שאלות של קוראים
האם משיחי יכול במצפון נקי לקבל עבודה הכרוכה בנשיאת נשק?
עדי־יהוה ברחבי העולם מתייחסים ברצינות לאחריות שהטיל עליהם אלוהים לדאוג לצרכים החומריים של משפחתם (טימותיאוס א׳. ה׳:8). אך ישנן עבודות מסוימות הכרוכות בהפרה ברורה של עקרונות המקרא, ולפיכך יש להימנע מהן. עבודות מסוג זה קשורות בין היתר להימורים, לשימוש פסול בדם ולקידום מוצרי טבק (ישעיהו ס״ה:11; מעשי השליחים ט״ו:29; קורינתים ב׳. ז׳:1; קולוסים ג׳:5). יחד עם זאת, קיימים סוגי תעסוקה שהמקרא אומנם אינו מגנה מפורשות, אך הם בכל זאת גורמים לפרט לחטוא למצפונו שלו או למצפונם של אחרים.
ההחלטה אם לעבוד בעבודה הכרוכה בנשיאת אקדח או נשק מסוג אחר נתונה לשיקולו האישי של כל אחד ואחד. עם זאת, אדם שעובד בעבודה כזו עלול לשאת באשמת דמים במקרה שייאלץ להשתמש בנשקו. לכן, מן הראוי שהמשיחי ישקול בליווי תפילות אם הוא יהיה מוכן לשאת בתוצאות של החלטה מיידית שייאלץ לנקוט במקרה של סכנת חיים. בנוסף לכך, נשיאת נשק חושפת את הפרט לסכנת פציעה או מוות כתוצאה מהתקפה או פעולת תגמול.
גם אחרים יושפעו מהחלטה זו. למשל, אחריותו הראשונה במעלה של המשיחי היא להכריז את הבשורה הטובה על המלכות (מתי כ״ד:14). האם הולם ללמד אנשים ’לחיות בשלום עם כל אדם’ ובמקביל לכך להתפרנס מנשיאת נשק? (רומים י״ב:18) ומה לגבי הילדים או בני משפחה אחרים? האם אחזקת אקדח בבית תסכן את חייהם? יתר על כן, האם עמדתו של הפרט בנושא זה תכשיל אחרים? (רומים י״ד:13).
כיום, ”באחרית הימים”, יותר ויותר אנשים הם ’אכזרים ושונאי טוב’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:1, 3). בהתאם לכך, האם הפרט יוכל להיות ’בלי דופי’ אם יבחר בעבודה הכרוכה בנשיאת נשק שעלולה לגרום לו להיקלע לעימותים עם טיפוסים כאלה? (טימותיאוס א׳. ג׳:10) מובן שלא. מסיבה זו, אם הוא ממשיך לשאת נשק בניגוד לעצות מקראיות שניתנו לו ברוח טובה, הקהילה אינה יכולה לראות באדם כזה ”איש שאין בו דופי” (טימותיאוס א׳. ג׳:2; טיטוס א׳:5, 6). אותו גבר (או אישה) אינו כשיר לזכויות מיוחדות בקהילה.
ישוע הבטיח לתלמידיו שאם יבקשו תחילה את ענייני המלכות, לא יצטרכו לדאוג יתר על המידה לגבי צורכי מחייתם (מתי ו׳:25, 33). אם נשים את מלוא מבטחנו ביהוה, אין ספק שהוא ’יכלכלנו’. הוא ”לא יתן לעולם מוט לצדיק” (תהלים נ״ה:23).