הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו

7–13 באוגוסט

אוצרות מדבר־אלוהים | יחזקאל כ״ח עד ל״א

‏”‏יהוה גמל לאומה פגאנית”‏

בנ–‏2–א 1136 §4

צור

השמדת העיר.‏ במהלך המצור הארוך של נבוכדנאצר על צור,‏ ראשיהם של חייליו ’‏הקריחו’‏ משפשוף הקסדות,‏ ועורות כתפיהם ’‏נמרטו’‏ מנשיאת חומרים לבניית כלי המצור.‏ הואיל ונבוכדנאצר לא קיבל ”‏שכר”‏ על הוצאתו לפועל של גזר דינו של אלוהים נגד צור,‏ יהוה הבטיח להעניק לו את עושר מצרים כפיצוי (‏יחז כ״ט:‏17–20‏)‏.‏ לדברי ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו,‏ המצור נמשך 13 שנה (‏נגד אפיון ספר ראשון,‏ סעיף כ״א [‏156]‏)‏,‏ והוא עלה ביוקר לבבלים.‏ מקורות חילוניים אינם מציינים בדיוק עד כמה יסודיים או יעילים היו מאמצי נבוכדנאצר.‏ אך האובדן בחיי אדם וברכוש מצד אנשי צור ודאי היה כבד (‏יחז כ״ו:‏7–12‏)‏.‏

בנ–‏1–א 698 §5

מצרים

נמצא טקסט בבלי,‏ המתוארך לשנת 37 למלכות נבוכדנאצר (‏588 לפה״ס)‏,‏ אשר מזכיר מסע צבאי נגד מצרים.‏ לא ניתן לקבוע האם מדובר בכיבוש המקורי או רק בפעולה צבאית מאוחרת יותר.‏ כך או כך,‏ נבוכדנאצר קיבל את עושר מצרים כשכר על השירות הצבאי שביצע כחלק מעונשו של יהוה על צור,‏ שהתנגדה לעם אלוהים (‏יחז כ״ט:‏18–20;‏ ל׳:‏10–12‏)‏.‏

ע86–‏א 11/‏8 27 §4–5

האם צריך לשלם את כל המיסים?‏

כדי להשיב על כך,‏ נוכל לחשוב על דוגמתו של הבורא עצמו,‏ ששילם חוב לממשלה חילונית על שירותיה.‏ מתוך זעם צודק החליט יהוה להחריב את צור העתיקה.‏ לביצוע גזר דינו השתמש אלוהים בכוח הצבאי של בבל תחת הנהגת נבוכדנאצר.‏ בבל אומנם ניצחה במערכה,‏ אך היא שילמה מחיר כבד ולכן ראה יהוה צורך לשלם לה על שירותיה.‏ דבריו כתובים ביחזקאל כ״ט:‏18,‏ 19‏:‏ ”‏בן אדם,‏ נבוכדראצר,‏ מלך בבל,‏ העביד את חילו עבודה גדולה אל צור.‏ .‏.‏.‏ ושכר,‏ לא היה לו ולחילו מצור על העבודה אשר עבד עליה.‏ ’‏לכן כה אמר אדני יהוה,‏ ’‏הנני נותן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים,‏ ונשא המונה ושלל שללה;‏ ובזז בִזה והיתה שכר לחילו’‏”‏.‏

תלמידי המקרא יודעים שנבוכדנאצר היה שליט פגאני יהיר ואנוכי.‏ בבל וצבאותיה נודעו באכזריותן כלפי שבויים.‏ יהוה לא ראה זאת בעין יפה.‏ יחד עם זאת,‏ מבחינתו חוב היה חוב והוא שילם אותו במלואו.‏

חיפוש פנינים רוחניות

בנ–‏2–א 604 §4,‏ 5

שלמות

החוטא הראשון ומלך צור.‏ לחטא ולחוסר השלמות האנושיים קדמו,‏ כמובן,‏ החטא וחוסר השלמות בתחום הרוחני.‏ כך עולה מדבריו של ישוע שביוחנן ח׳:‏44 והתיעוד שבבראשית ג׳‏‏.‏ הקינה המופיעה ביחזקאל כ״ח:‏12–19 אומנם מופנית ל”‏מלך צור”‏ האנושי,‏ אך היא גם מקבילה למסלול שבחר בנו הרוחני של אלוהים שביצע את החטא הראשון.‏ גאוותו של ”‏מלך צור”‏,‏ התיימרותו להיות אל,‏ כינויו ”‏כרוב”‏ ואזכורו של ”‏עדן גן אלוהים”‏ ללא ספק נכונים גם במקרה של השטן שהתמלא גאווה,‏ מזוהה עם הנחש בגן עדן ומכונה ”‏אלוהי הסדר העולמי הזה”‏ (‏טמא ג׳:‏6;‏ בר ג׳:‏1–5,‏ 14,‏ 15;‏ התג י״ב:‏9;‏ קוב ד׳:‏4‏)‏.‏

