מיפוי השמים — עבר והווה

מאת כתבנו בהולנד

לא אחת התמלא האדם יראת כבוד אל מול השמים הכהים והקטיפתיים זרועי הכוכבים,‏ ובמשך ההיסטוריה הם שימשו לו מקור השראה והוא הביע את התפעלותו מבורא יופי רב זה.‏ משורר קדום הצהיר:‏ ”‏השמים מספרים כבוד אל,‏ ומעשה ידיו מגיד הרקיע”‏ (‏תהלים י״ט:‏2‏)‏.‏ אולם מי שצפו בשמי הליל בעת העתיקה ראו יותר מיופי גרידא.‏

מגלים גופים שמימיים

האסטרונומים בימים עברו הבחינו שגוש הכוכבים בכללותו נע בצורה מסודרת.‏ הכוכבים נעו לאורך הרקיע ממזרח למערב,‏ אך לא שינו את מיקומם זה ביחס לזה.‏a במילים אחרות,‏ ניתן היה לראות מדי לילה את אותן קבוצות כוכבים.‏ מאחר שהאדם רצה להכניס קצת סדר באינספור נקודות האור שנגלו לעיניו,‏ חילק את הכוכבים לקבוצות.‏ בעזרת מעט דמיון דמו קבוצות הכוכבים לחיות,‏ אנשים או עצמים דוממים.‏ כך החל הנוהג להתייחס לתצורות קבועות של כוכבים כקבוצות כוכבים.‏

חלק מקבוצות הכוכבים המוכרות לנו כיום תוארו לראשונה בבבל הקדומה.‏ ביניהן נמנות 12 קבוצות הכוכבים,‏ או הקונסטֶלַציות,‏ של גלגל המזלות.‏ כאז כן היום,‏ המזלות ממלאים תפקיד באסטרולוגיה,‏ חיזוי העתיד תוך ייחוס השפעה לכוכבים על ענייני האדם.‏ ואולם המקרא מגנה חיפוש אחר אותות בכוכבים (‏דברים י״ח:‏12–10)‏.‏ עם זאת,‏ עובדי יהוה אלוהים בעבר היו מודעים לקיומן של קונסטלציות.‏ ספר איוב למשל מתאר את יהוה כ”‏עושה עש,‏ כסיל וכימה”‏ (‏איוב ט׳:‏9‏)‏.‏

מקור שמותיהן של רבות מהקונסטלציות הידועות לנו כיום נעוץ במיתולוגיה היוונית.‏ עדיין ניתן למצוא שמות כגון קֶפֶאוּס,‏ קַסיוֹפֶּאָה,‏ אנדרומֶדה והרקולס במפות הכוכבים של ימינו.‏

מפות כוכבים מן העבר

בשנת 150 לספירה בקירוב,‏ הכין האסטרונום היווני תלמי (‏פטוֹלֶמַיוּס)‏ רשימה המתמצתת את הידע האסטרונומי שהצטבר בימיו.‏ רשימה זו כללה 48 קונסטלציות וכונתה אַלמַגֶסט.‏ המפות והאטלסים של השמים שנערכו במאות השנים שלאחר תלמי הכילו בדרך כלל אותן 48 הקונסטלציות.‏ לאמיתו של דבר,‏ עד למאה ה־16 בערך הופיע אותו מספר קונסטלציות.‏b מאוחר יותר נוספו עוד 40.‏ בשנת 1922 אימץ רשמית הארגון האסטרונומי הבינלאומי את רשימת 88 הקונסטלציות.‏

חיבורו של תלמי כלל בנוסף לקונסטלציות רשימה של יותר מאלף כוכבים המסווגים לפי הברק שלהם ומיקומם בשמים.‏ תלמי מיקם כל כוכב בקווי אורך ורוחב והוסיף פרטים לגביו.‏ לדוגמה,‏ אחד הכוכבים בקונסטלציה אוּרסָה מַג’‏ור (‏הדובה הגדולה)‏ מתואר כ”‏כוכב שבתחילת הזנב”‏ ועל מיקומו של כוכב שביט נאמר שהוא ”‏משמאלה של הברך הימנית של אנדרומדה”‏.‏ לכן נאמר באחד הספרים ש”‏כל אסטרונום ראוי לשמו היה חייב להכיר את האנטומיה של השמים!‏”‏

מדוע,‏ אם כן,‏ רוב הקונסטלציות בימי קדם נמצאות בשמים הצפוניים?‏ לדברי קרטוגרף של הרקיע,‏ הסיבה לכך היא שהמנהג להתייחס למקבץ כוכבים כקונסטלציות החל באזור המזרח התיכון,‏ היכן שהשמים הצפוניים נראים בבירור.‏ רק בתקופות מאוחרות יותר,‏ כאשר החל האדם לחקור את השמים הדרומיים זוהו קונסטלציות חדשות.‏ כמה משמותיהן של הקונסטלציות החדשות הם כור כימי,‏ שעון מטוטלת,‏ מיקרוסקופ וטלסקופ.‏

