‏”‏התהלך בארץ”‏

‏”‏התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה”‏ (‏בראשית י״ג:‏17‏)‏.‏

1.‏ איזו הוראה מעניינת נתן אלוהים לאברהם?‏

האם אתה נהנה לטייל בחיק הטבע ואולי לנסוע במכונית בסוף שבוע?‏ יש המעדיפים לרכוב על אופניים כדי לעשות פעילות גופנית וליהנות מן הנוף בצורה נינוחה.‏ אחרים בוחרים ללכת ברגל כדרך להכיר היטב אזור מסוים ולספוג את האווירה מבלי להיחפז.‏ טיולים כאלה לרוב מוגבלים בזמן.‏ אבל תאר לעצמך מה חש אברהם לאחר שאלוהים הורה לו:‏ ”‏קום,‏ התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה,‏ כי לך אתננה”‏ (‏בראשית י״ג:‏17‏)‏.‏

2.‏ לאן הלך אברהם אחרי שעזב את מצרים?‏

² שים לב באיזה הקשר נאמרו המילים הללו.‏ אברהם התגורר קודם לכן כתושב ארעי במצרים יחד עם אשתו ואחרים.‏ בבראשית פרק י״ג מסופר לנו שהם עזבו את מצרים ועלו ”‏הנגבה”‏ עם עדריהם.‏ בהמשך הלך אברהם ”‏למסעיו מנגב ועד בית אל”‏.‏ כשהתגלע ריב בין רועיו לבין רועי אחיינו לוט והתברר כי השניים צריכים להיפרד ולמצוא שטחי מרעה שונים,‏ נהג אברהם ברוחב לב ונתן ללוט לבחור ראשונה.‏ לוט בחר ב”‏כיכר הירדן”‏,‏ עמק עשיר בצמחייה ”‏כגן יהוה”‏,‏ ולימים קבע את מגוריו בסדום.‏ אלוהים אמר לאברהם:‏ ”‏שא נא עיניך,‏ וראה מן המקום אשר אתה שם,‏ צפונה ונגבה וקדמה וימה”‏.‏ סביר להניח שממרום עומדו סמוך לבית אל,‏ נשקפו לעיני אברהם חלקים אחרים של הארץ.‏ אך בזה לא תם העניין.‏ אלוהים הזמין אותו ’‏להתהלך בארץ’‏ ולהתוודע לטבעה ולחבליה.‏

3.‏ מדוע קשה לרבים לדמיין את נדודי אברהם?‏

³ לא משנה מה היה היקף נדודיו של אברהם ברחבי הארץ לפני הגיעו לחברון,‏ הוא ודאי הכיר את הארץ המובטחת יותר ממרבית קוראי המקרא בני זמננו.‏ חשוב על האתרים המוזכרים בפרשה זו — הנגב,‏ בית אל,‏ כיכר הירדן,‏ סדום וחברון.‏ האם אתה מתקשה לראות בדמיונך היכן שכנו אתרים אלה?‏ רבים מתקשים משום שמעטים ממשרתי יהוה ביקרו במקומות שעליהם אנו קוראים במקרא,‏ והלכו לאורכה ולרוחבה של הארץ.‏ בכל אופן,‏ כדאי שנרצה מכל הלב להכיר את המקומות המקראיים האלה.‏ מדוע?‏

4,‏ 5.‏ (‏א)‏ כיצד הכתוב במשלי י״ח:‏15 קשור לידע ולהבנה ביחס לארצות המקרא?‏ (‏ב)‏ מה מדגים לנו צפניה פרק ב׳‏‏?‏

⁴ דבר־​אלוהים מציין:‏ ”‏לב נבון [‏מבין]‏ יקנה דעת,‏ ואוזן חכמים תבקש דעת”‏ (‏משלי י״ח:‏15‏)‏.‏ קיימים נושאים רבים שלגביהם ניתן לקנות דעת,‏ ואולם ידע מדויק ביחס ליהוה אלוהים ולמגעיו הוא בעל חשיבות עליונה.‏ ברור שכל הכתוב במקרא חיוני לרכישת ידע זה (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ שים לב שיש צורך גם בהבנה.‏ זו היכולת לרדת לעומקו של העניין,‏ להבחין ולתפוס את הקשר בין חלקי התמונה השונים לבין התמונה בכללותה.‏ עיקרון זה חל גם על עובדות הנוגעות לאתרים המוזכרים במקרא.‏ לדוגמה,‏ רבים מאיתנו יודעים היכן שוכנת מצרים,‏ אך עד לאיזו מידה אנו מבינים את המילים האומרות שאברהם יצא ממצרים ”‏הנגבה”‏,‏ ובהמשך הגיע לבית אל ולחברון?‏ האם אתה תופס את הקשר בין המקומות הללו?‏

