חפש את המלכות ואל תרדוף אחר דברים חומריים

1.‏ מה ההבדל בין מה שאדם צריך לבין מה שהוא רוצה?‏

יש אומרים שצורכי האדם מעטים,‏ אך רצונותיו אינסופיים.‏ נראה שרבים אינם מבינים את ההבדל בין צרכים לרצונות.‏ מהו ההבדל?‏ ”‏צורך”‏ הוא משהו שאתה חייב להשיג מפני שהוא נחוץ לקיומך.‏ מזון,‏ בגדים וקורת גג הם צרכים לגיטימיים.‏ ”‏רצון”‏ הוא דבר שאתה חפץ בו,‏ אך הוא אינו הכרחי לחייך היומיומיים.‏

2.‏ הזכר כמה דברים שאנשים רוצים.‏

² אנשים המתגוררים במקומות שונים רוצים דברים שונים לחלוטין.‏ במדינות מתפתחות רבים רוצים להרוויח מספיק כדי לקנות טלפון סלולארי,‏ אופנוע או חלקת אדמה קטנה.‏ במדינות עשירות יותר רבים רוצים לקנות בגדים יקרים,‏ בית גדול יותר או מכונית יוקרתית יותר.‏ בכל מקרה,‏ כאן טמונה הסכנה האמיתית — ליפול במלכודת החומרנות ולרצות לצבור יותר ויותר דברים,‏ בין שהם נחוצים לנו ובין שלא,‏ ובין שאנו יכולים להרשות אותם לעצמנו ובין שלא.‏

הישמר ממלכודת החומרנות

3.‏ מהי חומרנות?‏

³ מהי חומרנות?‏ זהו מצב שבו אדם שקוע בצבירת דברים חומריים במקום בצבירת אוצרות רוחניים.‏ החומרנות נעוצה בשאיפות האדם,‏ בסדרי העדיפויות שלו ובמה שהוא מציב במרכז חייו.‏ היא מעוררת בו כמיהה לדברים חומריים רבים.‏ אדם חומרני הוא לא בהכרח אדם עשיר או אדם הקונה דברים יקרים.‏ גם אנשים עניים עלולים ליפול ברשתה של החומרנות ולהפסיק לחפש תחילה את המלכות (‏עב׳ י״ג:‏5‏)‏.‏

4.‏ כיצד משתמש השטן ב”‏תאוַות העיניים”‏?‏

⁴ השטן משתמש בעולם המסחר כדי לגרום לנו להאמין שכדי ליהנות מהחיים אנו חייבים להשיג דברים חומריים מעבר לנחוץ.‏ הוא יודע היטב כיצד לפנות ל”‏תאוַות העיניים”‏ (‏יוח״א ב׳:‏15–17;‏ בר׳ ג׳:‏6;‏ מש׳ כ״ז:‏20‏)‏.‏ העולם מציע מגוון אינסופי של מוצרים — חלקם מצוינים וחלקם שטותיים.‏ יש מוצרים שקוסמים לנו במיוחד.‏ האם פעם קנית משהו מפני שראית אותו בפרסומת או בחלון ראווה ולא מפני שהיית זקוק לו?‏ האם הבנת מאוחר יותר שהיית יכול להסתדר כל החיים בלעדיו?‏ דברים לא־הכרחיים כאלה עלולים רק לסבך את חיינו ולהכביד עלינו.‏ הם עלולים להפיל אותנו במלכודת ולהסיח את דעתנו משגרתנו הרוחנית — לימוד המקרא,‏ השתתפות קבועה בשירות,‏ התכוננות לאסיפות ונוכחות בהן.‏ זכור את אזהרתו של השליח יוחנן:‏ ”‏העולם יחלוף עם תאוותיו”‏.‏

