אל תשכחו לגלות ”אהבת זרים”
”אל תשכחו [לגלות] אהבת זרים” (עב׳ י״ג:2, הערת שוליים).
1, 2. (א) עם אילו קשיים מתמודדים זרים רבים בימינו? (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ב) איזו תזכורת נתן השליח פאולוס, ואילו שאלות עולות בעקבות זאת?
לפני יותר מ־30 שנה היגר אוֹסֵיי,[1] שלא היה אז עד־יהוה, מגאנה לאירופה. הוא מספר: ”מהר מאוד הבנתי שלרוב האנשים לא אכפת ממני. גם האקלים היה שונה לחלוטין. לאחר שיצאתי משדה התעופה והרגשתי תחושת קור בפעם הראשונה בחיי, התחלתי לבכות”. אוסיי התקשה לדבר בשפת המקום, ולכן במשך יותר משנה הוא לא הצליח למצוא עבודה מכובדת. הוא היה מרוחק ממשפחתו וחש בדידות וגעגועים הביתה.
2 חשוֹב כיצד היית רוצה שינהגו בך אילו היית במצב דומה. ודאי היית שמח לקבל ברכת שלום לבבית באולם המלכות, ללא תלות בלאום שלך או בצבע עורך. למעשה, המקרא קורא למשיחיים האמיתיים: ”אל תשכחו [לגלות] אהבת זרים” (עב׳ י״ג:2, הערת שוליים). אם כן, הבה נדון בשאלות הבאות: מהי השקפתו של יהוה על זרים? מדוע עלינו לבחון אם יש צורך לתקן את השקפתנו על זרים? וכיצד נוכל לעזור לאנשים מרקע זר להרגיש כמו בבית בקהילתנו?
השקפתו של יהוה על זרים
3, 4. על־פי הכתוב בשמות כ״ג:9, כיצד היה על עמו הקדום של אלוהים לנהוג בזרים, ומדוע?
3 לאחר שגאל יהוה את בני ישראל ממצרים, הוא נתן להם קובץ חוקים שלימדו אותם לגלות טוב לב כלפי הנוכרים הרבים שחברו אליהם (שמ׳ י״ב:38, 49; כ״ב:20). הואיל ובמקרים רבים סובלים הזרים מקיפוח, ברוב אהבתו פעל יהוה לטובתם. למשל, הוא נתן להם את הזכות ללקט מזון (וי׳ י״ט:9, 10).
4 במקום לתת לבני ישראל הוראה יבשה לכבד את הזרים, יהוה פנה לחוש ההזדהות של עמו. (קרא שמות כ״ג:9.) הם ידעו כיצד מרגיש אדם המתגורר בארץ זרה. עוד לפני ששעבדו המצרים את בני ישראל, הם ככל הנראה התרחקו מהם בשל גאווה גזעית או דעות קדומות על רקע דתי (בר׳ מ״ג:32; מ״ו:34; שמ׳ א׳:11–14). חייהם של בני ישראל כתושבים זרים היו חיים קשים, ויהוה ציפה מהם להתייחס אל הזר שבקרבם ”כאזרח” (וי׳ י״ט:33, 34).
5. מה יעזור לנו לשקף את דאגתו של יהוה כלפי אנשים מרקעים זרים?
5 כיום אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה מגלה דאגה דומה כלפי אנשים בעלי רקע זר הנוכחים באסיפות בקהילותינו (דב׳ י׳:17–19; מל׳ ג׳:5, 6). אם נחשוב על הקשיים שהם חווים, כגון אפליה או מחסום שפה, נחפש אחר דרכים לגלות כלפיהם אהבה והזדהות (פט״א ג׳:8).
האם עלינו לתקן את השקפתנו על זרים?
6, 7. מה מעיד על כך שהמשיחיים בני המאה הראשונה הצליחו לגבור על דעות קדומות מושרשות?
6 המשיחיים בני המאה הראשונה הצליחו לגבור על דעות קדומות מושרשות שרווחו בקרב היהודים. בחג השבועות שנת 33 לספירה המשיחיים שהתגוררו בירושלים גילו הכנסת אורחים כלפי משיחיים חדשים מארצות שונות (מה״ש ב׳:5, 44–47). דאגתם האוהבת של המשיחיים בעלי הרקע היהודי כלפי אחיהם לאמונה מארצות אחרות הראתה שהם ידעו מה משמע הדבר ”להכניס אורחים”, כלומר לגלות ”אהבת זרים”.
7 אולם עם צמיחתה של הקהילה המשיחית הקדומה התעורר מצב שכנראה היה כרוך באפליה. היהודים דוברי היוונית התלוננו שאלמנותיהם קיבלו יחס לא־הוגן (מה״ש ו׳:1). על מנת ליישב סוגיה זו מינו השליחים שבעה גברים שידאגו לכך שאיש לא יוזנח. לכל אותם גברים היו שמות יווניים, מה שככל הנראה העיד על כך שהשליחים רצו לשכך כל מתיחות בשל הבדלי רקע בקרב המשיחיים הקדומים (מה״ש ו׳:2–6).
