”העם שיהוה אלוהיו”
”אשרי העם שיהוה אלוהיו” (תהל׳ קמ״ד:15).
1. מה סבורים כמה באשר למי שאותם מקבל אלוהים כעובדיו?
רבים כיום שחושבים בהיגיון מסכימים שהזרמים הדתיים העיקריים, בתוך הנצרות ומחוצה לה, עושים מעט לתועלת האנושות. יש שמודים שהמערכות הדתיות האלה מייצגות את אלוהים בצורה מסולפת בתורותיהן ובהתנהגותן, ולכן אלוהים אינו שבע רצון מהן. אולם הם מאמינים שישנם אנשים כנים בכל הדתות ושאלוהים מבחין בהם ומקבל אותם כעובדיו עלי אדמות. לדידם אין כל צורך שאנשים אלה ינטשו את דתות הכזב כדי לעבוד את אלוהים כעם נבדל. אך האם כך חושב אלוהים? כדי להשיב על זאת נדון בחלק מההיסטוריה המקראית של משרתי יהוה האמיתיים.
עם בריתו
2. מי היה לעמו הנבדל של יהוה, ובמה הוא נבדל משאר העמים? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
2 כבר במאה ה־20 לפה״ס היה ליהוה עם נבדל עלי אדמות. אברהם שכונה ”אביהם של כל המאמינים” הנהיג את בני ביתו שמנו מאות נפשות (רומ׳ ד׳:11; בר׳ י״ד:14). שליטי כנען החשיבו אותו ל”נשיא אלוהים” והתייחסו אליו בכבוד (בר׳ כ״א:22; כ״ג:6). יהוה כרת ברית עם אברהם וצאצאיו (בר׳ י״ז:1, 2, 19). אלוהים אמר לאברהם: ”זאת בריתי אשר תשמרו, ביני וביניכם ובין זרעך אחריך. הימול לכם כל זכר... והיה לאות ברית ביני וביניכם” (בר׳ י״ז:10, 11). בעקבות זאת נימולו אברהם וכל בני ביתו הזכרים (בר׳ י״ז:24–27). המילה הייתה אות פיזי שזיהה את צאצאי אברהם בתור העם היחיד שהיה ביחסי ברית עם יהוה.
3. כיצד הפכו צאצאי אברהם לעם?
3 לנכדו של אברהם, יעקב, שנקרא גם ישראל, היו 12 בנים (בר׳ ל״ה:10, 22ב–26). לימים היו הם לאבות 12 שבטי ישראל (מה״ש ז׳:8). בעקבות רעב ששרר מצאו יעקב ובני ביתו מחסה במצרים. עוד קודם לכן התמנה יוסף, אחד מבניו של יעקב, לאחראי על המזון וליד ימינו של פרעה (בר׳ מ״א:39–41; מ״ב:6). צאצאי יעקב התרבו עד מאוד והיו ל”קהל עמים” (בר׳ מ״ח:4; קרא מעשי השליחים ז׳:17).
עם שנפדה
4. אילו יחסים שררו בתחילה בין המצרים לבין צאצאי יעקב?
4 במשך קצת יותר ממאתיים שנה שהו צאצאי יעקב במצרים, באזור דלתת הנילוס הנקרא גושן (בר׳ מ״ה:9, 10). נראה שבמהלך מחצית מהתקופה בערך שררו יחסי שכנות טובים ביניהם לבין המצרים. בני ישראל ישבו בערים קטנות ורעו את עדריהם. עוד קודם לכן התקבלו בחמימות על־ידי פרעה שהכיר והעריך את יוסף (בר׳ מ״ז:1–6). למעשה, העם המצרי סלד מרועי צאן (בר׳ מ״ו:31–34). עם זאת, היה עליו להיות סובלני כלפי בני ישראל.
5, 6. (א) איזה מהפך התחולל במצבו של עם אלוהים במצרים? (ב) כיצד ניצלו חייו של משה, ומה עשה יהוה למען עמו?
5 אך עמד להתחולל מהפך במצבו של עם אלוהים. ”ויקום מלך חדש על מצרים, אשר לא ידע את יוסף. ויאמר אל עמו: ’הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו’. ויעבידו מצרים את בני ישראל בפָרך. וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה, את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפָרך” (שמ׳ א׳:8, 9, 13, 14).
6 פרעה אף גזר שיש להמית את כל התינוקות הזכרים העברים בלידתם (שמ׳ א׳:15, 16). בדיוק בתקופה זו נולד משה. כאשר היה בן שלושה חודשים הסתירה אותו אמו בין קני הסוף בנילוס, שם מצאה אותו בת פרעה ובהמשך אימצה אותו. בשנות חייו המוקדמות גידלה אותו אמו הנאמנה יוכבד, ולימים היה למשרת נאמן של יהוה (שמ׳ ב׳:1–10; עב׳ י״א:23–25). יהוה ’ידע’ שעמו סובל והחליט להושיע אותו ממדכאיו ולעשות כן בהנהגתו של משה (שמ׳ ב׳:24, 25; ג׳:9, 10). כך הפכו בני ישראל לעם ש’נפדה’ על־ידי יהוה (שמ׳ ט״ו:13; קרא דברים ט״ו:15).
