שיר 116
האור הולך ואור
(משלי ד׳:18)
1. בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, תִּקְוַת הָעוֹלָם,
אֶת זֹאת בָּחֲנוּ נְבִיאֵי יָהּ.
לָהֶם אָז גִּלָּה אֱלוֹהִים בְּרוּחוֹ,
יָבוֹא הַגּוֹאֵל וְיוֹשִׁיעַ.
הָעֵת כְּבָר מַלְאָה, הַמָּשִׁיחַ מוֹלֵך,
נוֹכֵחַ בְּעֹז בַּמְּרוֹמִים.
גְּדוֹלָה הִיא זְכוּתֵנוּ כָּל זֹאת לְהָבִין,
הֵן לְכָךְ יִחֲלוּ מַלְאָכִים!
(פזמון)
מֵאִיר יְהֹוָה אָרְחוֹתֵינוּ,
אוֹרוֹ לָנוּ אוֹר נְגוֹהוֹת.
עֵינֵינוּ רוֹאוֹת עֲמֻקּוֹת אֵל;
נִצְעַד לְצִדּוֹ, לֹא נִמּוֹט.
2. מִנָּה הָאָדוֹן עֶבֶד טוֹב נֶאֱמָן,
דַּרְכּוֹ מְסַפֵּק מְזוֹנֵנוּ.
אוֹרָהּ שֶׁל אֱמֶת מִתְעַצֵּם עִם הַזְּמַן,
חוֹדֵר הוּא הַיְשֵׁר אֶל לִבֵּנוּ.
דַּרְכֵּנוּ בְּרוּרָה, צְעָדֵינוּ בּוֹטְחִים,
הִנְנוּ פּוֹסְעִים לְאוֹר יוֹם.
נוֹדֶה לִיהֹוָה עַל אוֹרוֹ, אַמִיתוֹ.
בְּדַרְכּוֹ נִתְהַלֵּךְ כָּךְ בְּתֹם.
(פזמון)
מֵאִיר יְהֹוָה אָרְחוֹתֵינוּ,
אוֹרוֹ לָנוּ אוֹר נְגוֹהוֹת.
עֵינֵינוּ רוֹאוֹת עֲמֻקּוֹת אֵל;
נִצְעַד לְצִדּוֹ, לֹא נִמּוֹט.
(ראה גם רומ׳ ח׳:22; קור״א ב׳:10; פט״א א׳:12.)