דבר יהוה חי
נקודות בולטות מספר יחזקאל — חלק ב׳
דצמבר 609 לפה״ס. מלך בבל מתחיל בהטלת המצור הסופי על ירושלים. מסריו של יחזקאל לגולים היושבים בבבל סבבו עד כה סביב נושא אחד: נפילתה וחורבנה של עירם האהובה ירושלים. כעת עוסקות נבואות יחזקאל בנושא חדש: האסון שיבוא על העמים עובדי האלילים אשר ישמחו לאידו של עם אלוהים. מקץ 18 חודשים נופלת ירושלים, ושוב עובר יחזקאל לנושא אחר: שיקומה המפואר של עבודת האלוהים האמיתית.
הכתוב ביחזקאל כ״ה:1 עד מ״ח:35 מכיל נבואות על העמים השוכנים מסביב לארץ ישראל ועל גאולת עם ישראל.a מלבד יחזקאל כ״ט:17–20, ערוך הכתוב על־פי סדר כרונולוגי וגם על־פי סדר ענייני. עם זאת, ארבעת הפסוקים הללו אינם חורגים מן הנושא הנידון. כחלק מכתבי־הקודש, ספר יחזקאל נושא בתוכו מסר ”חי ופועל” (עברים ד׳:12).
’הארץ הזו תהיה כגן עדן’
(יחזקאל כ״ה:1 עד ל״ט:29)
יהוה חזה מראש מה תהיה תגובתם של אנשי עמון, מואב, אדום, פלשת, צור וצידון לנוכח נפילת ירושלים ושלח את יחזקאל להינבא עליהם. מצרים תהיה לביזה. ’פרעה מלך מצרים והמונו’ משולים לארז שייכרת ב”חרב מלך בבל” (יחזקאל ל״א:2, 3, 12; ל״ב:11, 12).
כשישה חודשים לאחר חורבן ירושלים שאירע ב־607 לפה״ס, מגיע אל יחזקאל פליט ומדווח לו: ”הוכתה העיר!” הנביא ’לא נאלם עוד’, ובפיו מסר אל הגולים (יחזקאל ל״ג:21, 22). עליו להכריז נבואות שיקום. יהוה ’יקים עליהם רועה אחד, את עבדו דוד’ (יחזקאל ל״ד:23). אדום תהיה לשממה, אך הארץ שמעבר לה, יהודה, תהיה ”כגן עדן” (יחזקאל ל״ו:35). בנוסף לכך, יהוה מבטיח להגן על עמו המשוקם ממתקפתו של ”גוג” (יחזקאל ל״ח:2).
תשובות לשאלות מקראיות:
כ״ט:8–12 — מתי שָממה מצרים 40 שנה? לאחר חורבן ירושלים ב־607 לפה״ס, נמלטה שארית יהודה אל מצרים חרף אזהרותיו של הנביא ירמיהו (ירמיהו כ״ד:1, 8–10; מ״ב:7–22). מצרים לא הייתה חוף מבטחים מפני שנבוכדנאצר עלה עליה וכבש אותה. ייתכן ש־40 שנות שממת מצרים באו בעקבות זאת. אומנם אין כל ראיה לתקופת שממה זו בהיסטוריה החילונית, אך אנו יכולים להיות בטוחים שהדבר אכן אירע, משום שיהוה הוא אל המגשים את נבואותיו (ישעיהו נ״ה:11).
כ״ט:18 — כיצד התגשמו המילים, ”כל ראש מקורח וכל כתף מרוטה”? המצור על צור היבשתית היה כה עז וכה מתיש עד כי ראשיהם של חיילי נבוכדנאצר הקריחו משפשוף הקסדות, ועורות כתפיהם נמרטו מנשיאת חומרים לבניית מגדלים ומבצרים (יחזקאל כ״ו:7–12).
לקחים עבורנו:
כ״ט:19, 20. מאחר שאנשי צור נמלטו אל האי של צור עם מרבית עושרם, נותר למלך נבוכדנאצר שלל מועט מאוד. אף שנבוכדנאצר היה מלך יהיר, אנוכיי ועובד אלילים, פיצה אותו יהוה על עבודתו ונתן לו את מצרים כ”שכר לחילו”. עלינו לחקות את אלוהי האמת ולשלם מיסים לממשלות על השירותים שהן מעניקות לנו. התנהגות הרשויות והשימוש שהן עושות במיסים אינם פוטרים אותנו מחובה זו (רומים י״ג:4–7).
ל״ג:7–9. אסור לכיתת הצופה בת זמננו — השארית המשוחה — ולבני לווייתה להימנע מלבשר את בשורת המלכות ומלהזהיר מפני בוא ’הצרה הגדולה’ (מתי כ״ד:21).
ל״ג:10–20. כדי להיוושע עלינו לסור מדרך הרע ולציית לדרישות אלוהים. דרך יהוה היא ’תיתכן’, כלומר, מובילה לכיוון הנכון.
ל״ו:20, 21. בני ישראל לא התנהגו כמצופה מ”עם יהוה”, ובזאת חיללו בגויים את שם אלוהים. עלינו להישמר לבל נהיה עובדי יהוה בתואר בלבד.