בני ישראל הופכים לאומה
7, 8. כיצד הפך עם יהוה לגוי קדוש?
7 אף שיהוה טרם ארגן את בני ישראל כאומה, הוא הכיר בהם כעמו. לכן הורה למשה ולאהרון לומר לפרעה: ”כה אמר יהוה אלוהי ישראל, ’שלח את עמי ויחוגו לי במדבר’” (שמ׳ ה׳:1).
8 כדי להושיע את בני ישראל משעבוד במצרים הנחית אלוהים עשר מכות על המצרים והשמיד את פרעה וצבאו במימי ים סוף (שמ׳ ט״ו:1–4). פחות משלושה חודשים לאחר מכן כרת יהוה ברית עם בני ישראל בהר סיני והבטיח להם הבטחה היסטורית זו: ”אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים... וגוי קדוש” (שמ׳ י״ט:5, 6).
9, 10. (א) כיצד הבדילה התורה את בני ישראל מהעמים האחרים על־פי הכתוב בדברים ד׳:5–8? (ב) מה היה על בני ישראל לעשות כדי להיות ”עם קדוש ליהוה”?
9 בהיותם במצרים, בטרם הפכו לעבדים, היו העברים מאורגנים כחברה שבטית המנוהלת על־ידי ראשי משפחות. בדומה למשרתי יהוה שחיו לפניהם שימשו ראשי משפחות אלה כמנהיגים, כשופטים וככוהנים בקרב בני ביתם (בר׳ ח׳:20; י״ח:19; איוב א׳:4, 5). אולם באמצעות משה נתן יהוה לבני ישראל קובץ חוקים שנועד להבדיל אותם משאר העמים. (קרא דברים ד׳:5–8; תהל׳ קמ״ז:19, 20.) התורה הקימה כהונה נפרדת, ו”הזקנים”, שזכו לכבוד בשל הידע והחוכמה שלהם, עשו משפט (דב׳ כ״ה:7, 8). התורה הגדירה את הפעילויות הדתיות והחברתיות של האומה החדשה.
10 כשבני ישראל היו על סיפה של ארץ ההבטחה חזר יהוה על מצוותיו. משה אמר להם: ”יהוה האמירך היום להיות לו לעם סגולה, כאשר דיבר לך, ולשמור כל מצוותיו. ולתיתך עליון על כל הגויים אשר עשה לתהילה ולשם ולתפארת, ולהיותך עם קדוש ליהוה אלוהיך” (דב׳ כ״ו:18, 19).
גרים מתקבלים בברכה
11–13. (א) מי חברו לעמו הנבחר של אלוהים? (ב) מה היה על הנוכרים לעשות אם ברצונם לעבוד את יהוה?
11 אף שכעת היה ליהוה עם נבחר עלי אדמות הוא לא אסר על מי שלא מבני ישראל להימצא בקרב עמו. כאשר הוציא את בני ישראל ממצרים הוא אפשר ל”ערב רב” של נוכרים, וביניהם מצרים, להצטרף לעמו (שמ׳ י״ב:38). כשהונחתה המכה השביעית היו ”מעבדי פרעה” שגילו יראה לדבר יהוה, ואין ספק שהיו הם חלק מהערב רב שיצא ממצרים יחד עם בני ישראל (שמ׳ ט׳:20).
12 מייד לפני שחצו בני ישראל את הירדן כדי לכבוש את ארץ כנען אמר להם משה שעליהם ’לאהוב את הגר’ שבקרבם (דב׳ י׳:17–19). היה על עמו הנבחר של אלהים לקבל בקרבו כל נוכרי שהיה חפץ לשמור את החוקים הבסיסיים שניתנו ביד משה (וי׳ כ״ד:22). מספר גרים הפכו לעובדי יהוה בדומה לרות המואביה שאמרה לנעמי שהייתה מבני ישראל: ”עמך עמי ואלוהייך אלוהיי” (רות א׳:16). גרים אלה אימצו את דתו של עם ישראל, והזכרים שביניהם נימולו (שמ׳ י״ב:48, 49). יהוה קיבל אותם בברכה כחלק מעמו הנבחר (במ׳ ט״ו:14, 15).
בני ישראל אהבו את הגרים (ראה סעיפים 11–13)
13 התפילה שנשא שלמה בעת שנחנך בית המקדש ליהוה מראה שגם אנשים שלא היו מעם ישראל יכלו לשרת את יהוה. שלמה אמר: ”אל הנוכרי אשר לא מעמך ישראל הוא, ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל הבית הזה, ואתה תשמע מן השמיים, ממכון שבתך, ועשית ככל אשר יקרא אליך הנוכרי; למען ידעו כל עמי הארץ את שמך וליראה אותך כעמך ישראל, ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי” (דה״ב ו׳:32, 33). כל נוכרי שהיה חפץ לעבוד את יהוה היה צריך לחבור לעַם בריתו, והדבר היה נכון אף בימי ישוע (יוח׳ י״ב:20; מה״ש ח׳:27).
