פילון האלכסנדרוני – אדם אשר מיזג בין השערות לבין כתבי־הקודש

בשנת 332 לפה״ס צעד אלכסנדר הגדול לעבר מצרים.‏ לפני שפנה מזרחה בדרכו לכבוש את העולם,‏ ייסד במצרים את אלכסנדריה — עיר אשר הפכה למרכז תרבות יוון.‏ בעיר זו נולד בערך בשנת 20 לפה״ס ”‏כובש”‏ נוסף אשר כלי מלחמתו לא היו חרב וחנית,‏ אלא הגות פילוסופית.‏ האיש ידוע בתור פילון האלכסנדרוני,‏ או בשם ידידיה האלכסנדרוני,‏ בשל מוצאו היהודי.‏

אחרי חורבן ירושלים בשנת 607 לפה״ס ולאחר הגלות התיישבו במצרים יהודים רבים,‏ ואלפים מהם תקעו יתד באלכסנדריה.‏ עם זאת,‏ היחסים בין היהודים ושכניהם היוונים לא התנהלו על מי מנוחות.‏ היהודים סירבו לסגוד לאלילי יוון,‏ ואילו היוונים לגלגו על התנ״ך.‏ פילון,‏ שלוּמד בחוכמת יוון והתחנך גם על ברכי היהדות,‏ היה בקי במחלוקת זו.‏ הוא האמין שהיהדות היא דת האמת.‏ אך בניגוד לעמדתם של רבים,‏ רצה פילון להוביל את הגויים אל אלוהי ישראל בדרכי נועם.‏ הוא ביקש לשוות ליהדות מראה מושך יותר בעיני עמי הארצות.‏

כתבים עתיקים באור חדש

שפת האם של פילון הייתה יוונית,‏ כשפתם של יהודים רבים באלכסנדריה.‏ מסיבה זו נשענו לימודיו על תרגום התנ״ך ליוונית — תרגום השבעים.‏ מעיון בתרגום השבעים השתכנע פילון שהתנ״ך טומן בחובו יסודות פילוסופיים והסיק שמשה ניחן ב”‏תכונת הפילוסוף”‏.‏

מאות שנים קודם לכן,‏ התקשו חכמי יוון להאמין בסיפורי המיתולוגיה היוונית על אלים ואלות,‏ ענקים ושדים.‏ הם החלו לפרש מחדש את הסיפורים העתיקים הללו.‏ חוקר הספרות הקלאסית ג׳יימס דרמונד אמר על שיטתם:‏ ”‏הפילוסוף נהג לחפש משמעויות נסתרות בתוך הסיפורים המיתולוגיים ולהסיק מן התוכן המתועב והמגוחך שכותביהם ודאי התכוונו להציג אמת מעמיקה ומאירת עיניים כלשהי באמצעות דמיונם הזימתי”‏.‏ שיטה זו מכונה פרשנות אלגורית,‏ ופילון ניסה לפרש באמצעותה את כתבי־הקודש.‏

למשל,‏ חשוב על הכתוב בבראשית ג׳:‏21 לפי תרגום השבעים (‏תורגם לעברית בידי צבי קארל)‏:‏ ”‏ויעש ה׳ האלוהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם”‏.‏ היוונים סברו שאין זה מכבודו של האל העליון לעשות בגדים.‏ לכן פילון מצא בפסוק זה סמליות ואמר:‏ ”‏כותנות העור הן ביטוי סמלי לעור הטבעי,‏ כלומר,‏ לגופנו;‏ שהרי האלוהים,‏ בבוראו תחילה את השכל,‏ קרא לו אדם;‏ אחריו ברא את החושים החיצוניים,‏ ולהם קרא חיים.‏ ולבסוף,‏ ראה לנחוץ לעשות גם את הגוף וקרא לו בשם סמלי,‏ והוא כותנות העור”‏.‏ בדרך זו ניסה פילון להפוך את המעשה שאלוהים עשה בעת שהלביש את אדם וחוה למושג פילוסופי.‏

