הכנת הרצאות פומביות
מדי שבוע מארגנות רוב הקהילות של עדי־יהוה הרצאה פומבית בנושא מקראי. אם אתה זקן־קהילה או משרת עוזר, האם ניכר שאתה נואם ביעילות ומלמד היטב? אם כן, אולי תתבקש להגיש הרצאה פומבית. בית־הספר לשירות התיאוקרטי עזר לעשרות אלפי אחים להיות כשירים לקבל זכות שירות זו. אם נתמנית לשאת הרצאה פומבית, היכן תתחיל?
למד את ראשי־הפרקים
לפני שתערוך מחקר כלשהו, קרא את ראשי־הפרקים והרהר בכתוב עד שתעמוד על משמעותו. חרות בשכלך את הנושא, כלומר את שם ההרצאה. מה אתה אמור ללמד את מאזיניך? מהי מטרתך?
הכר היטב את הכותרות הראשיות. נתח את הנקודות העיקריות הללו. כיצד כל אחת מהן משתלבת עם הנושא? מתחת לכל נקודה עיקרית מופיעים מספר סעיפי משנה. נקודות התומכות בסעיפי המשנה רשומות מתחתם. שים לב כיצד כל חלק מראשי־הפרקים נבנה על בסיס החלק הקודם, מוביל לחלק הבא ותורם להשגת המטרה של ההרצאה. רק כאשר תבין את הנושא, את מטרת ההרצאה וכיצד הנקודות העיקריות משיגות מטרה זו, תהיה מוכן להתחיל לבנות את החומר שלך.
אפשר שבהתחלה יהיה לך קל יותר אם תתייחס להרצאה שלך כארבעה או חמישה נאומים קצרים, כל נאום עם נקודה עיקרית אחת. הכן כל אחד מהם בנפרד.
ראשי־הפרקים שבידך מהווים כלי עזר להתכוננות. הם לא נועדו לשמש כרשימות אשר מתוכן תגיש את הנאום. הם כעין שלד. עליך להוסיף להם כביכול בשר, להגיש אותם מכל הלב ולהפיח בהם רוח חיים.
שימוש בפסוקים
ישוע המשיח ותלמידיו ביססו את הוראתם על כתבי־הקודש (לוקס ד׳:16–21; כ״ד:27; מה״ש י״ז:2, 3). תוכל לנהוג כמותם. על הפסוקים להיות יסוד נאומך. במקום שרק תסביר ותייחס את מה שכתוב בראשי־הפרקים שקיבלת, שים לב כיצד קביעות אלה נתמכות על־ידי הפסוקים ולַמֵד את הכתובים.
כשאתה מכין את ההרצאה, בחן בעיון כל פסוק המוזכר בראשי־הפרקים. שים לב להקשר. יש פסוקים שפשוט מספקים תמונת רקע מועילה ולכן אין צורך לקרוא או להסביר את כל הפסוקים במהלך הצגת־הדברים. בחר בפסוקים הטובים ביותר עבור הקהל שלך. אם תתמקד בפסוקים המוזכרים בראשי־הפרקים, קרוב לוודאי שלא תצטרך להיעזר בפסוקים נוספים.
הצלחת נאומך לא תלויה במספר הפסוקים שתפתח, אלא באיכות ההוראה. כשאתה פותח פסוקים, הסבר מדוע בחרת להשתמש בהם. הקדש זמן כדי לייחס אותם לחיי האנשים. אחרי שאתה קורא פסוק, השאר את המקרא שלך פתוח בעת שאתה דן בכתוב. סביר להניח שהיושבים בקהל יעשו כמותך. אך כיצד תוכל לעורר התעניינות בקרב השומעים ולעזור להם להפיק תועלת רבה יותר מדבר־אלוהים? (נח’ ח׳:8, 12) בעזרת הסבר, הדגמה וייחוס.
הסבר. כשאתה מתכונן להסביר פסוק מפתח, שאל את עצמך: ’מה המשמעות שלו? מדוע אני משתמש בו בנאום שלי? אילו שאלות בקשר לפסוק הזה עשויות להתעורר אצל היושבים בקהל?’ אולי יהיה עליך לנתח את ההקשר, הרקע, הנסיבות, עוצמת הביטויים ואת כוונת המחבר שכתב בהשראה. לשם כך עליך לערוך מחקר. עומד לרשותך שפע של מידע יקר־ערך בפרסומים מטעם ”העבד הנאמן והנבון” (מתי כ״ד:45–47, דל׳). אל תנסה להסביר את הכל בנוגע לפסוק, אלא הסבר מדוע הזמנת את הקהל לקרוא אותו בקשר לנקודה הנידונה.