8, 9. (א) מה עשוי להצביע על כך שיש לנו דעות קדומות או גאוות גזע? (ב) מה עלינו לשרש מלבנו? (פט״א א׳:22)
8 בין שאנו מודעים לכך ובין שלא, כולנו מושפעים במידה רבה מתרבותנו (רומ׳ י״ב:2). סביר להניח שאנו גם שומעים שכנים, עמיתים לעבודה או חברים לספסל הלימודים המשמיעים הערות פוגעות על אנשים מרקע או לאום אחר או על אנשים בעלי צבע עור שונה. באיזו מידה אנו מושפעים מדעות קדומות אלה? כיצד אנו מגיבים כשמישהו לועג לנו בשל הלאום שלנו, ואולי מתאר בהגזמה מאפיינים מסוימים בתרבותנו?
9 לזמן מה היו לשליח פטרוס דעות קדומות על הנוכרים, אך הוא הצליח בהדרגה לשרש מלבו את השקפותיו השליליות (מה״ש י׳:28, 34, 35; גל׳ ב׳:11–14). באופן דומה, אם אנו מבחינים בשמץ של דעות קדומות או גאוות גזע בלבנו, עלינו להשקיע מאמצים מכוונים כדי לעקור זאת מקרבנו. (קרא פטרוס א׳. א׳:22.) נוכל להרהר בעובדה שאיש מאתנו אינו ראוי לישועה; כולנו בני אדם לא־מושלמים ללא תלות בלאום שלנו (רומ׳ ג׳:9, 10, 21–24). לכן היש לנו סיבה לחשוב שאנו נעלים על אחרים? (קור״א ד׳:7) עלינו לאמץ את השקפתו של השליח פאולוס, אשר הדגיש בפני אחיו המשוחים שהם אינם ”עוד זרים ותושבים נוכרים, אלא... בני ביתו של אלוהים” (אפ׳ ב׳:19). אין ספק שמאמצים שקדניים לשרש דעות קדומות על אנשים בעלי רקע שונה יסייעו לנו לעטות את האישיות החדשה (קול׳ ג׳:10, 11).
כיצד לגלות אהבת זרים
10, 11. כיצד שיקף בועז את עמדתו של יהוה על זרים במגעיו עם רות המואבייה?
10 בועז ללא ספק שיקף את עמדתו של יהוה על זרים במגעיו עם רות המואבייה. כאשר הגיע בועז לבחון את שדותיו בעת הקציר, הוא לא יכול היה שלא להבחין באותה אישה זרה חרוצה המלקטת תבואה מאחורי קוצריו. לאחר ששמע בועז שהיא ביקשה רשות ללקט בשדה, אף שהייתה לה הזכות המלאה לעשות כן, הוא אפשר לה בנדיבות ללקט גם בין אלומות השיבולים (קרא רות ב׳:5–7, 15, 16).
11 השיחה שהתנהלה ביניהם בהמשך מראה בבירור שלבועז היה אכפת מרות ושהוא הבין את נסיבותיה הקשות בתור אישה זרה. ראשית, הוא הזמין אותה להישאר עם קבוצת נערותיו כדי שהגברים העובדים בשדה לא יטרידו אותה. הוא אפילו דאג שהיא תקבל כמות מספקת של מזון ומים כעובדיו השכירים. יתר על כן, בועז לא דיבר בהתנשאות אל אותה אישה זרה וענייה, אלא הוא חיזק את ביטחונה (רות ב׳:8–10, 13, 14).
12. איזו השפעה חיובית יכולה להיות לטוב לב על אנשים חדשים בעלי רקע זר?
12 בועז לא התרשם רק מאהבתה הבלתי אנוכית של רות כלפי חמותה נעמי, אלא גם מהעובדה שהיא הפכה לעובדת יהוה. טוב לבו של בועז היה למעשה ביטוי לחסדו של יהוה כלפי האישה שבאה ’לחסות תחת כנפי אלוהי ישראל’ (רות ב׳:12, 20; מש׳ י״ט:17). בדומה לכך, אהבתנו יכולה לסייע ל”אנשים מכל הסוגים” לזהות את צליל האמת ולחוש באהבתו הרבה של יהוה כלפיהם (טימ״א ב׳:3, 4).
האם אנו מעניקים ברכת שלום לבבית לחדשים המגיעים לאולם המלכות? (ראה סעיפים 13, 14)
13, 14. (א) מדוע עלינו להשתדל בכנות לברך לשלום זרים באולם המלכות? (ב) מה תוכל לעשות אם אתה נרתע לגשת לאנשים בני תרבות אחרת?