תן דעתך גם לכתוב בבראשית ב׳:‏10–14‏,‏ שם מסופר על מקור המים של גן עדן ועל ארבעת הנהרות שיצאו מן הגן.‏ פילון ניסה לדרוש מעבר לפשוטו של מקרא ולגשש עמוק מתחת לפני השטח.‏ אחרי הערותיו על האדמה עצמה,‏ אמר:‏ ”‏תיתכן לפרשה זו גם משמעות אלגורית,‏ משום שארבעת הנהרות סמלים הם לארבע מידות”‏.‏ הוא שיער שהנהר פישון מסמל את הבינה,‏ הגיחון את יישוב־הדעת,‏ החידקל את האומץ והפרת את הצדק.‏ הנה כי כן,‏ באה האלגוריה והחליפה את מקומה של הגיאוגרפיה.‏

פילון פירש על דרך האלגוריה את סיפור הבריאה,‏ את רצח הבל בידי קין,‏ את המבול,‏ את בלבול הלשונות בבבל ומצוות רבות בתורת משה.‏ כפי שמראה הדוגמה בסעיף הקודם,‏ פילון נהג לאשר את המשמעות המילולית של הפסוק ואז להביא את הפרשנות הסמלית שלו במילים כגון:‏ ”‏ואולי מן הראוי שנשקול דברים אלה כאילו נאמרו על דרך האלגוריה”‏.‏ בכתבי פילון בולטת הסמליות,‏ ואילו המשמעות הגלויה של כתבי־הקודש למרבה הצער מיטשטשת.‏

מיהו אלוהים?‏

פילון לימד זכות על קיומו של אלוהים בדוגמה יוצאת מן הכלל.‏ הוא תיאר את הארץ,‏ הנהרות,‏ הצמחים והכוכבים,‏ והסיק:‏ ”‏עולם זה.‏.‏.‏ נוצר הוא בידי אומן חכם־לב ומושלם מכול־וכול.‏ בדרך זו השגנו את המושג של קיום האל”‏.‏ טיעון הגיוני בהחלט (‏רומים א׳:‏20‏)‏.‏

אך בבואו להסביר את מהותו של האלוהים הכול יכול,‏ סטה פילון הרחק מן האמת.‏ הוא טען כי אלוהים ”‏נעדר איכות”‏,‏ כלומר,‏ אין לו תכונות ייחודיות,‏ ושהוא ”‏נמנע התפיסה”‏,‏ כלומר,‏ בלתי נתפס.‏ פילון שלל את המאמצים להכיר את אלוהים ואמר ש”‏המתמידים לדרוש ולחקור את מהותו או את תכונותיו הייחודיות של אלוהים מטריחים עצמם בשטות גמורה”‏.‏ מקורו של קו חשיבה זה אינו במקרא,‏ אלא בפילוסוף עובד האלילים אפלטון.‏

פילון טען שאלוהים כה נשגב מבינתנו,‏ שבלתי אפשרי לכנותו בשם פרטי.‏ הנה דבריו:‏ ”‏תולדה הגיונית היא שאין לייחד כלל שם־עצם פרטי הולם להוֹוה [‏אלוהים חיים]‏ באמת”‏ — קביעה העומדת בסתירה גמורה לעובדות!‏

המקרא מציין בבירור שלאלוהים יש שם פרטי.‏ בתהלים פ״ג:‏19 נאמר:‏ ”‏אתה שמך יהוה לבדך;‏ עליון על כל הארץ”‏.‏ ובישעיהו מ״ב:‏8 מכריז אלוהים:‏ ”‏אני יהוה,‏ הוא שמי”‏.‏ אם כן,‏ מדוע פילון,‏ יהודי שהכיר פסוקים אלה,‏ לימד שלאלוהים אין שם?‏ משום שהוא תיאר את אלוהים לא בתור האלוהים האישי של המקרא,‏ אלא במונחים של האל האלמוני והמרוחק של הפילוסופיה היוונית.‏