⁵ אולי קראת במסגרת קריאת המקרא השבועית את צפניה פרק ב׳‏‏.‏ שם מופיעים שמות של ערים,‏ עמים וארצות.‏ עזה,‏ אשקלון,‏ אשדוד,‏ עֶקרוֹן,‏ סדום ונינווה וגם כנען,‏ מואב,‏ עמון ואשור — כל אלה מוזכרים בפרק אחד.‏ עד כמה הצלחת לראות בעיני רוחך את האתרים הללו שבהם חיו אנשים אמיתיים,‏ אנשים שהיו מעורבים בהתגשמות נבואות אלוהים?‏

6.‏ איזו תועלת מוצאים המשיחיים במפות?‏ (‏ראה מסגרת.‏)‏

⁶ תלמידים רבים של דבר־​אלוהים מפיקים תועלת רבה מעיון במפות של ארצות המקרא.‏ אין הם מעיינים במפות סתם מתוך סקרנות,‏ אלא הם מבינים שבעזרתן יוכלו להרחיב את ידיעותיהם בדבר־​אלוהים.‏ המפות יכולות אף להעמיק את הבנתם ולאפשר להם לראות כיצד עובדות הידועות להם קשורות למידע אחר.‏ כעת נדון במספר דוגמאות וסביר להניח שבמהלך הדיון תגבר הערכתך כלפי יהוה ואתה תזכה להבנה עמוקה יותר באשר להתרחשויות המסופרות בדברו.‏ (‏ראה מסגרת בעמוד 14.‏)‏

המרחק משנה את התמונה

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ איזה מעשה יוצא מגדר הרגיל עשה שמשון בעזה?‏ (‏ב)‏ איזה מידע מוסיף משמעות למעשה הגבורה של שמשון?‏ (‏ג)‏ כיצד הידע וההבנה ביחס למאורע זה הקשור לשמשון מסייעים לנו?‏

⁷ בשופטים ט״ז:‏2 מסופר ששמשון השופט היה בעזה.‏ היום שומעים הרבה בחדשות על עזה,‏ ולכן יש לך מושג כללי היכן היה שמשון — שטח פלישתי לחוף הים התיכון.‏ ‏[‏11‏]‏ כעת שים לב לכתוב בשופטים ט״ז:‏3‏:‏ ”‏וישכב שמשון עד חצי הלילה.‏ ויקוֹם בחצי הלילה וַיֶאֱחוז בְּדַלתות שער העיר ובשתי המזוזות וַיִסָעֵם עם הבְּריח וישם על כתפיו,‏ וַיַעֲלֵם אל ראש ההר אשר על פני חברון”‏.‏

⁸ אין ספק שהשערים והמשקופים של עיר מעוז כמו עזה היו גדולים וכבדים.‏ דמיין לעצמך שאתה מנסה לשאת אותם!‏ שמשון נשא אותם.‏ אך לאן נשא אותם,‏ ומה אפשר לומר על המסע הרגלי שלו?‏ ובכן,‏ עזה שוכנת על החוף בערך בגובה פני הים.‏ ‏[‏15‏]‏ ואילו חברון נמצאת מזרחית לעזה בגובה של 900 מטר מעל פני הים — טיפוס רציני!‏ איננו יכולים לקבוע מהו ”‏ההר אשר על פני חברון”‏,‏ אך העיר מרוחקת בערך 60 קילומטר מעזה — ועוד צריך לטפס אליה!‏ לאחר שרואים מה היה המרחק,‏ מעשה הגבורה של שמשון מקבל ממד נוסף.‏ בל נשכח מניין שאב שמשון את הכוח לבצע גבורות כאלה — ’‏רוח יהוה צלחה עליו’‏ (‏שופטים י״ד:‏6,‏ 19;‏ ט״ו:‏14‏)‏.‏ כמשיחיים כיום,‏ אין אנו מצפים שרוח אלוהים תקנה לנו עוצמה פיסית מיוחדת במינה.‏ עם זאת,‏ רוח רבת עוצמה זו יכולה להגביר את הבנתנו לגבי נושאים רוחניים עמוקים ולחזק את האדם הפנימי שלנו (‏קורינתים א׳.‏ ב׳:‏​10–16;‏ י״ג:‏8;‏ אפסים ג׳:‏16;‏ קולוסים א׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ הבנת המסופר על שמשון מבליטה את העובדה שרוח אלוהים אכן מסוגלת לעזור לנו.‏

