שאלות נפוצות

מדוע יש המדברים בגנות עדי־יהוה?‏

רבים פשוט ניזונים ממידע מוטעה.‏ אחרים אולי אינם רואים בעין יפה את פעילות הכרזת הבשורה של העדים.‏ אך למעשה עדי־יהוה מבצעים פעילות זו מתוך אהבה לזולת,‏ בידיעה ש”‏כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט”‏ (‏יואל ג׳:‏5;‏ רומים י׳:‏13‏)‏.‏

האם עדי־יהוה הם זרם בנצרות?‏ האם הם כת?‏ האם הם מבצעים פעילות מיסיונרית?‏

עדי־יהוה אינם חלק מן הנצרות.‏ לאמיתו של דבר,‏ הנצרות נוסדה קרוב ל־300 שנה אחרי מות ישוע,‏ ואמונותיה חורגות במידה ניכרת מן הדברים שלימד.‏ למשל,‏ אין אנו מקבלים את האמונה הנוצרית ב’‏שילוש’‏,‏ שלפיה ישוע הוא אלוהים בכבודו ובעצמו.‏ בכתבי־הקודש אין זכר לעיקר אמונה זה המבזה את אלוהים (‏דברים ו׳:‏4;‏ מרקוס י״ב:‏29;‏ יוחנן י״ד:‏28‏)‏.‏ הצלב אינו מהווה עבורנו סמל דתי,‏ ואיננו משתמשים בפסלים כלשהם למטרות פולחן.‏ המקרא מוקיע דברים אלה (‏שמות כ׳:‏3–5;‏ יוחנן א׳.‏ ה׳:‏21‏)‏.‏a

עדי־יהוה אינם כת.‏ המילה ”‏כת”‏ מצביעה בדרך כלל על קבוצה הנוהה אחר אדם כלשהו ועוסקת בפעילויות סודיות ואף לא־חוקיות.‏ אולם פעילותם של עדי־יהוה חוקית לחלוטין בכל המדינות המכבדות את חופש הדת.‏ אסיפותיהם פתוחות לקהל הרחב.‏ אמונתם מבוססת אך ורק על המקרא (‏תהלים קי״ט:‏105‏)‏.‏

האם עדי־יהוה מבצעים פעילות מיסיונרית?‏ עבור רבים המילה ”‏מיסיונר”‏ נתפסת כמילה נרדפת לשליח מטעם הנצרות.‏ מיסיונרים נתפסים בעיני אנשים מסוימים כמי שישתמשו בכל האמצעים,‏ לרבות אמצעי רמייה,‏ כדי להמיר את דתו של האדם.‏ תפיסות אלו אינן נכונות בנוגע לעדי־יהוה.‏ הם אינם מנסים לכפות את דעותיהם על הזולת.‏ מטרתם היחידה היא לחלוק עם אחרים את מה שלמדו מן המקרא (‏תהלים ק״ה:‏1‏)‏.‏ הם בדרך כלל משוחחים עם אנשים באופן אישי והסבריהם מבוססים על טיעונים הגיוניים.‏ כמו כן,‏ עדי־יהוה מכבדים את דעותיהם של אחרים.‏ חשוב לציין שהם אינם מקבלים תשלום על פעילותם,‏ אלא עושים זאת בהתנדבות.‏

כיצד מתנהלות אסיפותיהם של עדי־יהוה?‏

אסיפותיהם של עדי־יהוה הן למעשה שיעורי מקרא הפתוחים לציבור הרחב,‏ וחלקים רבים באסיפות הם בהשתתפות הקהל.‏ אחת מהאסיפות השבועיות שלהם,‏ בית־הספר לשירות התיאוקרטי,‏ מסייעת לחברי הקהילה לפתח כישורי הוראה וקריאה ועוזרת להם ללמוד איך לערוך מחקרים.‏ באסיפה אחרת ניתנת הרצאה בת 30 דקות בנושא מקראי העשוי לעניין במיוחד את מי שאינם עדי־יהוה.‏ לאחר ההרצאה נערך בדרך כלל דיון מקראי בעזרת כתב העת המצפה.‏ האסיפות נפתחות ונסגרות בשיר ותפילה.‏ אין איסוף תרומות או גיוס כספים (‏שמות כ״ה:‏2;‏ קורינתים ב׳.‏ ח׳:‏12‏)‏.‏

