שרת את יהוה בנאמנות
”עם חסיד תתחסד”. — שמואל ב׳. כ״ב:26.
1. כיצד נוהג יהוה בכל נאמניו?
לא ניתן לגמול ליהוה על כל מה שעשה למען משרתיו. (תהלים קט״ז:12) כמה נפלאים רחמיו ומה נהדרות מתנותיו הרוחניות והגשמיות! דוד המלך ידע גם שאלהים נוהג בנאמנות עם אלה הנאמנים לו. הוא ביטא זאת בשיר שחיבר ”ביום הציל יהוה אותו מכף כל אויביו ומכף שאול”. — שמואל ב׳. כ״ב:1.
2. ציין מספר נקודות ממזמורו של דוד המצוטט בשמואל ב׳. פרק כ״ב.
2 דוד פתח את שירו — המקביל למזמור י״ח בספר תהלים — בתהילה ליהוה כ’מפלטו’ השועה לתפילה. (שמואל ב׳. כ״ב:2–7) מהיכלו השמימי פעל אלהים להצלת משרתו הנאמן מכף אויביו רבי־הכוח. (פסוקים 8–19) מכאן שדוד זכה לגמול על דבקותו בדרכי הצדק של יהוה. (פסוקים 20–27) בהמשך, הוא מנה את המעשים שביצע בעזרת כוחו של אלהים. (פסוקים 28–43) ולבסוף, הזכיר כיצד הצילו יהוה ממתנגדיו שקמו מקרב עמו הוא וכן מידי אויביו בני־הניכר, והכיר תודה ליהוה שהוא ”מגדול ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו”. (פסוקים 44–51) יהוה יכול להציל גם אותנו, אם נדבוק בערכי הצדק שלו ואם נבטח בו לקבלת הכוח הדרוש.
מהי נאמנות?
3. מה משמע המונח ”חסד” בכתבי־הקודש?
3 אותו שיר ישועה של דוד מעודדנו בהבטחה: ”עם חסיד [איש נאמן] תתחסד [תפעל בנאמנות]”. (שמואל ב׳. כ״ב:26) המלה ”חסיד” מורה על ”איש נאמן” או ”איש המגלה טוב־לב ואהבה”. (תהלים י״ח:26) המונח ”חסד” פרושו ”מעשה טוב”, אך גם נושא בחובו משמעות של אהבה עזה הדבקה בנאמנות בדבר־מה עד שהיא משיגה את מטרתה. (השווה בראשית כ׳:13; כ״א:23.) יהוה מגלה כלפי משרתיו סוג זה של חסד, היינו, אהבה עזה ונאמנות, כאשר גם הם מגלים זאת כלפיו. בכתבי־הקודש המשיחיים, המלה המקבילה ל”חסד” בשפה היוונית היא הוסיוֹטס, המורה על גישה של קדושה ויראה. ”חסידות” זו באה לידי ביטוי בביצוע מלוא אחריותנו לפני אלהים במסירות, בנאמנות ובקפדנות. הנאמנות ליהוה דורשת דבקות בו תוך מסירות עזה המשמשת כ’דבק’ רב־עוצמה.
4. כיצד מדגים יהוה את נאמנותו?
4 יהוה מגלה את נאמנותו, את חסדו, בדרכים רבות. למשל, הוא נוקט צעדים שיפוטיים נגד הרשעים בשל אהבתו הנאמנה כלפי משרתיו, ותוך נאמנות למידות היושר והצדק. (ההתגלות ט״ו:3, 4; ט״ז:5) נאמנות לאותה ברית שכרת עם אברהם הניעה אותו להיות ארך־אפיים כלפי בני־ישראל. (מלכים ב׳. י״ג:23) כל אלה הנאמנים לאלהים יכולים במשך כל ימי חייהם לסמוך על עזרתו ועל כך שהוא יזכרם. (תהלים ל״ז:27, 28; צ״ז:10) ישוע התחזק מהידיעה שכ’חסידו’ הראשי של אלהים, לא תיעזב נפשו בשאול. — תהלים ט״ז:10; מעשי־השליחים ב׳:25, 27.
5. מאחר שיהוה נאמן, מה דורש הוא ממשרתיו, ובאיזו שאלה נדון בהמשך?
5 מאחר שיהוה אלהים נאמן, דורש הוא שמשרתיו יהיו נאמנים. (אפסים ד׳:24) למשל, על הגבר המשיחי להפגין נאמנות כדי להוכיח שהוא כשיר להתמנות כזקן־קהילה. (טיטוס א׳:8) אילו גורמים יניעו את עובדי יהוה לשרתו בנאמנות?