5.‏ מה עלול לקרות למי שמשקיעים את מרב מרצם בצבירת דברים חומריים?‏

⁵ השטן רוצה שנעבוד את הממון,‏ ולא את יהוה (‏מתי ו׳:‏24‏)‏.‏ מי שמשקיעים את מרב מרצם בצבירת דברים חומריים מוצאים את עצמם בסופו של דבר,‏ במקרה הטוב,‏ מנהלים חיים ריקים מתוכן הסובבים סביב תאוותיהם האנוכיות.‏ ובמקרה הרע חייהם יהיו נטולי רוחניות ומלאי עצב ותסכול (‏טימ״א ו׳:‏9,‏ 10;‏ ההת׳ ג׳:‏17‏)‏.‏ ישוע תיאר את המצב הזה במשל הזורע.‏ כאשר זרעי בשורת המלכות ’‏נזרעים בין הקוצים,‏ תאווֹת מתאווֹת שונות מכרסמות בהם וחונקות את הדבר,‏ והוא חדל להניב פרי’‏ (‏מר׳ ד׳:‏14,‏ 18,‏ 19‏)‏.‏

6.‏ מה אנו למדים מברוך?‏

⁶ חשוב על ברוך,‏ מזכירו של ירמיהו הנביא.‏ כשירושלים עמדה להיחרב כמנובא,‏ החל ברוך ’‏לבקש לעצמו גדולות’‏ — דברים חסרי ערך לטווח הרחוק.‏ אולם הדבר היחיד שברוך היה צריך לייחל לו הוא הגמול שהבטיח לו יהוה:‏ ”‏נתתי לך את נפשך לשלל”‏ (‏יר׳ מ״ה:‏1–5‏)‏.‏ כמובן,‏ אלוהים לא התכוון להגן על נכסיו של איש מתושבי העיר שנידונה להשמדה (‏יר׳ כ׳:‏5‏)‏.‏ אנו מתקרבים לקץ הסדר העולמי הזה,‏ ולכן אין זה הזמן לצבור עוד ועוד דברים חומריים.‏ לא נוכל לצפות שנכסינו יישארו ברשותנו לאחר הצרה הגדולה,‏ ואין זה משנה מה שוויים הכספי או ערכם הרגשי (‏מש׳ י״א:‏4;‏ מתי כ״ד:‏21,‏ 22;‏ לוקס י״ב:‏15‏)‏.‏

7.‏ במה נדון בהמשך,‏ ומדוע?‏

⁷ ישוע נתן לנו את העצות הטובות ביותר להשגת צורכי המחיה שלנו מבלי שתוסח דעתנו ומבלי שנהפוך לאנשים חומרניים או ניצור לעצמנו דאגות מיותרות.‏ הוא השיא את העצות הללו בדרשת ההר (‏מתי ו׳:‏19–21‏)‏.‏ הבה נקרא וננתח את הכתוב במתי ו׳:‏25–34‏.‏ הדבר יסייע לנו להשתכנע שעלינו ’‏לחפש תמיד את המלכות’‏ ולא לרדוף אחר דברים חומריים (‏לוקס י״ב:‏31‏)‏.‏

יהוה דואג לצרכינו החומריים

8,‏ 9.‏ (‏א)‏ מדוע אל לנו לדאוג יתר על המידה לצרכינו?‏ (‏ב)‏ מה ידע ישוע לגבי בני האדם וצורכיהם?‏

⁸ קרא מתי ו׳:‏25‏.‏ כשישוע הורה למאזיניו ’‏לחדול להיות מודאגים לגבי נפשם’‏,‏ הוא למעשה אמר להם:‏ ”‏הפסיקו לדאוג”‏.‏ הם היו מודאגים מדברים שלא היו צריכים להטרידם.‏ ישוע אמר להם לחדול מכך,‏ ובצדק.‏ דאגות מיותרות,‏ אפילו לגבי דברים לגיטימיים,‏ עלולות לגרום לפרט להיות חצוי ולהסיח את דעתו מהדברים החשובים יותר בחיים — הדברים הרוחניים.‏ מתוך דאגתו הרבה לתלמידיו הזהיר אותם ישוע ארבע פעמים בדרשת ההר מפני נטייה מסוכנת זו (‏מתי ו׳:‏27,‏ 28,‏ 31,‏ 34‏)‏.‏

