הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו
4–10 בספטמבר
אוצרות מדבר־אלוהים | יחזקאל מ״ב עד מ״ה
”עבודת אלוהים הטהורה תשוב על כנה!”
בנ–2–א 1082 §2
מקדש
חזון המקדש של יחזקאל. ב־593 לפה״ס, בשנה ה־14 לאחר חורבן ירושלים ומקדש שלמה ששכן בו, יחזקאל הכוהן והנביא נלקח בחזון לראש הר גבוה וראה מקדש נאדר של יהוה (יחז מ׳:1, 2). יחזקאל הצטווה לספר את כל אשר ראה ”לבית ישראל” כדי להשפיל את היהודים הגולים ולהביאם לחרטה, וכן כדי לנחם את הנאמנים (יחז מ׳:4; מ״ג:10, 11). החזון פירט את המידות המדויקות של המקום. יחידות המידה המוזכרות בחזון הן ”קנה” (קנה ארוך, 11.3 מ׳) ו”אמה” (אמה ארוכה, 8.51 ס״מ) (יחז מ׳:5). פירוט המידות הוביל כמה אנשים למסקנה שהמקדש שבחזון נועד לשמש כדגם למקדש זרובבל שנבנה לאחר תקופת הגלות. עם זאת, לטענה זו אין ביסוס.
חיפוש פנינים רוחניות
בנ–2–א 467 §4
שם
העובדה שעם ישראל, אשר היה עם לשמו של אלוהים, לא דבק במצוותיו הצודקות טימאה וחיללה את שם אלוהים (יחז מ״ג:8; עמו ב׳:7). חוסר נאמנותם של בני ישראל גרר עונש מאלוהים, מה שגרם לעמים האחרים לנאץ את שמו (השווה תה ע״ד:10, 18; ישע נ״ב:5). אותם עמים לא ראו באסונות שקרו לעם ישראל עונש מיהוה, אלא הם הסיקו בטעות שהם מעידים על חוסר יכולתו להגן על עמו. כדי לקדש את שמו ולהסיר ממנו את אותה חרפה, השיב יהוה שארית מבני ישראל לארצם (יחז ל״ו:22–24).
בנ–2–א 140
צדק
לכן יהוה תמיד דרש, ובצדק, שמי שחפצים להשביע את רצונו יכירו את אמות המידה הצודקות שלו ויישמו אותן (ישע א׳:17, 18; י׳:1, 2; ירמ ז׳:5–7; כ״א:12; כ״ב:3, 4; יחז מ״ה:9, 10; עמו ה׳:15; מיכ ג׳:9–12; ו׳:8; זכר ז׳:9–12).
בנ–2–א 1001
בן אדם
בתנ״ך הביטוי מופיע בעיקר בספר יחזקאל, שם פונה אלוהים אל הנביא יותר מ־90 פעם באומרו ”בן אדם” (יחז ב׳:1, 3, 6, 8). תיאור זה נועד ככל הנראה להדגיש כי הנביא הוא רק בשר ודם ולהבליט את הניגוד שבין הדובר האנושי לבין מקור המסר, האל העליון. ביטוי זה מופנה גם לנביא דניאל בדניאל ח׳:17.
18–24 בספטמבר
חיפוש פנינים רוחניות
בנ–2–א 382
מישך
קיימות שלוש סיבות אפשריות מדוע הם ראו בפתבג המלך דבר ’מגואל’: (1) הבבלים אכלו בעלי חיים שנחשבו טמאים לפי תורת משה; (2) הם לא הקפידו לשחוט כראוי את בעלי החיים, וייתכן שחלקם נחנקו; (3) עובדי אלילים נהגו להקריב תחילה את בעלי החיים לאליליהם וראו באכילתם חלק מפולחנם (דנ א׳:8; השווה קוא י׳:18–20, 28).
25 בספטמבר עד 1 באוקטובר
חיפוש פנינים רוחניות
מ88 10/1 30 §3–5
שאלות של קוראים
כאשר הובא לבסוף לפניו דניאל העברי, חזר המלך על הצעתו – להלביש את דניאל בבגדי ארגמן, להניח על צווארו ענק זהב, ולהפכו לשליט השלישי בממלכה. הנביא השיב בכנות: ”מתנותיך שמור לעצמך ודורונותיך תן לאחרים. אבל את הכתובת אקרא למלך ואת פישרה אגיד לו” (דניאל ה׳:17).
אם כן, לא היה צורך לשלם לדניאל או לשחדו כדי שיספק פתרון. המלך יכול היה לשמור על המתנות לעצמו או להעניקן למישהו אחר. דניאל יספק את ההסבר, ולא תמורת גמול, אלא מפני שהוסמך לעשות כן מטעם יהוה, האל האמיתי, שמשפטו נגד בבל ממשמש ובא.
בהתאם לכתוב בדניאל ה׳:29, לאחר שדניאל קרא ופירש את המלים כפי שאמר שיעשה, בכל זאת ציווה המלך להעניק לדניאל את המתנות. דניאל עצמו לא לבש את הבגדים או ענד את הענק. הם הונחו עליו במיצוות המלך בלשאצר בעל הסמכות המוחלטת בבבל. ברם, דבר זה אינו נוגד את הכתוב בדניאל ה׳:17, שם הבהיר הנביא שמניעו לא היה אנוכיי.