ה”‏נתוּנים”‏ — אמצעי־עזר מאת אלהים

‏”‏ועמדו זרים ורעו צאנכם”‏.‏ — ישעיהו ס״א:‏5‏.‏

1.‏ מדוע מזכיר לנו התואר ”‏הנותן”‏ את יהוה?‏

מה רבה נדיבותו של יהוה!‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏לכל הוא [‏יהוה]‏ נותן חיים ונשמה וכל דבר”‏.‏ (‏מעשי־השליחים י״ז:‏25‏)‏ כל אחד מאיתנו יכול להפיק תועלת מרובה מהירהורים בכל אותן ’‏מתנות טובות ושלמות’‏ שאנו מקבלים מאת אלהים.‏ — יעקב א׳:‏5,‏ 17;‏ תהלים כ״ט:‏11;‏ מתי ז׳:‏7;‏ י׳:‏19;‏ י״ג:‏12;‏ כ״א:‏43‏.‏

2,‏ 3.‏ (‏א)‏ כיצד עלינו להגיב לנוכח מתנותיו של יהוה?‏ (‏ב)‏ מאיזו בחינה היו הלוויים ”‏נתוּנים”‏?‏

² אכן,‏ מסיבות מוצדקות שאל מחבר התהלים כיצד יוכל לגמול ליהוה.‏ (‏תהלים קט״ז:‏12‏)‏ בוראנו איננו זקוק לדבר וחצי הדבר שבבעלותם של בני־אנוש או שבאפשרותם להעניק לו.‏ (‏תהלים נ׳:‏10,‏ 12‏)‏ אך,‏ יהוה הבהיר שלבו שמח כשאנשים נותנים מעצמם,‏ תוך הערכה,‏ למען שירותו.‏ (‏השווה עברים י׳:‏5–7‏.‏)‏ מן הראוי שכל אדם יתן מעצמו בהקדשת חייו לבורא,‏ אשר לעתים מעניק זכויות שירות נרחבות יותר לעובדיו,‏ בדומה למה שאירע במקרה של הלוויים בימי־קדם.‏ כל בני־ישראל היו מוקדשים לאלהים,‏ אך הוא מינה את בני משפחת אהרון משבט לוי לשרת ככהנים,‏ בין היתר להקריב קרבנות במישכן ובבית־המקדש.‏ אך,‏ מה בנוגע ליתר הלוויים?‏

³ יהוה אמר למשה:‏ ”‏הקרב את מטה לוי.‏.‏.‏ ושמרו את כל כלי אוהל־מועד.‏.‏.‏ ונתתה את הלוויים לאהרון ולבניו.‏ נְתוּנים,‏ נְתוּנים המה לו מאת בני־ישראל”‏.‏ (‏במדבר ג׳:‏6,‏ 8,‏ 9,‏ 41‏)‏ הלוויים ’‏ניתנו’‏ לאהרון על־מנת לבצע תפקידים שונים בשירותם במישכן,‏ ולכן יכול היה אלהים לומר:‏ ”‏כי נתוּנים,‏ נתוּנים המה לי מתוך בני־ישראל”‏.‏ (‏במדבר ח׳:‏16,‏ 19;‏ י״ח:‏6‏)‏ היו לוויים שביצעו משימות פשוטות;‏ אחרים קיבלו זכויות גדולות יותר,‏ כגון,‏ הוראת התורה.‏ (‏במדבר א׳:‏50,‏ 51;‏ דברי־הימים א׳.‏ ו׳:‏33;‏ כ״ג:‏3,‏ 4,‏ 24–32;‏ דברי־הימים ב׳.‏ ל״ה:‏3–5‏)‏ הבה נפנה עתה את תשומת־לבנו לקבוצה אחרת של אנשים אותם ’‏נתן’‏ אלהים לעמו,‏ ולהקבלות בימינו.‏

שיבת בני־ישראל מבבל

4,‏ 5.‏ (‏א)‏ אילו בני־ישראל שבו לארץ־ישראל מהגלות בבבל?‏ (‏ב)‏ בימינו,‏ מה מקביל לשיבת בני־ישראל מגלותם בבבל?‏