⁹ מדוע הורה לנו ישוע שלא לדאוג באשר למה שנאכל,‏ נשתה או נלבש?‏ הדברים הללו הם מבין צורכי מחייתנו העיקריים.‏ כשלא עולה בידנו להשיג אותם,‏ האין זה טבעי לדאוג?‏ ודאי שכן,‏ וישוע הכיר בכך.‏ הוא ידע היטב מה הם הצרכים היומיומיים של האדם.‏ הוא גם ידע באילו תנאים קשים יחיו תלמידיו מאות שנים מאוחר יותר ”‏באחרית הימים”‏,‏ תקופה של ”‏עתות משבר קשות להתמודדות”‏ (‏טימ״ב ג׳:‏1‏)‏.‏ בין התנאים הללו הפוקדים רבים בימינו נמנים אבטלה,‏ אינפלציה,‏ מחסור במזון ועוני מחפיר.‏ עם זאת,‏ ישוע ציין ש”‏הנפש חשובה מן המזון,‏ והגוף חשוב מן הלבוש”‏.‏

10.‏ מה צריך לעמוד בראש מעייניהם של תלמידי ישוע לאור התפילה לדוגמה?‏

¹⁰ קודם לכן בדרשת ההר לימד ישוע את מאזיניו לבקש מאביהם השמימי שיספק להם את צורכיהם הגשמיים.‏ הם יכלו לבקש בתפילה:‏ ”‏תן לנו היום את הלחם הנחוץ לנו”‏ (‏מתי ו׳:‏11‏)‏.‏ במקרה אחר הוא לימד אותם להתפלל:‏ ”‏תן לנו היום את לחמנו על־פי מה שנחוץ לנו”‏ (‏לוקס י״א:‏3‏)‏.‏ אולם עצה זו אין משמעה שדברים חומריים צריכים לעמוד בראש מעיינינו.‏ בתפילתו לדוגמה נתן ישוע חשיבות רבה יותר לביאת מלכות אלוהים (‏מתי ו׳:‏10;‏ לוקס י״א:‏2‏)‏.‏ אך על מנת להשקיט את לב מאזיניו הוא הזכיר להם כיצד יהוה דואג לצורכי כל ברואיו.‏

11,‏ 12.‏ מה אנו למדים מהאופן שבו דואג יהוה לעופות השמיים?‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר.‏)‏

¹¹ קרא מתי ו׳:‏26‏.‏ עלינו ’‏להתבונן היטב בעופות השמיים’‏.‏ היצורים הקטנים הללו אוכלים כמות גדולה של פֵרות,‏ זרעים,‏ חרקים ותולעים.‏ בהתחשב במשקל גופם הם צורכים באופן יחסי יותר מזון מבני האדם.‏ אך כדי להשיג את מזונם הם אינם צריכים לעבד את האדמה ולזרוע זרעים.‏ יהוה מספק להם את כל צורכיהם (‏תהל׳ קמ״ז:‏9‏)‏.‏ כמובן,‏ הוא אינו מניח את המזון בתוך המקור שלהם.‏ עליהם לחפש את מזונם בכוחות עצמם,‏ אך המזון מצוי בשפע.‏

¹² ישוע לא יכול היה להעלות על דעתו שאביו השמימי יספק מזון לציפורים,‏ אך לא ידאג לצרכים הבסיסיים של בני האדם^‏[‏1]‏ (‏פט״א ה׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ אומנם אלוהים לא יניח אוכל על שולחננו,‏ אך הוא יכול לברך את מאמצינו לגדל את המזון הדרוש לנו או להרוויח מספיק כסף כדי לספק את צרכינו היומיומיים.‏ בעתות מחסור הוא עשוי להניע אחרים לחלוק עמנו את מה שיש להם.‏ אף שישוע לא ציין כיצד מוצאים עופות השמיים מקום מחיה,‏ ידוע לנו שיהוה חנן אותם באינסטינקטים וביכולות וסיפק להם חומרים לבניית קנים.‏ בדומה לכך,‏ יהוה יכול לעזור לנו למצוא מקום מגורים ראוי עבור בני משפחתנו.‏

13.‏ מה מוכיח שאנו יקרים יותר מעופות השמיים?‏

¹³ ישוע שאל את מאזיניו:‏ ”‏האינכם יקרים [‏מעופות השמיים]‏?‏”‏ כאשר אמר זאת ישוע,‏ הוא ככל הנראה חשב על כך שהוא עומד להקריב את חייו למען האנושות.‏ (‏השווה לוקס י״ב:‏6,‏ 7‏.‏)‏ קורבן הכופר של המשיח לא ניתן עבור בעלי החיים.‏ ישוע לא מת למען עופות השמיים,‏ אלא למעננו כדי שנוכל לחיות חיי עולם (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏

14.‏ מה לעולם לא נוכל להשיג אם נהיה מודאגים?‏

¹⁴ קרא מתי ו׳:‏27‏.‏ מדוע אמר ישוע שאדם אינו יכול להוסיף בדאגתו ולו אמה אחת לשנות חייו?‏ מכיוון שדאגות מיותרות באשר לצרכינו הבסיסיים לא יאריכו את ימינו.‏ ההיפך,‏ קרוב לוודאי שדאגות מופרזות רק יקצרו את חיינו.‏

15,‏ 16.‏ (‏א)‏ מה אנו למדים מהאופן שבו דואג יהוה לשושני השדה?‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר.‏)‏ (‏ב)‏ אילו שאלות עלינו לשאול את עצמנו,‏ ומדוע?‏

¹⁵ קרא מתי ו׳:‏28–30‏.‏ מי לא רוצה ללבוש בגדים יפים,‏ במיוחד בשירות,‏ באסיפות ובכינוסים?‏ אך האם עלינו להיות ”‏מודאגים לגבי הלבוש”‏?‏ ישוע שוב מסב את תשומת לבנו ליצירות כפיו של יהוה.‏ בקטע הזה אנו לומדים לקחים רבים מיופיים של ”‏שושני השדה”‏.‏ כשישוע אמר את הדברים הללו,‏ הוא ככל הנראה חשב על פרחי הגלדיולה,‏ היקינתון,‏ האירוס,‏ הצבעוני וכדומה;‏ לכל אחד מהם יופי ייחודי משלו.‏ צמחים אלה אינם צריכים לטוות חוטים ולתפור או לארוג לעצמם בגדים.‏ אולם פריחתם מרהיבה ביופייה!‏ הרי ”‏אפילו שלמה בכל תפארתו לא היה לבוש כאחד מהם”‏!‏

¹⁶ אל תחמיץ את הנקודה שהדגיש ישוע:‏ ”‏אם כך מלביש אלוהים את צמחי השדה,‏ .‏.‏.‏ על אחת כמה וכמה הוא ילביש אתכם,‏ קטני אמונה!‏”‏ וכך הוא אכן יעשה!‏ אך תלמידיו של ישוע גילו מידה מסוימת של חוסר אמונה (‏מתי ח׳:‏26;‏ י״ד:‏31;‏ ט״ז:‏8;‏ י״ז:‏20‏)‏.‏ היה עליהם לחזק את אמונתם וביטחונם ביהוה.‏ מה לגבינו?‏ האם אנו מאמינים בכל לבנו שיהוה חפץ ומסוגל לדאוג לצרכינו?‏

17.‏ מה עלול לפגוע ביחסינו עם יהוה?‏

¹⁷ קרא מתי ו׳:‏31,‏ 32‏.‏ אל לנו לחקות את אנשי ”‏הגויים”‏,‏ אנשים שאינם מאמינים שאבינו האוהב שבשמיים דואג למי שמציבים את ענייני מלכותו במקום הראשון בחייהם.‏ אם ננסה להשיג את כל הדברים ש’‏הגויים להוטים אחריהם’‏,‏ יחסינו עם יהוה ייפגעו.‏ בניגוד לכך,‏ אם נעשה את מה שמצופה מאתנו — לתת עדיפות לעניינים רוחניים — נוכל להיות סמוכים ובטוחים שיהוה לא ימנע טוב מאתנו.‏ ’‏מסירותנו לאלוהים’‏ צריכה להניע אותנו להסתפק ב”‏מזון,‏ בגדים וקורת גג”‏ (‏טימ״א ו׳:‏6–8‏)‏.‏

