פרק עשירי
מי יוכל לעמוד על שר השרים?
1, 2. מדוע יש לנו עניין בחזון שראה דניאל בשנת שלוש למלכות בלשאצר?
חמישים ושבע שנה חלפו מאז חורבן בית יהוה בירושלים. בלשאצר ונבונאיד אביו שלטו יחד על המעצמה בבל, מעצמת העולם השלישית בנבואות המקרא.a דניאל, נביא אלוהים, היה גולה בבבל. ו”בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך” נתן לו יהוה חזון, ובו גילה פרטים מסוימים על שיקום עבודת אלוהים הטהורה (דניאל ח׳:1).
2 חזונו הנבואי של דניאל הותיר בו רושם עז. גם לנו, החיים ב”עת קץ”, יש בו עניין רב. המלאך גבריאל אומר לדניאל: ”הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם, כי למועד קץ” (דניאל ח׳:16, 17, 19, 27). אם כן, הבה נבחן בעניין רב את המראה שנגלה לדניאל ואת המשתמע ממנו לגבינו.
אַיִל ולו שתי קרניים
3, 4. איזו חיה רואה דניאל עומדת לפני פלג המים, ומה היא מסמלת?
3 דניאל כתב: ”ואראה בחזון; ויהי בראותי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה; ואראה בחזון, ואני הייתי על אוּבַל [פלג מים] אוּלָי” (דניאל ח׳:2). שושן (סוסא) היתה בירת עילם, ושכנה כ־350 קילומטר מזרחית לבבל. ברם, לא נאמר אם דניאל גופו היה בשושן או אם היה שם רק בעיני רוחו.
4 ”ואשא עיניי”, סיפר דניאל, ”ואראה, והנה אַיִל אחד עומד לפני האֻבָל, ולו קרניים” (דניאל ח׳:3). זהות האיל אינה נעלמת מדניאל, מפני שהמלאך גבריאל אומר לו: ”האַיִל אשר ראית בעל הקרניים מלכי מדי ופרס” (דניאל ח׳:20). מוצא המדים ברמה ההררית שבמזרח אשור, ואילו הפרסים מקורם בחבל הארץ שמצפון למפרץ הפרסי, שם חיו כנוודים. אולם, ככל שגדלה האימפריה מדי ופרס, כך גבר הביקוש של תושביה למותרות.
5. כיצד גבהה הקרן ה”עולה באחרונה”?
5 ”והקרניים גבוהות”, הוסיף דניאל, ”האחת גבוהה מן השנית, והגבוהה עולה באחרונה” (דניאל ח׳:3). הקרן הגבוהה העולה באחרונה מסמלת את הפרסים והקרן השנייה מסמלת את המדים. המדים הם שבלטו בתחילה, אך ב־550 לפה״ס נחל כורש מלך פרס ניצחון בזק על אַסטיאגֶס מלך מדי. כורש מיזג את מנהגי שני העמים ואת חוקיהם, איחד את הממלכות והרחיב בכיבושיו את שטחיהן. מאז ואילך היתה המעצמה לאימפריה כפולה.
האַיִל מתרברב
6, 7. כיצד אירע ש’כל חיות לא עמדו לפני האיל’?
6 דניאל הוסיף לתאר את האיל: ”ראיתי את האַיִל מנגח ימה וצפונה ונגבה, וכל חיות לא יעמדו לפניו, ואין מציל מידו. ועשה כרצונו, והגדיל [התנשא, התרברב]” (דניאל ח׳:4).
7 בחזון הקודם שקיבל דניאל נראתה חיה עולה מן הים, ודמותה דמות אריה בעל כנפי נשר. זו סימלה את בבל (דניאל ז׳:4, 17). כוחה של חיה סמלית זו לא עמד לה למול ”האיל” שבחזון החדש. בבל נפלה בידי כורש הגדול ב־539 לפה״ס, ובמשך כ־50 שנה ’כל חיות לא עמדו לפניו’, שום ממשל פוליטי לא יכל לאימפריית מדי ופרס, מעצמת העולם הרביעית בנבואות המקרא.
