מובן לשומעים

כאשר אתה נואם,‏ אל תסתפק רק בהגשת מידע.‏ השתדל לעזור למאזינים להבין את מה שאתה אומר.‏ הדבר יכול לעזור לך לתקשר ביעילות,‏ הן עם חברי הקהילה והן עם אנשים שאינם עדי־יהוה.‏

ישנם היבטים רבים לדיבור מובן.‏ חלק מהם נידונים בשיעור 26,‏ ”‏פיתוח הגיוני של החומר‏”‏.‏ אחרים זוכים להתייחסות בשיעור 30,‏ ”‏גילוי התעניינות בזולת‏”‏.‏ בשיעור זה נדון במספר נקודות נוספות.‏

מילים פשוטות וסגנון פשוט.‏ מילים פשוטות ומשפטים קצרים הם כלים יקרי־ערך בתקשורת עם הזולת.‏ דרשת־ההר של ישוע מציבה דוגמה מעולה לנאום שיכול להיות מובן לאנשים מכל הסוגים ומכל רחבי תבל.‏ ייתכן שהרעיונות חדשים להם.‏ אך בכל זאת,‏ ביכולתם להבין את דברי ישוע מכיוון שהוא התייחס לנושאים הנוגעים לכל בני האדם:‏ כיצד להיות מאושר,‏ כיצד לשפר את היחסים עם הזולת,‏ כיצד להתמודד עם דאגות וכיצד לצקת משמעות לחיים.‏ בנוסף לכך,‏ הוא ביטא את מחשבותיו בשפה מעשית ופשוטה (‏מתי,‏ פרקים ה׳ עד ז׳‏‏)‏.‏ כמובן,‏ המקרא מכיל דוגמאות רבות למשפטים מגוונים מבחינת האורך והמבנה.‏ מטרתך העיקרית היא להביע רעיונות באופן ברור ומובן.‏

אפילו כשאתה דן בחומר עמוק,‏ סגנון פשוט יכול להקל על מאזיניך להבין את הדברים.‏ כיצד ניתן לדבר בצורה פשוטה?‏ אל תציף את הקהל בפרטים לא חיוניים.‏ ארגן את החומר באופן שיתרום להתפתחות של הנקודות העיקריות.‏ בחר בקפידה את הפסוקים המרכזיים.‏ במקום לקפוץ במהירות מפסוק לפסוק,‏ קרא והסבר כל אחד מהם.‏ אל תקבור רעיון טוב מתחת להררים של מילים.‏

היעזר באותם עקרונות בשעה שאתה מנהל שיעור מקרא ביתי.‏ אל תנסה להסביר כל פרט ופרט.‏ עזור לתלמיד להבין בבירור את הרעיונות העיקריים.‏ עם הזמן הוא ישלים את הפרטים בעזרת לימוד אישי ונוכחות באסיפות הקהילה.‏

כדי להגיש חומר בצורה פשוטה,‏ יש להתכונן ביסודיות.‏ אם ברצונך לעזור לאחרים להבין את הנושא שלך,‏ עליך קודם כל להיות בקיא בו בעצמך.‏ כאשר אתה באמת מבין משהו,‏ אינך מתקשה להסביר אותו ולהביע אותו במילים משלך.‏

הסבר מונחים לא מוכרים.‏ כדי להבהיר את משמעות הדברים,‏ צריך לפעמים להסביר מונחים שאינם מוכרים למאזינים.‏ אל תסיק שיש לנוכחים ידע נרחב ביותר.‏ מצד שני,‏ אל תזלזל בהבנתם.‏ אפשר שכתוצאה מכך שלמדת את המקרא,‏ שגורים על לשונך מונחים מסוימים הזרים לאוזנם של אחרים.‏ אם לא תוסיף הסבר כלשהו,‏ מי שאינם מתרועעים עם עדי־יהוה לא יבינו שהמונחים ”‏שארית”‏,‏ ”‏העבד הנאמן והנבון”‏,‏ ”‏צאן אחרות”‏ ו”‏המון רב”‏ מתייחסים לקבוצות מוגדרות של אנשים (‏רומ׳ י״א:‏5;‏ מתי כ״ד:‏45‏,‏ דל׳;‏ יוח׳ י׳:‏16;‏ ההת׳ ז׳:‏9‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ אם מישהו אינו מכיר היטב את הארגון של עדי־יהוה,‏ קרוב לוודאי שהוא לא יבין מה פשרם של מונחים כגון ”‏מבשר”‏,‏ ”‏חלוץ”‏,‏ ”‏משגיח נפה”‏ ו”‏ערב הזיכרון”‏.‏

יש להסביר בקצרה אפילו מספר ביטויים הרווחים בקרב אנשים שאינם עדי־יהוה.‏ רבים מייחסים לביטוי ”‏הר־מגידון”‏ משמעות של שואה גרעינית.‏ ייתכן שהם מקשרים את ”‏מלכות אלוהים”‏ למצב פנימי של האדם או לשמים,‏ ואין הם מבינים שזו ממשלה.‏ שימוש במילה ”‏נפש”‏ יכול לעורר מחשבות בקשר להוויה רוחנית כלשהי שכביכול שוכנת באדם וממשיכה לחיות אחרי מות הגוף.‏ מיליוני אנשים למדו ש”‏רוח הקודש”‏ היא ישות,‏ חלק משילוש.‏ ומכיוון שכה רבים זנחו את עקרונות המוסר המקראיים,‏ ייתכן שאף יהיה צורך לעזור להם להבין את כוונת הכתוב:‏ ”‏התרחקו מן הזנות”‏ (‏קור״א ו׳:‏18‏)‏.‏

