנים תואמת לרצף הכללי של הופעת צורות החיים כפי שהוא מתואר בספר בראשית.‏ כמו כן,‏ יום בריאה בלשונם של אנשי קדם יכול להיחשב לתקופה ארוכה,‏ כשם שהמונחים ”‏תור”‏ ו”‏עידן”‏ משמשים במדע לתיאור תולדות כדור־הארץ.‏ לפיכך,‏ המקרא אינו עומד בסתירה לתגליות המדעיות.‏ הוא מראה שימי הבריאה ארכו עידן ועידנים.‏ אין הוא תומך בדעה של הבריאתנים לפיה אותם ימים היו בני 24 שעות כל אחד.‏

אמונה לעומת פתיות

כמדען אינני אוהב פתיות.‏ אבל,‏ אני רוחש כבוד עמוק לאמונה בעלת יסוד מוצק.‏ אמונה מהימנה כזו מוגדרת בעברים י״א:‏1‏:‏ ”‏האמונה היא ביטחון בממשות הדברים המקוּוים,‏ הוכחת דברים שאינם נראים”‏.‏ הביטחון בהבטחות אלוהים נעוץ בהוכחות מבוססות המצביעות על כך שהמקרא נכתב בהשראת האל.‏ הבחנתי בצורך להסתלק מכל מיני תורות דתיות מקובלות אך חסרות שחר הסותרות את המקרא,‏ כגון אמונה בהישארות הנפש,‏ באש גיהינום,‏ בשילוש וכן הלאה.‏ דוקטרינות כוזבות רבות צמחו מפילוסופיות ומיתולוגיות קדומות או מתוך מחקר שטחי במקרא.‏ הדבקות בתורות כזב מובילה ל’‏אמונה עיוורת’‏ שרוב אנשי הדת כיום מחזיקים בה,‏ ושגורמת למדענים רבים לזלזל בדת.‏

אחד התפקידים העיקריים שלי כמדען הוא להגדיר את ממצאי מחקריי,‏ להגן עליהם ולהפיץ אותם.‏ באותו אופן,‏ ראיתי חובה לעצמי ללמד את האמת המקראית,‏ כי אין ידע חשוב ממנה.‏ התחלתי לעסוק בפעילות מבורכת זו,‏ ולפני כ־20 שנה נטבלתי כאחד מעדי־יהוה.‏ בספטמבר 2000 עלה בידי להקדיש זמן רב יותר לפעילות הבישור ולהגיע לממוצע של 70 שעות בחודש.‏ מאז נפלה בחלקי הזכות ללמד מדי חודש בחודשו עשרה תלמידי מקרא ולראות כיצד כמה מתלמידיי הופכים גם הם למורי מקרא מסורים.‏

אני עדיין נהנה לעסוק בחקר מאדים וחלקים אחרים ביקום מבעד ל”‏עיניה”‏ של חללית משוכללת שנשלחה לסייר בשכונתנו השמימית.‏ למדע נותרו תעלומות רבות לפענח.‏ כולי ציפייה לעתיד שבו החיפוש האנושי אחר ידע רוחני ומדעי יספק את יצר הסקרנות שלנו ויעלה תשובות לשאלות הגדולות שלנו.‏ למדתי שמשמעות אמיתית בחיים נובעת מידע מדויק על אלוהים ועל מטרתו כלפי האנושות,‏ ושזהו המובן האמיתי של דברי ישוע המעטרים את אחד הסמלים של המכון הטכנולוגי של קליפורניה:‏ ”‏האמת תשחרר אתכם”‏ (‏יוחנן ח׳:‏32‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 19]‏

‏”‏נדמה היה לי שאפשר להסביר כמעט הכול באמצעות המדע”‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 20]‏

‏”‏למדע אין וגם לא יהיו כל התשובות”‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 21]‏

‏”‏מצאתי בין דפי המקרא ידע חשוב ותובנה מעמיקה”‏

‏[‏מפות בעמוד 18]‏

מפת מאדים

‏[‏תמונות בעמוד 20]‏

בדומה לניוטון,‏ התרשמתי מספרי המקרא דניאל וההתגלות

‏[‏שלמי תודה]‏

University of Florida

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

אני חולק עם אחרים את מה שאני לומד מן המקרא

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 18]‏

למעלה מימין:‏ באדיבות USGS Astrogeology Research Program, http://astrogeology.usgs.gov; מפת מאדים:‏ National Geographic Society, MOLA Science Team, MSS, JPL, NASA; פני מאדים:‏ NASA/JPL/Caltech

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 21]‏

תצלום חלל:‏ NASA ,(‏.AZ State Univ)‏ J. Hester and P. Scowen