שיר 57
הֶגיון לבי
(תהלים י״ט:15)
1. מַחְשְׁבוֹתַי, הֶגְיוֹן לִבִּי,
צְפוּנוֹת נַפְשִׁי וַהֲגִיגַי,
יִהְיוּ נָא לִרְצוֹנְךָ, אֵלִי,
יְכוֹנְנוּ אֶת צְעָדַי.
אִם יַטְרִידוּנִי שַׂרְעַפִּים,
שֵׁנָה יַדִּירוּ מֵעֵינַי,
עֲזֹר לִי לַהֲגוֹת בְּךָ,
לִזְכֹּר אוֹתְךָ עַל יְצוּעַי.
2. כָּל שֶׁאֱמֶת הוּא וְיָשָׁר,
דָּבָר אָהוּב, מִדָּה טוֹבָה,
מַחְשְׁבוֹתַי הֵם יְמַלְּאוּ,
וְכָךְ תִּשְׁרֶה עָלַי שַׁלְוָה.
מַחְשְׁבוֹתֶיךָ, אֱלוֹהַי,
יָקְרוּ הֵן וְרַבּוֹת מִסְּפֹר.
בְּכָל דְּבָרֶיךָ אֲהַרְהֵר,
בָּהֶם אֶדְבַּק, אוֹתָם אֶנְצֹר.
(ראה גם תהל׳ מ״ט:4; ס״ג:7; קל״ט:17, 23; פיל׳ ד׳:7, 8; טימ״א ד׳:15.)