חלק 15
מה אומרים כתבי־הקודש על המשיח?
”נביא אקים להם מקרב אחיהם, כמוך” (דברים י״ח:18).
אלוהים גילה בהדרגה פרטים על מוצאו של המשיח ועל תפקידו. להלן מספר דוגמאות:
מה הבטיח אלוהים לאברהם באשר למשיח?
אלוהים אמר לאברהם הנאמן שהמשיח — ה’זרע’ המובטח — יהיה אחד מצאצאיו. ”והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי” (בראשית כ״ב:18).
מה אמר אלוהים ליצחק?
אלוהים חזר באוזני יצחק על ההבטחה שנתן לאברהם: ”והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך, ... והתברכו בזרעך כל גויי הארץ” (בראשית כ״ו:3, 4).
מה אמר משה על המשיח?
כאשר עמדו בני ישראל להיכנס אל הארץ המובטחת, אמר להם משה: ”נביא מקרבך, מאחיך, כמוני, יקים לך יהוה אלוהיך — אליו תשמעון” (דברים י״ח:15).
מה הבטיח אלוהים לדוד באשר למשיח?
”והקימותי את זרעך אחריך, אשר יֵצא ממעיך; והכינותי את ממלכתו. ... כיסאך יהיה נכון עד עולם” (שמואל ב׳. ז׳:12, 16).
”אני בכור אתנהו, עליון למלכי ארץ. לעולם אשמור לו חסדי, ובריתי נֶאֱמֶנֶת לו. ושמתי לעד זרעו, וכיסאו כימי שמיים” (תהלים פ״ט:28–30).
כיצד נתן ירמיהו הנביא משנה תוקף להבטחות הללו?
”’אצמיח לדוד צמח צדקה’, ... כי כה אמר יהוה: ’לא ייכרת לדוד איש יושב על כיסא בית ישראל’” (ירמיהו ל״ג:15, 17).
מה יאפיין את המשיח?
”ונחה עליו רוח יהוה, רוח חוכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת יהוה... ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענווי ארץ. ... אליו גויים ידרושו” (ישעיהו י״א:1, 2, 4, 10).
היכן ייוולד המשיח?
”ואתה בית לחם אפרתה, צעיר להיות באלפי יהודה, ממך לי יֵצא להיות מושל בישראל, ומוצאותיו מקדם, מימי עולם” (מיכה ה׳:1).
מתי נועד לבוא המשיח?
”שָׁבוּעִים שבעים נחתך [נגזרו]... מן מוצָא דבר להשיב ולבנות ירושלים עד משיח נגיד [מנהיג], שבועים שבעה, ושבועים שישים ושניים. ... ואחרי השבועים שישים ושניים ייכרת משיח, ואין לו, והעיר והקודש ישחית עַם נגיד הבא. ... ועד קץ [תהיה] מלחמה” (דניאל ט׳:24–26). אם כן, נובא שהמשיח יופיע לפני חורבן בית שני.
המילה ’שבוע’ כאן משמעה שבע שנים. ’שבעים השבועות’ — 490 שנה — החלו ב־455 לפה״ס, השנה שבה העניק ארתחשסתא מלך פרס לנחמיה את הצו לשקם ולבנות מחדש את ירושלים. שישים ותשעה השבועות ”עד משיח נגיד” הסתיימו ב־29 לספירה.a
מדוע היה על המשיח למות?
ישעיהו ניבא שהמשיח יידחה ו’ייגזר מארץ חיים’, ושחייו ישמשו כקורבן ”אָשָׁם”. הוא ’יצדיק רבים’, כלומר יַקנה להם מעמד של צדקה, ויישא את ”עוונותם” (ישעיהו נ״ב:13 עד נ״ג:12; ויקרא ז׳:1). קורבנו נועד ”להָתֵם חַטָּאת [לשים קץ לחטאים] ולכפר עוון” (דניאל ט׳:24).
כיצד המשיח ’השבית זבח ומנחה’? (דניאל ט׳:27)
לאחר שהקריב המשיח קורבן מושלם לא היה עוד צורך להקריב זבחים אחרים, והדבר לא נדרש עוד מטעם אלוהים. זאת הסיבה שאלוהים לא מנע את חורבן בית המקדש ואת השבתת הזבחים.
a ראה הספר מה באמת מלמד המקרא? עמ׳ 198 וגם הבנה מכתבי־הקודש, כרך ב׳, עמודים 899–904 (אנג׳). שני הפרסומים יצאו לאור מטעם עדי־יהוה.