8, 9. (א) כיצד ”האַיִל מנגח ימה וצפונה ונגבה”? (ב) מה מסופר במגילת אסתר על יורשו של דריווש ה־1 מלך פרס?
8 מעצמת העולם מדי ופרס באה ”ממזרח” ועשתה כרצונה. היא ’ניגחה ימה וצפונה ונגבה’ (ישעיהו מ״ו:11). המלך כַּנְבּוּזִי ה־2, יורשו של כורש הגדול, כבש את מצרים. דריווש ה־1, מלך פרס הבא אחריו, פנה מערבה, חצה את מיצרי הבוספורוס ב־513 לפה״ס ופלש לאירופה באיזור תְּרַקְיָה, שבירתה ביזנטיון (איסטנבול של ימינו). הוא הכניע את תרקיה ב־508 לפה״ס, וכבש את מקדוניה ב־496 לפה״ס. וכך פנו כיבושיו של ה”איל” המדי־פרסי בימי מלכות דריווש לשלושה כיוונים עיקריים: צפונה — לבבל ואשור, מערבה — לאסיה הקטנה ודרומה — למצרים.
9 המקרא מעיד על גדולת האימפריה מדי ופרס ומזכיר שאחשוורוש ה־1, יורשו של דריווש, הוא ”אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה” (אסתר א׳:1). אלא שמעצמה אדירה זו עמדה ליפול בידי אחרת. על כך יש פרטים מרתקים בחזון דניאל, פרטים שביכולתם לחזק את אמונתנו בדברו הנבואי של אלוהים.
צפיר עזים מפיל את האיל
10. איזו חיה היכתה את ”האיל” בחזון דניאל?
10 שווה בנפשך את תדהמת דניאל מן המראה הבא: ”ואני הייתי מבין, והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ, ואין נוגע בארץ. והצפיר קרן חזות בין עיניו. ויבוא עד האיל בעל הקרניים, אשר ראיתי עומד לפני האובל; וירוץ אליו בחמת כוחו. וראיתיו מגיע אצל האיל, ויתמרמר אליו, ויך את האיל וישבֵּר את שתי קרניו, ולא היה כוח באיל לעמוד לפניו. וישליכהו ארצה, וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו” (דניאל ח׳:5–7). מה פשר הדברים?
11. (א) מה הסביר המלאך גבריאל לגבי ”הצפיר השעיר” ו”הקרן הגדולה” שלו? (ב) את מי מסמלת קרן בולטת זו?
11 אין צורך לנחש את משמעות החזון. זו מתבררת לדניאל ולנו בעזרת המלאך גבריאל, שהודיע לדניאל: ”והצפיר השעיר מלך יוון; והקרן הגדולה אשר בין עיניו, הוא המלך הראשון” (דניאל ח׳:21). אחרון מלכי המעצמה הפרסית, דריווש ה־3 (קוֹדוֹמַנוס), הוכתר למלך ב־336 לפה״ס, השנה שבה מָלך אלכסנדר על מקדוניה. ההיסטוריה מעידה כי אלכסנדר הגדול הוא ”מלך יוון” הראשון, שעליו נובא. אלכסנדר ”בא מן המערב” בשנת 334 לפה״ס, ונע במהירות כאילו ’אינו נוגע בארץ’. כיבושיו היו רבים, והוא היכה את ”האיל”. יוון שמה קץ לשלטון מדי ופרס שנמשך כמעט מאתיים שנה, והיתה למעצמת העולם החמישית אשר לה חשיבות מקראית. לנבואת אלוהים אכן היתה התגשמות מרשימה.
12. כיצד ”נשברה הקרן הגדולה” של הצפיר הסמלי, ומה היו ארבע הקרניים שעלו תחתיה?