מהי הנפש?‏

פילון לימד שהנפש היא חלק נפרד מן הגוף.‏ לדידו,‏ האדם ”‏מורכב מגוף ונפש”‏.‏ האם הנפש בת תמותה?‏ הנה הסברו של פילון:‏ ”‏בחיינו,‏ נפשנו מתה וקבורה בתוכנו,‏ כאילו טמונה היא בקבר.‏ במותו [‏של הגוף]‏ חיה נפשנו את חייה האמיתיים,‏ והיא חופשייה מן הגוף הרע והמת שאליו היא קשורה”‏.‏ לדעתו של פילון,‏ מות הנפש הוא סמלי;‏ הנפש לעולם אינה מתה והיא בת אלמוות.‏

אך מה מלמד המקרא אודות הנפש?‏ בבראשית ב׳:‏7 נאמר:‏ ”‏וייצר יהוה אלוהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים,‏ ויהי האדם לנפש חיה”‏.‏ לפי המקרא,‏ הנפש אינה משהו שיש לאדם;‏ האדם עצמו הוא נפש.‏

עוד מציין המקרא שהנפש אינה בת אלמוות.‏ ביחזקאל י״ח:‏4 נאמר:‏ ”‏הנפש החוטאת היא תמות”‏.‏ המסקנה המתבקשת מפסוקים אלה היא שהאדם עצמו הוא נפש.‏ לפיכך,‏ כאשר האדם מת,‏ ניתן לומר שהנפש מתה (‏בראשית י״ט:‏19‏)‏.‏a

אחרי מותו של פילון,‏ לא ייחסו לו היהודים חשיבות גדולה.‏ לעומתם,‏ הנצרות קיבלה אותו בזרועות פתוחות.‏ אֶוזֵבּיוס ומנהיגי כנסייה אחרים סברו שפילון התנצר.‏ הירונימוס החשיב אותו לאחד מאבות הכנסייה.‏ בסופו של דבר היו אלה דווקא הנוצרים,‏ ולא היהודים,‏ אשר שמרו על כתביו של פילון.‏

חיבוריו של פילון הובילו למהפכה דתית.‏ הוא השפיע על נוצרים רבים לאמץ את האמונה הלא־מקראית בהישארות הנפש.‏ בנוסף לכך,‏ הדברים שלימד אודות ה”‏לוגוס”‏ או ”‏הדבר”‏ תרמו להתפתחות האמונה בשילוש,‏ שגם הוא עיקר אמונה לא־מקראי שהנצרות,‏ המשיחיות הכופרת,‏ דוגלת בו.‏

אל תוטעה

בחקר התנ״ך הקפיד פילון ש”‏לא לפסוח על משמעות אלגורית שאולי נסתרת היא מאחורי לשון הפשט”‏.‏ אך לפי הכתוב בדברים ד׳:‏2‏,‏ אמר משה באשר למצוות אלוהים:‏ ”‏לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם,‏ ולא תגרעו ממנו לשמור את מצוות יהוה אלוהיכם אשר אנוכי מצווה אתכם”‏.‏ עם כל הכוונות הטובות,‏ פילון הוסיף תילי תילים של השערות אשר טשטשו כערפל כבד את ההדרכה הברורה של דבר־אלוהים הכתוב.‏

‏”‏לא אחרי אגדות מחוכמות הלכנו כאשר הודענו לכם את גבורת אדוננו ישוע המשיח ואת בואו”‏,‏ אמר השליח פטרוס (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏16‏)‏.‏ בניגוד לכתבי פילון,‏ הדברים שלימד פטרוס את הקהילה המשיחית הקדומה נשענו על עובדות ועל הכוונת רוח הקודש — ”‏רוח האמת”‏ — אשר הדריכה אותם אל כל האמת (‏יוחנן ט״ז:‏13‏)‏.‏

אם אתה מעוניין לעבוד את אלוהי המקרא,‏ אתה זקוק להדרכה אמיתית ונכונה ולא לפרשנויות הנשענות על חשיבת אנוש.‏ אתה זקוק לידע מדויק על יהוה ועל רצונו,‏ ודרושה לך ענווה כדי ללמוד בכנות.‏ אם תאמץ גישה בריאה זו בלימוד המקרא,‏ תוכל ’‏לדעת את כתבי הקודש היכולים להחכימך לישועה על־ידי האמונה במשיח ישוע’‏,‏ ותיווכח שדבר־אלוהים יכול לעשותך ”‏מושלם,‏ ומוכשר לכל מעשה טוב”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏15–17‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 10]‏