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ מה היה כרוך בנצחונו של גדעון על המדיינים?‏ (‏ב)‏ כיצד הבנת התמונה הגיאוגרפית בפרשה מקנה משמעות נוספת למאורע זה?‏

⁹ נצחונו של גדעון על המדיינים הוא מאורע נוסף המלמד על חשיבות המרחקים.‏ רוב קוראי המקרא יודעים כי גדעון השופט ו־​300 אנשיו הביסו כוחות קואליציה שמנו 000,‏135 פולשים — מדיינים,‏ עמלקים ואחרים אשר חנו בעמק יזרעאל סמוך לגבעת המוֹרֶה.‏ ‏[‏18‏]‏ אנשי גדעון תקעו בשופרות,‏ שברו כדים כדי לחשוף את לפידיהם וקראו בקול גדול:‏ ”‏חרב לַיהוה וּלְגדעון!‏”‏ הדבר זרע מהומה ובהלה בשורות האויבים,‏ והם החלו להרוג איש את רעהו (‏שופטים ו׳:‏33;‏ ז׳:‏​1–22‏)‏.‏ האם בזה הסתכם כל המאורע,‏ פעולה מהירה אחת בחסות החשיכה?‏ קרא את ההמשך בשופטים פרקים ז׳‏ ו־ח׳.‏ מתברר שגדעון המשיך במתקפה.‏ מבין כל המקומות הרבים המוזכרים,‏ את מקצתם לא ניתן לשייך לאתרים מוכרים בימינו,‏ ועל כן אולי לא תמצא אותם במפות מקראיות.‏ בכל אופן,‏ די במקומות המזוהים כדי להתחקות אחר עלילות גדעון.‏

¹⁰ גדעון רדף אחרי שרידי כוחות הקואליציה שחלפו על פני בית השיטה ונעו דרומה אל אָבֵל מְחוֹלָה,‏ ליד הירדן (‏שופטים ז׳:‏​22–25‏)‏.‏ הכתוב מוסר:‏ ”‏ויבוא גדעון הירדנה,‏ עובר הוא ושלוש מאות האיש אשר איתו,‏ עייפים ורודפים”‏.‏ אחרי שחצו את הירדן דלקו בני ישראל אחר האויבים דרומה אל סוכות ופְּנוּאֵל בקרבת היַבּוֹק ואחר כך טיפסו מעלה אל יָגְבְּהָה (‏לא רחוק מרבת עמון בת זמננו,‏ ירדן)‏.‏ היו אלה כ־80 קילומטר של מרדף ולחימה.‏ גדעון לכד והרג את שני מלכי מדיין,‏ ובהמשך שב אל עירו,‏ עָפְרָה,‏ סמוך לאתר שבו החל הקרב (‏שופטים ח׳:‏​4–12,‏ 21–27‏)‏.‏ ברור אפוא,‏ שהפעולה שביצע גדעון לא הסתכמה במספר דקות של תקיעה בשופרות,‏ נפנוף בלפידים וצעקות.‏ חשוב עד כמה הבנה זו מוסיפה משקל למילים שנאמרו על אנשי אמונה:‏ ’‏תקצר העת מלספר על גדעון [‏ואחרים אשר]‏ התחזקו מחולשה ועשו חיל במלחמה’‏ (‏עברים י״א:‏​32–34‏)‏.‏ גם המשיחיים עלולים להתעייף פיסית,‏ אך האין זה חיוני שנתמיד בעשיית רצון אלוהים?‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏1,‏ 16;‏ גלטים ו׳:‏9‏)‏

