הספר הנושא בחובו הדרכה מהימנה

‏”‏המקרא הוא ספר מיוחד במינו המשלב בתוכו תרבות אנוש וחוויות מן החיים”‏,‏ נאמר בכתב עת של אוניברסיטת צ׳ונג שאנג בעיר גְווַנְגְז’‏וּ שבסין.‏ עמנואל קַנְט,‏ פילוסוף רב השפעה מן המאה ה־18,‏ מצוטט כמי שאמר:‏ ”‏מציאותו של המקרא,‏ כספר להמונים,‏ הוא היתרון הטוב ביותר שידע המין האנושי מימיו.‏ כל ניסיון להמעיט בערכו.‏.‏.‏ הוא פשע נגד האנושות”‏.‏ אנציקלופדיה אמריקנה מציינת:‏ ”‏למקרא נודעת השפעה לא רק בקרב היהודים והנוצרים.‏ .‏.‏.‏ היום נחשב המקרא לאוצר מוסרי ודתי,‏ שהבטחותיו הבלתי נדלות יקרות יותר מבעבר עם גבור התקווה לתרבות חובקת עולם”‏.‏

² תהא עמדתך הדתית אשר תהא,‏ האינך מעוניין לקבל מושג מסוים לגבי ספר כזה?‏ עד סוף המאה ה־20 תורגם המקרא,‏ בחלקו או בשלימותו,‏ ליותר מ־200,‏2 שפות.‏ רוב בני האדם יכולים להשיג את המקרא בשפה המוכרת להם.‏ מעריכים כי מאז הומצא הדפוס באותיות מיטלטלות,‏ הודפסו ברחבי העולם ארבעה מיליארד ספרי מקרא.‏

³ אם יש לך ספר מקרא בבית,‏ הנך מוזמן לפתוח אותו ולהביט בתוכן העניינים.‏ לפניך שמות של ספרים,‏ החל מבראשית וכלה בההתגלות.‏ המקרא הוא בעצם אסופה של 66 ספרים שנכתבו בידי כ־40 כותבים שונים.‏ החלק הראשון,‏ המורכב מ־39 ספרים,‏ נקרא התנ״ך,‏ או הכתבים העבריים,‏ כי הוא נכתב ברובו בעברית.‏ החלק השני,‏ המורכב מ־27 ספרים ומכונה בפי רבים הברית החדשה,‏ נקרא הכתבים המשיחיים והוא נכתב במקור ביוונית בידי כותבים משיחיים.‏ נדרשו יותר מ־600,‏1 שנה,‏ מ־1513 לפה״ס ועד 98 לספירה להשלמת המקרא כולו.‏ המחברים מעולם לא נועדו יחדיו,‏ ומקצת הספרים נכתבו בעת ובעונה אחת אך במקומות המרוחקים אלפי קילומטרים זה מזה.‏ למרות זאת,‏ המקרא עשוי מקשה אחת בעלת נושא מרכזי,‏ ואין הוא סותר את עצמו.‏ אי אפשר שלא לתהות,‏ ’‏כיצד ייתכן שיותר מ־40 אנשים שחיו בזמנים שונים בתקופה של 600,‏1 שנה הוציאו מתחת ידם ספר כה עיקבי?‏’‏

⁴ הגם שכתיבת המקרא נסתיימה לפני יותר מ־900,‏1 שנה,‏ תכניו מעוררים את סקרנותם של גברים ונשים בני זמננו.‏ לדוגמה,‏ פתח נא באיוב כ״ו:‏7‏.‏ אל תשכח שפסוק זה נכתב במאה ה־15 לפה״ס.‏ וזו לשון הפסוק:‏ ”‏[‏אלוהים]‏ נוטה צפון על תוהו,‏ תולה ארץ על־בלי־מה [‏על לא כלום]‏”‏.‏ כעת,‏ פתח בישעיהו מ׳:‏22‏.‏ דע כי ספר ישעיהו נכתב במאה השמינית לפה״ס.‏ הכתוב אומר:‏ ”‏היושב על חוג הארץ,‏ ויושביה כחגבים,‏ הנוטה כדוק שמים וימתחם כאוהל לשבת”‏.‏ איזו תמונה מצטיירת בראשך עם קריאת שני הפסוקים האלו?‏ גוף כדורי ה’‏תלוי’‏ בחלל.‏ ודאי ראית גוף כזה בתמונות שנשלחו ממעבורות חלל.‏ אולי אתה שואל,‏ ’‏כיצד ידעו אנשים שחיו לפני כל כך הרבה זמן דברים כה מדויקים מבחינה מדעית?‏’‏

⁵ כעת נדון בשאלה אחרת הקשורה במקרא.‏ האם המקרא מדויק מבחינה היסטורית?‏ יש הסבורים שהמקרא אינו אלא לקט של אגדות משוללי כל בסיס היסטורי.‏ קח,‏ לדוגמה,‏ את דוד המלך,‏ דמות מוכרת מאוד.‏ עד לא מזמן לא היתה שום עדות חוץ־מקראית ברורה לקיומו.‏ אף שהיסטוריונים מן השורה הראשונה רואים בו דמות אותנטית,‏ יש ספקנים המנסים לפטור אותו כדמות אגדתית פרי דמיונם של אנשי תעמולה יהודים.‏ על מה מעידות העובדות?‏