הערכת הדברים הנלמדים
6. כיצד עלינו לחוש בנוגע לדברים שלמדנו מכתבי־הקודש, ומה עלינו לזכור באשר לידע זה?
6 הכרת־התודה שלנו על דברים שלמדנו מכתבי־הקודש מניעה אותנו לשרת את יהוה בנאמנות. השליח פאולוס עודד את טימותיוס: ”אבל אתה עמוד בדברים אשר למדת ואשר מצאתָם נכונים, שהרי יודע אתה ממי למדת ומנעוריך אתה יודע את כתבי־הקודש היכולים להחכימך לישועה על־ידי האמונה במשיח ישוע”. (טימותיוס ב׳. ג׳:14, 15) זכור שידע זה נבע מאלהים באמצעות ”העבד הנאמן” שלו. — מתי כ״ד:45–47.
7. מה על זקני־הקהילה לחוש בנוגע למזון הרוחני שמספק אלהים באמצעות ”העבד הנאמן”?
7 על זקני־קהילה במיוחד לגלות הערכה למזון הרוחני שמספק אלהים באמצעות ”העבד הנאמן”. לפני מספר שנים לזקני־קהילה אחדים חסרה הערכה זו. אחד העדים לתופעה זו ציין שגברים אלה ”מתחו ביקורת על המאמרים שבחוברת המצפה, וסירבו לקבל אמצעי זה... בתור אפיקו של אלהים להבהרת האמת, בנסותם להשפיע על מחשבותיהם של אחרים”. אך, זקני־קהילה נאמנים לעולם לא ינסו להשפיע על הזולת לדחות מזון רוחני כלשהו שמאת אלהים באמצעות ’עבדו הנאמן’.
8. כיצד עלינו להתייחס לנקודה מקראית כלשהי שאיננו מבינים או מקבלים את הדרך בה הוסברה באמצעות ”העבד הנאמן”?
8 בתור עדיו המוקדשים של יהוה, על כל אחד מאיתנו להיות נאמן לו ולאירגונו. אל לנו לעולם אף להעלות על דעתנו לפנות מאורו הנפלא של יהוה, ולנקוט צעד של כפירה העלול להובילנו למוות רוחני ובסופו־של־דבר לאבדון. (ירמיהו י״ז:13) אך,מהאם קשה לנו לקבל או להבין נקודה מקראית כלשהי המוצגת על־ידי ”העבד הנאמן”? במקרה זה הבה נכיר בענווה היכן למדנו את האמת, ונתפלל לקבלת חכמה כדי להתמודד עם המבחן עד שיסתיים בהבהרה נוספת של הדברים בספרות החברה. — יעקב א׳:5–8.
הערך את אגודת־האחים המשיחית
9. כיצד מראה הכתוב ביוחנן א׳. א׳:3–6 שעל המשיחיים להפגין רוח של אחווה?
9 הערכה מעומק־לב לרוח האחווה השוררת בקרב אגודת־האחים המשיחית שלנו מהווה גורם נוסף המדרבן אותנו לשרת את יהוה בנאמנות. למעשה, יחסינו עם יהוה והמשיח אינם יכולים להיות תקינים ללא רוח זו. השליח יוחנן כתב למשיחיים משוחים: ”את אשר ראינו ושמענו מודיעים אנו גם לכם, למען תתחברו עימנו גם אתם. ואכן התחברותנו היא עם האב ועם בנו ישוע המשיח. ... אם נאמר שהתחברות לנו איתו ונתהלך בחושך, דוברי שקר אנחנו ואיננו מקיימים את האמת”. (יוחנן א׳. א׳:3–6) עיקרון זה מתייחס לכל משיחי, בין אם תקוותו שמימית או ארצית.
10. חרף הבעיה שהתעוררה בין האחיות אבהודיה וסינטיכי, כיצד התייחס אליהן השליח פאולוס?
10 השמירה על רוח האחווה דורשת מאיתנו מאמצים. למשל, במאה הראשונה לספירה התקשו שתי הנשים המשיחיות, אבהודיה וסינטיכי, לפתור בעיה שהתעוררה ביניהן. לכן, פאולוס האיץ בהן ”להיות לב אחד באדון”, והוסיף: ”ואתה, חברי האמיתי, הנושא עימי בעול, גם ממך אני מבקש: עזור נא להן; הן השתתפו עימי במאבק הבשורה, יחד עם קלמנטוס ועם יתר שותפי לעבודה אשר שמותיהם בספר החיים”. (פיליפים ד׳:2, 3) נשים משיחיות אלה נאבקו יחדיו לצד פאולוס ואחרים ”במאבק הבשורה”, והוא היה בטוח שהן היו בין אלה ש”שמותיהם בספר החיים”.