כיצד אנשים חושבים ומגיבים?‏

11.‏ אילו מסעות עברו בני ישראל לפני ואחרי שהגיעו לקָדֵש?‏

¹¹ יש שמעיינים במפות מקראיות כדי לאתר מקומות שונים,‏ אך האם אתה סבור שהמפות יכולות לשפוך אור על צורת חשיבה של אנשים?‏ ראה לדוגמה את בני ישראל אשר עשו דרכם מהר סיני לעבר ארץ ההבטחה.‏ לאחר מספר תחנות לאורך הדרך,‏ הגיעו בסופו של דבר אל קָדֵש (‏או קָדֵש בַּרְנֵעַ)‏.‏ ‏[‏9‏]‏ בדברים א׳:‏2 נמסר שהמסע ארך 11 יום,‏ מרחק של כ־​270 קילומטר.‏ משם שלח משה את 12 המרגלים לתור את הארץ המובטחת (‏במדבר י׳:‏12,‏ 33;‏ י״א:‏34,‏ 35;‏ י״ב:‏16;‏ י״ג:‏​1–3,‏ 25,‏ 26‏)‏.‏ המרגלים עלו צפונה דרך הנגב,‏ חלפו ככל הנראה על פני באר שבע ואחר כך על פני חברון,‏ והגיעו אל גבולותיה הצפוניים של הארץ המובטחת (‏במדבר י״ג:‏​21–24‏)‏.‏ בני ישראל השתכנעו בדיבה הרעה שהוציאו עשרת המרגלים,‏ ועל כן נגזר על העם לנדוד 40 שנה במדבר (‏במדבר י״ד:‏​1–34‏)‏.‏ מה מעיד הדבר על אמונתם ועל נכונותם לבטוח ביהוה?‏ (‏דברים א׳:‏​19–33;‏ תהלים ע״ח:‏22,‏ 32–43;‏ יהודה 5‏)‏.‏

12.‏ מה ניתן להסיק לגבי אמונתם של בני ישראל,‏ ומדוע ראוי שנחשוב על כך?‏

¹² חשוב על כך מנקודת מבט גיאוגרפית.‏ אילו גילו בני ישראל אמונה ושמעו בעצתם של יהושע וכלב בן יפונה,‏ האם היה עליהם לנדוד למרחקים כדי להגיע אל הארץ הייעודה?‏ קדש שכנה כ־16 קילומטר מבְּאֵר לַחַי רוֹאי,‏ שם התגוררו בשעתם יצחק ורבקה.‏ ‏[‏7‏]‏ היה זה פחות מ־​95 קילומטר לבאר שבע,‏ שנחשבה לנקודה הדרומית ביותר של הארץ המובטחת (‏בראשית כ״ד:‏62;‏ כ״ה:‏11;‏ שמואל ב׳.‏ ג׳:‏10‏)‏.‏ המסע ממצרים אל הר סיני ואחר כך 270 קילומטר אל קדש,‏ הביא את בני ישראל אל סיפה של ארץ ההבטחה.‏ גם אנו ניצבים על סיפו של גן העדן הארצי המובטח.‏ מהו הלקח עבורנו?‏ השליח פאולוס הצביע על הקשר בין מצבם של בני ישראל לבין העצה:‏ ”‏לכן נחתור נא להיכנס אל המנוחה ההיא,‏ פן ייכשל איש ויהיה לממרה כמוהם”‏ (‏עברים ג׳:‏16 עד ד׳:‏11‏)‏.‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ באיזה מצב נקטו הגבעונים צעד החלטי?‏ (‏ב)‏ מה חושף את גישתם של הגבעונים,‏ ואיזה לקח עלינו ללמוד מכך?‏

¹³ גישה שונה — ביטחון באלוהים לביצוע רצונו — ניכרת מסיפורם של הגבעונים במקרא.‏ לאחר שבני ישראל חצו את נהר הירדן בניצוחו של יהושע,‏ ונכנסו אל הארץ שאותה הבטיח אלוהים לצאצאי אברהם,‏ הגיעה העת לגרש את הכנענים (‏דברים ז׳:‏​1–3‏)‏.‏ ביניהם היו הגבעונים.‏ בני ישראל כבשו את יריחו ואת העי וחנו בקרבת מקום בגִלְגָל.‏ הגבעונים לא רצו למות ככנענים מקוללים,‏ ועל כן שלחו נציגים אל יהושע בגלגל.‏ הם העמידו פנים כאילו באו מאזור מרוחק מחוץ לכנען על מנת לכרות ברית שלום עם העברים.‏

