פרק תשיעי
מי ישלוט בעולם?
1–3. תאר את חלומו ואת חזיונות ראשו של דניאל בשנה הראשונה למלכות בלשאצר.
נבואתו המרתקת של דניאל מחזירה אותנו כעת אל השנה הראשונה למלכות בלשאצר מלך בבל. שנים רבות היה דניאל גולה בבבל, ותמיד היה נאמן ליהוה. עתה, בשנות ה־70 לחייו, רואה נביא נאמן זה ”חלום וחזיונות ראשו באו לו בהיותו על משכבו”. ומה נבהל הוא מחזיונות ראשו! (דניאל ז׳:1, 15).
2 ”והנה”, קורא דניאל, ”ארבע רוחות השמים מגיחות אל הים הגדול. וארבע חיות גדולות עולות מן הים, שונות זו מזו”. חיות מדהימות! הראשונה היא אריה מכונף, והשנייה דומה לדוב. אחרי כן מגיח נמר בעל ארבע כנפיים וארבעה ראשים. החיה הרביעית חזקה מאוד, ולה שיני ברזל גדולות ועשר קרניים. בין עשר קרניה צומחת קרן ”קטנה”, ולה ”עיניים כעיני אנוש” ”ופה שדיבר דברים גדולים” (דניאל ז׳:2–8).
3 חזיונות ראשו של דניאל מתמקדים עתה בשמים. עתיק היומין יושב בתפארתו על כס המשפט בבית־הדין השמימי. ”אלף אלפים שירתו אותו וריבוא רבבות עומדים לפניו”. הוא דן את החיות לכף חובה, מסיר מהן את ממשלתן ומשמיד את החיה הרביעית. השלטון הנצחי על ”כל העמים, האומות והלשונות” מופקד בידי ”אחד הדומה לבן־אדם” (דניאל ז׳:9–14).
4. (א) ממי ביקש דניאל את האמת? (ב) מדוע חשוב לנו לדעת מה ראה ושמע דניאל?
4 ”ואני”, אמר דניאל, ”רוחי התעצבה בקירבי וחזיונות ראשי הבהילוני”. לכן ביקש מאחד המלאכים ”את האמת... על כל זאת”. והמלאך אכן הודיע לו ”את פשר הדברים” (דניאל ז׳:15–28). יש לנו עניין רב בדברים שראה ושמע דניאל בלילה ההוא, שכן מוּתווים בהם מאורעות העולם גם בימינו, כאשר ”אחד הדומה לבן־אדם” מקבל את השלטון על ”כל העמים, האומות והלשונות”. בעזרת דבר־אלוהים ורוח־הקודש נוכל גם אנו להבין את משמעות חזיונות נבואיים אלה.a
ארבע חיות עולות מן הים
5. מה מסמל הים הסוער?
5 דניאל סיפר ש”ארבע חיות גדולות עולות מן הים” (דניאל ז׳:3). מה מסמל הים הסוער? כעבור שנים רבות ראה השליח יוחנן חיה בעלת שבעה ראשים עולה מן ה”ים”. ים זה סימל ”עמים והמונים... ואומות ולשונות”, דהיינו את כלל בני האדם הזרים לאלוהים. יוצא מכך שהים מסמל היטב את המוני בני האדם המתנכרים לאלוהים (ההתגלות י״ג:1, 2; י״ז:15; ישעיהו נ״ז:20).
6. מה מסמלות ארבע החיות?
6 מלאך אלוהים מסביר ש”החיות הגדולות האלה שהן ארבע, הן ארבעה מלכים שיקומו בארץ” (דניאל ז׳:17). המלאך מזהה בפירוש את ארבע החיות שרואה דניאל בתור ”ארבעה מלכים”. מכאן שחיות אלה מסמלות מעצמות עולם. אך אילו מעצמות?
7. (א) מה הקשר, לטענת פרשני מקרא מסוימים, בין חזון ארבע החיות של דניאל ובין חלום הצלם הענק שראה נבוכדנאצר? (ב) מה מסמלים איברי הצלם העשויים מתכות שונות?
7 פרשני מקרא נוהגים לקשר בין חזון ארבע החיות של דניאל ובין חלום הצלם הענק שראה נבוכדנאצר. למשל, ביאור המקרא לפרשן (The Expositor’s Bible Commentary) מציין: ”פרק ז׳ [בדניאל] מקביל לפרק ב׳”. בספר פרשנות למקרא מאת ויקליף (The Wycliffe Bible Commentary) נאמר: ”מוסכם כמעט על כולם שארבעת שלטונות הגויים השולטים בזה אחר זה [בפרק ז׳ בדניאל]... זהים לשלטונות שבפרק ב׳ [בדניאל]”. ארבע מעצמות העולם, המסומלות בחזון נבוכדנאצר על־ידי ארבע מתכות, היו המעצמה הבבלית (ראש הזהב), מדי ופרס (חזה וזרועות הכסף), יוון (בטן וירכי הנחושת) והמעצמה הרומית (רגלי הברזל)b (דניאל ב׳:32, 33). הבה נראה כיצד מקבילות מלכויות אלה לארבע החיות הגדולות שרואה דניאל.
אכזרית כאריה ומהירה כנשר
8. (א) כיצד תיאר דניאל את החיה הראשונה? (ב) איזו מעצמה סימלה החיה הראשונה, וכיצד נהגה כאריה?
8 דניאל ראה חיות מרשימות ביותר. הוא תיאר את הראשונה: ”הראשונה היתה כאריה וכנפי נשר לה. ורואה הייתי שנמרטו כנפיה והיא נישאה מן הארץ והועומדה על רגלי אנוש ולב־אנוש ניתן לה” (דניאל ז׳:4). גם חיה זו וגם ראש הזהב של הצלם הענק מסמלים את המעצמה העולמית בבל (607–539 לפה״ס). בבל שיסעה בפראות, ממש כ”אריה” טורף, אומות ובהן עם אלוהים (ירמיהו ד׳:5–7; נ׳:17). ”אריה” זה הסתער וכבש בסערה כאילו היו לו כנפי נשר (איכה ד׳:19; חבקוק א׳:6–8).
9. אילו שינויים חלו בחיה בדמות האריה, וכיצד היא הושפעה מכך?
9 ברבות הימים, ”נמרטו” כנפיו של אריה יחיד במינו זה. לקראת קץ מלכות בלשאצר הואט הקצב המהיר של כיבושי בבל, ואבדה לה עליונות הארי על האומות. קצב התקדמותה של בבל לא עלה על קצב הליכתו של אדם, הולך על שתיים. ”לב־אנוש ניתן לה”, והיא נחלשה. נמס בה ”לב האריה”, ולא יכלה עוד לנהוג כמלך ”בבהמות יער”. (השווה שמואל ב׳. י״ז:10; מיכה ה׳:7.) חיה גדולה אחרת הכניעה אותה.
רעבתנית כדוב
10. איזו שושלת של מלכים מסמל ה”דוב”?
10 ”והנה”, אמר דניאל, ”חיה אחרת, שנייה, הדומה לדוב הועומדה בצד אחד, שלוש צלעות היו בפיה, בין שיניה, וכך אמרו לה: קומי איכלי בשר הרבה” (דניאל ז׳:5). גם ה”דוב” וגם החזה וזרועות הכסף של הצלם הגדול מסמלים ’מלך’ — שושלת מלכי מדי ופרס (539–331 לפה״ס) — שראשיתה בדריווש המדי ובכורש הגדול, וסופה בדריווש ה־3.