האם אתה מציב את מלכות אלוהים במקום הראשון בחייך?‏

18.‏ מה יודע יהוה לגבינו באופן אישי,‏ ומה הוא יעשה למעננו?‏

¹⁸ קרא מתי ו׳:‏33‏.‏ תלמידי המשיח חייבים תמיד להציב את המלכות במקום הראשון בחייהם.‏ אם נעשה כן,‏ ”‏כל שאר הדברים האלה ייווספו”‏ לנו,‏ כפי שאמר ישוע.‏ מדוע הוא יכול היה לומר זאת?‏ הוא ציין את הסיבה בפסוק הקודם:‏ ”‏אביכם שבשמיים יודע שזקוקים אתם לכל אלה”‏,‏ כלומר לצורכי המחיה.‏ יהוה מודע היטב לצרכינו האישיים — מזון,‏ ביגוד וקורת גג — אפילו לפני שאנו מודעים אליהם (‏פיל׳ ד׳:‏19‏)‏.‏ הוא יודע מתי יתבלו הבגדים שאנו לובשים.‏ הוא יודע לאיזה מזון אנו זקוקים ומהו מקום המגורים המתאים לנו בהתחשב בגודל משפחתנו.‏ יהוה ידאג שנקבל את מה שאנחנו באמת צריכים.‏

19.‏ מדוע אל לנו לדאוג לגבי מה שעלול לקרות בעתיד?‏

¹⁹ קרא מתי ו׳:‏34‏.‏ שים לב שישוע חזר כאן על המילים:‏ ”‏לעולם אל תהיו מודאגים”‏.‏ הוא רוצה שנתמודד עם דאגותיו של כל יום בנפרד ושנהיה בטוחים לגמרי שיהוה יעזור לנו.‏ כשאדם דואג שלא לצורך ממה שאולי יקרה בעתיד,‏ הוא עלול להישען על עצמו במקום על אלוהים,‏ וכתוצאה מכך יתערערו יחסיו עם יהוה (‏מש׳ ג׳:‏5,‏ 6;‏ פיל׳ ד׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏

חפש תחילה את המלכות,‏ ויהוה יוסיף את השאר

20.‏ (‏א)‏ איזו מטרה תוכל להציב לעצמך בשירות יהוה?‏ (‏ב)‏ מה תוכל לעשות כדי לפשט את חייך?‏

²⁰ עד כמה חבל יהיה אם נקריב את ענייני המלכות לטובת אורח חיים חומרני!‏ תחת זאת,‏ עלינו לחתור למטרות רוחניות.‏ לדוגמה,‏ האם אתה יכול לעבור לקהילה שיש בה צורך רב יותר במבשרי מלכות?‏ האם יש באפשרותך לשרת כחלוץ?‏ אם אתה חלוץ,‏ האם אתה שוקל להגיש מועמדות לבית־הספר למבשרי המלכות?‏ האם יש באפשרותך לשרת כיומם במשרה חלקית בבית־אל או במשרד תרגום מרוחק?‏ האם אתה יכול לשרת כמתנדב תכנון/‏בנייה מקומית ולהקדיש חלק מזמנך לבנייה ושיפוץ של אולמי מלכות?‏ חשוב מה תוכל לעשות כדי לפשט את חייך ולהשתתף במידה רבה יותר בפעילויות למען המלכות.‏ עיין בתיבה ”‏כיצד תוכל לפשט את חייך‏”‏ והתפלל להדרכתו של יהוה.‏ לאחר מכן נקוט את הצעדים הדרושים להגשמת מטרתך.‏

21.‏ מה יסייע לך לקרוב ליהוה?‏

²¹ לישוע אכן היו סיבות טובות ללמד אותנו לחפש את המלכות ולא לרדוף אחר דברים חומריים.‏ אם נמשיך לעשות כן,‏ לעולם לא נצטרך להיות מודאגים בנוגע לצרכינו הגשמיים.‏ כשאנו שמים את מבטחנו ביהוה,‏ אנו קרבים אליו.‏ איננו נכנעים לכל דחף ואיננו קונים כל מה שהעולם הזה מציע לנו,‏ גם אם אנו יכולים להרשות זאת לעצמנו.‏ אם נפשט את חיינו,‏ תהיה לנו ”‏אחיזה איתנה בחיים האמיתיים”‏ שעתידים לבוא (‏טימ״א ו׳:‏19‏)‏.‏