מה אלוהים עושה?
”למה, יהוה, תעמוד ברחוק? תעלים לעתות בצרה?” (תהלים י׳:1).
מבט חטוף בכותרות החדשות מאשר שאנו חיים ב’עתות צרה’. כאשר טרגדיות פוקדות אותנו — כשאנו נופלים קורבן לפשיעה, מעורבים בתאונה רצינית או מתמודדים עם מותו של אדם אהוב — טבעי שנשאל, האם אלוהים רואה את המצב? האם אכפת לו? האם הוא בכלל קיים?
אולם האם העלת על דעתך את האפשרות שהציפיות שלנו מאלוהים מבוססות על הנחת יסוד מוטעית? הנה דוגמה לשם המחשה: תאר לעצמך ילד קטן שכועס כי אבא שלו הלך לעבודה. הילד מתגעגע לאביו, והוא רוצה שהוא יחזור הביתה. הוא מרגיש שנטשו אותו. במשך כל היום הוא שוב ושוב שואל, ”איפה אבא?”
ברור לנו שחשיבתו של הילד מוטעית. הרי ברגעים אלה ממש אביו עובד כדי לספק את צורכי המשפחה כולה. האם יכול להיות שגם החשיבה שלנו מוטעית כאשר אנו שואלים בכאב: ”איפה אלוהים”?
למשל, יש שהיו רוצים שאלוהים ישמש כמוציא להורג שתפקידו העיקרי להעניש מיידית את עושי הרע. בעיני אחרים אלוהים נתפס כלא יותר מאשר איזשהו סנטה קלאוס המעניק מתנות, כגון עבודה, בן זוג או אפילו זכייה בלוטו.
שתי תפיסות אלו יוצאות מנקודת הנחה שאם אלוהים אינו מביא צדק מיידי או אינו נענה לבקשותינו, אזי המסקנה המתבקשת היא שהוא אדיש לסבלנו ושהוא אינו מודע לצרכינו. אך אין דבר רחוק יותר מן האמת! לאמיתו של דבר, ברגעים אלה ממש פועל יהוה אלוהים למען המשפחה האנושית כולה, אך לא בדרך שרבים מצפים לה.
אם כן, מה אלוהים עושה? כדי להשיב על כך, עלינו לחזור אחורה לשחר ימי האנושות, כאשר היחסים בין האדם לאלוהים ניזוקו קשות — אך לא באופן חסר תקנה.
השלכותיו המזיקות של החטא
תאר לעצמך בית שהיה הרוס במשך שנים רבות. הגג קרס, הדלתות נתלשו מהצירים ולקירות החיצוניים נגרם נזק רב. פעם הבית הזה היה במצב טוב, אך לא עוד. בהתחשב בגודל הנזק שנגרם, השיפוץ יהיה כרוך בעבודה רבה ולא יתבצע בן לילה.
כעת תן דעתך לנזק שנגרם למין האנושי לפני כ־000,6 שנה כאשר השטן, יצור רוחני סמוי מן העין, הדיח את אדם וחוה למרוד באלוהים. קודם לכן נהנה הזוג הראשון מבריאות מושלמת כשלנגד עיניהם התוחלת לחיות לנצח יחד עם צאצאיהם העתידיים (בראשית א׳:28). אך כאשר הם חטאו, אדם וחוה למעשה הסבו נזק רב למשפחה האנושית שעתידה הייתה להיוולד.
אל תמעיט בחומרת הנזק שנגרם כתוצאה ממרד זה. במקרא כתוב: ”על־ידי אדם אחד [אדם הראשון] בא החטא לעולם, ועקב החטא בא המוות” (רומים ה׳:12). החטא לא רק הביא עימו מוות אלא גם פגם ביחסינו עם בוראנו והשפיע עלינו מבחינה פיזית, שכלית ורגשית. בשל כך, מצבנו דומה למצבו של בית רעוע. איוב הצדיק תיאר בצורה מדויקת את מצבנו באומרו כי האדם ”קצר ימים ושבע רוגז” (איוב י״ד:1).