12 אך שלטון אלכסנדר נועד להיות קצר־ימים. עוד מגלה החזון: ”וצפיר העזים הגדיל עד מאוד; וכעוצמו נשברה הקרן הגדולה, ותעלינה חזות ארבע תחתיה, לארבע רוחות השמים” (דניאל ח׳:8). וגבריאל מסביר: ”הנשברת, ותעמודנה ארבע תחתיה, ארבע מלכויות מגוי יעמודנה, ולא בכוחו” (דניאל ח׳:22). כך נובא וכך היה. אלכסנדר ’נשבר’, דהיינו מת, בשיא ניצחונותיו הצבאיים, והוא בן 32 בלבד. המעצמה האדירה שהקים נחלקה לבסוף בין ארבעה ממצביאיו.
קרן קטנה ומסתורית
13. מי יצאה מתוך אחת מארבע הקרניים, וכיצד פעלה?
13 המשך החזון דן בפרק זמן של יותר מ־200,2 שנה, ומתגשם גם כיום. דניאל כתב: ”מן האחת מהם [מארבע הקרניים] יצא קרן אחת, מִצעירה [קטנה], ותגדל יתר אל הנגב ואל המזרח ואל הצבי. ותגדל עד צבא השמים, ותַּפֵּל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים, ותרמסם. ועד שר הצבא הגדיל, וממנו הורם התמיד, והושלך מכון מקדשו. וצבא תינתן על התמיד, בְּפָשע; ותשלך אמת ארצה, ועשתה והצליחה” (דניאל ח׳:9–12).
14. מה ציין המלאך גבריאל על מעללי הקרן הקטנה הסמלית, ומה עתיד היה לקרות לה?
14 כדי להבין את משמעות הציטטה שלעיל, עלינו לשית לבנו למלאך אלוהים. המלאך גבריאל ציין כי ממעצמתו של אלכסנדר תעמודנה ארבע מלכויות ואמר: ”ובאחרית מלכותם, כְּהָתֵם הפושעים, יעמוד מלך עז־פנים ומבין חידות. ועָצַם כוחו, ולא בכוחו. ונפלאות ישחית, והצליח ועשה, והשחית עצומים ועם קדושים. ועל שכלו והצליח מִרמה בידו. ובלבבו יגדיל, ובשלווה ישחית רבים. ועל שר שרים יעמוד, ובאפס יד יישבר” (דניאל ח׳:23–25).
15. מה אמר המלאך לדניאל לעשות בעניין החזון?
15 ”ואתה”, פנה המלאך לדניאל, ”סתום החזון, כי לימים רבים” (דניאל ח׳:26). חלק זה של החזון נועד להתגשם כעבור ”ימים רבים”, ולדניאל נאמר ’לסתום החזון’. משמעותו היתה כנראה בגדר תעלומה לדניאל. אלא שמאז ועד היום חלפו ”ימים רבים”. לכן ניתן לשאול ’מה מלמדת ההיסטוריה על התגשמות חזון נבואי זה?’
הקרן הקטנה מרבה עוצמה
16. (א) מאיזו קרן יצאה הקרן הקטנה? (ב) כיצד היתה רומא למעצמת העולם השישית בנבואות המקרא, אך מדוע היא אינה הקרן הקטנה?
16 מן ההיסטוריה עולה כי הקרן הקטנה היתה שלוחה של אחת מארבע הקרניים הסמליות — של הקרן המערבית ביותר. קרן מערבית זו אינה אלא מלכותו ההלניסטית של המצביא קַסַנְדְרוֹס, שחלשה על מקדוניה ויוון, וסופחה כעבור זמן מה למלכות המצביא לִיסִימַכוֹס, מלך תְּרַקְיָה ואסיה הקטנה. במאה השנייה לפה״ס כבשה רומא את החלק המערבי של מלכות יוון, ובשנת 30 לפה״ס השתלטה על כל ממלכות יוון והיתה למעצמת העולם השישית בנבואות המקרא. אך האימפריה הרומית אינה הקרן הקטנה שבחזון דניאל, שכן שלטונה לא נמשך עד ”מועד קץ” (דניאל ח׳:19).
17. (א) מה הקשר בין בריטניה ובין האימפריה הרומית? (ב) מה הקשר בין האימפריה הבריטית ובין יוון ומקדוניה ההלניסטיות?