⁴ בכתביהם,‏ תיארו עזרא הסופר ונחמיה כיצד שארית של בני־ישראל,‏ בהנהגת זרובבל,‏ שבה מבבל אל ארץ־ישראל במטרה לשקם בה את עבודת־אלהים האמיתית.‏ שני התיאורים מציינים שמספר השבים מנה 360,‏42.‏ אלפים מקרבם היו ”‏אנשי עם־ישראל”‏.‏ הרשימה הזכירה את הכהנים.‏ אחריהם רשומים כ־350 לוויים,‏ ביניהם אלה ששימשו כמשוררים וכשוערים.‏ עזרא ונחמיה התייחסו גם לאלפים נוספים שהיו ככל הנראה מבני־ישראל,‏ אולי אפילו כהנים,‏ אולם אשר לא היה באפשרותם להוכיח את שושלת־היוחסין שלהם.‏ — עזרא א׳:‏1,‏ 2;‏ ב׳:‏2–42,‏ 59–64;‏ נחמיה ז׳:‏7–45,‏ 61–66‏.‏

⁵ שארית זו מקרב עם־ישראל שגלתה ושבה מאוחר יותר לירושלים וליהודה,‏ הוכיחה רוח ראויה־לשבח של הקדשה לאלהים,‏ ומסירות עמוקה לעבודת־אלהים האמיתית.‏ כשם שציינּו לעיל,‏ אנו מבחינים בימינו בהקבלות הולמות ביותר בשארית ”‏ישראל”‏ הרוחני ששוחררה משבי ב”‏בבל הגדולה”‏ בשנת 1919.‏

6.‏ כיצד השתמש יהוה ב”‏ישראל”‏ הרוחני בזמננו?‏

⁶ מאז שיחרורם בשנת 1919,‏ שארית אחיו המשוחים של המשיח נעים קדימה בהתלהבות בקידום עבודת־אלהים האמיתית.‏ יהוה בירך את מאמציהם לאסוף את אחרוני ה־000,‏144 המרכיבים את ”‏ישראל השייכים לאלהים”‏.‏ (‏גלטיים ו׳:‏16‏:‏ ההתגלות ז׳:‏3,‏ 4‏)‏ כקבוצה,‏ מהווה השארית המשוחה את ”‏העבד הנאמן”‏,‏ הכיתה אשר תפקידה הוא לספק שפע מזון רוחני מכלכל־חיים,‏ אותו היא עמלה להפיץ בעולם כולו.‏ — מתי כ״ד:‏45–47‏.‏

7.‏ מי מצטרפים אל המשוחים בעבודת־אלהים האמיתית?‏

⁷ כשם שראינו במאמר הקודם,‏ עם משרתי יהוה נמנים היום מיליוני ”‏צאן אחרות”‏,‏ שתקוותם מאת אלהים הינה להינצל מן ”‏הצרה הגדולה”‏ הממשמשת ובאה.‏ תוחלתם היא לשרת את יהוה לנצח עלי־אדמות,‏ בעולם חדש בו לא יחושו עוד רעב וצמא,‏ ובו יימחו דמעות הצער.‏ (‏יוחנן י׳:‏16;‏ ההתגלות ז׳:‏9–17;‏ כ״א:‏3–5‏)‏ האם אנו מוצאים הקבלה כלשהי לאנשים אלה בתיאור המקראי על השבים מבבל?‏ אכן כן!‏

נוכרים שבוּ עימם

8.‏ מי הצטרפו לבני־ישראל בשובם מהגלות?‏

⁸ כאשר יצאה הקריאה לאוהבי יהוה בבבל לשוב אל הארץ המובטחת,‏ נענו להזמנה אלפים נוספים מקרב עמים אחרים.‏ ברשימות שעזרא ונחמיה ערכו,‏ אנו קוראים על ה”‏נְתינים”‏ (‏שמשמעו,‏ ”‏נתוּנים”‏)‏ ועל ”‏בני עבדֵי שלמה”‏,‏ שמספרם הכולל היה 392.‏ התיאור מזכיר גם יותר מ־500,‏7 אחרים:‏ ’‏עבדים’‏ ו’‏אמות’‏,‏ וכן גם ”‏משוררים ומשוררות”‏ שלא מבני שבט לוי.‏ (‏עזרא ב׳:‏43–58,‏ 65;‏ נחמיה ז׳:‏46–60,‏ 67‏)‏ מה הניע כל־כך הרבה אנשים שלא היו שייכים לעם־ישראל מלידה לשוב עימם?‏

