רוח חג המולד — כל ימות השנה?‏

‏”‏כבוד לאלוהים במרומים,‏ ובארץ שלום על בני אדם אשר אותם רצה”‏ (‏לוקס ב׳:‏14‏)‏.‏

מיליוני אנשים מכירים את המילים הללו שנאמרו בפי מלאכי אלוהים.‏ הם בישרו על לידת ישוע באוזני הרועים אשר השגיחו על עדרם בלילה.‏ נוצרים רבים משתדלים להיטיב את דרכם בסביבות התאריך שבו,‏ לטענת הכנסיות,‏ נולד ישוע.‏ שימת הדגש בתקופה זו על שמחה,‏ שלום ורצון טוב — תכונות המוזכרות בבשורת המלאכים — מוגדרת לא אחת כרוח חג המולד.‏

אווירה חיובית זו קוסמת גם לאנשים שאינם מייחסים שום משמעות דתית לחג המולד.‏ הם מוקירים את הרגשות הלבביים שהחג מעורר.‏ במקומות שבהם חג המולד משמעו חופשה מהלימודים או מהעבודה,‏ יש לבריות הזדמנות להתרגע,‏ להיות במחיצת המשפחה והידידים ופשוט לבלות בנעימים.‏ כמובן,‏ לא מעט אנשים כנים רואים בחג המולד בעיקר הזדמנות לכבד את ישוע המשיח.‏

לא משנה איזו משמעות מיוחסת לחג,‏ הרוב מודים שהרגשות החיוביים שהוא מצית אינם מאריכים ימים.‏ עד מהרה שבים האנשים לדפוסי התנהגותם הרגילים.‏ במאמר שכותרתו ”‏רוח חג המולד”‏,‏ שיצא לאור מטעם רויאל בנק אוף קנדה,‏ נכתב:‏ ”‏הרבה מאוד ’‏משיחיים’‏ משתדלים להתנהג כמו משיחיים רק מספר שבועות בשנה שבמהלכם הם שופעים רצון טוב כלפי הזולת.‏ אחרי ראש השנה הם חוזרים למציאות של אדם לאדם זאב ולאדישות כלפי סבלות האחר”‏.‏ המאמר מציין ש”‏הבעיה הבסיסית”‏ ברוח חג המולד היא שרוח זו אינה מפעמת בבריות ”‏כל ימות השנה”‏.‏

גם אם אינך מסכים עם הקביעות הללו,‏ עולות מכאן מספר שאלות חשובות.‏ האם בני אדם יוכלו ביום מן הימים לנהוג בנדיבות ובהבנה איש עם רעהו על בסיס קבוע?‏ היש תקווה מציאותית שהבשורה שבישרו המלאכים בליל הולדתו של ישוע תתגשם אי פעם?‏ או שמא התקווה לשלום אמת אינה אלא תקוות שווא?‏