אומה של עדים
14–16. (א) באיזו דרך היה על בני ישראל כאומה להיות עדיו של יהוה? (ב) איזו חובה מוסרית מוטלת על עם יהוה בימינו?
14 בני ישראל עבדו את יהוה אלוהים בעוד ששאר העמים עבדו את אלוהיהם. בימי הנביא ישעיהו השווה יהוה את מצב העולם למשפט הנערך בבית דין. אלוהים קרא תיגר על אלוהי הגויים שיביאו עדים שיעידו על אלוהותם, והצהיר: ”כל הגויים נקבצו יחדיו וייאספו לאומים. מי בהם [איזה אל בקרבם] יגיד זאת, וראשונות ישמיעונו? יתנו עדיהם ויצדקו, וישמעו ויאמרו: ’אמת!’” (יש׳ מ״ג:9).
15 אלוהי הגויים לא היו מסוגלים לספק אף ראיה לאלוהותם. הם היו רק אלילים דוממים שלא יכלו לנוע אלא אם כן מישהו נושא אותם (יש׳ מ״ו:5–7). לעומת זאת, יהוה אמר לעמו ישראל: ”אתם עדיי... ועבדי אשר בחרתי, למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא, לפניי לא נוצר אל ואחריי לא יהיה. אנוכי אנוכי יהוה, ואין מבלעדיי מושיע... ואתם עדיי... ואני אל” (יש׳ מ״ג:10–12).
16 במעין משפט אוניברסלי הנועד להשיב על השאלה ”מי האל העליון?”, היה על עמו הנבחר של יהוה להכריז בקול רם וברור שיהוה הוא האל האמיתי היחיד. אלוהים כינה אותם ”עם זוּ יצרתי לי תהילתי יספרו” (יש׳ מ״ג:21). הם היו העם הנושא את שמו. לאחר שנפדו ממצרים ביד יהוה הייתה להם חובה מוסרית לצדד בריבונותו לעיני שאר עמי הארץ. למעשה, היה עליהם לגלות את אותה עמדה שעליה הצביע מאוחר יותר הנביא מיכה לגבי עם אלוהים בימינו: ”כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו, ואנחנו נלך בשם יהוה אלוהינו לעולם ועד” (מיכה ד׳:5).
עם ממרה
17. כיצד הפך עם ישראל ל’סורי גפן נוכריה’ בעיני יהוה?
17 למרבה הצער, עם ישראל לא שמר על נאמנותו ליהוה אלוהיו. הוא הושפע מעמים שעבדו אלוהי עץ ואבן. במאה השמינית לפה״ס כתב הנביא הושע: ”גפן בוקק ישראל... הִרבה למזבחות... חלק לבם [לבם נעשה צבוע] עתה ייאשמו” (הוש׳ י׳:1, 2). כמאה חמישים שנה מאוחר יותר כתב ירמיהו את דברי יהוה לעמו הלא־נאמן: ”ואנוכי, נטעתיך שׂורק, כולֹה זרע אמת. ואיך נהפכת לי סורי [ניצנים באושים] הגפן נוכריה? ואיה אלוהיך אשר עשית לך? יקומו אם יושיעוך בעת רעתך... ועמי שכחוני” (יר׳ ב׳:21, 28, 32).
18, 19. (א) מה ניבא יהוה בנוגע לכוונתו להקים עם חדש לשמו? (ב) במה יעסוק המאמר הבא?
18 במקום לעבוד את יהוה בטוהר ולשמש כעדיו הנאמנים וכך להניב פרי טוב, הניב עם ישראל פרי באושים בדמות עבודת אלילים. לפיכך ישוע אמר למנהיגים היהודים הצבועים של ימיו: ”מלכות אלוהים תילקח מכם ותינתן לעם המניב את פרייה” (מתי כ״א:43). רק מי שנכללו ב’ברית החדשה’, שעליה ניבא יהוה באמצעות הנביא ירמיהו, יכלו להיות חלק מהאומה החדשה, עם ישראל הרוחני. יהוה ניבא על בני עם ישראל הרוחני שנועדו להיכלל בברית החדשה ואמר: ”הייתי להם לאלוהים, והמה יהיו לי לעם” (יר׳ ל״א:31–33).
19 כפי שכבר צוין, לאחר שעם ישראל הגשמי גילה חוסר נאמנות בחר יהוה במאה הראשונה לספירה בישראל הרוחני להיות לו לעם. אך מי מרכיבים כיום את עמו על הארץ? כיצד יכולים ישרי הלב לזהות את עובדי האל האמיתיים? בנושא זה עוסק המאמר הבא.