¹⁴ הנציגים אמרו:‏ ‏”‏מארץ רחוקה מאוד באו עבדיך לשם יהוה אלוהיך”‏ (‏יהושע ט׳:‏​3–9‏)‏.‏ גם בבגדיהם ובמזונם נראו הגבעונים כמי שבאו ממרחקים,‏ אך למעשה גבעון שכנה כ־30 קילומטר בלבד מגלגל.‏ ‏[‏19‏]‏ יהושע ונשיאי העדה האמינו להם וכרתו ברית שלום עם הגבעונים ועם הערים הסמוכות הקשורות לגבעון.‏ האם הגבעונים חיבלו תחבולות אך ורק כדי להציל את נפשם ממוות?‏ נהפוך הוא,‏ בהתנהגותם הראו כי הם חפצים ליהנות מחסדו של אלוהי ישראל.‏ יהוה הסכים שהגבעונים יהיו ”‏חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולמזבח יהוה”‏,‏ לספק עצי הסקה להקרבת קורבנות על המזבח (‏יהושע ט׳:‏​11–27‏)‏.‏ הגבעונים לא חדלו להראות נכונות לבצע עבודות פשוטות בשירות יהוה.‏ חלקם היו ככל הנראה בין הנתינים ששבו מבבל ושירתו בבית המקדש שנבנה מחדש (‏עזרא ב׳:‏1,‏ 2,‏ 43–54;‏ ח׳:‏20‏)‏.‏ נוכל לחקות את גישתם אם נשתדל לשמור על יחסי שלום עם אלוהים ונהיה מוכנים לבצע גם מטלות פשוטות בשירותו.‏

הנכונות להקריב מעצמנו

15.‏ מדוע יש לנו עניין בגיאוגרפיה באשר לכתבי־​הקודש המשיחיים?‏

¹⁵ הגיאוגרפיה של ארצות המקרא קשורה למאורעות המסופרים בכתבי־​הקודש המשיחיים,‏ כגון מסעותיהם ושירותם של ישוע ושל השליח פאולוס (‏מרקוס א׳:‏38;‏ ז׳:‏24,‏ 31;‏ י׳:‏1;‏ לוקס ח׳:‏1;‏ י״ג:‏22;‏ קורינתים ב׳.‏ י״א:‏25,‏ 26‏)‏.‏ נסה במקרים הבאים לצייר בדמיונך את המסעות המדווחים.‏

16.‏ כיצד הראו משיחיים בבראה את הערכתם לפאולוס?‏

¹⁶ במסע ההטפה השני שלו (‏קו סגול במפה)‏,‏ הגיע פאולוס אל פיליפי,‏ היום ביוון.‏ ‏[‏33‏]‏ הוא בישר שם,‏ נאסר ושוחרר ואחר כך עבר אל תסלוניקי (‏מעשי השליחים ט״ז:‏6 עד י״ז:‏1‏)‏.‏ בעקבות המהומה שעוררו היהודים,‏ האיצו האחים בתסלוניקי בפאולוס ללכת לבראה,‏ מרחק של כ־65 קילומטר.‏ שירותו של פאולוס בבראה היה פורה,‏ אך באו יהודים והתסיסו את ההמונים.‏ ”‏מייד שילחו האחים את שאול [‏פאולוס]‏ כדי שילך עד הים”‏,‏ ו”‏מלוויו של שאול [‏פאולוס]‏ הביאו אותו עד אתונה”‏ (‏מעשי השליחים י״ז:‏​5–15‏)‏.‏ מתברר שמספר מאמינים חדשים היו מוכנים ללכת 40 קילומטר עד הים האגאי,‏ לשלם דמי הפלגה בספינה ולהפליג כ־​500 קילומטר.‏ מסע כזה עלול היה להיות מסוכן,‏ אך האחים היו מוכנים להסתכן ולבלות זמן רב יותר במחיצת נציגו הנודד של אלוהים.‏