17 מיהו אפוא אותו ”מלך עז־פנים” ותוקפני לפי ההיסטוריה? בריטניה היתה שלוחה צפון־מערבית של האימפריה הרומית, ובשטחיה הנוכחיים שכנו פרובינציות רומיות עד ראשית המאה החמישית לספירה. ברבות הימים שקעה האימפריה הרומית, אך השפעת התרבות היוונית־רומית לא פגה, לא בבריטניה ולא ביתר ארצות אירופה שהיו נתונות לשלטון רומא. אוקטביו פס, סופר ומשורר מקסיקני וחתן פרס נובל לספרות, כתב: ”כשנפלה האימפריה הרומית, הכנסייה תפסה את מקומה”. והוסיף: ”אבות הכנסייה, ואחריהם המלומדים, מיזגו את הפילוסופיה היוונית בעיקרי האמונה הנוצרית”. בֶּרְטְרַנְד רַסֶל, פילוסוף ומתמטיקאי בן המאה ה־20, ציין: ”תרבות המערב, ששורשיה במקורות יווניים, מבוססת על המסורת הפילוסופית והמדעית שראשיתה במילֶטוֹס [עיר יוונית באסיה הקטנה] לפני אלפיים וחמש מאות שנה”. מכאן שיוון ומקדוניה ההלניסטיות הן ערש תרבותה של האימפריה הבריטית.
18. מהי הקרן הקטנה שהיתה ל”מלך עז־פנים” ב”מועד קץ”? הסבר.
18 ב־1763 הביסה האימפריה הבריטית את ספרד וצרפת, יריבותיה החזקות. מאז ואילך הוכיחה כי היא ’גבירת הימים’ ומעצמת העולם השביעית בנבואות המקרא. גם לאחר ש־13 ממושבותיה באמריקה הכריזו ב־1776 על עצמאות וייסדו את ארצות־הברית של אמריקה, הוסיפה האימפריה הבריטית להתפשט, וחלשה על רבע משטח כדור־הארץ ותושביו. כוחה של מעצמת העולם השביעית התעצם עוד יותר, כאשר עשתה בריטניה יד אחת עם ארצות־הברית של אמריקה, ויחד כוננו את המעצמה העולמית הכפולה אנגלו־אמריקה. מעצמה זו היתה ”מלך עז־פנים” הן צבאית והן כלכלית. אם כן, ברור שהקרן הקטנה, שהיתה למעצמה פוליטית עזת־פנים ב”מועד קץ”, היא המעצמה העולמית אנגלו־אמריקה.
19. מהו ”הצבי” המוזכר בחזון?
19 דניאל ראה שהקרן הקטנה גדלה מאוד בכיוון ”הצבי” (דניאל ח׳:9). כה יפה היתה הארץ המובטחת שנתן יהוה לעמו הנבחר, שנקראה ”צבי... לכל הארצות”, כלומר תפארת או גאון העולם כולו (יחזקאל כ׳:6, 15). בריטניה אומנם כבשה את ירושלים ב־9 בדצמבר 1917, וקיבלה ב־1920 מידי חבר הלאומים מנדט על ארץ ישראל, שנמשך עד 14 במאי 1948. אך יש לזכור שהחזון הוא נבואי, ובו סמלים רבים. ”הצבי” המוזכר בחזון אינו מסמל את ירושלים, אלא את מצבו הארצי של העם שהיה קדוש בעיני אלוהים בימי מעצמת העולם השביעית. כעת נראה כיצד ניסתה המעצמה העולמית אנגלו־אמריקה לאיים על הקדושים.
”מכון מקדשו” מושלך
20. מי הם ”צבא השמים” ו”הכוכבים” שהקרן הקטנה מנסה להשליך ארצה?