11. מה מסמלות תנוחת ה”דוב” ש’הועמד בצד אחד’, ושלוש הצלעות שבפיו?
11 הדוב הסמלי ’הועמד בצד אחד’. ייתכן שזו תנוחתו מפני שבכוונתו לתקוף ולהכניע אומות ולשמור בכך על שלטונו על העולם, וייתכן שתנוחתו מעידה על העליונות שתהיה לשושלת מלכי פרס על דריווש, מלך מדַי האחד והיחיד. שלוש הצלעות שבין שיני הדוב עשויות לציין את שלושת הכיוונים שאליהם פנו כיבושיו. ה”דוב” המדי־פרסי פנה צפונה כדי לכבוש את בבל ב־539 לפה״ס. לאחר מכן, המשיך מערבה ופלש לתְרַקְיָה דרך אסיה הקטנה, ולבסוף פנה דרומה כדי לכבוש את מצרים. לעתים מסמל המספר שלוש את עוצמת הפעולה, ולכן אפשר ששלוש הצלעות מדגישות גם את תאוות הכיבוש של הדוב הסמלי.
12. מה קרה לאחר שצייתה החיה הדומה ל”דוב” לצו ”קומי איכלי בשר הרבה”?
12 למשמע המילים ”קומי איכלי בשר הרבה”, הסתערה החיה הדומה ל”דוב” על האומות. מדי ופרס טרפה את בבל, כרצון יהוה, ועל כן היתה במעמד לבצע שירות יקר־ערך למען עמו. וכך אכן עשתה! (ראה המסגרת ”מלך סובלני” בעמוד 149.) מלכות מדי ופרס, בהנהגת המלכים כורש הגדול, דריווש ה־1 (דריווש הגדול) וארתחשסתא ה־1, שחררה את גולי בבל היהודים ועזרה להם לבנות את מקדש יהוה ולשקם את חומות ירושלים. ברבות הימים, שלטה מדי ופרס על 127 מדינות, ואחשוורוש (כְּסֶרְכְּסֶס ה־1), בעלה של אסתר המלכה, מָלך ”מהודו ועד כוש” (אסתר א׳:1). אבל באופק נראתה חיה נוספת.
מהירה כנמר מכונף
13. (א) מה מסמלת החיה השלישית? (ב) מה ניתן לומר על מהירותה ועל גודל ממלכתה?
13 החיה השלישית נראתה ”כנמר, אשר לה על גבה ארבע כנפי עוף. ארבעה ראשים היו לחיה ושלטון ניתן לה” (דניאל ז׳:6). הן הנמר בעל ארבע הכנפיים וארבעת הראשים והן הבטן וירכי הנחושת של הצלם בחלום נבוכדנאצר מסמלים את שושלת מלכי יוון או מקדוניה, שראשיתה באלכסנדר הגדול. אלכסנדר, שהיה מהיר וקל רגליים כנמר, חצה את אסיה קטנה, הִדרים מצריימה והגיע עד גבולה המערבי של הודו. (השווה חבקוק א׳:8.) ממלכתו היתה גדולה מממלכת ה”דוב”, שכן חלשה גם על מקדוניה, יוון והמעצמה הפרסית. (ראה המסגרת ”מלך צעיר כובש את העולם” בעמוד 153.)
14. כיצד היו ל”נמר” ארבעה ראשים?
14 היו ל”נמר” ארבעה ראשים לאחר מות אלכסנדר ב־323 לפה״ס. הללו היו ארבעה ממצביאיו, שממלכתו התחלקה לבסוף ביניהם. סֶלֶווקוֹס שלט במסופוטמיה וסוריה. תַּלמַי משל במצרים ובארץ ישראל. לִיסִימַכוֹס מָלך על אסיה הקטנה ותְרַקְיָה וקַסַנְדְרוֹס על מקדוניה ויוון. (ראה המסגרת ”ממלכה אדירה מחולקת” בעמוד 162.) ואז קם איום חדש.
חיה נוראה ושונה
15. (א) תאר את החיה הרביעית. (ב) מה מסמלת החיה הרביעית, וכיצד היתה אוכלת וכותשת את כל אשר נקרה בדרכה?
15 דניאל תיאר את החיה הרביעית כ”נוראה ואימתנית וחזקה מאוד”, והוסיף: ”שיני ברזל גדולות היו לה והיא היתה אוכלת וכותשת ואת השארית היא רומסת ברגליה. שונה היתה מן החיות שקדמו לה ועשר קרניים היו לה” (דניאל ז׳:7). ראשיתה של חיה נוראה ומפחידה זו היתה רומא, מעצמה פוליטית וצבאית. בהדרגה השתלטה רומא על ארבעת חלקיה של המעצמה היוונית, ובשנת 30 לפה״ס הגיחה כמעצמה העולמית הבאה בנבואות המקרא. צבאות רומא כבשו את כל הנקרה בדרכם, ובסופו של דבר חלשה המעצמה על שטח נרחב, מהאיים הבריטים דרך חלק ניכר מאירופה, סביבות הים התיכון, בבל ועד המפרץ הפרסי.
16. מה סיפר המלאך על החיה הרביעית?
16 דניאל, שרצה להבין את טיבה של חיה ”נוראה מאוד” זו, היטה אוזן קשבת להסבר המלאך: ”עשר הקרניים [של החיה] — מן הממלכה ההיא יקומו עשרה מלכים. ומלך אחר יקום אחריהם, שיהיה שונה מקודמיו וישפיל שלושה מלכים” (דניאל ז׳:19, 20, 24). מה סימלו ”עשר הקרניים”, כלומר ’עשרת המלכים’?
17. מה מסמלות ”עשר הקרניים” של החיה הרביעית?
17 עם התעשרות רומא באה שקיעתה כמעצמה צבאית, ולכך היתה אחראית ההפקרות שרווחה בקרב בני המעמד הגבוה. ברבות הימים היה ברור כשמש שכוחה הצבאי של רומא אינו כתמול שלשום, וזו שהיתה לפנים אימפריה אדירה, התפוררה למלכויות רבות. היות שהמקרא מרבה להשתמש במספר עשר לציוּן שלימות, ”עשר הקרניים” של החיה הרביעית מסמלות את כל המלכויות שנוצרו מהתמוטטות רומא. (השווה דברים ד׳:13; לוקס ט״ו:8; י״ט:13, 16, 17.)
18. כיצד המשיכה רומא לשלוט על אירופה מאות שנים לאחר שהודח קיסרה האחרון?
18 אלא שהאימפריה הרומית לא באה אל קִצה עם הדחת הקיסר הרומי האחרון מתפקידו ב־476 לספירה. רומא האפיפיורית המשיכה לשלוט פוליטית ובעיקר דתית במשך מאות שנים באירופה. היא עשתה כן באמצעות הפיאודליזם, שבמסגרתו היו רוב תושבי אירופה משועבדים לאדונים, שהיו כפופים למלך. לא קם מלך אשר העז לחלוק על סמכות האפיפיור, וכך ניהלה האימפריה הרומית הקדושה, ובמרכזה רומא האפיפיורית, את ענייני העולם בכל חשכת ימי הביניים, תקופה ארוכה בתולדות האדם.
19. במה היתה רומא שונה מן המעצמות שקדמו לה לדברי ההיסטוריון?