9.‏ כיצד היתה רוח אלהים מעורבת בשיבת הגולים?‏

⁹ הכתוב בעזרא א׳:‏5 מזכיר את אלה אשר ’‏העיר האלהים את רוחם לעלות לבנות את בית יהוה’‏.‏ מכאן שהיה זה יהוה עצמו אשר הניע את אלה שהחליטו לחזור.‏ הוא עורר את רוחם,‏ כלומר,‏ את דחפיהם הפנימיים.‏ אפילו ממקום מושבו בשמים יכול היה יהוה לעשות זאת באמצעות רוח קודשו,‏ שהיא כוחו הפעיל.‏ על־כן,‏ כל אלה שהתנדבו ”‏לעלות לבנות את בית יהוה”‏ זכו לעזרת רוח יהוה.‏ — זכריה ד׳:‏1,‏ 6;‏ חגי א׳:‏14‏.‏

הקבלה בת־זמננו

10,‏ 11.‏ איזו הקבלה ניתן למצוא כיום לנוכרים ששבו מגלות בבבל?‏

¹⁰ למי היוו אותם שבים נוכריים ”‏צל”‏ נבואי?‏ יתכן שמשיחיים רבים ישיבו:‏ ’‏הנתינים מקבילים כיום ל”‏צאן האחרות”‏’‏.‏ נכון,‏ אמנם,‏ אך לא רק הנתינים;‏ למעשה כל החוזרים ממוצא נוכרי סימלו את המשיחיים שאינם חלק מ”‏ישראל”‏ הרוחני.‏

¹¹ הספר You May Survive Armageddon Into God’s New World (‏תוכל להינצל מהר־מגידון אל תוך עולמו החדש של אלהים)‏,‏ שמטעם חברת המצפה,‏ עמודים 142–148,‏ מציין:‏ ”‏השארית של 360,‏42 בני־ישראל לא היו היחידים שעזבו את בבל עם זרובבל.‏.‏.‏ הצטרפו אליהם אלפי נוכרים.‏.‏.‏ מלבד הנתינים היו נוכרים אחרים,‏ העבדים,‏ המשוררים והמשוררות,‏ וצאצאיהם של עבדֵי שלמה המלך”‏.‏ הספר הסביר:‏ ”‏אותם נתינים,‏ עבדים,‏ משוררים ובני עבדֵי שלמה,‏ כולם נוכרים,‏ עזבו את ארץ הגלות ושבו עם שארית ישראל.‏.‏.‏ האם יהא זה נכון להסיק מכך שהיום אנשים בני לאומים שונים,‏ שאינם חלק מ’‏ישראל’‏ הרוחני,‏ יתרועעו עם שארית ‏’‏ישראל’‏ הרוחני ויקדמו את עבודת יהוה אלהים יחד עימם?‏ אכן כן”‏.‏ אנשים אלה מקבילים כיום לנתינים,‏ למשוררים ולבני עבדי שלמה.‏

12.‏ כיצד משתמש אלהים ברוחו בדרך מיוחדת למען ”‏ישראל”‏ הרוחני,‏ אך מדוע נוכל להיות בטוחים שהיא פועלת למען כל משרתיו?‏

¹² כמו למה שעשה אז,‏ מאציל אלהים מרוחו גם על אלה שתקוותם לחיות לנצח עלי־אדמות.‏ אמנם,‏ אין הם ’‏נולדים מחדש’‏.‏ כל אחד מחברי ה־000,‏144 חווה אישית ’‏לידה מחדש’‏ זו,‏ כך נעשה הוא לבן רוחני של אלהים,‏ ונמשח ברוח־הקודש.‏ (‏יוחנן ג׳:‏3,‏ 5;‏ רומיים ח׳:‏16;‏ אפסיים א׳:‏13,‏ 14‏)‏ כמובן,‏ במקרה של חברי ’‏העדר הקטן’‏,‏ משיחה זו מהווה ביטוי מיוחד של פעילות רוח אלהים.‏ ברם,‏ כל אחד זקוק לעזרת רוח־הקודש על־מנת לעשות את הרצון האלוהי.‏ לכן,‏ אמר ישוע:‏ ”‏האב שבשמים יתן את רוח הקודש למבקשים ממנו!‏”‏ (‏לוקס י״א:‏13‏)‏ בין אם המבקש הוא בעל תקווה שמימית ובין אם הוא שייך ל’‏צאן האחרות’‏,‏ רוחו של יהוה נמצאת בהישג־ידו ובשפע,‏ כדי להכשירו להוציא לפועל את מטרת אלהים.‏

