נבואות — אפס טעויות

‏”‏לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דיבר יהוה אלוהיכם עליכם”‏ (‏יהושע כ״ג:‏14‏)‏

מה מייחד את המקרא?‏ אוראקלים קדומים היו ידועים כמי שחזו תחזיות מעורפלות ולא־מהימנות,‏ וכך הוא לגבי תחזיות אסטרולוגיות מודרניות.‏ חקר העתידנות מתבסס על מגמות עכשוויות,‏ וכמעט אינו מתיימר לחזות אירועים ספציפיים מאות שנים מראש.‏ בניגוד לכך,‏ נבואות המקרא מפורטות ותמיד מתגשמות,‏ גם אם הן חוזות ”‏מקדם [‏דברים]‏ אשר לא נעשו”‏ (‏ישעיהו מ״ו:‏10‏)‏.‏

דוגמה:‏ במאה השישית לפה״ס ראה הנביא דניאל חזון שבו נובאה תבוסתה המהירה של מעצמת מדי ופרס בידי יוון.‏ כמו כן,‏ נובא שברגע שמלך יוון המנצח ’‏יתעצם’‏,‏ מלכותו ’‏תישבר’‏.‏ מי יירש את מקומו?‏ דניאל כתב:‏ ”‏ארבע מלכויות מגוי יעמודנה,‏ ולא בכוחו”‏ (‏דניאל ח׳:‏5–8,‏ 20–22‏)‏.‏

מה מלמדת ההיסטוריה:‏ למעלה מ־200 שנה לאחר ימיו של דניאל,‏ הפך אלכסנדר הגדול למלך יוון.‏ תוך עשר שנים הביס אלכסנדר את ממלכת מדי ופרס והרחיב את גבולות האימפריה היוונית עד לנהר האינדוס (‏בפקיסטן של ימינו)‏.‏ אולם הוא מת לפתע בגיל 32.‏ לבסוף,‏ בעקבות קרב שהתרחש בקרבת נהר האיפסוס שבאסיה הקטנה התפרקה האימפריה.‏ ארבעת המנצחים בקרב חילקו לבסוף ביניהם את האימפריה היוונית.‏ אולם איש מהם לא הצליח להשיג את העוצמה שהייתה בידיו של אלכסנדר.‏

מה דעתך?‏ היש ספר אחר היכול לטעון שנבואותיו תמיד התגשמו?‏ או האם המקרא מיוחד במינו?‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 4]‏

‏”‏נבואות המקרא.‏.‏.‏ כל כך רבות שההסתברות שהן תתגשמנה באופן מקרי כלל לא סבירה”‏.‏ (‏עורך דין בוחן את המקרא [‏A LAWYER EXAMINES THE BIBLE]‏ מאת אירווין ה.‏ לינטון)‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 4]‏

Robert Harding Picture Library/SuperStock ©

היסטוריה ולא אגדה

‏”‏התחקיתי היטב על כל הדברים מראשיתם”‏ (‏לוקס א׳:‏3‏)‏.‏

מה מייחד את המקרא?‏ מעשיות ואגדות מספרות סיפורים דמיוניים.‏ הן לא מציינות מקומות ספציפיים,‏ תאריכים ושמות של דמויות היסטוריות.‏ בניגוד להן,‏ מכיל המקרא אינספור פרטים היסטוריים המאשרים לקורא שהכתוב בו הוא אמת לאמיתה (‏תהלים קי״ט:‏160‏)‏.‏

דוגמה:‏ המקרא מוסר ש’‏נבוכדנאצר מלך בבל הגלה בבלה את יהויכין [‏מלך יהודה]‏’‏.‏ מאוחר יותר,‏ ”‏נשא אויל מרודך מלך בבל בשנת מולכו,‏ את ראש יהויכין מלך יהודה מבית כלא”‏.‏ נוסף על כך,‏ ”‏ארוחת תמיד ניתנה לו מאת המלך,‏ דבר יום ביומו,‏ כל ימי חייו”‏ (‏מלכים ב׳.‏ כ״ד:‏11,‏ 15;‏ כ״ה:‏27–30‏)‏.‏