20 הקרן הקטנה ’גדלה עד צבא השמים, והפילה ארצה מן הצבא ומן הכוכבים’. לפי הסבר המלאך, ”צבא השמים” ו”הכוכבים” שהקרן הקטנה מנסה להשליך הם ”עַם קדושים” (דניאל ח׳:10, 24). ה”קדושים” הם המשיחיים משוחי־הרוח. הללו כרתו ברית עם אלוהים, הברית החדשה שנכנסה לתוקפה בזכות דמו השפוך של ישוע המשיח, ולכן הם מקודשים, מטוהרים ונבדלים לשירות האלוהים לבדו (עברים י׳:10; י״ג:20). יהוה ציווה להם ולבנו את הנחלה השמימית, והם קדושים בעיניו (אפסים א׳:3, 11, 18–20). אם כן, ”צבא השמים” שבחזון דניאל הוא שארית 000,144 ה”קדושים” שעודם עלי־אדמות, מי שימלכו עם השה בשמים (ההתגלות י״ד:1–5).
21. מי עומד ב”קודש” שמעצמת העולם השביעית מנסה להחריב?
21 שארית ה־000,144 הם הנציגים הארציים של ”ירושלים השמימית”, מלכות אלוהים דמוית העיר, ושל בית־מקדשה (עברים י״ב:22, 28; י״ג:14). במובן הזה הם עומדים ב”קודש” שמעצמת העולם השביעית מנסה להחריב ולרמוס (דניאל ח׳:13). הקודש מכונה בפי דניאל גם ”מכון מקדשו” של יהוה, ועליו הוא אומר: ”וממנו [מיהוה] הורם התמיד, והושלך מכון מקדשו. וצבא תינתן על התמיד, בְּפָשע; ותשלך אמת ארצה, ועשתה והצליחה” (דניאל ח׳:11, 12). כיצד נתגשמו דברים אלה?
22. מה היה ’הפשע’ הבולט שביצעה מעצמת העולם השביעית בימי מלחמת העולם השנייה?
22 מה עברו עדי־יהוה במלחמת העולם השנייה? הם סבלו רדיפות עזות! הרדיפות החלו בארצות המשטר הנאצי והפאשיסטי, אך עד מהרה ’הושלכה אמת ארצה’ בכל תחומי שלטונה של ’הקרן הקטנה שעָצַם כוחה’. כמעט בכל שטחי חבר העמים הבריטי הוטל חרם על ”צבא” מבשרי המלכות, והטפת ”הבשורה” נאסרה (מרקוס י״ג:10). האומות הוציאו צווי גיוס, וסירבו לפטור את עדי־יהוה משירות צבאי מטעמי דת. הן לא נהגו כבוד במינויָם התיאוקרטי של מבשרי אלוהים. משרתי יהוה הנאמנים בארצות־הברית סבלו לא אחת מידי אספסוף אלים ומהשפלות מהשפלות שונות. מעצמת העולם השביעית ניסתה בעצם להכרית את זבח התודה — את ’פרי השפתיים’ — שעובדי יהוה מקריבים ליהוה דרך קבע כקורבן ”התמיד” (עברים י״ג:15). ’פשעהּ’ היה פלישתה לתחום לא לה, ל”מכון מקדשו” של האל העליון.
23. (א) כיצד עמדה המעצמה העולמית אנגלו־אמריקה נגד ”שר שרים” במלחמת העולם השנייה? (ב) מיהו ”שר שרים”?
23 הקרן הקטנה רדפה את ה”קדושים” במלחמת העולם השנייה, וכך הגדילה ”עד שר הצבא”, כלומר התנשאה עליו. המלאך גבריאל מנסח זאת אחרת ואומר כי היא עמדה ”על [נגד] שר שרים” (דניאל ח׳:11, 25). התואר ”שר שרים” מתייחס ליהוה אלוהים לבדו. המילה שר נגזרת מן השורש שרר שמשמעו משל, שלט. היא מתייחסת לבן מלך, לאדם רם מעלה ואף לראש או נגיד. ספר דניאל מזכיר שרי שָמַים אחרים, כגון מיכאל, אך אלוהים הוא שר השרים (דניאל י׳:13, 21; השווה תהלים פ״ג:19). הניתן כלל להעלות על הדעת שמישהו יעמוד נגד יהוה, שר השרים?