ל״ו:25, 37, 38. גן העדן הרוחני שיש לנו כיום מלא ב”צאן קדושים”. על כן, עלינו לעשות כל מאמץ לשמור על טוהרו.
ל״ח:1–23. עד כמה מעודד לדעת שיהוה יציל את עמו ממתקפתו של גוג מארץ המגוג! גוג הוא השם המיוחס ל”שר העולם הזה”, השטן, לאחר סילוקו מן השמיים. ארץ המגוג היא תחום כדור־הארץ שבתוכו מרותקים השטן ושדיו (יוחנן י״ב:31; ההתגלות י״ב:7–12).
”שים לבך לכל אשר אני מראה אותך”
(יחזקאל מ:1 עד מ״ח:35)
חלפו 14 שנה מאז הוכתה ירושלים (יחזקאל מ׳:1). נותרו עוד 56 שנות גלות (ירמיהו כ״ט:10). יחזקאל מתקרב לגיל 50. בחזון מובא יחזקאל אל ארץ ישראל, ונאמר לו: ”בן אדם, ראה בעיניך, ובאוזניך שמע, ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך” (יחזקאל מ׳:2–4). עד כמה נרגש ודאי יחזקאל כראותו מקדש חדש בחזון!
במקדש המפואר שרואה יחזקאל ישנם 6 שערים, 30 לשכות (חדרי אוכל), מזבח עץ ומזבח עולות וכן הקודש וקודש הקודשים. מן המקדש ’יוצא’ זרם מים ההופך לנחל שוטף (יחזקאל מ״ז:1). יחזקאל גם מקבל חזון המראה את חלוקת הארץ בין השבטים — כל נחלה פרושה ממזרח למערב, ובין נחלות יהודה ובנימין שוכנת רצועת אדמה מנהלית. ברצועה זו מצויים ”מקדש יהוה” ו”העיר” הקרויה ”יהוה שָמָה” (יחזקאל מ״ח:9, 10, 15, 35).
תשובות לשאלות מקראיות:
מ׳:3 עד מ״ז:12 — מה סימל המקדש שבחזון יחזקאל? המקדש הענקי שראה יחזקאל בחזון מעולם לא נבנה. הוא סימל את מקדשו הרוחני של אלוהים — מסגרת הדומה במאפייניה להיכל והמיועדת כיום לעבודת האלוהים הטהורה (יחזקאל מ׳:2; מיכה ד׳:1; עברים ח׳:2; ט׳:23, 24). חזון המקדש מתגשם ב”אחרית הימים” כאשר הכהונה נצרפת (טימותיאוס ב׳. ג׳:1; יחזקאל מ״ד:10–16; מלאכי ג׳:1–3). ואולם, הוא יתגשם במלואו בגן עדן. על כל פנים, המקדש שבחזון היה משום ערובה לגולים היהודים שעבודת האלוהים הטהורה תוּשב על כנה ושכל משפחה תקבל נחלה בארץ.
מ׳:3 עד מ״ג:17 — מה פשר מדידת ההיכל? מדידת ההיכל מציינת שמטרת יהוה ביחס לעבודת האלוהים הטהורה גשום תתגשם.
מ״ג:2–4, 7, 9 — מה היו ”פגרי מלכיהם” שצריך היה להרחיק מן ההיכל? ככל הנראה הכוונה היא לאלילים. מושלי ירושלים ותושביה טימאו את היכל אלוהים באלילים והפכו אותם למלכיהם.
מ״ג:13–20 — מה מסמל המזבח שראה יחזקאל בחזון? המזבח מסמל את רצון אלוהים ביחס לקורבן הכופר של ישוע המשיח. בזכות קורבן הכופר, נצדקים המשוחים, ו’ההמון הרב’ טהור ונקי בעיני אלוהים (ההתגלות ז׳:9–14; רומים ה׳:1, 2). ייתכן שזו הסיבה ש’הים המוצק’ שבמקדש שלמה — כיור מים ענקי ששימש לרחצת הכוהנים — אינו מופיע במקדש שבחזון (מלכים א׳. ז׳:23–26).
מ״ד:10–16 — את מי מסמלת כיתת הכוהנים? כיתת הכוהנים מסמלת את כיתת המשיחיים המשוחים בימינו. הם נצרפו ב־1918 כאשר ישב יהוה כ”מצרף ומטהר” בהיכלו הרוחני (מלאכי ג׳:1–5). מי שטוהרו או התחרטו על חטאיהם המשיכו להחזיק בזכויות השירות הייחודיות שהיו להם. אחר כך היה עליהם להשקיע כל מאמץ כדי להישמר ’נקיים מטומאת העולם’, ובזאת לשמש דוגמה ל’המון הרב’ שאותו מסמלים השבטים שאינם מן הכהונה (יעקב א׳:27; ההתגלות ז׳:9, 10).
מ״ה:1; מ״ז:13 עד מ״ח:29 — מה מסמלות ”הארץ” וחלוקתה? הארץ מסמלת את תחום פעילותם של משרתי אלוהים. כל משרת יהוה באשר הוא, מצוי בארץ המשוקמת כל עוד הוא דבק בעבודת האלוהים האמיתית. חלוקת הארץ תתגשם במלואה בעולם החדש כאשר כל אדם נאמן יקבל נחלה משלו (ישעיהו ס״ה:17, 21).