מה חשפו ארכיאולוגים:‏ בין חורבות בבל העתיקה מצאו הארכיאולוגים מסמכים מנהליים המתוארכים לימי שלטונו של נבוכדנאצר השני.‏ במסמכים אלה יש רשימות המתעדות את הקצבות המזון שניתנו לאסירים ולאחרים שהיו תלויים בבית המלוכה.‏ ברשימות אלו מופיע שמו של ”‏יהויכין מלך ארץ יהודה”‏ ובני ביתו.‏ מה לגבי קיומו של אויל מרודך,‏ יורשו של נבוכדנאצר?‏ בכתובת החקוקה על כד שנמצא בקרבת העיר שושן נאמר:‏ ”‏ארמונו של אמיל מרדוך [‏אויל מרודך]‏,‏ מלך בבל,‏ בן נבוכדנאצר,‏ מלך בבל”‏.‏

מה דעתך?‏ היש כתבים דתיים קדומים אחרים המפרטים את ההיסטוריה בצורה כה ספציפית ומדויקת?‏ או האם המקרא מיוחד במינו?‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 5]‏

‏”‏האזכורים הכרונולוגיים והגיאוגרפיים יותר מדויקים ומהימנים מהמידע המופיע בכל מסמך עתיק אחר”‏.‏ (‏מחקר מדעי של הברית החדשה [‏A SCIENTIFIC INVESTIGATION OF THE OLD TESTAMENT]‏ מאת רוברט ד.‏ וילסון)‏

‏[‏תמונה בעמוד 5]‏

מסמך בבלי המזכיר את יהויכין מלך יהודה

‏[‏שלמי תודה]‏

bpk, Berlin/Vorderasiatisches Museum, SMB/Olaf M. Tessmer/Art Resource, NY ©

מדע מדויק

‏”‏מעשי ידיו אמת ומשפט;‏ נאמנים כל פיקודיו.‏ סמוכים לעד לעולם,‏ עשויים באמת וישר”‏ (‏תהלים קי״א:‏7,‏ 8‏)‏.‏

מה מייחד את המקרא?‏ ספרים קדומים מציגים פעמים רבות רעיונות לא־מהימנים ומסוכנים שהופרכו לגמרי בידי מדענים בני ימינו.‏ גם כיום יש צורך לעדכן ספרי לימוד בעקבות תגליות חדשות.‏ אולם המקרא מצהיר שהוא חובר בידי הבורא,‏ ושדברו ”‏יקום לעולם”‏ (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏25‏)‏.‏

דוגמה:‏ התורה ציוותה על בני ישראל לקבור את הצואה שלהם ”‏מחוץ למחנה”‏ (‏דברים כ״ג:‏13,‏ 14‏)‏.‏ אם הם נגעו בנבלת חיה או בגופת אדם,‏ היה עליהם לרחוץ במים או לכבס את בגדיהם (‏ויקרא י״א:‏27,‏ 28;‏ במדבר י״ט:‏13,‏ 19‏)‏.‏ מצורעים באותם ימים היו צריכים להישאר בבידוד עד שבדיקה רפואית אישרה שהם אינם מידבקים עוד (‏ויקרא י״ג:‏1–8‏)‏.‏