13.‏ כיצד יכולה הרוח לפעול בקרב משרתי אלהים כולם?‏

¹³ רוח אלהים הניעה הן את עם־ישראל והן את הנוכרים לשוב ירושליימה,‏ והיא מחזקת את כל משרתיו הנאמנים כיום ועוזרת להם.‏ בין אם תקוותו של המשיחי היא לחיות בשמים או כאן עלי־אדמות,‏ עליו לבשר את הבשורה הטובה,‏ ורוח־הקודש מסייעת לו להיות נאמן בכך.‏ על כל אחד מאיתנו — תהא תקוותו אשר תהא — לטפח את פירות הרוח,‏ להם זקוקים הכל במידה מלאה.‏ — גלטיים ה׳:‏22–26‏.‏

נתונים לשירות מיוחד

14,‏ 15.‏ (‏א)‏ בקרב הנוכרים ששבו מבבל,‏ אילו שתי קבוצות הוזכרו במיוחד?‏ (‏ב)‏ מי היו ה”‏נתינים”‏,‏ ומה היה תפקידם?‏

¹⁴ בין אלפי הנוכרים אותם הניעה הרוח לשוב מבבל ציין דבר־אלהים במיוחד שתי קבוצות זעירות — ה”‏נתינים”‏ ו”‏בני עבדי שלמה”‏.‏ מי היו הם?‏ מה היה תפקידם?‏ ומה יכול הדבר לסמל בימינו?‏

¹⁵ ה”‏נתינים”‏ היוו קבוצה של אנשים שמוצאם לא היה מעם־ישראל,‏ והוענקה להם הזכות לשרת לצד הלוויים.‏ זכור את הכנענים מגבעון שנתמנו ל”‏חוטבי־עצים ושואבי־מים לעדה ולמזבח יהוה”‏.‏ (‏יהושע ט׳:‏27‏)‏ ככל הנראה,‏ אחדים מצאצאיהם היו בקרב הנתינים ששבו מבבל,‏ יחד עם נתינים אחרים שנוספו במרוצת שלטונו של דוד ובתקופות אחרות.‏ (‏עזרא ח׳:‏20‏)‏ מה היה תפקידם של הנתינים?‏ על הלוויים הוטל לעזור לכהנים,‏ והנתינים מוּנוּ לסייע ללוויים.‏ אפילו לגבי נוכרים נימולים היתה זאת זכות נעלה.‏

16.‏ עם הזמן,‏ אילו שינויים חלו במעמדם של הנתינים?‏

¹⁶ בשיבת השארית מבבל,‏ היו בקרבה לוויים מעטים,‏ בהשוואה למספר הכהנים או הנתינים ”‏ובני עבדי שלמה”‏.‏ (‏עזרא ח׳:‏15–20‏)‏ המילון Dictionary of the Bible (‏מילון למקרא)‏,‏ מאת ד״ר ג׳יימס הייסטינגס,‏ מציין:‏ ”‏כעבור זמן מה אנו מוצאים אותם [‏את הנתינים]‏ מבוססים היטב במעמד קדוש מרומם יותר,‏ בעלי זכויות רבות”‏.‏ כתב־העת Vetus Testamentum (‏הברית הישנה)‏,‏ פרי־עטם של חוקרי־מקרא מלומדים,‏ ציין:‏ ”‏חלה תמורה.‏ בעקבות השיבה מהגלות,‏ לא התייחסו עוד לאלה [‏לנוכרים]‏ כאל עבדי המקדש,‏ אלא כאל עוזרים בו,‏ והם זכו למעמד זהה לזה של קבוצות אחרות,‏ אשר שירתו במקדש”‏.‏ (‏ראה את הטבלה ”‏שינוי במעמד”‏.‏)‏