אבל האם אלוהים נטש את המין האנושי לאחר חטאם של אדם וחוה? כלל וכלל לא! למעשה, מאז ועד היום פועל אבינו השמימי לטובת המשפחה האנושית. כדי להבין טוב יותר את מה שאלוהים עושה למעננו, תן דעתך לשלושה צעדים החיוניים לשיקום בית ולאופן שבו כל אחד מהצעדים הללו מקביל למה שאלוהים עשה כדי לשקם את המין האנושי.
1 לאחר שבעל בית אומד את מידת הנזק שנגרמה לביתו, עליו להחליט אם לשפצו או להורסו.
מייד לאחר המרד בגן עדן, הכריז יהוה אלוהים על כוונתו לשקם את המין האנושי. הוא אמר ליצור הרוחני הסמוי מן העין שעמד מאחורי המרד: ”איבה אשית בינך ובין האישה, ובין זרעֲך ובין זרעה. הוא ישופך ראש, ואתה תשופֶנו עָקב” (בראשית ג׳:15).
במילים אלו הבטיח יהוה שהוא ישמיד את מי שהסית למרד בגן עדן (רומים ט״ז:20; ההתגלות י״ב:9). נוסף על כך, ניבא יהוה ש’זרע’ עתידי יפדה את האנושות מן החטאa (יוחנן א׳. ג׳:8). הבטחות אלו הצביעו על עובדה רבת חשיבות: אלוהים בחר לשקם ולא להרוס את בריאתו. אבל שיקום האנושות יצריך זמן.
2 אדריכל מכין תוכניות המפרטות בבירור כיצד יתבצעו עבודות השיקום.
יהוה אלוהים נתן לעם ישראל קובץ חוקים וסיפק תוכניות לבניית בית מקדש שבו יעבדו אותו. במקרא נאמר: ”הם צל הדברים העתידים לבוא” (קולוסים ב׳:17). בדומה לתוכניות של אדריכל, הם מייצגים משהו גדול יותר.
למשל, בני ישראל הקריבו קורבנות בעלי חיים כדי לכפר על חטאיהם (ויקרא י״ז:11). מנהג זה היווה צל נבואי לקורבן גדול יותר שהוקרב כעבור מאות שנים — קורבן שיספק לאנושות גאולה אמיתית.b המאפיינים השונים של המשכן ושל בית המקדש, שבהם קיים עם ישראל את פולחנו, סימלו את מה שהמשיח עתיד היה לעשות — החל ממותו כקורבן ועד עלייתו השמיימה (ראה תרשים בעמוד 7).
3 נבחר בנאי אשר יבצע את עבודות השיקום על־פי התוכניות.
ישוע היה המשיח המובטח אשר נתן את חייו על מנת לגאול את המין האנושי. הדבר הקביל להקרבת הקורבנות אשר הייתה נהוגה בקרב בני ישראל. אין תימה אפוא שיוחנן המטביל כינה את ישוע ”שה האלוהים הנושא חטאת העולם” (יוחנן א׳:29). מרצון הסכים ישוע לקבל על עצמו את התפקיד. הוא אמר: ”ירדתי מן השמיים לא לעשות את רצוני שלי אלא את רצון שולחי” (יוחנן ו׳:38).
כדי למלא את רצון אלוהים ישוע לא רק ’נתן את נפשו כופר בעד רבים’ אלא גם כרת ברית עם תלמידיו, ברית שתאפשר להם למלוך עימו במלכות (מתי כ׳:28; לוקס כ״ב:29, 30). מלכות זו היא האמצעי שדרכו יגשים אלוהים את מטרתו כלפי המין האנושי. המסר על אודות מלכות אלוהים הוא בשורה טובה, כיוון שהוא מסביר שאלוהים כונן ממשלה בשמיים אשר תשלוט בענייני כדור־הארץ (מתי כ״ד:14; דניאל ב׳:44).c
עבודות השיקום נמשכות
לפני עלייתו השמיימה ציווה ישוע על הנוהים אחריו: ”עשו תלמידים מאנשי כל העמים, הטבילו אותם בשם האב והבן ורוח הקודש... הנה איתכם אני כל הימים עד סיום הסדר העולמי” (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח).