17.‏ מה נוכל להבין טוב יותר אם נדע את המרחק בין מיליטוס ואפסוס?‏

¹⁷ במסע השלישי (‏קו ירוק במפה)‏ הגיע פאולוס אל נמל מִילִיטוֹס.‏ הוא זימן אליו את זקני קהילת אפסוס,‏ ששכנה במרחק של 50 קילומטר בערך.‏ תאר לעצמך את אותם זקני־​קהילה מניחים לפעילויות אחרות והולכים אל פאולוס.‏ סביר להניח שבעודם הולכים בדרך שוחחו בהתרגשות על הפגישה הצפויה להם.‏ לאחר שנפגשו עם פאולוס ושמעו אותו מתפלל,‏ ”‏הכול בכו בכי רב,‏ נפלו על צווארי שאול ונשקו לו”‏.‏ ”‏אחרי כן ליווהו אל האונייה”‏ שעשתה דרכה אל ירושלים (‏מעשי השליחים כ׳:‏​14–38‏)‏.‏ היה להם הרבה חומר למחשבה ונושאים לשיחה בדרכם חזרה אל אפסוס.‏ האינך מתרשם מן ההערכה שהראו בלכתם מרחק כזה כדי להיות עם משרת נודד שהעשיר אותם בידע וחיזק את ידיהם?‏ האם אתה רואה בכך משהו שתוכל ליישם בחייך ובחשיבתך?‏

לְמד על הארץ הזאת ועל מה שצופן העתיד

18.‏ איזו החלטה נחושה נוכל לקבל ביחס לאתרי המקרא?‏

¹⁸ הדוגמאות שראינו מלמדות על התועלת שתצמח לנו אם נכיר את הארץ שנתן אלוהים לבני ישראל וממחישות שנודעת לכך משמעות רבה בסיפורי מקרא רבים.‏ (‏ביכולתנו להרחיב את התמונה וללמוד גם על הארצות מסביב המוזכרות במקרא.‏)‏ לצד העשרת ידיעותינו והעמקת הבנתנו ביחס לארץ ההבטחה,‏ עלינו לזכור דרישה בסיסית שנדרשה מבני ישראל על מנת שייהנו מ”‏ארץ זבת חלב ודבש”‏.‏ הדרישה היא לירוא את יהוה ולשמור את מצוותיו (‏דברים ו׳:‏1,‏ 2;‏ כ״ז:‏3‏)‏.‏

19.‏ אילו שני גני עדן ראויים לתשומת לבנו התמידית?‏

¹⁹ עלינו גם היום למלא את חלקנו,‏ לירוא את יהוה ולדבוק בדרכיו.‏ בכך נתרום לטיפוחו וליופיו של גן העדן הרוחני השורר כעת בקהילה המשיחית הכלל עולמית.‏ יהיה לנו יותר ויותר ידע על מאפייניו של הגן ועל הברכות שלצידו.‏ והרי אנו יודעים שעוד ברכות רבות לפנינו.‏ יהושע הוביל את בני ישראל אל מעבר לירדן לתוך ארץ פורייה ומשביעת רצון.‏ כיום יש לנו סיבה טובה לצפות בביטחון לגן עדן פיסי,‏ הארץ הטובה הטמונה בחיק העתיד.‏

האם אתה זוכר?‏

‏• מדוע עלינו לרצות להגביר את ידיעותינו ואת הבנתנו ביחס לארצות המקרא?‏

‏• אילו פרטים גיאוגרפיים שנידונו במאמר זה סייעו לך במיוחד?‏

‏• איזה לקח הודגש לך כשלמדת על הרקע הגיאוגרפי של מאורע זה או אחר?‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 14]‏

‏’‏ראה את הארץ הטובה’‏

בכינוסים שנערכו ב־2003/‏2004,‏ שמחו עדי־​יהוה לקבל את החוברת ’‏ראה את הארץ הטובה’‏.‏ חוברת חדשה זו,‏ המודפסת בקרוב ל־80 שפות,‏ מלאה במפות ובתרשימים בצבעים מלאים המתארים את האזורים השונים של עולם המקרא,‏ ובייחוד את הארץ המובטחת בתקופות שונות.‏

