הכנת הרצאות פומביות

מדי שבוע מארגנות רוב הקהילות של עדי־יהוה הרצאה פומבית בנושא מקראי.‏ אם אתה זקן־קהילה או משרת עוזר,‏ האם ניכר שאתה נואם ביעילות ומלמד היטב?‏ אם כן,‏ אולי תתבקש להגיש הרצאה פומבית.‏ בית־הספר לשירות התיאוקרטי עזר לעשרות אלפי אחים להיות כשירים לקבל זכות שירות זו.‏ אם נתמנית לשאת הרצאה פומבית,‏ היכן תתחיל?‏

למד את ראשי־הפרקים

לפני שתערוך מחקר כלשהו,‏ קרא את ראשי־הפרקים והרהר בכתוב עד שתעמוד על משמעותו.‏ חרות בשכלך את הנושא,‏ כלומר את שם ההרצאה.‏ מה אתה אמור ללמד את מאזיניך?‏ מהי מטרתך?‏

הכר היטב את הכותרות הראשיות.‏ נתח את הנקודות העיקריות הללו.‏ כיצד כל אחת מהן משתלבת עם הנושא?‏ מתחת לכל נקודה עיקרית מופיעים מספר סעיפי משנה.‏ נקודות התומכות בסעיפי המשנה רשומות מתחתם.‏ שים לב כיצד כל חלק מראשי־הפרקים נבנה על בסיס החלק הקודם,‏ מוביל לחלק הבא ותורם להשגת המטרה של ההרצאה.‏ רק כאשר תבין את הנושא,‏ את מטרת ההרצאה וכיצד הנקודות העיקריות משיגות מטרה זו,‏ תהיה מוכן להתחיל לבנות את החומר שלך.‏

אפשר שבהתחלה יהיה לך קל יותר אם תתייחס להרצאה שלך כארבעה או חמישה נאומים קצרים,‏ כל נאום עם נקודה עיקרית אחת.‏ הכן כל אחד מהם בנפרד.‏

ראשי־הפרקים שבידך מהווים כלי עזר להתכוננות.‏ הם לא נועדו לשמש כרשימות אשר מתוכן תגיש את הנאום.‏ הם כעין שלד.‏ עליך להוסיף להם כביכול בשר,‏ להגיש אותם מכל הלב ולהפיח בהם רוח חיים.‏

שימוש בפסוקים

ישוע המשיח ותלמידיו ביססו את הוראתם על כתבי־הקודש (‏לוקס ד׳:‏16–21;‏ כ״ד:‏27;‏ מה״ש י״ז:‏2,‏ 3‏)‏.‏ תוכל לנהוג כמותם.‏ על הפסוקים להיות יסוד נאומך.‏ במקום שרק תסביר ותייחס את מה שכתוב בראשי־הפרקים שקיבלת,‏ שים לב כיצד קביעות אלה נתמכות על־ידי הפסוקים ולַמֵד את הכתובים.‏

כשאתה מכין את ההרצאה,‏ בחן בעיון כל פסוק המוזכר בראשי־הפרקים.‏ שים לב להקשר.‏ יש פסוקים שפשוט מספקים תמונת רקע מועילה ולכן אין צורך לקרוא או להסביר את כל הפסוקים במהלך הצגת־הדברים.‏ בחר בפסוקים הטובים ביותר עבור הקהל שלך.‏ אם תתמקד בפסוקים המוזכרים בראשי־הפרקים,‏ קרוב לוודאי שלא תצטרך להיעזר בפסוקים נוספים.‏

הצלחת נאומך לא תלויה במספר הפסוקים שתפתח,‏ אלא באיכות ההוראה.‏ כשאתה פותח פסוקים,‏ הסבר מדוע בחרת להשתמש בהם.‏ הקדש זמן כדי לייחס אותם לחיי האנשים.‏ אחרי שאתה קורא פסוק,‏ השאר את המקרא שלך פתוח בעת שאתה דן בכתוב.‏ סביר להניח שהיושבים בקהל יעשו כמותך.‏ אך כיצד תוכל לעורר התעניינות בקרב השומעים ולעזור להם להפיק תועלת רבה יותר מדבר־אלוהים?‏ (‏נח’‏ ח׳:‏8,‏ 12‏)‏ בעזרת הסבר,‏ הדגמה וייחוס.‏

הסבר.‏ כשאתה מתכונן להסביר פסוק מפתח,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏מה המשמעות שלו?‏ מדוע אני משתמש בו בנאום שלי?‏ אילו שאלות בקשר לפסוק הזה עשויות להתעורר אצל היושבים בקהל?‏’‏ אולי יהיה עליך לנתח את ההקשר,‏ הרקע,‏ הנסיבות,‏ עוצמת הביטויים ואת כוונת המחבר שכתב בהשראה.‏ לשם כך עליך לערוך מחקר.‏ עומד לרשותך שפע של מידע יקר־ערך בפרסומים מטעם ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ (‏מתי כ״ד:‏45–47‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ אל תנסה להסביר את הכל בנוגע לפסוק,‏ אלא הסבר מדוע הזמנת את הקהל לקרוא אותו בקשר לנקודה הנידונה.‏