הדגמה. מטרת ההדגמה היא להעמיק את הבנתם של המאזינים ולעזור להם לזכור את הנקודה או את הרעיון העומדים על הפרק. הדוגמאות עוזרות לאנשים להבין את מה שאמרת ולקשר אותו למשהו שכבר מוכר להם. כך עשה ישוע כאשר נשא את דרשת־ההר המפורסמת שלו. ביטויים כגון ”עוף השמים”, ”שושני השדה”, ’פתח צר’, ’דרך צרה’, ’בית על סלע’ ורבים אחרים הוסיפו דגש להוראתו ועשו אותה ברורה ובלתי נשכחת (מתי פרקים ה׳ עד ז׳).
ייחוס. הסבר והדגמה של פסוק יקנו ידע לשומעים, אך הללו יפיקו תועלת רק אם ייחסו ידע זה לחייהם. נכון, זו אחריותם של המאזינים לתרגם את המסר המקראי למעשים, אך ביכולתך לסייע להם להבין כיצד לפעול. כאשר אתה בטוח שהנוכחים בקהל הבינו את הפסוק הנידון וקלטו כיצד הוא קשור לעניין, הקדש זמן כדי להראות כיצד הוא נוגע לעיקרי אמונה ולהתנהגות. הדגש את התועלת שנפיק אם ננטוש תפיסות מוטעות או נחדל מהתנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם האמת המוסברת.
כשאתה חושב כיצד לייחס את הפסוקים, אל תשכח שהנוכחים בקהל באים מרקעים רבים ומתמודדים עם נסיבות שונות. אולי יש ביניהם מעוניינים חדשים, בני נוער, מבוגרים וכאלה הנאבקים כדי להתגבר על בעיות אישיות שונות. הצג את דבריך באופן מעשי ומציאותי. השתדל לא לתת את הרושם שאתה מפנה את העצות רק לקבוצה מצומצמת של אנשים בקהל.
דברים התלויים בנואם
יש החלטות בנוגע להרצאה שכבר נעשו עבורך. הנקודות העיקריות מוגדרות במפורש, והזמן שעליך להקדיש לדיון בכל ראש־פרק צוין בבירור. החלטות אחרות נתונות בידך. ייתכן שתבחר להרחיב את הדיון בסעיפי משנה מסוימים ולהסביר אחרים בקיצור. אל תסיק שאתה חייב להקדיש אותה כמות של זמן לדיון בכל אחד מסעיפי המשנה. הדבר יגרום לך לעבור על החומר בקצב מסחרר ולהציף את הקהל במידע. כיצד תוכל לקבוע אילו נקודות תפתח בהרחבה ואילו תזכיר בקצרה או כבדרך אגב? שאל את עצמך: ’אילו נקודות יעזרו לי להעביר את הרעיון העיקרי של ההרצאה? אילו מהן יוכלו להועיל לקהל יותר מכל? אם אשמיט פסוק ונקודה הקשורה אליו, האם זה יערער את תשתית ההוכחות שאני מציג?’
הקפד מאוד לא לצקת השערות או דעות אישיות לדבריך. אפילו בן־אלוהים, ישוע המשיח, לא אמר דברים שנבעו ’מעצמו’ (יוח׳ י״ד:10). אל תשכח שאנשים באים לאסיפות של עדי־יהוה כדי להקשיב לדיון מקראי. אם אתה נחשב לנואם טוב, זה כנראה משום שאינך נוהג להסב את תשומת הלב לעצמך, אלא לדבר־אלוהים. זו הסיבה לכך שנאומיך זוכים להערכה (פיל׳ א׳:10, 11).
אחרי שתהפוך ראשי־פרקים פשוטים להסבר מקראי מלא תוכן, תצטרך לערוך חזרה על ההרצאה. כדאי להתאמן בקול רם. החשוב הוא לוודא שאתה זוכר היטב את כל הנקודות. עליך להיות מסוגל להגיש את הנאום מכל הלב, להפיח חיים בחומר ולהציג בהתלהבות את האמת. לפני מועד ההרצאה, שאל את עצמך: ’מה אני רוצה להשיג? האם הנקודות העיקריות זוכות להדגשה? האם באמת בניתי את ההרצאה על יסוד הפסוקים? האם כל רעיון עיקרי מוביל באופן טבעי לרעיון הבא? האם ההרצאה בונה הערכה כלפי יהוה והאמצעים שהוא סיפק? האם דברי הסיום קשורים ישירות לנושא, מראים ליושבים בקהל כיצד לפעול ומניעים אותם לעשות כן?’ אם אתה משיב לשאלות אלה בכן, ביכולתך ’להיטיב דעת’ לתועלת הקהילה ולתהילת יהוה (מש׳ ט״ו:2).