17.‏ מדוע הוטלו תפקידים נוספים על הנתינים,‏ ואיזו עדות מקראית יש לכך?‏

¹⁷ כמובן,‏ הנתינים מעולם לא הפכו להיות שווים לכהנים וללוויים.‏ האחרונים היו כולם מקרב בני־ישראל.‏ בהם בחר יהוה ולא הירשה לנוכרים לבוא במקומם.‏ אך,‏ התיאור המקראי מגלה שעקב מספרם המועט של הלוויים,‏ זכו הנתינים במשימות נרחבות יותר בשירות אלהים.‏ הם קיבלו מקומות־מגורים ברובע סמוך לבית־המקדש.‏ בימי נחמיה,‏ עמלו הם יחד עם הכהנים בהקמת חומות ירושלים בקטע בקרבת בית־המקדש.‏ (‏נחמיה ג׳:‏22–26‏)‏ מלך פרס אף פטר את הנתינים מתשלום מסים,‏ בדומה ללוויים שהיו פטורים גם הם בשל שירותם במקדש.‏ (‏עזרא ז׳:‏24‏)‏ הדבר מצביע על הקירבה ששררה אז בקרב אותם ”‏נתונים”‏ (‏לוויים ונתינים)‏ בפעילותם הרוחנית,‏ ועל כך שתפקידיהם של הנתינים התרבו בהתאם לצורך,‏ גם אם מעולם לא נחשבו ללוויים.‏ מאוחר יותר,‏ כאשר,‏ אסף עזרא הסופר גולים נוספים על־מנת לשוב לארצם,‏ תחילה לא נמצאו ביניהם לוויים.‏ אך,‏ הוא הגביר את מאמציו לגייס אחדים,‏ וכתוצאה מכך הצטרפו אליו 38 לוויים ו־220 נתינים,‏ והם שירתו כ”‏משרתים לבית אלהינו”‏.‏ — עזרא ח׳:‏15–20‏.‏

18.‏ איזה תפקיד הופקד,‏ כפי הנראה,‏ בידי ”‏בני עבדי שלמה”‏?‏

¹⁸ הקבוצה השנייה של נוכרים שזכתה לציון מיוחד היתה זו של ”‏בני עבדי שלמה”‏.‏ המקרא מוסר עליהם פרטים מועטים בלבד.‏ ביניהם היו ”‏בני הסופרת”‏.‏ (‏עזרא ב׳:‏55;‏ נחמיה ז׳:‏57‏)‏ ניתן להסיק מכך שהם היוו צוות של סופרים,‏ יתכן סופרים מינהליים בעם או סופרי בית־המקדש.‏ למרות מוצאם הנוכרי,‏ הוכיחו ”‏בני עבדי שלמה”‏ את מסירותם ליהוה בכך שעזבו את בבל ושבו לארץ־ישראל כדי לשקם שם את עבודתו האמיתית.‏

נתינה מעצמנו כיום

19.‏ אילו יחסים שוררים היום בין חברי השארית לבין ’‏הצאן האחרות’‏?‏

¹⁹ בימינו,‏ יהוה השתמש בשארית המשוחה בצורה מיוחדת,‏ בתור כיתת חלוץ בקידום עבודת־אלהים האמיתית ובהפצת הבשורה הטובה.‏ (‏מרקוס י״ג:‏10‏)‏ כמה שמחים הם לראות אלפים,‏ רבבות,‏ ואזי מיליונים של ”‏צאן אחרות”‏ שהצטרפו אליהם בעבודת אלהים!‏ ואיזה שיתוף־פעולה מלבב שורר בין השארית לבין ’‏הצאן האחרות’‏!‏ — יוחנן י׳:‏16‏.‏

20.‏ איזו הבנה חדשה נראית סבירה באשר להקבלה בת־זמננו ל”‏נתינים”‏ ול”‏בני עבדי שלמה”‏?‏ (‏משלי ד׳:‏18‏)‏

²⁰ כל אותם נוכרים ששבו מגלות בבבל הקדומה מקבילים לחברי ’‏הצאן האחרות’‏,‏ המשרתים עתה לצד ישראל הרוחני.‏ מה,‏ אם כן,‏ ניתן ללמוד מהעובדה שהמקרא מצביע במיוחד על ה”‏נתינים”‏ ועל ”‏בני עבדי שלמה”‏?‏ בזמנו,‏ לאותם נתינים ו”‏בני עבדי שלמה”‏ הוענקו זכויות מעבר לאילו שניתנו לנוכרים אחרים ששבו.‏ הדבר יכול להיראות כהקבלה לכך שכיום אלהים מעניק זכויות נרחבות ותפקידים אחראיים נוספים לאחדים מקרב ’‏הצאן אחרות’‏ שהוכיחו בגרות רוחנית.‏