19 מי יכול להכחיש שהחיה הרביעית ”שונה מכל הממלכות”? (דניאל ז׳:7, 19, 23) בעניין זה כתב ההיסטוריון ה. ג. וֶלס: ”מבחינות אחדות היה הכוח הרומאי שעלה לשלוט... שונה מכל הקיסרויות שהתקיימו עד אז בעולם התרבותי. ... [רומי] הקיפה למעשה את כל בני העם היוָני בעולם, כך שאוכלוסיתה היתה פחות חמית ושמית בצביונה מאשר כל קיסרות קודמת לה. ... היתה זו דוגמת ממשל חדשה בהסטוריה... הקיסרות הרומאית היתה גידול, גידול חדש ובלתי מתוכנן; העם הרומאי מצא עצמו תקוע לפתע, כמעט בלא־יודעים, בנסיון מנהלתי נרחב”. אלא שלחיה הרביעית ציפה גידול נוסף.
קרן קטנה זוכה לעליונות
20. מה אמר המלאך לגבי צמיחתה של קרן קטנה על ראש החיה הרביעית?
20 דניאל מספר: ”מסתכל הייתי בקרניים, והנה קרן אחרת, קטנה, צמחה ביניהן ושלוש מן הקרניים הקודמות נעקרו מפניה” (דניאל ז׳:8). המלאך אמר לדניאל לגבי צמיחתה של זו: ”מלך אחר יקום אחריהם [אחרי עשרת המלכים], שיהיה שונה מקודמיו וישפיל שלושה מלכים” (דניאל ז׳:24). מיהו מלך זה, מתי קם ואילו שלושה מלכים השפיל?
21. כיצד הפכה בריטניה לקרן הקטנה הסמלית שעל ראש החיה הרביעית?
21 תן דעתך להתפתחויות הבאות. ב־55 לפה״ס פלש המצביא הרומי יוליוס קיסר לבריטניה, אך לא הצליח להקים בה יישוב קבע. ב־43 לספירה פתח הקיסר קלאודיוס בכיבוש וסיפוח של דרום בריטניה. ואז, ב־122 לספירה החל הקיסר אדריאנוס להקים חומה מנהר הטַיין ועד סוֹלווֵי פֶרְת, וכך ציין את גבולה הצפוני של האימפריה הרומית. בראשית המאה החמישית לספירה עזבו לגיונות רומא את האי. ”במאה השש־עשרה”, הסביר אחד ההיסטוריונים, ”היתה אנגליה מעצמה משנית. עושרה נפל בהרבה מזה של הולנד. אוכלוסייתה מנתה הרבה פחות מזו של צרפת. כמו־כן, כוחותיה המזוינים (כולל הצי שלה) היו נחותים בהשוואה לאלה של ספרד”. בריטניה היתה אז, מסתבר, ממלכה חסרת חשיבות, והיוותה את הקרן הקטנה הסמלית של החיה הרביעית. אולם עמד להתחולל שינוי.
22. (א) על אילו שלוש קרניים של החיה הרביעית גברה הקרן ה”קטנה”? (ב) לְמה אפוא הפכה בריטניה?
22 ב־1588 שיגר פֶּליפֶּה ה־2, מלך ספרד, את הארמדה הספרדית נגד בריטניה. צי זה, שכָּלל 130 ספינות ובהן יותר מ־000,24 איש, הפליג בתעלה האנגלית, הובס בידי הצי הבריטי וגם נלחם נגד הרוחות והסערות העזות שבאוקיינוס האטלנטי. מאורע זה ”ציין את המעבר המכריע של העליונות הימית מידי ספרד אל אנגליה”, כתב אחד ההיסטוריונים. במאה ה־17 פיתחו ההולנדים את צי הסוחר הגדול בעולם, אבל עליונות בריטניה ניכרה במספר ההולך וגדל של מושבותיה שמעבר לים. במאה ה־18 לחמו בריטניה וצרפת זו בזו באמריקה הצפונית ובהודו, מה שהוביל לכריתת חוזה פריז בשנת 1763. הכותב ויליאם ב. וילקוקס מציין כי חוזה זה ”הכיר במעמדה החדש של בריטניה כמעצמה האירופית השלטת בעולם שמחוץ לאירופה”. עליונותה של בריטניה נתאשרה בניצחונה המוחץ על נפוליאון וצרפת ב־1815. ’שלושת המלכים’ ש’השפילה’ בריטניה היו אפוא ספרד, הולנד וצרפת (דניאל ז׳:24). בעקבות זאת, הפכה בריטניה למעצמת המסחר הקולוניאלית הגדולה בעולם. הקרן ה”קטנה” גָדלה והיתה למעצמת עולם!
23. באיזה מובן הקרן הקטנה הסמלית ’בלעה את כל הארץ’?
23 המלאך אמר לדניאל כי החיה הרביעית היא ממלכה רביעית ”שתבלע את כל הארץ” (דניאל ז׳:23). וכך אכן היה. הפרובינציה הרומית, שנודעה בשם בריטניה, הפכה לבסוף לאימפריה הבריטית ו’בלעה את כל הארץ’. בשיאה, חלשה אימפריה זו על רבע משטח כדור־הארץ ועל רבע מאוכלוסיית העולם.
24. מה היה ייחודי לאימפריה הבריטית לדברי ההיסטוריון?
24 כשם שהאימפריה הרומית היתה שונה מקודמותיה, כך נועד המלך שסימלה הקרן ה”קטנה” להיות ”שונה מקודמיו” (דניאל ז׳:24). ההיסטוריון ה. ג. וֶלס כתב על האימפריה הבריטית: ”שום דבר מעין זה לא היה קיים לפניו... במקום ראשון, במרכז כל השיטה, עמדה ’הריפובליקה המוכתרת’ של הממלכה הבריטית המאוחדת... האימפריה הבריטית בתור גוף שלם לא התנהלה מעולם על־ידי משרד אחד או על־ידי מוח אחד. היתה זו ערבוביה של ספיחים ומוּספים, נבדלת לגמרי מכל מה שנקרא עד הנה בשם ממלכה”.
25. (א) ממי מורכבת הקרן הקטנה הסמלית נכון להיום? (ב) באיזה מובן יש לקרן ה”קטנה” ”עיניים כעיני אנוש” ”ופה מדבר גדולות”?
25 הקרן ה”קטנה” לא היתה מורכבת מהאימפריה הבריטית לבדה. ב־1783 הכירה בריטניה בעצמאותן של 13 מושבותיה באמריקה. ארצות־הברית של אמריקה היתה לבת־בריתה של בריטניה, והגיחה ממלחמת העולם השנייה כאומה הדומיננטית ביותר בעולם. עד היום יש לה קשרים הדוקים עם בריטניה. המעצמה העולמית הכפולה שנוצרה, אנגלו־אמריקה, היא הקרן בעלת ה”עיניים”. זו אכן מעצמת עולם עירנית וממולחת! ’פיה מדבר גדולות’ — מכתיב מדיניות לחלק ניכר מהעולם ופועל כשופר שלו או כ’נביא שקר’ (דניאל ז׳:8, 11, 20; ההתגלות ט״ז:13; י״ט:20).
הקרן הקטנה מתנגדת לאלוהים ולקדושיו
26. מה ניבא המלאך על דבריה של הקרן הסמלית ועל התנהגותה כלפי יהוה וכלפי משרתיו?
26 דניאל הוסיף לתאר את חזונו: ”רואה הייתי, והנה קרן זו עשתה מלחמה עם הקדושים ויכלה להם” (דניאל ז׳:21). מלאך אלוהים מנבא על ה”קרן” או על המלך: ”וידבר דברים נגד העליון, ויענה קדושי עליונים. הוא יחשוב לשנות מועדים ומשפט, והם יינתנו בידו עידן ועידנים וחצי עידן” (דניאל ז׳:25). כיצד ומתי התגשם חלק זה של הנבואה?