11. אם משיחי נאמן נתקל בבעיה רוחנית כלשהי, מה עלינו לזכור לגביו?
11 המשיחי אינו עונד תג המפרט את שעשה באירגון יהוה, או כיצד שירת בנאמנות. אם הוא נתקל בבעיה רוחנית, עד כמה לא אוהב יהא זה מצידנו להתעלם מכל השנים שהקדיש לשירות נאמן ליהוה! יתכן שהאח אותו כינה פאולוס ”חברי האמיתי, הנושא עימי בעול”, היה אח נאמן ששמח לעזור לזולתו. אם הינך זקן־קהילה, האם אתה ’חבר אמיתי הנושא בעול’, מוכן תוך רחמים ואהבה להעניק את הסיוע הנחוץ? הבה נוקיר כולנו את פעליהם הטובים של אחינו־לאמונה, ממש כשם שעושה אלהים, ובאהבה הבה נעזור להם לשאת במעמסותיהם. — גלטיים ו׳:2; עברים ו׳:10.
”אל מי נלך?”
12. כאשר דברי ישוע גרמו לרבים ’לסגת ולא להוסיף להתהלך עימו’, איזו עמדה נקט פטרוס?
12 נרגיש דחף עז לשרת את יהוה בנאמנות עם אירגונו, אם נזכור שאין מקום אחר אליו ניתן לפנות לקבלת חיי־עולם. כאשר דברי ישוע גרמו ל’רבים לסגת ולא להוסיף להתהלך איתו’, הוא שאל את שליחיו: ”שמא גם אתם רוצים ללכת?” פטרוס השיב: ”אדוננו, אל מי נלך? דברי חיי־עולם עימך. ואנחנו האמנו וידענו שאתה קדוש האלהים”. — יוחנן ו׳:66–69.
13, 14. (א) מדוע לא זכתה היהדות בת המאה הראשונה לספירה לבירכת אלהים? (ב) מה הצהיר עד־יהוה ותיק ביחס לאירגונו הגלוי־לעין של יהוה?
13 ”דברי חיי־עולם” לא נמצאו ביהדות של המאה הראשונה לספירה. חטאה העיקרי היה דחיית ישוע בתור המשיח. באף אחד מזרמיה לא היתה היהדות מבוססת באופן בלעדי על התנ״ך. הצדוקים הכחישו את קיומם של המלאכים ולא האמינו בתחיית־המתים. באשר לפרושים, אף שחלקו על דעתם בנושאים אלה, הם שמו לאל את דבר־אלהים בדגלם במסורת הלא־מקראית שלהם. (מתי ט״ו:1–11; מעשי־השליחים כ״ג:6–9) העם נעשה משועבד למסורת זו, והיא היקשתה על רבים לקבל את ישוע המשיח. (קולוסים ב׳:8) קנאותו ’למסורות אבותיו’ הניעה את שאול הטרסי (השליח פאולוס) בבוּרוּתו, לרדוף באכזריות את אלה שנהו אחרי המשיח. — גלטיים א׳:13, 14, 23.
14 אותה עת לא זכתה היהדות לחסד אלהים, אך יהוה בירך את האירגון שהורכב מאנשים שקיבלו את בנו — ’עם סגולה השוקד על מעשים טובים’. (טיטוס ב׳:14) אירגון זה עדיין קיים, ואדם המשרת כעד־יהוה מזה שנים רבות אמר על אירגון זה: ”הדבר החשוב ביותר עבורי היה תמיד לשמור על קשרי ההדוק עם אירגונו הגלוי־לעין של יהוה. נסיון העבר שלי לימד אותי עד כמה אווילי לסמוך על החשיבה האנושית. מהרגע שהשתכנעתי בנקודה זו, גמרתי אומר בלבי לדבוק באירגון הנאמן. אין דרך אחרת לזכות בחסדו ובבירכתו של יהוה!” אין כל מקום אחר בו נוכל לזכות לחסד אלהים ולחיי־עולם.
15. מדוע מן הראוי שנשתף פעולה עם אירגונו הגלוי־לעין של יהוה, ועם אלה הנושאים בו תפקידים אחראיים?