אנשים שאינם קוראים במקרא דרך קבע,‏ עלולים לפרש את דבריך לא נכונה.‏ אם פשוט תאמר,‏ ”‏יעקב כתב.‏.‏.‏ ”‏ או ”‏מתי אמר.‏.‏.‏ ”‏ הם לא יבינו למי אתה מתכוון מכיוון שאולי יש להם ידידים או שכנים בשמות אלה.‏ כנראה יהיה עליך להוסיף הבהרה קצרה שתזהה את האדם בתור תלמיד משיחי או כאחד מכותבי המקרא.‏

לעתים קרובות צריך לעזור לקהל להבין פסוקים המציינים מידות או מנהגים מימי קדם.‏ לדוגמה,‏ גודלה של תיבת נוח היה 300 אמה אורך,‏ 50 אמה רוחב ו־30 אמה גובה.‏ אך ייתכן שמידות אלה לא יאמרו דבר למאזיניך (‏בר׳ ו׳:‏15‏)‏.‏ אם תשווה את המידות הללו לגודלם של אתרים מקומיים מוכרים,‏ המאזינים יוכלו לדמיין מייד את גודלה של התיבה.‏

הסבר מפורט די הצורך.‏ כדי להבהיר נושא כלשהו לקהל,‏ אולי לא יהיה די בהגדרה מדויקת של מונח מסוים.‏ קריאת התורה בירושלים בימי עזרא לוותה בהסברים.‏ כדי שהעם יעמוד על משמעות הדברים,‏ הלוויים הוסיפו ביאורים וייחסו את התורה לנסיבות שהעם התמודד עימן באותה עת (‏נחמ׳ ח׳:‏8,‏ 12‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ הקדש זמן כדי להסביר את הפסוקים שאתה מקריא ולהצביע על ערכם המעשי.‏

לאחר מותו ותחייתו,‏ הסביר ישוע לתלמידיו שהמאורעות האחרונים הגשימו את הכתובים.‏ הוא גם הדגיש את האחריות שמוטלת עליהם כעדים למאורעות הללו (‏לוקס כ״ד:‏44–48‏)‏.‏ כאשר תסייע לאנשים לראות כיצד הדברים שהם למדו צריכים להשפיע על חייהם,‏ הם יבינו ביתר קלות את המשמעות.‏

חלקו של הלב.‏ כמובן,‏ אפילו אם הסבריך יהיו ברורים כשמש,‏ ישנם גורמים נוספים שיקבעו אם האדם יבין אותם אם לאו.‏ כאשר לבו של האדם קהה וכבד,‏ נבצר ממנו להבין את הנאמר (‏מתי י״ג:‏13–15‏)‏.‏ יש אנשים הנחושים להסתכל על עניינים אך ורק מנקודת מבט פיסית,‏ ודברים רוחניים נתפסים בעיניהם כסכלות (‏קור״א ב׳:‏14‏)‏.‏ אם מישהו מפגין גישה כזו,‏ אולי עדיף לא להמשיך את השיחה — לפחות לעת עתה.‏

למרות זאת,‏ במקרים מסוימים הלב הופך כבד כתוצאה מנסיבות קשות בחיים.‏ אך בעקבות היחשפות לאמת המקראית במהלך תקופה מסוימת,‏ ייתכן שלבו של אדם כזה יתרכך וייפתח.‏ כאשר ישוע אמר לשליחיו שבקרוב הוא יולקה ויומת,‏ הם לא הבינו.‏ מדוע?‏ מפני שהם לא ציפו לכך ובוודאי לא רצו שדבר כזה יקרה!‏ (‏לוקס י״ח:‏31–34‏)‏ אך בסופו של דבר,‏ אחד־עשר מהשליחים הללו אכן הבינו והוכיחו זאת כאשר פעלו בהתאם למה שלימד אותם ישוע.‏

השפעתה של דוגמה טובה.‏ אנשים מיטיבים להבין לא רק באמצעות מוצא פינו,‏ אלא גם בעזרת התנהגותנו.‏ רבים זוכרים מביקורם הראשון באולם־המלכות את האווירה האוהבת ולאו דווקא את מה שנאמר שם.‏ כמו כן,‏ השמחה שאנו מקרינים מעודדת הרבה בעלי־בתים להטות אוזן קשבת לאמת המקראית.‏ אנשים שהבחינו בחמלה שמגלים משרתי יהוה זה כלפי זה,‏ וכמו כן באדיבות ובהתחשבות שהם מראים לזולת בעתות מצוקה,‏ הגיעו למסקנה שדת האמת היא זו של העדים.‏ אם כן,‏ בעודך משתדל לעזור לאנשים להבין את האמת המקראית,‏ שים לב לאופן שבו אתה מסביר אותה וגם לדוגמתך האישית.‏