מ״ה:7, 16 — על מה מצביעה תרומת העם לכהונה ולנשיא? בהיכל הרוחני מצביעה התרומה בעיקר על תמיכה רוחנית — מתן עזרה וגילוי רוח של שיתוף פעולה.
מ״ז:1–5 — מה מסמלים מי הנחל שרואה יחזקאל בחזון? המים מסמלים את כל האמצעים הרוחניים שיהוה מספק לנו לקיום החיים, כולל קורבן הכופר של המשיח ישוע ודעת אלוהים המצויה במקרא (ירמיהו ב׳:13; יוחנן ד׳:7–26; אפסים ה׳:25–27). הנחל הולך ומעמיק כדי לענות על צורכיהם של זרם האנשים החדשים המאמצים את עבודת האלוהים האמיתית (ישעיהו ס׳:22). מי החיים המועילים ביותר יזרמו בנחל במשך אלף שנות שלטון המשיח, ומים אלה יכילו בתוכם הבנה נוספת מתוך ה”ספרים” שייפתחו באותה עת (ההתגלות כ׳:12; כ״ב:1, 2).
מ״ז:12 — מה מסמלים העצים הפוריים? העצים מסמלים את האמצעים הרוחניים שמעניק אלוהים כדי להביא את בני האדם לכדי שלמות.
מ״ח:15–19, 30–35 — מה מסמלת העיר בחזון יחזקאל? העיר הקרויה ”יהוה שָמָה” שוכנת בארץ ”חול”, ומכאן שלבטח מדובר במשהו ארצי. דומה כי העיר מסמלת את ההנהגה הארצית המצמיחה תועלת לבני האדם שירכיבו את ’הארץ החדשה’ רבת הצדק (פטרוס ב׳. ג׳:13). העובדה שיש שערים בכל עבריה ממחישה שהעיר נגישה לכול. המשגיחים בקרב משרתי אלוהים חייבים להיות נגישים.
לקחים עבורנו:
מ׳:14, 16, 22, 26. קישוטי התמרים המגולפים על הקירות במבואות המקדש מראים שרק צדיקים רשאים להיכנס לתוכו (תהלים צ״ב:13). הדבר מלמדנו כי עבודתנו את אלוהים מקובלת על יהוה אך ורק בתנאי שאנו צדיקים.
מ״ד:23. עד כמה עלינו להיות אסירי תודה על השירותים שמספקת לנו כיתת הכוהנים בת זמננו! ”העבד הנאמן והנבון” מוביל בהגשת אוכל רוחני בעיתו המסייע לנו להבחין בין מה שטמא לבין מה שטהור בעיני יהוה (מתי כ״ד:45, דל’).
מ״ז:9, 11. ידע — מרכיב חיוני במים הסמליים — מביא בימינו לריפוי מופלא. בכל מקום שרוכשים אותו, הוא מפיח חיים בבעליו (יוחנן י״ז:3). מאידך, כל הדוחים את מי החיים ’יינתנו למלח’, כלומר יישמדו לעד. עד כמה חשוב ש’נשקוד לחלק נכונה את דבר האמת’ (טימותיאוס ב׳. ב׳:15).
”וקידשתי את שמי הגדול”
לאחר שהוסר מכיסאו אחרון המלכים לבית דוד, חלפה ברשות אלוהים תקופה ארוכה עד בוא ”אשר לו המשפט”, כלומר היורש בעל הזכות החוקית למלוכה. אלא שאלוהים לא זנח את בריתו עם דוד (יחזקאל כ״א:32; שמואל ב׳. ז׳:11–16). נבואת יחזקאל מדברת על ”עבדִי דוד” שיהיה ל”רועה” ול”מלך” (יחזקאל ל״ד:23, 24; ל״ז:22, 24, 25). זהו לא אחר מאשר ישוע המשיח בסמכותו המלכותית (ההתגלות י״א:15). יהוה ’יקדש את שמו הגדול’ באמצעות מלכות המשיח (יחזקאל ל״ו:23).
עד מהרה יושמדו כל מחללי שמו הקדוש של אלוהים. לעומת זאת, כל העובדים אותו כרצוי בעיניו, ובזאת מקדשים את שמו, יזכו לחיי עולם. אם כן, הבה נפיק את מרב התועלת ממי החיים הזורמים כיום בשפע ונציב את עבודת האלוהים האמיתית במרכז חיינו.
[הערת שוליים]
a לדיון ביחזקאל א׳:1 עד כ״ד:27, ראה המאמר ”נקודות בולטות מספר יחזקאל — חלק א׳”, שיצא לאור בכתב העת המצפה מ־1 ביולי 2007.
[תמונה בעמוד 8]
המקדש המפואר בחזון יחזקאל
[תמונה בעמוד 10]
מה מסמל נחל החיים בחזון יחזקאל?
[שלמי תודה]
.Est (Near Eastern History) Pictorial Archive