ה”קודש” נצדק
24. מה מבטיחנו דניאל ח׳:14?
24 אין מי שיוכל לעמוד נגד שר השרים, גם לא מלך ”עז־פנים” בדמות מעצמת העולם אנגלו־אמריקה! כל ניסיונותיו להחריב את קודש אלוהים עולים בתוהו. המלאך אמר כי כעבור ”ערב בוקר אלפיים ושלוש מאות; ונצדק קודש”, כלומר הקודש יֵצא מנצח (דניאל ח׳:13, 14).
25. מהו אורכם של 300,2 הימים הנבואיים, ולאיזו התרחשות יש לקשרם?
25 אלפיים ושלוש מאות ימים אלה הם ימים נבואיים, המרכיבים שנים נבואיות בנות 360 יום כל אחת (ההתגלות י״א:2, 3; י״ב:6, 14). יוצא מכך ש־300,2 הימים הם 6 שנים, 4 חודשים ו־20 יום. באיזו תקופה מדובר? בשנות ה־30’ החל עם אלוהים להתנסות ברדיפות גוברות והולכות בארצות שונות, ובימי מלחמת העולם השנייה נרדפו עדי־יהוה עד צוואר בארצות שבתחום שלטונה של המעצמה העולמית הכפולה אנגלו־אמריקה. מדוע? משום שעמדו על דעתם ’להישמע לאלוהים יותר מאשר לבני אדם’ (מעשי השליחים ה׳:29). לכן יש קשר בין 300,2 הימים ובין ימי המלחמה.b אך מה ניתן לציין לגבי ראשיתה וסיומה של תקופה נבואית זו?
26. (א) מהו המועד המוקדם ביותר שממנו יש למנות 300,2 יום? (ב) מתי נסתיימו 300,2 הימים?
26 כדי שה”קודש” ’ייצדק’, או ישוב למעמד של צדקה, יש למנות 300,2 יום מן המועד שבו היה לפנים במעמד של צדקה בעיני אלוהים. המועד המוקדם ביותר שניתן לציין הוא ה־1 ביוני 1938, כאשר התפרסם בחוברת המצפה החלק הראשון של המאמר ”ארגון”. חלקו השני של המאמר הופיע בחוברת המצפה מ־15 ביוני 1938. אם נמנה 300,2 יום (6 שנים, 4 חודשים ו־20 יום לפי הלוח העברי) מ־1 או 15 ביוני 1938, נגיע ל־8 או 22 באוקטובר 1944. ביום הראשון של כינוס מיוחד, שנערך בפיטסברג פנסילבניה שבארה״ב ב־30 בספטמבר וב־1 באוקטובר 1944, נאם נשיא חברת המצפה בנושא ”ההיערכות התיאוקרטית כיום”. באסיפה השנתית של חברת המצפה שנערכה ב־2 באוקטובר, תוקן תקנון החברה על־מנת להנהיג בחברה סידור תיאוקרטי ככל שניתן במסגרת החוק. עם פרסום ההבהרה בעניין הדרישות המקראיות, החל תהליך של ארגון קהילות עדי־יהוה טוב יותר מבחינה תיאוקרטית.
27. מה הן הראיות לכך ש”התמיד” הוגבל בשנות מלחמת העולם השנייה, שנים רצופות רדיפות?
27 במרוצת אותם 300,2 ימים התחוללה מלחמת העולם השנייה, שפרצה ב־1939 ובמהלכה הגבילו הרדיפות מאוד את הקרבת הזבח או ”התמיד” בקודש אלוהים. ב־1938 היו לחברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים 39 סניפים שפיקחו על פעילות עדי־יהוה ברחבי העולם, אך ב־1943 פעלו רק 21 סניפים. גם הגידול במספר מבשרי המלכות באותם ימים לא היה רב.
28, 29. (א) איזו התפתחות חלה בארגון יהוה לקראת סיום מלחמת העולם השנייה? (ב) מה ניתן לומר על ניסיונותיו המרושעים של האויב להחריב ולהרוס את ה”קודש”?