הדגמה.‏ מטרת ההדגמה היא להעמיק את הבנתם של המאזינים ולעזור להם לזכור את הנקודה או את הרעיון העומדים על הפרק.‏ הדוגמאות עוזרות לאנשים להבין את מה שאמרת ולקשר אותו למשהו שכבר מוכר להם.‏ כך עשה ישוע כאשר נשא את דרשת־ההר המפורסמת שלו.‏ ביטויים כגון ”‏עוף השמים”‏,‏ ”‏שושני השדה”‏,‏ ’‏פתח צר’‏,‏ ’‏דרך צרה’‏,‏ ’‏בית על סלע’‏ ורבים אחרים הוסיפו דגש להוראתו ועשו אותה ברורה ובלתי נשכחת (‏מתי פרקים ה׳ עד ז׳‏‏)‏.‏

ייחוס.‏ הסבר והדגמה של פסוק יקנו ידע לשומעים,‏ אך הללו יפיקו תועלת רק אם ייחסו ידע זה לחייהם.‏ נכון,‏ זו אחריותם של המאזינים לתרגם את המסר המקראי למעשים,‏ אך ביכולתך לסייע להם להבין כיצד לפעול.‏ כאשר אתה בטוח שהנוכחים בקהל הבינו את הפסוק הנידון וקלטו כיצד הוא קשור לעניין,‏ הקדש זמן כדי להראות כיצד הוא נוגע לעיקרי אמונה ולהתנהגות.‏ הדגש את התועלת שנפיק אם ננטוש תפיסות מוטעות או נחדל מהתנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם האמת המוסברת.‏

כשאתה חושב כיצד לייחס את הפסוקים,‏ אל תשכח שהנוכחים בקהל באים מרקעים רבים ומתמודדים עם נסיבות שונות.‏ אולי יש ביניהם מעוניינים חדשים,‏ בני נוער,‏ מבוגרים וכאלה הנאבקים כדי להתגבר על בעיות אישיות שונות.‏ הצג את דבריך באופן מעשי ומציאותי.‏ השתדל לא לתת את הרושם שאתה מפנה את העצות רק לקבוצה מצומצמת של אנשים בקהל.‏

דברים התלויים בנואם

יש החלטות בנוגע להרצאה שכבר נעשו עבורך.‏ הנקודות העיקריות מוגדרות במפורש,‏ והזמן שעליך להקדיש לדיון בכל ראש־פרק צוין בבירור.‏ החלטות אחרות נתונות בידך.‏ ייתכן שתבחר להרחיב את הדיון בסעיפי משנה מסוימים ולהסביר אחרים בקיצור.‏ אל תסיק שאתה חייב להקדיש אותה כמות של זמן לדיון בכל אחד מסעיפי המשנה.‏ הדבר יגרום לך לעבור על החומר בקצב מסחרר ולהציף את הקהל במידע.‏ כיצד תוכל לקבוע אילו נקודות תפתח בהרחבה ואילו תזכיר בקצרה או כבדרך אגב?‏ שאל את עצמך:‏ ’‏אילו נקודות יעזרו לי להעביר את הרעיון העיקרי של ההרצאה?‏ אילו מהן יוכלו להועיל לקהל יותר מכל?‏ אם אשמיט פסוק ונקודה הקשורה אליו,‏ האם זה יערער את תשתית ההוכחות שאני מציג?‏’‏

הקפד מאוד לא לצקת השערות או דעות אישיות לדבריך.‏ אפילו בן־אלוהים,‏ ישוע המשיח,‏ לא אמר דברים שנבעו ’‏מעצמו’‏ (‏יוח׳ י״ד:‏10‏)‏.‏ אל תשכח שאנשים באים לאסיפות של עדי־יהוה כדי להקשיב לדיון מקראי.‏ אם אתה נחשב לנואם טוב,‏ זה כנראה משום שאינך נוהג להסב את תשומת הלב לעצמך,‏ אלא לדבר־אלוהים.‏ זו הסיבה לכך שנאומיך זוכים להערכה (‏פיל׳ א׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏

אחרי שתהפוך ראשי־פרקים פשוטים להסבר מקראי מלא תוכן,‏ תצטרך לערוך חזרה על ההרצאה.‏ כדאי להתאמן בקול רם.‏ החשוב הוא לוודא שאתה זוכר היטב את כל הנקודות.‏ עליך להיות מסוגל להגיש את הנאום מכל הלב,‏ להפיח חיים בחומר ולהציג בהתלהבות את האמת.‏ לפני מועד ההרצאה,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏מה אני רוצה להשיג?‏ האם הנקודות העיקריות זוכות להדגשה?‏ האם באמת בניתי את ההרצאה על יסוד הפסוקים?‏ האם כל רעיון עיקרי מוביל באופן טבעי לרעיון הבא?‏ האם ההרצאה בונה הערכה כלפי יהוה והאמצעים שהוא סיפק?‏ האם דברי הסיום קשורים ישירות לנושא,‏ מראים ליושבים בקהל כיצד לפעול ומניעים אותם לעשות כן?‏’‏ אם אתה משיב לשאלות אלה בכן,‏ ביכולתך ’‏להיטיב דעת’‏ לתועלת הקהילה ולתהילת יהוה (‏מש׳ ט״ו:‏2‏)‏.‏