עירו של פילון

פילון התגורר ועבד באלכסנדריה שבמצרים.‏ במשך מאות בשנים הייתה העיר מרכז עולמי של ספרים ושל פולמוסים למדניים.‏

תלמידים התאבקו בעפר רגליהם של מורים ידועי שם אשר לימדו בבתי־הספר של העיר.‏ לספריית אלכסנדריה יצאו מוניטין בכל רחבי תבל.‏ אוסף הפריטים שבה גדל בהתמדה והגיע לכדי מאות אלפים תודות למאמצי הספרנים להניח את ידם על כל מסמך כתוב.‏

אך עם הזמן,‏ העולם כבר לא חפץ ביקרה של אלכסנדריה ובאוצרות הידע שלה.‏ קיסרי רומא נתנו עדיפות לעירם,‏ ומרכז התרבות עבר לאירופה.‏ שקיעתה של אלכסנדריה התרחשה בעיקר במאה השביעית לספירה כאשר נכבשה בידי צבאות פולשים.‏ ההיסטוריונים רואים באובדן הספרייה המפורסמת בכייה לדורות,‏ וחלקם מציינים שבעטיו חזרה הציביליזציה 000,‏1 שנים אחורנית.‏

‏[‏שלמי תודה]‏

Martin Luthers .‏Illustrirte Familien-Bibel nach der deutschen Uebersetzung Dr‏/L. Chapons

‏[‏תיבה בעמוד 12]‏

פרשנות אלגורית כיום

אלגוריה היא ”‏יצירה.‏.‏.‏ שאין להבין אותה כמות שהיא אלא כמשל לעניין אחר;‏ יצירה אומנותית סימבולית שיש לה משמעות נסתרת.‏.‏.‏ בנוסף למשמעותה הגלויה”‏.‏ חיבורים אלגוריים נחשבים ליצירות המקפלות בתוכן משמעויות נסתרות החשובות בהרבה מן הכתוב כפשוטו.‏ בדומה לפילון האלכסנדרוני,‏ ישנם מורי דת בימינו אשר מפרשים את המקרא בכלים אלגוריים.‏

תן דעתך לפרקים א׳ עד י״א בספר בראשית,‏ אשר כוללים את תולדות האדם מן הבריאה ועד דור הפַּלָגָה.‏ המקרא האמריקני החדש —‏ תרגום קתולי באנגלית — מציין את הדברים הבאים על אותם פרקים:‏ ”‏כדי להבהיר את האמיתות שבפרקים אלה לבני ישראל ולהפקידן בידיהם,‏ היה צורך לבטאן באמצעות מושגים שהיו שכיחים בקרב העם באותם ימים.‏ מסיבה זו,‏ יש להבדיל בין האמיתות עצמן ובין ’‏כסותן’‏ הספרותית”‏.‏ מדברים אלה משתמע כי אין להבין כפשוטם את פרקים א׳ עד י״א בספר בראשית‏,‏ וכפי ש’‏כסות’‏ או בגד מכסים את הגוף,‏ כך המילים מסתירות משמעות עמוקה יותר.‏

ישוע,‏ לעומת זאת,‏ לימד שהפרקים בתחילת ספר בראשית נכונים ויש להבינם כפשוטם (‏מתי י״ט:‏4–6;‏ כ״ד:‏37–39‏)‏.‏ כך עשו גם השליחים פאולוס ופטרוס (‏מעשי השליחים י״ז:‏24–26;‏ פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏5;‏ ג׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ תלמידי מקרא ישרי לב דוחים הסברים שאינם עולים בקנה אחד עם דבר־אלוהים בכללותו.‏

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

המגדלור הגדול של אלכסנדריה

‏[‏שלמי תודה]‏

Archives Charmet/Bridgeman Art Library