לכן שיקום המין האנושי לא הסתיים עם מותו של ישוע. הוא יימשך עד ”סיום הסדר העולמי” — תקופה שבמהלכה תחל מלכות אלוהים לנקוט צעדים שבסופם היא תפרוש שלטונה על הארץ. כעת אנו חיים בתקופה זו. אנו יודעים זאת כיוון שהאות שישוע ניבא בנוגע ל”סיום הסדר העולמי” מתגשם כעתd (מתי כ״ד:3–14; לוקס כ״א:7–11; טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5).
כיום עדי־יהוה ב־236 ארצות וטריטוריות מצייתים למצוות ישוע לבשר את הבשורה הטובה על אודות מלכות אלוהים. למעשה, מטרת כתב העת הזה לעזור לך ללמוד עוד על מלכות זו ועל מה שהיא תבצע. בעמוד 2 בכל הוצאה של המצפה, כתובים הדברים הבאים: ”כתב עת זה... נושא בכנפיו בשורה טובה ומנחמת לפיה מלכות אלוהים, שהיא ממשלה ממשית בשמיים, תשים בקרוב קץ לכל הרשע ותהפוך את כדור־הארץ לגן עדן. כתב העת מחזק את האמונה בישוע המשיח, אשר מת למען נירש חיי עולם וכעת הוא מולך במלכות אלוהים”.
אומנם עדיין תשמע על פיגועי טרור או על אסונות טבע, ואולי תחווה טרגדיה אישית. אבל לימוד המקרא ישכנע אותך שאלוהים לא עזב את האנושות. ההיפך הוא הנכון, אלוהים ”אינו רחוק מכל אחד מאיתנו” (מעשי השליחים י״ז:27). והבטחתו לתקן את הנזק שהסבו הורינו הראשונים אכן תתגשם (ישעיהו נ״ה:11).
[הערות שוליים]
a להסבר מפורט יותר של בראשית ג׳:15, ראה פרק י״ט בספר קרב אל יהוה, יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
b למידע נוסף ראה פרק חמישי בספר מה באמת מלמד המקרא? שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.
c למידע נוסף בנוגע למלכות אלוהים ראה פרק שמיני בספר מה באמת מלמד המקרא?
d למידע נוסף ראה פרק תשיעי בספר מה באמת מלמד המקרא?
[תרשים/תמונות בעמוד 7]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
”בבואה של האמיתי” — מה סימל המשכן
המזבח
נכונותו של אלוהים לקבל את קורבנו של ישוע (עברים י״ג:10–12).
הכוהן הגדול
ישוע (עברים ט׳:11).
1 ביום הכיפורים הקריב הכוהן הגדול קורבן עבור חטאי העם (ויקרא ט״ז:15, 29–31).
1 ב־י”ד בניסן שנת 33 לספירה הקריב ישוע את חייו למעננו (עברים י׳:5–10; יוחנן א׳. ב׳:1, 2
הקודש
מעמדו של ישוע כבנו ילוד הרוח של אלוהים (מתי ג׳:16, 17; רומים ח׳:14–17; עברים ה׳:4–6).
הפרוכת
גופו הגשמי של ישוע, המחסום שהפריד בין חיים ארציים לחיים שמימיים (קורינתים א׳. ט״ו:44, 50; עברים ו׳:19, 20; י׳:19, 20).
2 לאחר תקומתו לתחייה ישוע ’עבר לצידה השני של הפרוכת’ בכך שעלה השמיימה ’להיראות בעדנו לפני האלוהים’ (עברים ט׳:24–28).
2 הכוהן הגדול עבר לצידה השני של הפרוכת שהפרידה בין הקודש לבין קודש הקודשים.
קודש הקודשים
שמיים (עברים ט׳:24).
3 בהיותו בקודש הקודשים היזה הכוהן הגדול חלק מדם הקורבן לפני ארון הברית (ויקרא ט״ז:12–14).
3 בהציגו את ערך דמו השפוך, סיפק ישוע כפרה אמיתית עבור חטאינו (עברים ט׳:12, 24; פטרוס א׳. ג׳:21, 22).