15 על לבבנו להניענו לשתף פעולה עם אירגון יהוה, משום שאנו מכירים בכך שאירגון זה לבדו מודרך על־ידי רוחו, ומכריז על שמו ועל מטרתו. אמנם, אלה הנושאים בתפקידים אחראיים באירגון אינם מושלמים. (רומיים ה׳:12) אולם, זכור כי נאמר, ”ויחר אף יהוה” על אהרון ומרים כאשר הטילו דופי במשה בשכחם שאלהים לא מינה אותם, אלא את משה, לשאת בנטל האחריות. (במדבר י״ב:7–9) כיום, משיחיים נאמנים משתפים פעולה עם ’מנהיגיהם’ מפני שיהוה דורש זאת. (עברים י״ג:7, 17) הוכחת נאמנותנו כוללת נוכחות קבועה באסיפות הקהילה המשיחית ומתן תשובות ’המעוררות זה את זה לאהבה ולמעשים טובים’. — עברים י׳:24, 25.
”האהבה בונה”
16. השאיפה לעשות מה למען הזולת תניענו לשרת את יהוה בנאמנות?
16 השאיפה לבנות אחרים גם היא מניעה אותנו לשרת את יהוה בנאמנות. פאולוס כתב: ”דעת מביאה לידי גאווה, אך האהבה בונה”. (קורינתים א׳. ח׳:1) מאחר שסוגים מסוימים של ידע גורמים גאווה לבעליו, התכוון פאולוס, ככל הנראה, שהאהבה בונה את בעליה. ספר מאת הפרופסורים וייס ואנגליש מציין: ”בדרך־כלל, האדם שיש לו היכולת לאהוב, נאהב בתמורה. ליכולת להפגין טוּב־לב והתחשבות בכל תחומי החיים... יש במידה ניכרת השפעה בונה הן על זה המגלה רגשות אלה והן על זה אליו הם מופנים, ובכך מסב הדבר הנאה לשניהם”. בגלותנו אהבה, אנו בונים הן אחרים והן את עצמנו, כשם שמשתמע מדברי ישוע: ”גדול אושרו של הנותן משל המקבל”. — מעשי־השליחים כ׳:35, ע״ח.
17. כיצד האהבה בונה את הכל, ומה תמנע היא מאיתנו לעשות?
17 בקורינתים א׳. ח׳:1, השתמש פאולוס במלה היוונית אגפה, המציינת אהבה עקרונית. היא בונה משום שהיא סבלנית ונדיבה, מכסה על הכל וסובלת הכל, ולעולם לא תימוט. אהבה זו מפיגה רגשות מזיקים, כגון גאווה וקינאה. (קורינתים א׳. י״ג:4–8) אהבה מעין זו תעצור בעדנו מלהתלונן על אחינו, אשר גם הם, כמונו, לא מושלמים. היא תמנע מאיתנו להידמות לאותם ”אנשי רשע” אשר ”התגנבו” אל־תוך הקהילות המשיחיות של המאה הראשונה לספירה. עליהם נאמר: ”דוחים [הם] את הסמכוּת העליונה ומגדפים את נושאי המישרות הנכבדות”. כנראה, הם דיברו סרה במשיחיים משוחים שנתמנו לתפקידים מכובדים. (יהודה 3, 4, 8) תוך נאמנות ליהוה, הבה לעולם לא ניכנע לפיתוי לפעול כמותם.
’עימדו נגד השטן’!
18. מה מעוניין השטן לעשות באשר למשרתי יהוה, אך מדוע אינו יכול להשיג זאת?
18 יש בידיעה שהשטן חפץ להרוס את אחדותנו כמשרתי אלהים כדי להגביר את נחישותנו לשרת את יהוה בנאמנות. השטן מעוניין לחסל את כל משרתי אלהים, וכלי־השרת הארציים שלו הורגים לעתים את עובדי־אלהים האמיתיים. אולם, אלהים לא ירשה לשטן למחוק את כולם מעל האדמה. ישוע מת ”כדי שישבית על־ידי מותו את זה שבידו ממשלת המוות — הוא השטן”. (עברים ב׳:14) התחום בו רשאי השטן להפעיל את כוחו הוגבל בעיקר מאז שגורש מן השמים, מיד לאחר המלכתו של המשיח למלך, בשנת 1914 לספירה. בבוא העת שקבע יהוה, ישמיד ישוע את השטן ואת אירגונו.
19. (א) איזו אזהרה בנוגע למאמצי השטן הופיעה בחוברת המצפה לפני שנים רבות? (ב) כדי להימנע ממלכודות השטן, כיצד עלינו לנהוג במגעינו עם אחינו?