27. (א) מי הם ה’קדושים’ שנרדפו בידי הקרן ה”קטנה”? (ב) כיצד חשבה הקרן הסמלית ”לשנות מועדים ומשפט”?
27 ה’קדושים’ שנרדפו בידי הקרן ה”קטנה”, המעצמה העולמית אנגלו־אמריקה, אינם אלא תלמידי ישוע משוחי־הרוח עלי־אדמות (רומים א׳:7; פטרוס א׳. ב׳:9). שארית המשוחים הזהירה שנים רבות לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה שבשנת 1914 יסתיימו ”עתות הגויים” (לוקס כ״א:24). כאשר פרצה בשנה ההיא המלחמה, היה ברור שהקרן ה”קטנה” התעלמה מן האזהרה, מפני שלא חדלה לְענות את ה’קדושים’. המעצמה העולמית אנגלו־אמריקה גם ניסתה לסכל את מאמציהם לבצע את דרישת יהוה (כלומר את ’משפטו’) — להיות עדיו ולהכריז את בשורת המלכות בכל העולם (מתי כ״ד:14). כך חשבה הקרן ה”קטנה” ”לשנות מועדים ומשפט”.
28. כמה זמן נמשכו ה”עידן ועידנים וחצי עידן”?
28 מלאך יהוה מדבר על תקופה נבואית בת ”עידן ועידנים וחצי עידן”. בכמה זמן מדובר? לפי הדעה הרווחת בקרב חוקרי המקרא, ביטוי זה דן בשלושה עידנים וחצי — סך של עידן, שני עידנים וחצי עידן. ’שבעת העידנים’ של אי־שפיות נבוכדנאצר נמשכו שבע שנים, ולכן שלושת העידנים וחצי הם שלוש שנים וחציc (דניאל ד׳:13, 22). מלון התנ״ך מאת י. שטיינברג מגדיר, למשל, עידן כ”תקופת ימי שנה” ומסביר את הפסוקים האלה בדניאל כ”שנה ושנתיים וחצי”. תקופה מקבילה מוזכרת בספר ההתגלות י״א:2–7, שם נאמר שעדיו של אלוהים יבשרו 42 חודשים או 260,1 יום לבושי שקים, ולאחר מכן יומתו. מתי החלה תקופה זו ומתי הסתיימה?
29. מתי החלו שלוש וחצי השנים הנבואיות ובאיזה אופן?
29 מלחמת העולם הראשונה היתה עת מבחן למשיחיים המשוחים. לקראת סוף שנת 1914 הם ציפו לרדיפות. למעשה, הפסוק השנתי שנבחר ל־1915 היה שאלת ישוע לתלמידיו במתי כ׳:22: ”האם יכולים אתם לשתות את הכוס אשר אני עתיד לשתות?” מכאן שהחל מדצמבר 1914 בישרו העדים, שהיו אז קבוצה קטנה, כשהם ”לבושי שקים”.
30. כיצד עונו המשיחיים המשוחים בידי המעצמה העולמית אנגלו־אמריקה בימי מלחמת העולם הראשונה?
30 קדחת המלחמה פשטה בכל, והמשיחיים המשוחים נתקלו בהתנגדות גוברת והולכת. חלקם נאסרו. יחידים, כגון פרנק פְּלַט באנגליה ורוברט קְלֶג בקנדה, עונו בסדיסטיות בידי הרשויות. בקנדה הבריטית הוטל ב־12 בפברואר 1918 איסור על הפצת התעלומה שנסתיימה, הכרך השביעי בסדרה עיונים בכתבי־הקודש שאך יצא לאור, ועל הפצת העלונים שנקראו ירחון לתלמידי־המקרא. כעבור חודש הוציא משרד המשפטים של ארצות־הברית את הכרך השביעי מחוץ לחוק. והתוצאה? חיפוש בבתים, החרמת ספרות ומאסרים של עובדי יהוה!
31. מתי וכיצד נסתיימו ה”עידן ועידנים וחצי עידן”?
31 עינוי משוחיו של אלוהים הגיע לשיאו ב־21 ביוני 1918. אז נידונו ג׳. פ. רתרפורד, שהיה נשיא חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים, ונציגים בולטים אחרים לשנות מאסר רבות על לא עוול בכפם. הקרן ה”קטנה” חשבה ”לשנות מועדים ומשפט”, ו’הרגה’ בעצם את פעילות ההטפה המאורגנת (ההתגלות י״א:7). אם כן, ה”עידן ועידנים וחצי עידן” שנחזו מראש, הסתיימו ביוני 1918.
32. מדוע ניתן לומר שה’קדושים’ לא נמחו על־ידי הקרן ה”קטנה”?
32 ה’קדושים’ אומנם עונו בידי הקרן ה”קטנה”, אך לא נמחו על ידה. וכמנובא בספר ההתגלות, לאחר תקופה קצרה של חוסר פעילות, ניעורו המשיחיים המשוחים לחיים ופעילותם חודשה (ההתגלות י״א:11–13). ב־26 במרס 1919 שוחררו מן הכלא נשיא חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים ועמיתיו, ולאחר מכן זוכו מהאשמות השווא שטפלו עליהם. מייד החלה השארית המשוחה להתארגן לפעילות מחודשת. אך מה צפוי לקרן ה”קטנה”?
בית־דינו של עתיק היומין
33. (א) מיהו עתיק היומין? (ב) אילו ”ספרים נפתחו” בבית־הדין השמימי?
33 לאחר שהציג דניאל את ארבע החיות, התיק את מבטו מן החיה הרביעית והתבונן במחזה המתחולל בשמים. הוא ראה את עתיק היומין, הלא הוא יהוה אלוהים, יושב על כס משפטו המפואר (תהלים צ׳:2). מושב בית־הדין השמימי נפתח, ו’ספרים נפתחים’ לעיניו (דניאל ז׳:9, 10). היות שיהוה קיים מאז ומעולם, תולדות האדם מוכרות לו כאילו נכתבו בספר. יהוה עקב אחר ארבע החיות הסמליות, וצבר ידע ממקור ראשון, לפיו הוא שופט אותן.
34, 35. מה יקרה לקרן ה”קטנה” וליתר המעצמות המשולות לחיות?
34 דניאל סיפר: ”רואה הייתי אז, כי בגלל קול הדברים הגדולים שדיברה הקרן נהרגה החיה — ואני רואה הייתי — ונבלתה הושמדה וניתנה לשריפת אש. ושאר החיות, ממשלתן הוסרה, אבל ארכת חיים ניתנה להן עד זמן ומועד” (דניאל ז׳:11, 12).( המלאך אומר לדניאל: ”ובית־הדין ישב וממלכתו תוסר ממנו ותושמד ותאבד עד עולם” (דניאל ז׳:26).
35 במצוות יהוה אלוהים, גדול השופטים, יהא גורל הקרן שגידפה את אלוהים ושעינתה את ’קדושיו’ כגורל האימפריה הרומית שרדפה את המשיחיים הקדומים. שלטונה יוסר וכן גם שלטונם של ה”מלכים” הנִקלים יותר שמשולים לקרניים שיצאו מן המעצמה הרומית. ומה באשר לשלטונות שיצאו מן המעצמות הקודמות המשולות לחיות? לפי הנבואה ניתנה להם ארכת חיים ”עד זמן ומועד”. שטחיהם מיושבים עד עצם היום הזה. לדוגמה, עירק יושבת על אדמת בבל הקדומה. גם פרס (אירן) ויוון לא פסו מן העולם. הללו, שארית הפליטה של מעצמות העולם הקדומות, חברות בארגון האומות המאוחדות, והן תושמדנה עם השמדת מעצמת העולם האחרונה. כל ממשלות האדם תבואנה אל קִצן ב”מלחמת היום הגדול אשר לאלוהי צבאות” (ההתגלות ט״ז:14, 16). מי ישלוט אפוא בעולם?