כיצד ממומנת פעילותם של עדי־יהוה?‏

פעילותם של עדי־יהוה ממומנת בעזרת תרומות מרצון.‏ הם אינם גובים תשלום עבור עריכת חתונות,‏ לוויות,‏ או כל שירות דתי אחר.‏ הם גם אינם נדרשים להפריש סכום קבוע לארגון.‏ כל מי שמעוניין לתרום,‏ יכול לשים את תרומתו בתיבת תרומות הממוקמת במקום לא־בולט באולם המלכות.‏ עדי־יהוה מוציאים לאור את הספרות המקראית שלהם בעצמם,‏ והדבר מוזיל את עלויות הייצור.‏ בנוסף,‏ אולמי המלכות ובנייני הסניף שלהם הם מבנים צנועים,‏ הנבנים לרוב על־ידי מתנדבים.‏

האם עדי־יהוה מוכנים לקבל טיפולים רפואיים?‏

כן.‏ לאמיתו של דבר,‏ עדי־יהוה מעוניינים לקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר שבנמצא עבורם ועבור יקיריהם.‏ נוסף על כך,‏ עדי־יהוה רבים עובדים בתחום הרפואה בתור אחיות,‏ פרמדיקים,‏ רופאים ומנתחים.‏ אולם עדי־יהוה מסרבים לקבל עירויי דם.‏ במקרא נאמר מפורשות ’‏להימנע מדם’‏ (‏מעשי השליחים ט״ו:‏28,‏ 29;‏ ויקרא י״ז:‏14‏)‏.‏ מעניין לציין שמספר הולך וגדל של רופאים רואים בטיפול רפואי ללא דם את הטיפול הטוב ביותר שניתן לתת,‏ כיוון שטיפול כזה מונע את הסיכונים הבריאותיים הרבים הכרוכים בשימוש במוצרי דם.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 7]‏

מקום של סובלנות

העיירה בחוקאל דה אוקמפו שבדרום מקסיקו היא בהחלט מקום לא־שגרתי.‏ ”‏רוב תושבי העיירה הם עדי־יהוה”‏,‏ נאמר בעיתון אקסלסיור.‏ עוד נאמר שם:‏ ”‏בעיירה שוררת אווירה של סובלנות דתית ופוליטית.‏ .‏.‏.‏ במקום לשתות לשוכרה ולעשן סיגריות,‏ התושבים שרים שירים וקוראים במקרא.‏ הם גם אזרחים שומרי חוק”‏.‏

למרות העובדה שתושבי העיירה משתייכים לדתות שונות,‏ ”‏לא מתעוררים ביניהם ויכוחים או עימותים על רקע דתי”‏,‏ מציין העיתון.‏ הוא מוסיף:‏ ”‏אין בעיירה מקום לעוינות,‏ והבדלי דת אינם מונעים מהשכנים לברך איש את רעהו לשלום.‏ … כל משפחה מקיימת בחופשיות את מנהגיה הדתיים,‏ וזה לא מפריע לתושבים לחיות יחד בשלום.‏ אף אחד לא חושב שזה מוזר שמספרם של עדי־יהוה בעיירה בחוקאל כה גבוה”‏.‏ יתרה מזו,‏ ילדיהם ’‏לבושים בצורה צנועה,‏ ציוניהם טובים,‏ והם מתנהגים יפה בכיתה’‏,‏ ציין מורה שאינו עד־יהוה המלמד בתיכון בעיירה.‏