19 מעל דפי חוברת זו הוכרזה האזהרה: ”אילו היה השטן יכול לזרוע אי־סדר בקרב משרתי אלהים, לגרום לריב ולוויכוחים בינם לבין עצמם, או להפגין ולפתח גישה אנוכית שתהרוס את האחווה השוררת ביניהם, היה מצליח לטרוף אותם”. (המצפה [באנגלית] מ־1 במאי 1921, עמוד 134) הבה לא נרשה לשטן לערער את אחדותנו, בכך שישפיע עלינו להשמיץ את אחינו או לריב עימם. (ויקרא י״ט:16) לעולם לא נניח לשטן להשפיע עלינו לפגוע אישית באלה המשרתים את יהוה בנאמנות, או להקשות על חייהם. (השווה קורינתים ב׳. ב׳:10, 11.) תחת זאת, ניישם את דברי השליח פטרוס: ”הייו ערים ועימדו על המשמר. אויבכם השטן משוטט כאריה שואג ומחפש לו לטרוף מישהו. עימדו נגדו יציבים באמונה”. (פטרוס א׳. ה׳:8, 9) אם ננקוט עמדה איתנה נגד השטן, נוכל לשמור על אחדותנו המבורכת כקהילתו של אלהים. — תהלים קל״ג:1–3.
בטח ביהוה תוך תפילה
20, 21. כיצד קשורה שימת ביטחון ביהוה תוך תפילה לשירותנו הנאמן?
20 ביטחון באלהים תוך תפילה יעזור לנו להמשיך לשרת את יהוה בנאמנות. כשאנו רואים שיהוה נעתר לתפילותינו, אנו מתקרבים אליו אף יותר. השליח פאולוס עודד אותנו לשים ביטחון באלהים תוך תפילה, בכתבו: ”רצוני שהאנשים יתפללו בכל מקום בנשיאת ידיים טהורות, בלא כעס ובלא מחלוקת”. (טימותיוס א׳. ב׳:8) למשל, עד כמה חשוב שזקני־הקהילה יישענו על אלהים תוך תפילה! גילוי נאמנות ליהוה במהלך ישיבות בהן דנים בעניינים קהילתיים יעזור להם להימנע מחילוקי־דעות אין־סופיים ומהתפרצויות זעם אפשריות.
21 ביטחון ביהוה אלהים תוך תפילה עוזר לנו למלא את התפקידים המוטלים עלינו בשירותו. אדם ששירת את יהוה בנאמנות במשך עשרות שנים ציין: ”הנכונות לקבל כל משימה המוטלת עלינו במסגרת אירגונו הכלל־עולמי של אלהים, והדבקות באותה משימה עד השלמתה, מביאות לבירכת אלהים על מאמצינו החרוצים. גם אם המשימה נראית נחותה, מסתבר לעתים קרובות שלולא בוצעה בנאמנות, תפקידים חיוניים אחרים לא היו יוצאים אל הפועל. לפיכך, אם אנו ענווים ומעוניינים בכל עת לא בפיאור שמנו אנו, אלא בטיהור שמו של יהוה, נוכל להיות בטוחים שתמיד ’נעמוד היטב, ביציבות ועתירי־פועל בעבודתו של האדון’”. — קורינתים א׳. ט״ו:58.
22. כיצד על שפע הברכות שמרעיף עלינו יהוה להשפיע על נאמנותנו?
22 יהיו אשר יהיו הישגינו בשירות יהוה, ברור שאיננו יכולים לגמול לו על כלמהשהוא עושה למעננו. עד כמה בטוחים אנו בקרב אירגונו של אלהים, מוקפים באנשים האוהבים אותו! (יעקב ב׳:23) יהוה בירך אותנו באחדות הנובעת מאחווה המושרשת כה עמוק, עד כי אפילו השטן עצמו אינו יכול לעקרה. הבה, אם כן, נדבוק באבינו השמימי הנאמן ונעמול יחדיו כאגודת משרתיו. הבה נשרת את יהוה בנאמנות, עתה ולנצח־נצחים!
(מקור המאמר: 1992/11/15)
כיצד תשיב?
□ מה משמע הדבר להיות נאמן?
□ מה הם הגורמים שיש בהם כדי להניענו לשרת את יהוה בנאמנות?
□ מדוע עלינו לעמוד איתן נגד השטן?
□ כיצד יכולה התפילה לעזור לנו לשרת את יהוה בנאמנות?
[תמונה בעמוד 19]
משרתיו הנאמנים של יהוה אינם מרשים לשטן, אויבם דמוי־האריה, לערער את אחדותם