מדע מדויק
”מעשי ידיו אמת ומשפט; נאמנים כל פיקודיו. סמוכים לעד לעולם, עשויים באמת וישר” (תהלים קי״א:7, 8).
מה מייחד את המקרא? ספרים קדומים מציגים פעמים רבות רעיונות לא־מהימנים ומסוכנים שהופרכו לגמרי בידי מדענים בני ימינו. גם כיום יש צורך לעדכן ספרי לימוד בעקבות תגליות חדשות. אולם המקרא מצהיר שהוא חובר בידי הבורא, ושדברו ”יקום לעולם” (פטרוס א׳. א׳:25).
דוגמה: התורה ציוותה על בני ישראל לקבור את הצואה שלהם ”מחוץ למחנה” (דברים כ״ג:13, 14). אם הם נגעו בנבלת חיה או בגופת אדם, היה עליהם לרחוץ במים או לכבס את בגדיהם (ויקרא י״א:27, 28; במדבר י״ט:13, 19). מצורעים באותם ימים היו צריכים להישאר בבידוד עד שבדיקה רפואית אישרה שהם אינם מידבקים עוד (ויקרא י״ג:1–8).
מה חושפת הרפואה המודרנית: סילוק שפכים יעיל, רחיצת ידיים והחזקה בבידוד עדיין נחשבים לדרכים יעילות למלחמה במחלות. על־פי המלצת המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה״ב (CDC) אם אין בקרבת מקום שירותים או מתקני תברואה אחרים, ”יש לעשות צרכים לפחות 30 מטר ממאגר מים כלשהו, ואז לקבור את הצואה”. לדברי ארגון הבריאות העולמי, כאשר הציבור נפטר בצורה בטוחה מצואה, פוחתים מקרי מחלת השלשולים ב־36 אחוזים. לפני פחות מ־200 שנה התחוור לרופאים שהם מעבירים מחלות למטופלים רבים משום שהם אינם רוחצים את ידיהם לאחר שהם נוגעים בגוויות. המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה״ב עדיין סבורים שרחיצת ידיים היא ”האמצעי היחיד היעיל ביותר למניעת העברת מחלות”. מה לגבי החזקה בבידוד של מצורעים או חולים אחרים? כתב עת רפואי היוצא לאור בסעודיה ציין לאחרונה: ”בשלבים הראשונים של מגפה, בידוד והסגר עשויים להיות האמצעי היחיד והבלעדי למניעה יעילה של התפשטות מחלות מידבקות”.
מה דעתך? האם היית מצפה מספר קדוש קדום אחר לעלות בקנה אחד עם המדע המודרני? או האם המקרא מיוחד במינו?
[קטע מוגדל בעמוד 6]
”אף אדם אינו יכול שלא להתפעל מאמצעי הזהירות ההיגייניים שבהם נקטו בתקופת משה”. (מדריך לרפואה טרופית [MANUAL OF TROPICAL MEDICINE] מאת ד״ר אלדו קסטלני וד”ר אלברט ג׳. צ׳למרס)