מנקודת המבט המקראית
מה באשר למגורים משותפים לפני הנישואין?
האם תקנה בגד מבלי למדוד אותו תחילה? סביר להניח שלא. אחרי הכול, אם תגלה מאוחר יותר שהבגד שקנית אינו מתאים הרי שבזבזת את זמנך ואת כספך.
רבים מעלים טענה דומה בנוגע לנישואין. הם סבורים כי עדיף לבני זוג לחיות יחד לפני מיסוד הקשר. לטענתם, אם הקשר לא יעלה יפה, יכולים בני הזוג להיפרד מבלי שיאלצו להתמודד עם גירושין מסובכים ויקרים.
ייתכן שיש החושבים כך כיוון שראו חבר נשוי סובל מבן זוג מתעלל. או שהם היו עדים להשלכות הטראומתיות של נישואין נטולי אהבה. מסיבה זו הם רואים במגורים המשותפים אמצעי זהירות נבון.
מהי השקפת המקרא בנושא? כדי להשיב על כך עלינו לבחון תחילה את מה שיש לדבר־אלוהים לומר בנוגע למוסד הנישואין.
”בשר אחד”
המקרא מעודד אותנו לראות בנישואין מוסד רב חשיבות, ואין זה מפתיע, מפני שיהוה אלוהים הוא שכונן את המוסד הזה והקנה לו מעמד חוקי (בראשית ב׳:21–24). עוד מבראשית, קבע יהוה שבאמצעות הנישואין יהפכו הגבר והאישה ל”בשר אחד” (בראשית ב׳:24). לאחר שציטט את הפסוק שממנו לקוחות מילים אלו, הוסיף ישוע: ”מה שחיבר האלוהים אל יפריד האדם” (מתי י״ט:6).
יש, כמובן, שנישאים ואחר כך מתגרשים.a אך הדבר אינו קורה בשל פגם כלשהו במוסד הנישואין. הסיבה לכך היא שאחד הצדדים או שניהם הפרו את נדרי הנישואין.
הנה דוגמה: נניח שבני זוג אינם מתחזקים את רכבם בהתאם להוראות היצרן. אם רכבם יתקלקל כתוצאה מכך, מי יהיה האשם בכך? האם היצרן או הבעלים שלא דאגו לבצע את הטיפולים השוטפים?
אותו עיקרון חל גם על חיי הנישואין. כאשר בעל ואישה ”מתחזקים” את יחסיהם ופועלים בנחישות לפתרון בעיותיהם על־ידי יישום עקרונות המקרא, קטנים הסיכויים שהם יתגרשו. בנישואין שוררת תחושת ביטחון משום ששני בני הזוג התחייבו זה לזה. כך, הופכים הנישואין לבסיס לצמיחת יחסים אוהבים.
’התרחקו מן הזנות’
אך יש שישאלו: ’מה רע בלגור תחילה ביחד? האם העמדת היחסים למבחן לפני שנכנסים למחויבות כזו אינה משקפת כבוד לקדושת הנישואין?’
תשובת המקרא ברורה. פאולוס כתב: ’התרחקו מן הזנות’ (תסלוניקים א׳. ד׳:3). המילה ”זנות” נוגעת לכל סוג של יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין. הדבר כולל יחסי מין בין בני זוג החיים ביחד, גם אם בכוונתם להינשא זה לזה. אם כן, על־פי המקרא, אין זה ראוי שבני זוג יגורו יחד — גם אם הם מתכוונים להתחתן מאוחר יותר.
האם השקפת המקרא מיושנת? יש שטוענים כך. אחרי הכול, במדינות רבות מגורים משותפים — בין אם בני הזוג מתכוונים להינשא ובין אם לאו — נחשבים לדבר מקובל. אבל חשוב על התוצאות. האם מי שחולקים מגורים משותפים מצאו את הסוד לחיי משפחה מאושרים? האם הם מאושרים יותר מזוגות נשואים? האם זוגות שחיו יחד לפני הנישואין נאמנים יותר לאחר נישואיהם? מחקרים מוכיחים את ההיפך. למעשה, זוגות נשואים שחיו לפני כן ביחד חווים יותר בעיות בנישואיהם ושיעור הגירושין אצלם גבוה יותר.
כמה מומחים טוענים שמחקרים כאלה לוקים בחסר. ”אנשים הבוחרים להינשא בלי להתנסות לפני כן [במגורים משותפים] הם בכל מקרה בעלי השקפת עולם שונה מאלה המחליטים תחילה [לגור יחד]”, כותבת פסיכולוגית אחת. היא טוענת שמגורים משותפים אינם הגורם העיקרי להצלחת הנישואין; תחת זאת, לדעתה הסיבה לכך היא ”החשיבות הרבה שמייחסים לנישואין”.
גם אם זה נכון, הדבר מדגיש עד כמה חשוב לפתח את השקפת אלוהים בנושא הנישואין. המקרא אומר: ”חיי אישות [”נישואין”, ע״ח] יכובדו אצל הכול” (עברים י״ג:4). הקשר בין בני זוג הנודרים להישאר בשר אחד והמגלים כבוד לסידור הנישואין, הוא קשר שלא ניתן לנתקו בקלות (קהלת ד׳:12).
נחזור לדוגמה שהובאה בהתחלה: זה בהחלט הגיוני למדוד בגד לפני שקונים אותו. אולם, ההקבלה לכך אינה מגורים משותפים. למעשה ההקבלה היא שיש לקחת את הזמן כדי להכיר את האדם שאתה שוקל להינשא לו. צעד חשוב זה, שלא אחת מתעלמים ממנו, הוא אחד הסודות הרבים לחיי משפחה מאושרים.
[הערת שוליים]
a המקרא מתיר גירושין ונישואין מחדש רק במקרה של ניאוף (מתי י״ט:9).
האם שאלת את עצמך...
◼ מדוע המקרא קובע שיחסי מין יהיו אך ורק בין בעל ואישה? (תהלים פ״ד:12; קורינתים א׳. ו׳:18).
◼ אילו תכונות יש לחפש בבן זוג? (רות א׳:16, 17; משלי ל״א:10–31).
[תיבה בעמוד 29]
”חוטא לגופו שלו”
המקרא אומר: ”הזונה חוטא לגופו שלו” (קורינתים א׳. ו׳:18). המיליונים שמתו מאיידס וממחלות אחרות המועברות במגע מיני היוו בעשורים האחרונים הוכחה לאמיתותן של מילים אלו. אבל אין זה הכול. מחקרים מראים כי דיכאון ונסיונות התאבדות שכיחים יותר בקרב צעירים הפעילים מינית. הפקרות מינית מובילה גם להריונות לא־רצויים, ובמקרים מסוימים נוצר בעקבות זאת הפיתוי להפיל את העובר. לאור העובדות האלו, המסקנה המתבקשת היא שערכי המוסר המקראיים אינם מיושנים.