‏”‏השמים הנוצריים זרועי הכוכבים‏”‏

החוקר הגרמני יוליוס שילר פרסם ב־1627 אטלס כוכבים שנקרא השמים הנוצריים זרועי הכוכבים (‏Coelum Stellatum Christianum)‏.‏ הוא חשב שהגיע הזמן לטהר את השמים מהפגאניוּת.‏ לכן החליף את הדמויות הפאגאניוֹת במפות בדמויות מן המקרא.‏ הספר מיפוי השמים (‏The Mapping of the Heavens)‏ מסביר שהוא הִקצה ”‏את השמים הצפוניים לברית החדשה ואת הדרומיים לברית הישנה”‏.‏ ”‏חצי הכדור הדרומי הפך אצל שילר לסדרת נושאים מהברית הישנה — איוב בא במקום האינדיאני והטווס,‏ הקֶנטָאוּרוּס הפך לאברהם ויצחק”‏.‏ בחצי הכדור הצפוני ”‏קַסִיוֹפֵּאָה הפכה למרים המגדלית,‏ פֶּרסֶאוּס לפאולוס הקדוש,‏ בעוד ששנים־עשר השליחים התאימו בדיוק להחליף את שנים־עשר המזלות”‏.‏

רק קבוצת כוכבים קטנה אחת ניצלה מהטיהור.‏ היתה זו קוֹלוּמבָּה (‏יונה)‏,‏ שסימלה כביכול את היונה ששלח נוח לחפש את היבשה.‏

המפות עוברות שינויים

ברבות הימים השתנתה צורתן של מפות הכוכבים.‏ במאה ה־17,‏ לאחר המצאת הטלסקופ,‏ התעורר הצורך במפות שיספקו קואורדינטות מדויקות יותר של הכוכבים.‏ כמו כן,‏ העיטורים המורכבים שהשליטו אי־סדר במפות הקדומות הלכו והתמעטו,‏ עד שנעלמו כליל.‏ ברוב אטלסי הכוכבים כיום מסומנים רק כוכבים,‏ צבירי כוכבים,‏ ערפיליות,‏ גלקסיות וגרמים שמימיים אחרים המעניינים את העורכים תצפיות בשמי הליל.‏

באמצע המאה ה־19 החלו לערוך קטלוגים מקיפים יותר.‏ אחד החלוצים בתחום זה היה האסטרונום הגרמני פרידריך וילהלם ארגלנדר.‏ בשיתוף פעולה עם צוות עוזריו,‏ הוא לקח על עצמו את המשימה לערוך קטלוג כוכבים של השמים הצפוניים.‏ בעזרת טלסקופ הם איתרו כ־000,‏325 כוכבים ומדדו את מיקומם ואת דרגת בהירותם.‏ מצפה הכוכבים שבו עבדו היה בעיר הגרמנית בּוֹן,‏ ולכן נודע הקטלוג בשם בּונר דוּרחמוּסטרוּנג (‏הסקירה הכוללת של בּוֹן)‏.‏ הקטלוג ראה אור בשנת 1863.‏ לאחר מותו של ארגלנדר המשיך אחד מעוזריו בפועלו.‏ הוא מיפה את הכוכבים בשמים הדרומיים ופירסם את עבודתו תחת השם זוטליחה בּונר דוּרחמוּסטרוּנג (‏הסקירה הכוללת של השמים הדרומיים מבּוֹן)‏.‏ הגרסה הסופית יצאה לאור ב־1930 בקורדובה,‏ ארגנטינה.‏ לקטלוגים אלה ערך רב עד עצם היום הזה.‏

הווה ועתיד

קטלוגים משופרים יותר ויותר נערכו בעקבות עבודותיהם של ארגלנדר וממשיכי דרכו.‏ ואולם בשנים מאוחרות יותר,‏ לאחר שהומצאו טלסקופים לחקר החלל,‏ נערכו מבצעי מיפוי שאיש לא היה מעלה אותם על דעתו.‏ בעזרת טלסקופ החלל האבּל הצליחו האסטרונומים להרכיב קטלוג שמכיל 15 מיליון כוכבים בקירוב!‏

פרסומם של שני קטלוגים חדשים מטעם סוכנות החלל האירופית הוא צעד נוסף שנעשה לאחרונה בתחום מיפוי השמים.‏ הללו מבוססים על תצפיות שנערכו בעזרת טלסקופ החלל של הלוויין היפַּרכוֹס.‏ רמת דיוקם של קטלוגים אלה כה גבוהה,‏ שאין שני לה.‏ על סמך הקטלוגים נערכו והודפסו אטלסי כוכבים חדשים.‏ אחד מהם הוא אטלס מקיף בשלושה כרכים שנקרא אטלס כוכבים של המילניום‏.‏ (‏Millennium Star Atlas)‏.‏

שם זה עשוי להזכיר לקוראי המקרא את אלף שנות שלטון השלום של המשיח,‏ המוזכרות במקרא (‏ההתגלות כ׳:‏4‏)‏.‏ בעת ההיא ילמד האדם רבות,‏ ללא ספק,‏ על היקום האדיר שאטלסי הכוכבים הגדולים ביותר בימינו מסוגלים למפות רק חלק קטן ממנו.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

מפת הכוכבים של אפיאן,‏ 1540

‏[‏שלמי תודה]‏

‏(‏s Star Chart’‏Maps C.6.d.5.: Apian)‏ By permission of the British Library

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

חצי הכדור הדרומי לפי מפה מהמאה ה־19

‏[‏שלמי תודה]‏

1998 Visual Language ©

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

קונסטלציות אוריון כפי שהיא נראית במפת כוכבים בת־זמננו

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 23]‏

הרקע בעמודים 25–27:‏ Courtesy of ROE/Anglo-Australian Observatory, photograph by David Malin