מה חושפת הרפואה המודרנית:‏ סילוק שפכים יעיל,‏ רחיצת ידיים והחזקה בבידוד עדיין נחשבים לדרכים יעילות למלחמה במחלות.‏ על־פי המלצת המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה״ב (‏CDC)‏ אם אין בקרבת מקום שירותים או מתקני תברואה אחרים,‏ ”‏יש לעשות צרכים לפחות 30 מטר ממאגר מים כלשהו,‏ ואז לקבור את הצואה”‏.‏ לדברי ארגון הבריאות העולמי,‏ כאשר הציבור נפטר בצורה בטוחה מצואה,‏ פוחתים מקרי מחלת השלשולים ב־36 אחוזים.‏ לפני פחות מ־200 שנה התחוור לרופאים שהם מעבירים מחלות למטופלים רבים משום שהם אינם רוחצים את ידיהם לאחר שהם נוגעים בגוויות.‏ המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה״ב עדיין סבורים שרחיצת ידיים היא ”‏האמצעי היחיד היעיל ביותר למניעת העברת מחלות”‏.‏ מה לגבי החזקה בבידוד של מצורעים או חולים אחרים?‏ כתב עת רפואי היוצא לאור בסעודיה ציין לאחרונה:‏ ”‏בשלבים הראשונים של מגפה,‏ בידוד והסגר עשויים להיות האמצעי היחיד והבלעדי למניעה יעילה של התפשטות מחלות מידבקות”‏.‏

מה דעתך?‏ האם היית מצפה מספר קדוש קדום אחר לעלות בקנה אחד עם המדע המודרני?‏ או האם המקרא מיוחד במינו?‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 6]‏

‏”‏אף אדם אינו יכול שלא להתפעל מאמצעי הזהירות ההיגייניים שבהם נקטו בתקופת משה”‏.‏ (‏מדריך לרפואה טרופית [‏MANUAL OF TROPICAL MEDICINE]‏ מאת ד״ר אלדו קסטלני וד”‏ר אלברט ג׳.‏ צ׳למרס)‏

ספרייה הרמונית

‏”‏מעולם לא יצאה נבואה על־פי רצון האדם,‏ אלא רוח הקודש הניעה בני אדם לדבר מטעם אלוהים”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏21‏)‏.‏

מה מייחד את המקרא?‏ אפילו מקורות קדומים מאותה תקופה סותרים זה את זה פעמים רבות.‏ נדיר שספרים שנכתבו בידי אנשים שונים,‏ במקומות שונים ובתקופות שונות יהיו תמימי דעים.‏ אולם על־פי המקרא,‏ מחבר אחד חיבר את כל 66 ספריו,‏ והללו מציגים מסר אחיד והרמוני (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏

דוגמה:‏ משה,‏ רועה בן המאה ה־16 לפה״ס,‏ כתב בספר הראשון במקרא שיבוא ’‏זרע’‏ אשר יושיע את המין האנושי.‏ בספר זה נחזה מאוחר יותר שהזרע יהיה מצאצאיהם של אברהם,‏ יצחק ויעקב (‏בראשית ג׳:‏15;‏ כ״ב:‏17,‏ 18;‏ כ״ו:‏24;‏ כ״ח:‏14‏)‏.‏ כ־500 שנה מאוחר יותר חשף הנביא נתן שהזרע יבוא משושלת המלוכה של בית דוד (‏שמואל ב׳.‏ ז׳:‏12‏)‏.‏ אלף שנים לאחר מכן הסביר השליח פאולוס שהזרע יהיה מורכב מישוע ומקבוצת תלמידים שבחר (‏רומים א׳:‏1–4;‏ גלטים ג׳:‏16,‏ 29‏)‏.‏ לבסוף,‏ בשלהי המאה הראשונה לספירה,‏ ניבא הספר האחרון במקרא שמי שמרכיבים את הזרע יישאו עדות על ישוע עלי אדמות,‏ יוקמו לתחייה בשמיים וימלכו איתו במשך 000,‏1 שנים.‏ זרע מורכב זה ישמיד את השטן ויושיע את המין האנושי (‏ההתגלות י״ב:‏17;‏ כ׳:‏6–10‏)‏.‏

מה אומרים פרשני מקרא:‏ לאחר מחקר מעמיק של 66 הספרים המרכיבים את המקרא,‏ כתב לואי גוסן שהוא נדהם מ”‏ההתאמה המרשימה בספר זה,‏ שנכתב במשך אלף חמש מאות שנה על־ידי כל כך הרבה כותבים,‏ .‏.‏.‏ אשר על אף זאת דבקו באותה תוכנית והתקדמו בהתמדה,‏ כאילו הם עצמם הבינו זאת,‏ לקראת יעד אחד מופלא — תולדות גאולת העולם בידי בן האלוהים”‏ (‏תאופנאוסטי — ההשראה המקיפה של כתבי־הקודש [‏Theopneusty — The Plenary Inspiration of the Holy Scriptures]‏)‏