13 נוכל לגלות אהבה כלפי אנשים חדשים בעלי רקע זר על־ידי כך שנעניק להם ברכת שלום לבבית באולם המלכות. אולי שמנו לב שמהגרים חדשים נוטים להיות ביישנים ומופנמים. בשל החינוך שקיבלו או מעמדם החברתי, הם עשויים לחוש נחותים מאנשים בעלי גזע או לאום אחר. לכן עלינו לנקוט יוזמה ולגלות כלפיהם התעניינות כנה ואוהבת. אם האפליקציה JW Language זמינה בשפתך, תוכל להיעזר בה כדי ללמוד כיצד לברך לשלום מהגרים חדשים בשפת אמם (קרא פיליפים ב׳:3, 4).
14 אולי אתה נרתע לגשת לאנשים בני תרבות אחרת. אך כדי להתגבר על כך, תוכל לספר להם משהו על עצמך. ייתכן שתוך זמן קצר תגלה שיש ביניכם יותר דברים משותפים מאשר הבדלים, ממשיים או מדומים, ותיווכח שלכל תרבות יש צדדים חזקים וחלשים.
עזור לכולם להרגיש בבית
15. מה יסייע לנו לגלות יותר הבנה כלפי מי שמנסים להסתגל לארץ חדשה?
15 על מנת לסייע לאחרים להרגיש בבית כשהם מגיעים לקהילתנו, שאל את עצמך בכנות: ’אילו הייתי עובר לארץ זרה, כיצד הייתי רוצה שיתייחסו אליי?’ (מתי ז׳:12) חשוב לנהוג בסבלנות במי שמנסים להסתגל למדינה חדשה. ייתכן שבהתחלה לא נבין לגמרי את דרך חשיבתם או את תגובותיהם. אך במקום לצפות מהם לאמץ את תרבותנו, מדוע שלא נקבל אותם כפי שהם? (קרא רומים ט״ו:7).
16, 17. (א) אילו יוזמות נוכל לנקוט כדי להתקרב אל בעלי תרבות אחרת? (ב) באילו דרכים מעשיות נוכל לעזור למהגרים בקהילתנו?
16 אם נלמד על ארץ מולדתם ותרבותם של אנשים בעלי רקע זר, יהיה לנו קל יותר לתקשר אתם. במסגרת התוכנית הרוחנית המשפחתית שלנו נוכל ללמוד על עמים שאיננו מכירים, אשר אליהם משתייכים מספר חברי קהילה או אנשים המתגוררים בשטחנו. דרך נוספת להתקרב אל אנשים מרקע אחר היא להזמין אותם לארוחה בביתנו. יהוה ”פתח בפני הגויים את שער האמונה”. אם כן, גם עלינו לפתוח את דלתנו לזרים מקרב ”בני אמונתנו” (מה״ש י״ד:27; גל׳ ו׳:10; איוב ל״א:32).
האם אנו מגלים הכנסת אורחים אדיבה לחדשים ממדינות זרות? (ראה סעיפים 16, 17)
17 אם נבלה זמן עם משפחת מהגרים, נעריך יותר את המאמצים הרבים שהם עושים כדי להסתגל לתרבותנו. אולי נגלה שהם זקוקים לעזרה מעשית כדי ללמוד את השפה. כמו כן, אולי נוכל להפנות אותם למוסדות מקומיים שיכולים לעזור להם למצוא דיור הולם או עבודה. יוזמות אלה עשויות לשפר משמעותית את חייו של אח לאמונה (מש׳ ג׳:27).
18. איזה מופת לגילוי כבוד והכרת תודה יכולים לחקות המהגרים בימינו?
18 המהגרים ודאי ירצו לעשות כל שביכולתם כדי להסתגל לתרבות של המדינה החדשה. רות הציבה בכך מופת. ראשית, היא גילתה כבוד כלפי מנהגי ארצה החדשה כאשר ביקשה אישור ללקט בשדות (רות ב׳:7). היא לא התייחסה לזכות זו כדבר מובן מאליו ולא חשבה שמחובתם של אחרים לעזור לה. שנית, היא לא היססה להביע הכרת תודה על טוב הלב שגילו כלפיה (רות ב׳:13). אם המהגרים יגלו גישה טובה כזו, יגברו הסיכויים שהם יזכו לכבוד מצד התושבים המקומיים ומצד אחיהם לאמונה.
19. מאילו סיבות עלינו לקבל בברכה את הזרים שבקרבנו?
19 אנו שמחים שברוב חסדו מאפשר יהוה לאנשים מכל הרקעים לשמוע את הבשורה הטובה. ייתכן שבארץ מולדתם לא עלה בידם ללמוד את המקרא או להתרועע בחופשיות עם משרתי יהוה. אך כעת כשיש להם ההזדמנות להתרועע אתנו, עלינו לעזור להם כדי שלא ירגישו כזרים בקרבנו. כשאנו מגלים כלפיהם אהבה, גם אם אין ביכולתנו לעזור להם רבות מבחינה חומרית או מעשית, אנו משקפים את אהבתו של יהוה כלפיהם. אם כן, בתור מי ש’מחקים את אלוהים’, הבה נעשה כל שבכוחנו כדי לקבל בברכה את הזרים שבקרבנו (אפ׳ ה׳:1, 2).
^ [1] (סעיף 1) שם בדוי.