שלטון נצחי באופק!
36, 37. (א) מיהו ה”אחד הדומה לבן־אדם”, ומתי ולשם מה הופיע בבית־הדין השמימי? (ב) מה נוסד ב־1914 לספירה?
36 דניאל אומר: ”רואה הייתי בחזיונות לילה, והנה עם ענני השמים בא אחד הדומה לבן־אדם, ועד עתיק יומין הגיע והובא לפניו” (דניאל ז׳:13). כשהיה ישוע המשיח עלי־אדמות, הוא קרא לעצמו ”בן־האדם”, כרמז לקרבת הדם בינו ובין האנשים (מתי ט״ז:13; כ״ה:31). ישוע אמר לסנהדרין: ”תראו את בן־האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים” (מתי כ״ו:64). יוצא מכך שמי שבא עם ענני השמים, סמוי מן העין, ומגיע עד יהוה אלוהים בחזון דניאל הוא ישוע המשיח בתפארתו לאחר שהוקם לתחייה. ומתי באמת בא ישוע?
37 אלוהים כרת עם ישוע המשיח ברית למלכות כדוגמת הברית שכרת עם דוד המלך (שמואל ב׳. ז׳:11–16; לוקס כ״ב:28–30). כשתמו ”עתות הגויים” בשנת 1914, היתה לישוע המשיח, בן דוד ויורשו, זכות מלאה לקבל און מלכות. בדברו הנבואי של דניאל כתוב: ”שלטון וכבוד ומלכות ניתנו לו, וכל העמים, האומות והלשונות עבדו לו. שלטונו שלטון עולם שלא יסור וממלכתו לא תיכלה” (דניאל ז׳:14). מכאן שמלכות המשיח נוסדה בשמים ב־1914. אך השלטון הופקד גם בידי אחרים.
38, 39. מי יקבל שלטון נצחי על העולם?
38 ”וקדושי עליון יקבלו את הממלכה”, אמר המלאך (דניאל ז׳:18, 22, 27). ישוע המשיח הוא הקדוש העיקרי (מעשי השליחים ג׳:14; ד׳:27, 30). יתר ה’קדושים’ השותפים לשלטונו הם 000,144 משוחי־הרוח הנאמנים שיורשים את המלכות עם המשיח (רומים א׳:7; ח׳:17; תסלוניקים ב׳. א׳:5; פטרוס א׳. ב׳:9). הם מוקמים לתחייה כיצורים רוחניים בני־אלמוות, וישלטו עם המשיח מהַר ציון השמימי (ההתגלות ב׳:10; י״ד:1; כ׳:6). כך ישלטו על עולם האנושות המשיח ישוע ועימו המשיחיים המשוחים המוקמים לתחייה.
39 מלאך אלוהים מספר על שלטונם של בן־האדם ושל יתר ה’קדושים’ המוקמים לתחייה: ”והמלכות והשלטון וגדולת הממלכות תחת כל השמים יינתנו לעם קדושי עליון. ממלכתו תהיה ממלכת עולם וכל השלטונות יעבדו ויישמעו לו” (דניאל ז׳:27). מה מבורכים יהיו בני האדם הצייתנים, כשמלכות זו תשלוט עליהם!
40. איזו תועלת ניתן להפיק מבחינת חלום דניאל וחזיונות ראשו?
40 דניאל לא היה מודע לכל ההתגשמויות הנפלאות של החזיונות שהראהו אלוהים. הוא אמר: ”עד כאן סוף הדבר. ואני דניאל, מחשבותיי מאוד הבהילוני ותואר פניי השתנה ואת הדבר בליבי שמרתי” (דניאל ז׳:28). שלא כבימיו, בימינו כן ניתן להבין את התגשמות הדברים שראה. אם נשית לבנו לנבואה זו אמונתנו תתחזק ותשכנע אותנו מעל לכל ספק שהמלך המשיח שמינה יהוה ישלוט על העולם.
[הערות שוליים]
a לשם בהירות וכדי למנוע חזרה מיותרת, נדון בחזונות שבדניאל ז׳:1–14 פסוק אחר פסוק בשילוב הכתוב בדניאל ז׳:15–28.
b ראה פרק 4 בספר זה.
c ראה פרק 6 בספר זה.
מה הבנת?
• מה מסמלת כל אחת מ’ארבע החיות הגדולות העולות מן הים’?
• ממי מורכבת הקרן ה”קטנה”?
• כיצד עונו ’הקדושים’ בידי הקרן הקטנה הסמלית בימי מלחמת העולם הראשונה?
• מה יקרה לקרן הסמלית וליתר המעצמות המשולות לחיות?
• איזו תועלת הפקת מבחינת חלום דניאל וחזיונותיו על ’ארבע החיות הגדולות’?
[תיבה/תמונות בעמודים 149–152]
מלך סובלני
סופר יווני בן המאה החמישית לפה״ס מתאר אותו כמלך סובלני, מלך אידיאלי. המקרא מכנה אותו ”משיחו” של אלוהים, ”עיט” היוצא ”ממזרח” (ישעיהו מ״ה:1; מ״ו:11). מדובר בכורש הגדול מלך פרס.
את צעדיו הראשונים בדרכו לגדולה עשה כורש בערך בשנים 560/559 לפה״ס, כאשר ירש את כס אביו, כַּנְבּוּזִי ה־1, ושלט על אַנְשַן, עיר או מחוז בפרס הקדומה. אנשן היתה נתונה באותם ימים תחת ריבונות אַסטיאגֶס המדי. כורש מרד במדַי והביס חיש קל את אסטיאגס, שכן צבאו של זה נְטשו. כורש רכש את אמונם של המדים, ומאז לחמו המדים והפרסים זה לצד זה בפיקודו של כורש. כך נוצר שלטון מדי ופרס, שברבות הימים משל מן הים האגאי ועד לנהר האינדוּס. (ראה מפה.)
כורש, מפקד כוחות מדי ופרס המאוחדים, פעל תחילה לביסוס שלטונו באיזור בעייתי — מערבה של מדי. שם סיפח לו קרוֹיסוֹס מלך לוּדְיָה משטחי מדי. כורש התקדם לכיוון גבולה המזרחי של לודיה, מעצמה באסיה הקטנה, הביס את קרויסוס וכבש את סרדיס הבירה. לאחר מכן הכניע גם את ערי אִיוֹנייה, וסיפח את כל אסיה הקטנה למעצמה מדי ופרס. כך הפך ליריב העיקרי של בבל ושל נבונאיד מלכהּ.
כורש התכונן לעימות עם בבל האדירה, ומאז ואילך השתתף בהגשמת נבואות המקרא. כמאתיים שנה לפני הולדת כורש ניבא יהוה בפי ישעיהו הנביא כי מלך זה, ששמו ייקרא כורש, יפיל את בבל וישחרר את היהודים משביים. מכוח מינוי זה, שנקבע מראש, מכונה כורש בכתבי־הקודש ”משיחו” של יהוה (ישעיהו מ״ד:26–28).