21.‏ כיצד קיבלו מספר אחים בעלי תקווה ארצית,‏ זכויות ותחומי אחריות נוספים?‏

²¹ הזכויות הנוספות שהוענקו לנתינים היו קשורות ישירות לפעילות רוחנית.‏ ”‏בני עבדי שלמה”‏ קיבלו,‏ ככל הנראה,‏ תפקידים מינהליים.‏ במקביל לכך כיום,‏ בירך יהוה את משרתיו ב”‏מתנות באדם”‏ שנתמנו לדאוג לצרכיהם.‏ (‏אפסיים ד׳:‏8,‏ 11,‏ 12‏)‏ ”‏מתנות”‏ אלה כוללות אלפי אחים מבוגרים ומנוסים העוסקים ב’‏רעיית הצאן’‏,‏ המשרתים כמשגיחי־נפה ומשגיחי־מחוז והחברים בוועדי־הסניפים ב־98 סניפי חברת המצפה.‏ (‏ישעיהו ס״א:‏5‏)‏ במרכז הכלל־עולמי של החברה,‏ תחת הדרכת ”‏הסוכן הנאמן”‏ והגוף המנהל שבו,‏ גברים מנוסים מקבלים הדרכה המכשירה אותם לתרום בהכנת מזון רוחני.‏ (‏לוקס י״ב:‏42‏)‏ מתנדבים מוקדשים ותיקים אחרים למדו לנהל בתי־אל ובתי־דפוס,‏ או להשגיח על תכניות בנייה להקמת בנייני סניפים ואולמות למען עבודת אלהים.‏ הם הצטיינו בשירותם כעוזרים המשתפים פעולה עם השארית המשוחה,‏ המהווה חלק מ”‏ממלכת כהנים”‏.‏ — השווה קורינתים א׳.‏ ד׳:‏17;‏ י״ד:‏40;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9‏.‏

22.‏ מדוע הולם שאחדים מ’‏הצאן האחרות’‏ זוכים עתה בתפקידים אחראיים כבדי־משקל,‏ וכיצד עלינו להגיב לכך?‏

²² בימי־קדם,‏ כהנים ולוויים המשיכו לשרת בקרב עם־ישראל.‏ (‏יוחנן א׳:‏19‏)‏ לעומתם,‏ כיום הולך ומצטמצם מספרם של חברי שארית ”‏ישראל”‏ הרוחני שנותרו עלי־אדמות.‏ (‏השווה את יוחנן ג׳:‏30‏.‏)‏ בסופו־של־דבר,‏ לאחר השמדת ”‏בבל הגדולה”‏,‏ יימצאו כל ה־000,‏144,‏ כל ה”‏חתומים”‏,‏ בשמים ל”‏חתונת השה”‏.‏ (‏ההתגלות ז׳:‏1–3;‏ י״ט:‏1–8‏)‏ זוהי העת בה על ה’‏צאן האחרות’‏ להתרחב.‏ העובדה שאחדים מביניהם,‏ בדומה ל”‏נתינים”‏ ול”‏בני עבדי שלמה”‏,‏ מקבלים תפקידים אחראיים כבדי־משקל תחת השגחת השארית המשוחה,‏ אינה הופכת אותם יהירים או בעלי חשיבות־עצמית מופרזת.‏ (‏רומיים י״ב:‏3‏)‏ הדבר מעניק לנו ביטחון,‏ מפני שכאשר משרתי אלהים ’‏יבואו מן הצרה הגדולה’‏,‏ יהיו בקרבם ”‏שרים”‏ מנוסים,‏ מוכנים וכשירים ליטול את ההנהגה בקרב ’‏הצאן האחרות’‏.‏ — ההתגלות ז׳:‏14;‏ ישעיהו ל״ב:‏1‏;‏ השווה מעשי־השליחים ו׳:‏2–7‏.‏