⁶ ב־1993 התגלתה בתל דן כתובת ועליה חקוקות המילים ”‏בית דוד”‏.‏ הכתובת היתה חלק ממצבה מנותצת מן המאה התשיעית לפה״ס,‏ שהוקמה בידי אויבי ישראל לזכר ניצחונם על עם ישראל.‏ לפתע פתאום נמצאה התייחסות קדומה לדוד מחוץ לדפי המקרא!‏ מה משמעות הדבר?‏ באשר לתגלית אמר ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל־אביב:‏ ”‏הניהיליזם המקראי [‏שלילה מוחלטת של המקרא]‏ קרס בִּן־לילה עם גילויה של כתובת דוד”‏.‏ מעניין לציין שפרופסור ויליאם פ.‏ אלברייט,‏ ארכיאולוג שחפר עשרות שנים בארץ ישראל,‏ אמר פעם:‏ ”‏תגלית אחר תגלית מעידות על דייקנותם של פרטים רבים לאין־ספור,‏ ומגבירות את ההכרה בערכו של המקרא כמקור היסטורי”‏.‏ גם הפעם נשאלת השאלה,‏ ’‏כיצד ייתכן שספר קדום זה מדויק להפליא מבחינה היסטורית שלא כמו אגדות וסיפורי גבורה?‏’‏ אך אין זה סוף פסוק.‏

⁷ המקרא הוא גם ספר נבואות (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏ אולי לשמע המילה ”‏נבואה”‏ מייד צצה במוחך המחשבה על מילים שלא התגשמו מפי נביאים מטעם עצמם.‏ נסה להתעלם לרגע מכל דעה מוקדמת,‏ וראה את הכתוב בדניאל פרק ח׳‏‏.‏ בפרק זה מתאר דניאל חזון על מאבק בין אייל בעל שתי קרניים לבין צפיר עיזים שעיר ולו ”‏קרן חזות [‏בולטת לעין]‏”‏.‏ הצפיר מנצח,‏ אך קרנו הגדולה נשברת,‏ ובמקומה עולות ארבע קרניים.‏ מה פשר החזון?‏ ספר דניאל מוסיף:‏ ”‏האַיִל אשר ראית בעל הקרניים מלכי מדי ופרס.‏ והצפיר השעיר מלך יוון;‏ והקרן הגדולה אשר בין עיניו,‏ הוא המלך הראשון.‏ והנשברת,‏ ותעמודנה ארבע תחתיה,‏ ארבע מלכויות מגוי יעמודנה,‏ ולא בכוחו”‏ (‏דניאל ח׳:‏3–22‏)‏.‏

⁸ האם התגשמה נבואה זו?‏ כתיבת ספר דניאל נשלמה בסביבות 536 לפה״ס.‏ המלך המקדוני אלכסנדר הגדול,‏ שנולד 180 שנה מאוחר יותר,‏ ב־356 לפה״ס,‏ כבש את האימפריה הפרסית.‏ הוא היה ”‏הקרן הגדולה”‏ שבין עיני ”‏הצפיר השעיר”‏.‏ לדברי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו,‏ עם כניסתו לירושלים ולפני ניצחונו על פרס,‏ הראו לאלכסנדר את ספר דניאל.‏ הוא הסיק שדברי הנבואה שהצביעו עליו התייחסו למבצעו הצבאי נגד פרס.‏ יתרה מזו,‏ בספרי לימוד על תולדות העולם תוכל לקרוא על מה שאירע לאימפריה של אלכסנדר לאחר מותו ב־323 לפה״ס.‏ ארבעה מצביאים השתלטו בסופו של דבר על האימפריה,‏ וכבר ב־301 לפה״ס חילקו ’‏ארבע הקרניים’‏ שקמו תחת ”‏הקרן הגדולה”‏ את הממלכה לארבעה חלקים.‏ ושוב עולה השאלה,‏ ’‏כיצד ייתכן שספר יחזה בצורה כה חיה ומדויקת את מה שיתרחש כ־200 שנה מאוחר יותר?‏’‏

⁹ המקרא עצמו משיב על השאלות שלעיל:‏ ”‏כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים,‏ ומועיל הוא”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ אלוהים האציל מרוחו על כ־40 כותבים,‏ והם העלו על הכתב את המידע המצוי בספרי המקרא.‏ הדוגמאות המעטות שהזכרנו — דוגמאות מדעיות,‏ היסטוריות ונבואיות — מצביעות חד־משמעית על מסקנה אחת ויחידה.‏ ספר מיוחד במינו זה,‏ המקרא,‏ אינו תולדה של חוכמת אנוש,‏ אלא מקורו באלוהים.‏ עם זאת,‏ רבים כיום מטילים ספק בקיומו של אלוהים,‏ מחבר הספר.‏ ומה לגביך?‏