הפק לקחים מטעויותיהם של בני ישראל
בני ישראל ידעו מה יהוה מצפה מהם עם כניסתם לארץ ההבטחה. אלוהים ציווה ביד משה: ”והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם ואיבדתם את כל מַשְׂכִּיוֹתָם, ואת כל צלמי מַסֵכוֹתָם תְאַבֵדוּ, ואת כל במותם תשמידו” (במ׳ ל״ג:52).
עם ישראל נצטווה שלא לכרות כל ברית עם יושבי הארץ, ולא להתחתן בם (דב׳ ז׳:2, 3). עמו הנבחר של אלוהים הוזהר: ”הישמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה, פן יהיה למוקש בקרבך” (שמ׳ ל״ד:12). למרות זאת, הם המרו את פי אלוהים ונפלו בפח. מה הוביל לנפילתם? אילו לקחים נוכל להפיק ממה שקרה להם? (קור״א י׳:11).
מהתרועעות עם זרים לעבודה זרה
בני ישראל נחלו הצלחה כאשר החלו לכבוש את ארץ ההבטחה מיד יושביה. ואולם, הם לא צייתו לגמרי לצו שנתן אלוהים. הם לא גירשו את האויב (שופ׳ א׳:1 עד ב׳:10). ההיפך הוא הנכון, כאשר התיישבו בקרב ”שבעה גויים” שהתגוררו בארץ, באו בני ישראל במגע קבוע עם התושבים, מה שהוביל ליחסי ידידות ביניהם (דב׳ ז׳:1). כיצד השפיעו יחסים אלה על בני ישראל? המקרא מציין: ”וייקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם, ויעבדו את אלוהיהם. ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה, ויישכחו את יהוה אלוהיהם, ויעבדו את הבעלים ואת האשרות” (שופ׳ ג׳:5–7). בני ישראל התרועעו עם יושבי הארץ, ובסופו של דבר התחתנו עימם ופנו לעבודה זרה. ככל שרבו נישואי התערובת כך קטנו הסיכויים שיגרשו את עובדי האלילים מן הארץ. הריקבון החל לכרסם בעבודת האל האמיתית והחלו לעבוד אלוהים אחרים.
תושבי הארץ המובטחת היוו איום רוחני גדול יותר על בני ישראל כשהיו ידידיהם מאשר כשהיו אויביהם. שים לב לדרך נוספת שבה התחולל ריקבון דתי.
מעבודת אדמה לעבודת הבעל
כאשר נכנסו לארץ המובטחת, חדלו בני ישראל להיות נוודים ורבים הפכו לעובדי אדמה. השיטות שבהן עיבדו את האדמה דמו קרוב לוודאי לשיטות שבהן השתמשו קודמיהם. ככל הנראה, המעבר הזה היה יותר מאשר אימוץ השיטות החקלאיות של הכנענים. התרועעות עם תושבי המקום גם הדיחה את בני ישראל לאמץ את אמונותיהם הקשורות בחקלאות.
הכנענים עבדו בעלים רבים — אלילים שהאמינו בהם ככוחות המפרים את האדמה. בנוסף לכך שעיבדו את האדמה וקצרו את תנובתה, החלו בני ישראל במשך הזמן לכבד את אלילי הכנענים כמקורות השפע. כך רבים בישראל העמידו פנים ששירתו את יהוה, אך למעשה מעלו בו.
לקח לדוגמה עבורנו כיום
כאשר באו בני ישראל לראשונה במגע עם יושבי ארץ ההבטחה, סביר להניח שלא הייתה להם כל כוונה לעבוד את הבעל ולהיות מעורבים במעשים נתעבים של פולחן זה. ברם, זה מה שקרה כתוצאה מההתרועעות איתם. האין גם עלינו לצפות לאותן תוצאות מזיקות אם נתרועע עם אנשים שייתכן שהם ידידותיים אך אינם מחזיקים באמונות, בערכים ובעקרונות משיחיים? כמובן, מכורח המציאות אנו באים במגע עם לא־מאמינים במקום העבודה, בבית הספר, או אפילו בבית. עם זאת, מה שקרה לבני ישראל מהווה לקח לדוגמה עבורנו, שכן אם נבקש לעצמנו התרועעות דומה נזמין לעצמנו צרות. המקרא מציין באשר לאמת בלתי נמנעת זו: ”חברת אנשים רעים תשחית מידות טובות” (קור״א ט״ו:33).
כיום אנו מתמודדים עם ניסיונות רבים הדומים לאלה שעימם התמודדו בני ישראל. בחברה המודרנית אלילים רבים. הללו כוללים ממון, כוכבי בידור וספורט, גופים פוליטיים, מנהיגים דתיים מסוימים ואפילו חברי משפחה. כל אחד מהם עלול להפוך למוקד חיינו. כינון יחסי ידידות קרובים עם מי שאינם אוהבים את יהוה עלול בסופו של דבר להרוס את הרוחניות שלנו.
מין פסול היה חלק בלתי נפרד מעבודת הבעל שמשכה והדיחה רבים מבני ישראל. מלכודות דומות עדיין גובות קורבנות מקרב משרתי אלוהים. למשל, די בלחיצת עכבר אחת הנעשית ביחידות בבית כדי להרוס את מצפונו הנקי של אדם סקרן או לא־זהיר. עד כמה עצוב יהיה אם משיחי יתפתה לצפות בפורנוגרפיה באינטרנט!
”אשרי נוצרי עדותיו”
ההחלטה אם להיכנע לאלוהים אם לאו בנוגע לבחירת ידידינו היא בחירה אישית (דב׳ ל׳:19, 20). לפיכך, עלינו לשאול את עצמנו: ’עם מי אני מתרועע בשעות הפנאי? באילו ערכים ועקרונות מוסריים הם מחזיקים? האם הם משרתים את יהוה? האם חברתם תעודד אותי להיות משיחי טוב יותר?’
מחבר התהלים שר: ”אשרי תמימי דרך, ההולכים בתורת יהוה. אשרי נוצרי עדותיו; בכל לב ידרשוהו” (תהל׳ קי״ט:1, 2). אכן, ”אשרי כל ירא יהוה ההולך בדרכיו” (תהל׳ קכ״ח:1). באשר לבחירת ידידינו, מי ייתן ונפיק לקחים מטעויותיהם של בני ישראל ונציית ליהוה ציות מלא (מש׳ י״ג:20).
[תמונה בעמוד 26]
אם נתרועע עם אנשים שאינם אוהבים את יהוה אנו עלולים לעבוד אלוהים אחרים