המאמר מתייחס למפות ספציפיות בעזרת מספרי עמודים באותיות שמנות כגון [‏15]‏.‏ אם יש ברשותך חוברת חדשה זו,‏ הקדש קצת זמן להכרת מאפייניה הייחודיים,‏ שיעזרו לך להגביר את ידיעותיך ואת הבנתך בדבר־אלוהים.‏

(‏1)‏ במפות רבות תמצא מקרא או מסגרת ובהם מפתחות לסמלים מיוחדים או לסימונים על המפה [‏18]‏.‏ (‏2)‏ רוב המפות כוללות קני מידה בקילומטרים ובמיילים אשר יעזרו לך להבין את הגדלים או המרחקים [‏26]‏.‏ (‏3)‏ בדרך כלל מופיע חץ הפונה צפונה,‏ דבר שיקל עליך לראות את המיקום המדויק [‏19]‏.‏ (‏4)‏ המפות ברובן צבעוניות לציון הגבהים הכלליים [‏12]‏.‏ (‏5)‏ מסביב למפות מסוימות ישנם אותיות/‏מספרים היוצרים רשת דמיונית שתאפשר לך לאתר ערים או שמות [‏23]‏.‏ (‏6)‏ במפתח המפות הפרוש על פני שני עמודים [‏34,‏ 35]‏,‏ תראה את מספרי העמודים באותיות שמנות,‏ ואחריהם יצוין לרוב המיקום ברשת כגון ה2.‏ לאחר שתשתמש במאפיינים אלה מספר פעמים,‏ תופתע לגלות עד כמה הם מסייעים להעשרת ידיעותיך ולהעמקת הבנתך במקרא.‏

‏[‏טבלה/‏מפה בעמודים 16,‏ 17]‏

תבליט חבלי הארץ

‏(‏לתרשים מעומד ראה המהדורה המודפסת)‏

א.‏ חוף הים הגדול

ב.‏ מישורים מערבית לירדן

1.‏ אשר (‏מישור)‏

2.‏ רצועת חוף דוֹר (‏דֹאר)‏

3.‏ השרון

4.‏ מישור פְּלֶשֶת

5.‏ א‏.‏ בקעת מגידו

ב‏.‏ עמק יזרעאל

ג.‏ הרים מערבית לירדן

1.‏ הרי הגליל

2.‏ הר הכרמל

3.‏ הרי שומרון

4.‏ השפלה (‏גבעות נמוכות)‏

5.‏ הרי יהודה

6.‏ מדבר יהודה

7.‏ הנגב

8.‏ מדבר פָּארָן

ד.‏ הערבה (‏בקע)‏

1.‏ בקעת חוּלָה

2.‏ אזור ים כינרת

3.‏ עמק הירדן

4.‏ ים המלח (‏ים המוות)‏

5.‏ הערבה (‏דרומית לים המלח)‏

ה.‏ הרים/‏רמות מזרחית לירדן

1.‏ הבשן

2.‏ הגלעד

3.‏ עמון ומואב

4.‏ הרי אֱדוֹם (‏רמה)‏

ו.‏ הרי הלבנון

‏[‏מפה]‏

הר חרמון

מוֹרֶה

אָבֵל מְחוֹלָה

סוכות

יָגְבְּהָה

בית אל

גִלְגָל

גבעון

ירושלים

חברון

עזה

באר שבע

סדום?‏

קָדֵש

‏[‏מפה/‏תמונה בעמוד 15]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

כנען

מגידו

הגלעד

דותן

שכם

בית אל (‏לוּז)‏

עַי

ירושלים (‏שָׁלֵם)‏

בית לחם (‏אפרת)‏

מַמְרֵא

חברון (‏מכפלה)‏

גְרָר

באר שבע

סדום?‏

הנגב

רחובות?‏

‏[‏הרים]‏

מוריה

‏[‏ימים]‏

ים המלח

‏[‏נהרות]‏

הירדן

‏[‏תמונה]‏

אברהם נדד ברחבי הארץ

‏[‏מפה בעמוד 18]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

טְרוֹאַס

סָמוֹתְרַקְיָה

נַפּוֹליס

פיליפי

אַמְפִיפּוֹלִיס

תֶּסָלוֹנִיקִי

בֵּרֵאָה

אתונה

קורינתוֹס

אֶפֶסוֹס

מִילִיטוֹס

רודוס