דוגמאות ממצבים מוכרים

זה כמובן חשוב שכל הדוגמאות שתזכיר יתאימו לחומר שבו תדון.‏ אך כדי שהן יצמיחו את מירב התועלת,‏ חשוב באותה מידה להתאים אותן גם לקהל.‏

כיצד הרכב הקהל יקבע באילו דוגמאות תשתמש בהגשת שיחות לפני קבוצה?‏ מה עשה ישוע המשיח?‏ הן כשדיבר אל המון העם והן בשיחותיו עם תלמידיו,‏ ישוע לא הביא דוגמאות המבוססות על אורח חיים המיוחד לארצות מחוץ לארץ ישראל.‏ דוגמאות כאלה לא היו מוכרות למאזיניו כלל.‏ למשל,‏ ישוע לא הזכיר את סגנון החיים בחצר המלוכה במצרים או את המנהגים הדתיים של הודו.‏ למרות זאת,‏ הדוגמאות שלו תיארו פעילויות ועיסוקים המקובלים בכל הארצות.‏ הוא דיבר על תיקון בגדים,‏ ניהול עסקים,‏ אובדן של חפץ יקר־ערך והשתתפות במסיבות חתונה.‏ הוא הבין כיצד אנשים מתנהגים בנסיבות שונות,‏ והתייחס לכך בדבריו (‏מר׳ ב׳:‏21;‏ לוקס י״ד:‏7–11;‏ ט״ו:‏8,‏ 9;‏ י״ט:‏15–23‏)‏.‏ הואיל והטפתו הציבורית של ישוע נועדה במיוחד לאנשי ישראל,‏ הדוגמאות שהביא היו בדרך כלל קשורות לחפצים ולעיסוקים שאפיינו את חיי היומיום שלהם.‏ מסיבה זו הוא הזכיר דברים כגון חקלאות,‏ תגובת הכבשים לקולו של הרועה ושימוש בנאדות כדי לאחסן בהם יין (‏מר׳ ב׳:‏22;‏ ד׳:‏2–9;‏ יוח׳ י׳:‏1–5‏)‏.‏ הוא גם הסב תשומת לב לדוגמאות מוכרות מן ההיסטוריה — בריאת הזוג האנושי הראשון,‏ המבול של ימי נוח,‏ השמדת סדום ועמורה,‏ מותה של אשת לוט ועוד (‏מתי י׳:‏15;‏ י״ט:‏4–6;‏ כ״ד:‏37–39;‏ לוקס י״ז:‏32‏)‏.‏ האם כאשר אתה בוחר בדוגמאות,‏ גם אתה בוחן היטב אילו פעילויות ועיסוקים מוכרים למאזיניך ורווחים בתרבותם?‏

אך מה אם אינך פונה אל קבוצה גדולה,‏ אלא לאדם אחד או למספר קטן אנשים?‏ השתדל לבחור בדוגמה שתתאים במיוחד לקהל מצומצם זה.‏ כאשר ישוע ישב ליד באר הקרובה לעיר שכם ובישר לאשה שומרונית,‏ הוא דיבר על ”‏מים חיים”‏,‏ ’‏לא להיות צמא לעולם’‏ ועל ”‏מקור מים נובעים לחיי עולם”‏ — ביטויים שהיו קשורים לעיסוקה של האשה (‏יוח׳ ד׳:‏7–15‏)‏.‏ וכאשר דיבר עם דייגים שהיו עסוקים קודם לכן ברחיצת רשתותיהם,‏ הוא נעזר בביטוי ציורי שהיתה לו זיקה לעסקי הדיג (‏לוקס ה׳:‏2–11‏)‏.‏ בשני המקרים ישוע היה יכול להתייחס לחקלאות,‏ היות שהאיזור היה חקלאי.‏ אך זה הועיל אלפי מונים כשהזכיר משהו שקשור לעיסוקיהם האישיים כדי לצייר תמונה במחשבותיהם!‏ האם גם אתה משתדל לעשות כן?‏

ישוע ריכז את מאמציו ב”‏צאן האובדות אשר לבית ישראל”‏.‏ ברם,‏ השליח פאולוס נשלח לא רק לעם ישראל אלא גם אל הגויים (‏מתי ט״ו:‏24;‏ מה״ש ט׳:‏15‏)‏.‏ האם זה השפיע בדרך כלשהי על אופן דיבורו של פאולוס?‏ כן.‏ כאשר כתב למשיחיים שחיו בקורינתוס,‏ הוא התייחס לתחרויות ריצה,‏ הזכיר את המנהג לסעוד במקדשי אלילים ורמז על מסעות הניצחון — דברים שהיו מוכרים לנוכרים אלה (‏קור״א ח׳:‏1–10;‏ ט׳:‏24,‏ 25;‏ קור״ב ב׳:‏14–16‏)‏.‏

האם אתה נוהג כמו ישוע ופאולוס ובוחר בקפידה את הדוגמאות המסייעות לך ללמד?‏ האם אתה מביא בחשבון את הרקע ואת אורח החיים של מאזיניך?‏ מובן שפני העולם השתנו מאז המאה הראשונה.‏ רבים צופים בטלוויזיה כדי להתעדכן בחדשות מן העולם והם בדרך כלל יודעים מה קורה בארצות אחרות.‏ אם כך הוא באיזור מגוריך,‏ בהחלט אין זה פסול להשתמש בדוגמאות המבוססות על ידיעות כאלה.‏ אף־על־פי־כן,‏ מה שבדרך כלל נוגע לעומק לבם של האנשים הם דברים הקשורים לחייהם האישיים — ביתם,‏ משפחתם,‏ עבודתם,‏ המזון שהם אוכלים ומזג האוויר באיזורם.‏

אם אתה צריך להסביר באריכות את הדוגמה,‏ ייתכן שהיא אינה מוכרת למאזיניך.‏ דוגמה כזו יכולה לטשטש את הרעיון בנקל.‏ התוצאה תהיה שהקהל יזכור את הדוגמה,‏ אבל לא את האמת המקראית שרצית להבהיר.‏

במקום לערוך השוואות מסובכות,‏ ישוע נעזר בעניינים פשוטים הקשורים לשגרת היומיום.‏ הוא הסביר דברים גדולים בעזרת דברים קטנים,‏ והבהיר דברים קשים בעזרת דברים קלים.‏ כאשר ישוע קישר ענייני דיומא לאמיתות רוחניות,‏ הוא הקל על אנשים להבין ולזכור את האמיתות הרוחניות שלימד.‏ אכן דוגמה טובה לכולנו!‏