23.‏ מדוע על כולנו לטפח רוח של נתינה בכל הקשור לשירות אלהים?‏

²³ כל אלה ששבו מבבל גילו נכונות לעמול נמרצות ולהוכיח שעבודת יהוה ניצבת בראש מעייניהם.‏ הדבר דומה כיום.‏ יחד עם השארית המשוחה,‏ ’‏זרים עומדים ורועים את הצאן’‏.‏ (‏ישעיהו ס״א:‏5‏)‏ לכן,‏ תהא אשר תהא התקווה שמעניק לנו אלהים,‏ ותהיינה אשר תהיינה זכויותיהם של זקני־קהילה משוחי־רוח בטרם יטהר יהוה את שמו במלחמת הר־מגידון,‏ הבה נטפח רוח נתינה בריאה ובלתי־אנוכית.‏ אף־על־פי שלעולם לא נוכל לגמול ליהוה על כל הברכות הנהדרות שהוא מרעיף עלינו,‏ הבה נפעל בלב שלם בכל אשר נבצע בתוך אירגונו.‏ (‏תהלים קט״ז:‏12–14;‏ קולוסים ג׳:‏23‏)‏ אם כן,‏ כולנו יכולים לתת מעצמנו בעבודת־אלהים האמיתית,‏ בתור חברי ’‏הצאן האחרות’‏ המשרתים שכם אחד עם המשוחים,‏ אשר ”‏ימלכו מעל הארץ”‏.‏ — ההתגלות ה׳:‏9,‏ 10‏,‏ ע״ח‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1992/‏4/‏15)‏

נקודות שיש לזכור

◻ מאיזו בחינה היו הלוויים ”‏נתוּנים”‏ בקרב עם־ישראל הקדום?‏

◻ אילו אנשים נוכרים שבו מגלות בבל,‏ ולמי הם היוו ”‏צל”‏ נבואי?‏

◻ איזה שינוי חל,‏ כנראה,‏ במעמד ה”‏נתינים”‏?‏

◻ איזו הקבלה נעשתה מובנת עתה בנוגע ל”‏נתינים”‏ ול”‏בני עבדי שלמה”‏?‏

◻ איזה ביטחון חשים אנו לאור שיתוף־הפעולה הקיים בין השארית לבין ’‏הצאן האחרות’‏?‏

‏[‏תיבה בעמוד 28]‏

שינוי במעמד

אנציקלופדיות ומילונים רבים לחקר המקרא מתייחסים לתמורות שחלו אצל אחדים מקרב הנוכרים ששבו מגלות בבל.‏ למשל,‏ תחת הכותרת ”‏שינויים במעמדם”‏,‏ ציינה האנציקלופדיה המקראית:‏ ”‏כפי שכבר ציינּו,‏ לאור הצורך שהתעורר,‏ עלה מעמדם החברתי באותה עת.‏ [‏הנתינים]‏ אינם מופיעים עוד במעמד של עבדים במובן המקובל של המלה”‏.‏ (‏בעריכת צ׳יין ובלַק,‏ כרך 3,‏ עמוד 3399)‏ בציקלופדיה לספרות מקראית‏,‏ כתב ג׳ון קיטו:‏ ”‏לא ניתן היה לצפות שרבים מהם [‏מהנתינים]‏ ישובו למעמד כה נחות בישראל.‏.‏.‏ רוח המסירות וההתנדבות שהוכיחו אותם אנשים,‏ הביאה לעלייה ניכרת במעמדם של הנתינים”‏.‏ (‏כרך 2,‏ עמוד 417)‏ האנציקלופדיה המקראית הבינלאומית הסטנדרטית מציינת:‏ ”‏לאור קשר זה,‏ והרקע שלהם בתקופת שלמה,‏ סביר להניח שהוטלו על [‏בני]‏ עבדי שלמה תפקידים אחראיים משמעותיים בבית־המקדש השני”‏.‏ — בעריכת ג.‏ וו.‏ ברומילי,‏ כרך 4,‏ עמוד 570.‏

‏[‏תמונה בעמוד 29]‏

כשבני־ישראל שבו ירושליימה מגלות בבבל,‏ על־מנת לשקם את העיר,‏ הצטרפו אליהם אלפי נוכרים

‏[‏שלמי תודה]‏

‏.Est (‏Near Eastern History)‏ Pictorial Archive

‏[‏תמונה בעמוד 30]‏

ועד־הסניף בקוריאה.‏ בדומה לנתינים בימי־קדם,‏ גם כיום גברים מקרב ’‏הצאן האחרות’‏ נושאים בתפקידים אחראיים כבדי־משקל