ב־539 לפה״ס עמדה לפני כורש משימה אדירה — כיבוש בבל. עיר זו לא נראתה בת־כיבוש. חומותיה היו אימתניות, ובתעלת המים הרחבה והעמוקה שהקיפה אותה, זרמו מי הפרת. בתוך העיר בבל היו גדות הפרת מוגנות בחומה גבוהה כהר ולה שערי נחושת אדירים. כיצד יצליח כורש לכבוש את בבל?
יותר ממאה שנה מראש חזה יהוה כי ’יחרבו מימיה’ ”ויָבֵשו” (ירמיהו נ׳:38). כך נובא וכך היה. כורש היטה את מי הפרת קילומטרים סופרים צפונית לבבל. אז דשדש צבאו באפיק הנהר, טיפס במדרון שהוביל לחומה וחדר לעיר בנקל, שכן שערי הנחושת נותרו פתוחים. כ”עיט” העט על טרפו לכד המושל ”ממזרח” את בבל בִּן ליליה!
ניצחון כורש הביא ליהודי בבל את השחרור המיוחל מן השבי ואת הקץ ל־70 שנות שממת מולדתם. מה שמחו הם בוודאי למשמע הצהרת כורש המתירה להם לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש! זאת ועוד, כורש החזיר להם את כלי המקדש היקרים שלקח נבוכדנאצר בבלה, נתן בידם אישור לייבא עצים מלבנון והקצה משאבים מבית המלך למימון הוצאות הבנייה (עזרא א׳:1–11; ו׳:3–5).
מדיניותו של כורש כלפי נתיניו בארצות הכיבוש היתה לרוב סובלנית ואנושית. אולי דתו היא שתרמה לכך. כורש דבק כנראה בתורות הנביא הפרסי זַרַתּוּשְטְרָה ועבד את אַהוּרָא מַזְדָא — האל שנחשב לבוראם של כל הדברים הטובים. פרהנג מייר כתב בספרו מסורת הזַרַתּוּשְטְרָה (The Zoroastrian Tradition): ”זרתושטרה צייר אל בעל שלימות מוסרית. הוא אמר לאנשים כי אהורא מזדא אינו רודף נקם אלא אל של צדק, ולכן יש לאהוב אותו ולא לירוא מפניו”. האמונה באל של צדק ומוסר השפיעה אולי על ערכי המוסר של כורש ועודדה בו גדלות נפש והגינות.
אך, כשמדובר במזג־האוויר בבבל, המלך היה פחות סובלני. הוא לא יכול היה לסבול את חודשי הקיץ הלוהטים שם. לפיכך, אף שבבל שמרה על מעמדה כבירת המעצמה וכמרכז הדת והתרבות, לרוב שימשה לו כבירת החורף ותו לא. למעשה, מייד לאחר כיבוש בבל שב כורש לאַחְמְתָא, בירת הקיץ שלו, ששכנה ברום של כ־000,2 מטר מעל פני הים, למרגלות ההר אֶלְוֶנד. הוא אהב את האיזון ששרר באחמתא בין החורף הקר והקיץ הנעים. כמו־כן בנה ארמון יפה בפַסַרְגַד בירתו הקודמת (שבקרבת פּרספּוּליס). פַּסַרְגַד שכנה כ־650 קילומטר דרומית־מזרחית לאחמתא, ולארמון בעיר זו נהג לפרוש כדי להתבודד.
כורש הותיר אפוא את חותמו ככובש עז רוח וכמלך סובלני. במותו, במהלך מבצע צבאי ב־530 לפה״ס, תם שלטונו בן 30 השנה. בנו, כנבוזי ה־2, ירש את מלכות פרס.
מה הבנת?
• באיזה מובן היה כורש הפרסי ”משיחו”של יהוה?
• איזה שירות רב־ערך ביצע כורש למען עם יהוה?
• כיצד נהג כורש בנתיניו בארצות הכיבוש?
[מפה]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
המעצמה מדי ופרס
מקדוניה
ממפיס
מצרים
אתיופיה
ירושלים
בבל
אחמתא
שושן
פרספּוֹליס
הודו
[תמונה]
קברו של כורש בפַסַרְגַד
[תמונה]
תבליט של דמות כורש הנמצא בפַסַרְגַד
[תיבה/תמונות בעמודים 153–161]
מלך צעיר כובש את העולם
לפני כ־300,2 שנה עמד מצביא זהוב שיער בשנות ה־20 לחייו על חוף הים התיכון, ועיניו נטועות בעיר המרוחקת כקילומטר, עיר השוכנת על אי. בקשתו להיכנס לעיר נדחתה, לכן ברתחתו גמר אומר לכבוש אותה. וכיצד תכנן לתקוף? לבנות סוללה מהחוף לאי ולעלות את צבאו על העיר. בניית הסוללה החלה.
אלא שהודעה ממלכהּ האדיר של המעצמה הפרסית עיכבה את המצביא הצעיר. השליט הפרסי היה להוט לכרות עימו ברית שלום, ובפיו הצעה שקשה לסרב לה: 000,10 כיכרות זהב (סכום שווה ערך ליותר משני מיליארד דולר), אחת מבנות המלך לאשה ושלטון על כל מערבה של המעצמה הפרסית. וכל זאת בתמורה לשחרור משפחת המלך, שהיתה שבויה בידי המצביא.
המצביא שבפניו עמדה ההחלטה אם לקבל או לדחות הצעה זו היה אלכסנדר ה־3 מלך מקדוניה. הייאות להצעה? ”היה זה רגע גורלי לעולם הקדום”, אומר ההיסטוריון אולריך וילן. ”להחלטתו השלכות במזרח כבמערב, בימי הביניים וגם בימינו”. אך לפני שנראה מה השיב אלכסנדר, נבחן את המאורעות שהובילו לרגע מכריע זה.
כיצד היה לכובש
אלכסנדר נולד ב־356 לפה״ס בפֶּלָה שבמקדוניה. אביו היה המלך פיליפוס ה־2, ואמו אולימפיאס. אלכסנדר למד מאמו כי מלכי מוקדון הם צאצאי הרקולס, בן האל היווני זאוס. לדברי אולימפיאס היה אלכסנדר מצאצאי אכילס, גיבור הפואמה ה’אִילִיאַדָה’ של הוֹמֶרוֹס. הואיל וכך גידלוהו הוריו, כמי שנועד לגדולות, ככובש וכמלך, לא התעניין אלכסנדר הצעיר במטרות אחרות. כשנשאל אם ישתתף בתחרויות הריצה במשחקים האולימפיים, ציין אלכסנדר כי יעשה כן רק אם יתחרה במלכים. שאיפתו היתה להגדיל עשות בהשוואה לאביו ולהגיע להישגים שיקנו לו כבוד.
בגיל 13 למד אלכסנדר אצל הפילוסוף היווני אריסטו, והוא שפיתח בו עניין בפילוסופיה, ברפואה ובמדע. בשאלה באיזו מידה עיצבו התורות הפילוסופיות של אריסטו את דפוסי החשיבה של אלכסנדר, הדעות חלוקות. ”לא נחטא לאמת אם נאמר שלרוב לא שררה תמימות דעים בין השניים”, ציין בֶּרְטְרַנְד רַסֶל, פילוסוף בן המאה ה־20. ”דעותיו הפוליטיות של אריסטו התמקדו בעיר־מדינה היוונית, שעמדה לפני התפוררות”. הרעיון לשלוט על עיר־מדינה קטנה לא דיבר כלל אל לבו של הנסיך השאפתן שרצה לבנות אימפריה גדולה. אלכסנדר היה בוודאי ספקן גם לגבי הכלל של אריסטו, לפיו כל הלא־יוונים ראויים ליחס של עבדים, שכן ראה בעיני רוחו אימפריה שבה השותפות בין הכובש והנכבש עולה כפורחת.