מלך צור,‏ שזהותו אינה ידועה,‏ שכן בעיר שהתיימרה להיות ”‏כלילת יופי”‏,‏ והוא עצמו היה ”‏מלא חוכמה וכליל יופי”‏ ו’‏תמים בדרכיו מיום היבראו,‏ עד נמצאה עוולה בו’‏ (‏יחז כ״ז:‏3;‏ כ״ח:‏12,‏ 15‏)‏.‏ קינתו של יחזקאל מתייחסת כנראה בראש ובראשונה לשושלת שליטי צור,‏ ולא לשליט ספציפי.‏ (‏השווה לנבואה המופנית ל”‏מלך בבל”‏ האנונימי בישעיהו י״ד:‏4–20‏.‏)‏ לכן ייתכן שהכוונה היא לידידות ולשיתוף הפעולה שנרקמו בתחילה בין שליטי צור לבין דוד המלך ובנו שלמה,‏ כאשר צור אף תרמה לבניית מקדש יהוה בהר המוריה.‏ מכאן שבשלב ראשון לא היה כל פסול ביחסם של שליטי צור לעמו של יהוה (‏מלא ה׳:‏15–32;‏ ט׳:‏10,‏ 11,‏ 14;‏ דהב ב׳:‏2–15‏)‏.‏ אולם המלכים שבאו אחריהם לא היו ’‏תמימים’‏ בדרכם,‏ וצור זכתה לגינוי מצד נביאי יהוה,‏ יואל,‏ עמוס ויחזקאל (‏יו ד׳:‏4–8;‏ עמו א׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ מלבד הדמיון הברור בין ”‏מלך צור”‏ לבין בכיר אויבי אלוהים,‏ הנבואה ממחישה שהתיאורים ”‏כליל”‏ ו”‏תמים”‏ יכולים להיות יחסיים.‏

14–20 באוגוסט

אוצרות מדבר־אלוהים | יחזקאל ל״ב עד ל״ד

בנ–‏2–א 1172 §2

צופה

שימוש סמלי.‏ יהוה הקים נביאים ששימשו כצופים סמליים עבור עם ישראל (‏ירמ ו׳:‏17‏)‏,‏ והם עצמם הזכירו את הצופים במובן סמלי (‏ישע כ״א:‏6,‏ 8;‏ נ״ב:‏8;‏ ס״ב:‏6;‏ הוש ט׳:‏8‏)‏.‏ על אותם נביאים וצופים הייתה מוטלת האחריות להזהיר את הרשעים מפני השמדתם הקרבה,‏ ואם לא עשו כן,‏ היה עליהם לתת דין וחשבון על כך.‏ כמובן,‏ אם בני העם לא הגיבו לאזהרה,‏ דמם היה בראשם (‏יחז ג׳:‏17–21;‏ ל״ג:‏1–9‏)‏.‏ נביא לא־נאמן היה חסר ערך כצופה עיוור או ככלב אילם (‏ישע נ״ו:‏10‏)‏.‏

מ88 1/‏1 24 §13

התמד להטיף את בשורת המלכות

הימנעות מאשמת דמים

ניתן להשוות את האחריות המוטלת על עדיו המוקדשים של יהוה,‏ היינו,‏ להזהיר אנשים מפני גזר הדין הממשמש ובא של אלהים,‏ לזו שהוטלה על יחזקאל בזמנו.‏ הוא נתמנה כצופה לבית ישראל.‏ תפקידו היה להזהיר את בני ישראל שהשמדה תבוא עליהם אם לא יסורו מדרכיהם הרעות.‏ גם אם הוא בתור צופה לא היה משמיע את האזהרה,‏ היה יהוה מבצע את גזר הדין שקבע לרשעים,‏ אך דמם יהיה בראשו של הצופה המתרשל.‏ בכך יהוה מראה את גישתו לגבי ביצוע גזר דין:‏ ”‏חי אני.‏.‏.‏ אם אחפוץ במות הרשע,‏ כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה.‏ שובו,‏ שובו מדרכיכם הרעים,‏ ולמה תמותו,‏ בית ישראל?‏”‏ (‏יחזקאל ל״ח:‏1–11‏)‏.‏

21–27 באוגוסט

אוצרות מדבר־אלוהים | יחזקאל ל״ה עד ל״ח

מ89 1/‏1 17 §11

‏”‏וידעו כי אני יהוה”‏

לאחר ששארית חזרה ליהודה,‏ הפך חבל ארץ שומם זה ל”‏גן עדן”‏ פורה.‏ (‏קרא יחזקאל ל״ו:‏33–36‏.‏)‏ בדומה לכך,‏ מאז 1919 הפך יהוה את מה שהיה פעם נחלה שוממה של השארית המשוחה,‏ לגן עדן רוחני פורה,‏ שאותו הם חולקים עתה עם ’‏ההמון הרב’‏.‏ כיון שגן עדן זה מאוכלס באנשים קדושים,‏ הבה יפעל כל משיחי מוקדש כדי לשמור על טהרתו (‏יחזקאל ל״ו:‏37,‏ 38‏)‏.‏