28 בחודשיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה התחזקה כאמור נחישות עדי־יהוה לרומם את שלטון אלוהים ולעבוד את אלוהים כארגון תיאוקרטי. לשם כך הונהגו ב־1944 שינויים ארגוניים בפעילות ובמבנה הניהולי של הארגון. למעשה, בחוברת המצפה מ־15 באוקטובר 1944 יצא מאמר בנושא ”מאורגנים לפעילות הסופית”. מאמר זה ומאמרים אחרים שנתפרסמו באותה תקופה בנושא השירות מלמדים ש־300,2 הימים תמו, וש”נצדק קודש”.
29 ניסיונותיו המרושעים של האויב להחריב ולהרוס את ה”קודש” נכשלו כישלון חרוץ. שארית ה”קדושים” שעל הארץ ובני לווייתם מן ’ההמון הרב’ באמת יצאו מנצחים (ההתגלות ז׳:9). והקודש, ששב למקומו התיאוקרטי הראוי, ממשיך לעבוד את יהוה.
30. מה יקרה בקרוב לאותו ”מלך עז־פנים”?
30 אף שעד עתה לא נשתנה מעמדה של מעצמת העולם אנגלו־אמריקה, לדברי המלאך גבריאל ’באפס יד תישבר’ (דניאל ח׳:25). לא ירחק היום ומעצמת העולם השביעית בנבואות המקרא תישבר. ”מלך עז־פנים” זה יישבר לא ביד אדם אלא בידי כוח על־אנושי בהר מגידון (דניאל ב׳:44; ההתגלות ט״ז:14, 16). מה משמח לדעת שאז תוצדק ריבונות יהוה אלוהים, שר השרים!
[הערות שוליים]
a לשבע מעצמות עולם חשיבות מקראית מיוחדת: מצרים, אשור, בבל, מדי ופרס, יוון, רומא והמעצמה העולמית הכפולה אנגלו־אמריקה. כולן ראויות לתשומת לב, שכן לכולן יש נגיעה לעם יהוה.
b גם דניאל ז׳:25 מזכיר פרק זמן מסוים שבו ’מעונים קדושי עליונים’. כפי שציין הפרק הקודם, עינוי זה קשור למלחמת העולם הראשונה.
מה הבנת?
• מה מסמלים:
”האַיִל” בעל שתי ה”קרניים”?
”הצפיר השעיר” ”והקרן הגדולה” שלו?
ארבע הקרניים שעלו במקום ”הקרן הגדולה”?
הקרן הקטנה שצמחה מאחת מארבע הקרניים?
• כיצד ניסתה מעצמת העולם אנגלו־אמריקה להחריב את ה”קודש” בימי מלחמת העולם השנייה, והאם עלה בידה לעשות כן?
[מפה/תמונה בעמוד 166]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
מעצמת מדי ופרס
מקדוניה
מצרים
ממפיס
אתיופיה
ירושלים
בבל
אחמתא
שושן
פּרספּוֹליס
הודו
[מפה/תמונה בעמוד 169]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
מעצמת יוון
מקדוניה
מצרים
בבל
נהר האינדוס
[מפה בעמוד 172]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
מעצמת רומא
בריטניה
איטליה
רומא
ירושלים
מצרים
[תמונה על כל העמוד בעמוד 164]
[תמונות בעמוד 174]
כמה אישים בולטים במעצמת־העולם אנגלו־אמריקה:
1. ג׳ורג׳ וושינגטון, נשיאה הראשון של ארה״ב (1789–1797)
2. ויקטוריה, מלכת בריטניה (1837–1901)
3. ווּדרוֹ וילסון, נשיא ארה״ב (1913–1921)
4. דיוויד לויד־ג’ורג’, ראש ממשלת בריטניה (1916–1922)
5. וינסטון צ׳רצ׳יל, ראש ממשלת בריטניה (1940–1945, 1951–1955)
6. פרנקלין ד. רוזוולט, נשיא ארה״ב (1933–1945)