על כל פנים, אין כמעט ספק שאריסטו טיפח באלכסנדר את אהבת הקריאה וההשכלה. כל ימיו היה אלכסנדר קורא נלהב, ומן הכתבים החביבים עליו ביותר היו כתבי הוֹמֶרוֹס. אומרים כי למד על־פה את האִילִיאַדָה — 693,15 שורות של שירה!
לפתע נקטעו לימודי אלכסנדר אצל אריסטו, כי ב־340 לפה״ס שב הנסיך בן ה־16 לפלה כדי לשלוט על מקדוניה בהעדרו של אביו. יורש העצר לא ביטל זמן, ומייד החל להתבלט בהישגיו הצבאיים. לשמחת פיליפוס דיכא אלכסנדר באחת את מרד שבט המַאידים מתְרַקְיָה, כבש את בירתם בסערה וקרא למקום על שמו, אלכסנדרופוליס.
המשך הכיבוש
בעקבות ההתנקשות בחיי פיליפוס ב־336 לפה״ס ירש אלכסנדר בן ה־20 את כס אביו והיה למלך מקדוניה. הוא פלש לאסיה דרך מיצר ההֶלֶספּונט (כיום, מיצרי הדַרדַנֶלים) באביב 334 לפה״ס, ויצא למסע כיבושים בראש צבא קטן, אך יעיל, של 000,30 רגלים ו־000,5 פרשים, לצבאו נלוו מהנדסים, מודדי קרקעות, אדריכלים, מדענים והיסטוריונים.
את ניצחונו הראשון על הפרסים נחל אלכסנדר על נהר הגרַניקוֹס שבצפון־מערב אסיה הקטנה (טורקיה של ימינו). באותו חורף כבש גם את מערבה של אסיה הקטנה. הקרב המכריע השני בין אלכסנדר לפרס התחולל בסתיו שלאחר מכן בעיר איסוּס, שבדרום־מזרח אסיה הקטנה. דריווש ה־3 מלך פרס יצא לקראת אלכסנדר עם צבא המונה כחצי מיליון לוחמים. מביטחונו המופרז הביא עימו דריווש את אמו, אשתו ואת יתר בני משפחתו, כדי שיחזו במה שאמור היה להיות ניצחונו המזהיר. אך פתאומיותה ועוצמתה של המתקפה המקדונית הפתיעו את הפרסים. הללו ספגו מפלה ניצחת מידי צבא אלכסנדר, דריווש נס על נפשו והפקיר את משפחתו בידי אלכסנדר.
אלכסנדר לא רדף אחר הפרסים הנמלטים, אלא פנה דרומה לאורך חופי הים התיכון, וכבש את בסיסי הצי הפרסי החזק. צור, ששכנה על אי, התנגדה לפלישת אלכסנדר. בנחישותו לכובשה הטיל עליה מצור, שנמשך שבעה חודשים, מצור שבמהלכו הציע דריווש את הצעת הפיוס שהוזכרה קודם. ההצעה היתה כה מפתה, שמספרים כי פּארמניוֹן, יועצו האמין של אלסנדר, אמר: ’לו הייתי אלכסנדר, הייתי מסכים’. אלא שהמצביא הצעיר השיב: ’גם אני, לו הייתי פּארמניוֹן’. אלכסנדר סירב לשאת ולתת והמשיך במצור, וביולי 332 לפה״ס החריב עד היסוד את גבירת הים הגאה, צור.
ירושלים נכנעה לאלכסנדר, ולכן חס עליה ופנה דרומה כדי לכבוש את עזה. מצרים, שנפשה קצה בשלטון פרס, קידמה את פניו בברכה, כמושיע. בממפיס הקריב קורבן לשוֹר אַפּיס, וכך ריצה את כוהני מצרים. הוא גם יסד את העיר אלכסנדריה, עיר שלימים היתה למרכז השכלה שקול לאתונה, ושעד היום נושאת את שמו.
לאחר מכן פנה צפון־מזרחה, חצה את ארץ ישראל והתקדם לעבר נהר החידקל. הקרב השלישי והמכריע בינו ובין הפרסים התחולל בשנת 331 לפה״ס בגַאוּגַמֶלָה, בקרבת חורבות נינווה. שם גברו 000,47 חייליו על צבא פרס שהתארגן מחדש ובשורותיו לפחות 000,250 חיילים! דריווש נס על נפשו ולאחר מכן נרצח בידי אנשיו.
אלכסנדר, שיכור ניצחון, פנה דרומה וכבש את בבל, בירת החורף הפרסית. כמו־כן, השתלט על הבירות שושן (סוסא) ופֶּרסֶפּוֹליס, בזז את אוצרות פרס העצומים והעלה באש את ארמונו הגדול של אחשוורוש. בסוף נפלה בידיו אַחְמְתָא הבירה. כובש זריז זה הכניע תחת רגליו גם את יתר שטחי פרס, והרחיק עד נהר האינדוס שבמזרח, השוכן בפקיסטן של ימינו.
אלכסנדר חצה את האינדוס באיזור הגובל בפרובינציה הפרסית טַכְּסִילָה, ונתקל ביריב חזק, פּוֹרוּס מלך הודו. הקרב נגדו, ביוני 326 לפה״ס, היה הקרב המכריע הרביעי והאחרון של אלכסנדר. צבא פורוס מנה 000,35 חיילים ו־200 פילי מלחמה, שהפחידו את סוסי המקדונים. היה זה קרב קשה, מרחץ דמים, אך ידו של אלכסנדר היתה על העליונה. פורוס נכנע והיה לבן־בריתו.
יותר משמונה שנים חלפו מאז פלש צבא מקדוניה לאסיה. החיילים עייפו מן הקרבות והיו אכולי געגועים. הקרב הקשה נגד פורוס ריפה את ידיהם, והם רצו לשוב הביתה. אלכסנדר היסס בתחילה, אך לבסוף ניאות לבקשתם. לא היה ספק, יוון היתה מעצמת עולם. השפה והתרבות היוונית פשטו בכל רחבי המעצמה באמצעות המושבות היווניות שבארצות הכבושות.
האיש שמאחורי השיריון
אישיותו של אלכסנדר היא הדבק שליכד את צבא מוקדון בשנות הכיבוש. לאחר כל קרב נהג אלכסנדר לבקר את הפצועים, לבחון את פצעיהם, להלל את החיילים על גבורותיהם, לחלוק להם כבוד ולגמול להם כספית כגודל הישגיהם. לַנופלים בקרב סידר אלכסנדר קבורה מפוארת. את הורי החללים וילדיהם פטר מכל מס ושירות. לאחר הקרבות, ערך אלכסנדר משחקים ותחרויות לשם בידור. באחד המקרים אף ארגן חופשת מולדת לבעלים הטריים, והרשה להם לבלות את החורף עם נשיהם במקדוניה. מעשים אלה הם שקנו את לב אנשיו ונטעו בהם הערצה אליו.
פְּלוּטַרְךְ, הביוגרף היווני, כתב על נישואי אלכסנדר לנסיכה רוכּסאנה מבאקטריה: ”זה היה סיפור אהבה, אך נראה שגם שירת את מטרתו. העם המנוצח שמח לראות שבחר לו אשה מקרבם. ומה שחיבב אותו עליהם יותר מכל היה שחרף אהבתו העזה, הרגש היחיד שיכל לגבר המאופק מכל, הוא כבש את יצרו עד שיכול היה להשיגה [את בחירת לבו] בדרך חוקית ומכובדת”.