מה דעתך?‏ האם היית מצפה מספר שנכתב לאורך תקופה של למעלה מ־500,‏1 שנה על־ידי 40 גברים שונים להיות הרמוני לחלוטין?‏ או האם המקרא מיוחד במינו?‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 7]‏

‏”‏כאשר מחברים יחד את הכתבים האלה,‏ הם יוצרים מבחינה מבנית ספר אחד .‏.‏.‏ אין דבר הדומה לכך בדיוק,‏ או אפילו המתקרב לכך בכל הספרות”‏.‏ (‏הבעיה של הברית הישנה [‏THE PROBLEM OF THE OLD TESTAMENT]‏ מאת ג׳יימס אור)‏

מעשי לימינו

‏”‏נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי”‏ (‏תהלים קי״ט:‏105‏)‏.‏

מה מייחד את המקרא?‏ יצירות ספרותיות אולי נחשבות לקלאסיקות,‏ אולם קשה לראות בהן ספרי הדרכה.‏ וגם את ספרי ההדרכה המודרניים יש צורך להוציא כל הזמן במהדורות מתוקנות.‏ המקרא,‏ מצד שני,‏ טוען ש”‏כל מה שנכתב מקדם,‏ נכתב להדרכתנו”‏ (‏רומים ט״ו:‏4‏)‏.‏

דוגמה:‏ המקרא אומנם אינו מתיימר להיות ספר רפואה,‏ אך הוא מכיל עצות מעשיות הנוגעות לבריאות נפשית ופיזית.‏ הוא מציין,‏ למשל,‏ ש”‏חיי בשרים לב מרפא”‏,‏ כלומר לב שקט ורגוע מביא חיים לאדם (‏משלי י״ד:‏30‏)‏.‏ המקרא גם מזהיר:‏ ”‏לתאווה יבקש נפרד;‏ בכל תושייה יתגלע”‏,‏ דהיינו המתבודד מבקש את תאוותו שלו ודוחה כל חוכמה מעשית (‏משלי י״ח:‏1‏)‏.‏ כמו כן,‏ הוא מציין ש”‏גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל”‏ (‏מעשי השליחים כ׳:‏35‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

מה חושפים מחקרים:‏ רוגע,‏ קשרי ידידות חזקים ונדיבות יכולים לתרום לבריאותך.‏ כתב העת של האיגוד האמריקני לרפואה מציין:‏ ”‏גברים שנוהגים להתפרץ מוּעדים פי שניים ללקות בשבץ מוחי בהשוואה לגברים ששולטים ברוחם”‏.‏ על־פי מחקר בן עשר שנים שנערך באוסטרליה,‏ לקשישים בעלי ”‏קשרים רבים יותר עם ידידים וחברים קרובים”‏ היו סיכויים גבוהים יותר להאריך ימים.‏ וב־2008 הגיעו חוקרים מקנדה ומארצות־הברית למסקנה ש”‏משמח יותר להוציא כסף על אחרים מאשר להוציא כסף על עצמך”‏.‏

מה דעתך?‏ האם היית בוטח בעצות הנוגעות לענייני בריאות מתוך ספר אחר שכתיבתו הושלמה לפני קרוב ל־000,‏2 שנה?‏ או האם המקרא מיוחד במינו?‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 8]‏

‏”‏המקרא כל כך מושך אותי.‏.‏.‏ כיוון שהוא מכיל עצות רפואיות מצוינות”‏.‏ (‏ד״ר הווארד קלי,‏ ממייסדי בית־הספר לרפואה באוניברסיטת ג׳ונס הופקינס)‏