אלכסנדר כיבד גם את נישואי הזולת. אף שאשת המלך דריווש היתה שבויה בידיו, דאג לכך שינהגו בה כבוד. כמו־כן, כשנודע לו ששני חיילים מקדונים התעללו בנשיהם של כמה זרים, ציווה להוציאם להורג אם תוכח אשמתם.
אלכסנדר היה אדוק מאוד בדתו, כאולימפיאס אמו. הוא נהג להקריב קורבנות לפני הקרב ואחריו ולברר את משמעותם של אותות מסוימים אצל מנחשים בעלי כוחות טמירים. הוא גם נועץ באורקל של עמון בלוב, ובהיותו בבבל מילא אחר הנחיות הכשדים בעניין הקרבת קורבנות, במיוחד לאל הבבלי בל (מרדוך).
אף שהרגלי האכילה של אלכסנדר היו מתונים, בשלב מסוים נתן בכוס עינו. כששתה לשוכרה נהג להאריך בדברים ולהתרברב בהישגיו. אחד ממעשיו הנוראים ביותר היה רצח חברו קלֵייטוֹס בחמת זעם כשהוא הלום יין. אלא שלבו כה נקפו על כך, ששלושה ימים לא קם ממיטתו, ולא בא לפיו מזון וגם שתייה. לבסוף, הצליחו ידידיו לשכנעו לאכול.
משאיפתו לגדולה, דבקו באלכסנדר עם הזמן תכונות שליליות נוספות. הוא מיהר להאמין להאשמות כוזבות, והחל להטיל עונשים חמורים ביותר. למשל, משהגיעו לאוזניו שמועות שפילוטאס שותף לקשר לרוצחו, ציווה להרוג אותו וגם את פּארמניוֹן אביו, מי שהיה יועצו הנאמן.
מפלת אלכסנדר
זמן קצר לאחר שובו לבבל, חלה אלכסנדר במלריה שממנה לא קם. בהיותו בן 32 ו־8 חודשים בלבד, גבר על אלכסנדר ב־13 ביוני 323 לפה״ס האויב המבעית מכל — המוות.
כך אמר חכם הודי וכך היה: ”הו, אלכסנדר המלך, לכל אדם רק האדמה אשר הוא עומד עליה; ואתה, אדם ככל האדם, פרט לרוב פעליך ולקשי לבך. הנך משוטט הרחק מביתך, בכל העולם, מטריד עצמך ומטריד אחרים, אך לא ירחק היום ותמות, וכל נחלתך — האדמה שתכיל את גופך”.
מה הבנת?
• מהו הרקע של אלכסנדר הגדול?
• לאיזה מסע יצא אלכסנדר זמן קצר לאחר שיָרש את כס אביו והיה למלך מקדוניה?
• תאר חלק מכיבושיו של אלכסנדר.
• ציין קווים לדמותו של אלכסנדר.
[מפה]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
כיבושי אלכסנדר
מקדוניה
מצרים
בבל
נהר האינדוס
[תמונה]
אלכסנדר
[תמונה]
אריסטו ואלכסנדר תלמידו
[תמונה על כל העמוד בעמוד 156]
[תמונה]
מדליה ועליה דיוקן המזוהה עם אלכסנדר הגדול
[תיבה/תמונות בעמודים 162, 163]
ממלכה אדירה מחולקת
בנבואת המקרא על ממלכת אלכסנדר הגדול נחזה כי היא תישבר ותֵחָץ אך ”לא לאחריתו”, כלומר היא לא תעבור לצאצאיו (דניאל י״א:3, 4). וכך בדיוק היה. בתוך 14 שנה מאז מותו הפתאומי של אלכסנדר ב־323 לפה״ס, נרצחו גם בנו אלכסנדר ה־4, יורש העצר החוקי, וגם הרקולס, בנו הלא־חוקי.
ב־301 לפה״ס כבר חלשו ארבעה ממצביאי אלכסנדר על חלקים נרחבים של האימפריה שהקים. המצביא קַסֲנְדְרוֹס השתלט על מקדוניה ויוון. המצביא לִיסִימַכוֹס זכה באסיה הקטנה ותְרַקְיָה. לסֶלֶווקוֹס ה־1 ניקטור השתייכו מסופוטמיה וסוריה. ותַלמַי לגוס, הוא תלמי ה־1, משל במצרים וארץ ישראל. מכאן שמממלכתו האדירה של אלכסנדר עלו ארבע מלכויות יווניות הלניסטיות.
מבין ארבע המלכויות ההלניסטיות היתה מלכות קסנדרוס קצרת ימים. שנים ספורות בלבד לאחר שעלה לשלטון, מת יורש העצר שלו, וב־285 לפה״ס כבש ליסימכוס את שטחי המעצמה היוונית באירופה. כעבור ארבע שנים נפל ליסימכוס בקרב נגד סלווקוס ה־1 ניקטור, מה שהקנה לסלווקוס חלק ניכר משטחי אסיה. סלווקוס היה המלך הראשון בשולשלת בית סלווקוס בסוריה. הוא יסד את אנטיוכיה שבסוריה והפך אותה לבירתו החדשה. סלווקוס אומנם נרצח ב־281 לפה״ס אך שושלתו שלטה עד 64 לפה״ס, השנה שבה סופחה סוריה בידי המצביא הרומי פֹּומְפֵּיוּס והיתה לפרובינציה רומית.
מבין ארבעת חלקיה של אימפריית אלכסנדר, מלכות תלמי היא שהאריכה ימים. תלמי ה־1 נטל לעצמו תואר מלך ב־305 לפה״ס והיה לפרעה המצרי הראשון משושלת מלכי מקדוניה. הוא הפך את אלכסנדריה לעיר הבירה, ופתח בתוכנית של התפתחות עירונית. אחד ממפעלי הבנייה הגדולים ביותר של תלמי היה ספריית אלכסנדריה המפורסמת, ולפיקוח על פרויקט עצום זה הביא תלמי מיוון את הלמדן האתונאי דמטריוס מפלרון. נמסר כי במאה הראשונה לספירה היו בספרייה זו כמליון מגילות. בית תלמי שלט במצרים עד שבא אל קצו ב־30 לפה״ס בידי רומא, שהיתה למעצמת עולם במקום יוון.
מה הבנת?
• כיצד נחלקה מעצמתו האדירה של אלכסנדר?
• עד מתי שלט בית סלווקוס בסוריה?
• מתי הקיץ הקץ על שלטון בית תלמי במצרים?
[מפה]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
מעצמת אלכסנדר מתחלקת
קסנדרוס
ליסימכוס
תלמי ה־1
סלווקוס ה־1
[תמונות]
תלמי ה־1
סלווקוס ה־1
[תרשים/תמונה בעמוד 139]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
מעצמות־העולם בנבואות דניאל
הצלם הענק (דניאל ב׳:31–45)
ארבע חיות עולות מן הים (דניאל ז׳:3–8, 17, 25)
בבל מ־607 לפה״ס
מדי ופרס מ־539 לפה״ס
יוון מ־331 לפה״ס
רומא מ־30 לפה״ס
מעצמת העולם אנגלו־אמריקה מ־1763 לספירה
עולם מפולג פוליטית בעת הקץ
[תמונה על כל העמוד בעמוד 128]
[תמונה על כל העמוד בעמוד 147]