חדשות טלוויזיוניות — כמה מהן באמת חדשות?
קבוצה שעורכת סקרים בתחום התקשורת ניתחה 102 מהדורות חדשות טלוויזיוניות מקומיות מ־52 ערים גדולות ופרבריהן בארצות־הברית. בסקר נבדקו תוכן החדשות ודרך הגשתן, והוא העלה שרק 3.41 אחוז מתוכן המהדורות הכילו חדשות של ממש. ומה עוד נכלל בהן?
הפרסומות תופסות בממוצע 4.30 אחוז מזמן השידור של חדשות הטלוויזיה המקומיות. למעשה, חלק מהתחנות שנבדקו בסקר הקדישו יותר זמן לפרסומות מאשר לחדשות. בנוסף לכך, זמן השידור של החדשות רווי לא אחת בפטפטת, מציין הדו״ח המסכם את ממצאי הסקר.a תחת הכותרת ”פטפטת”, מסווג הדו״ח את ”זמן השידור המצטבר לשיחות חולין בין הקריינים, פרסומות, פרומו לכתבות, חדשות ’רגשניות’ או טיפשיות וידיעות על אנשים מפורסמים”. דוגמה לכמה כתבות ”פטפטת”: ”תחרות הטנורים הגרועים”, ”כתב עושה סיבוב ’מדהים, פנטסטי ובלתי ייאמן’ ברכבת הרים” ו”יותר אנשים קונים ממרחים לכריכים במרכולים”.
אילו כתבות מרכיבות את החדשות האמיתיות? כתבות על פשעים הן עיקר החדשות הטלוויזיוניות ותופסות 9.26 אחוז מזמן השידור שלהן. ”’אם הסיפור מדמֵם, הוא יתפרסם’ היא עדיין הסיסמה של החדשות המקומיות... הירידה בשיעור הפשיעה בארצות־הברית בשנים האחרונות אינה מתבטאת בחדשות הטלוויזיה המקומיות”. מדוע? לדברי עורכי הסקר, ”מקרי פשע הם דרמטיים ומושכים את תשומת לבו של הציבור”.
הבא בתור לאחר הפשעים הוא סיקור אסונות כגון שריפות, תאונות דרכים, שיטפונות ופיצוצים (2.12 אחוז מהחדשות) ולאחריהם חדשות הספורט (4.11 אחוז). לאחר מכן נסקרים נושאי בריאות (1.10 אחוזים), פוליטיקה (7.8 אחוזים) וכלכלה (5.8 אחוזים). נושאים כמו חינוך, איכות הסביבה, אומנות ומדע זוכים לסיקור מועט (מ־3.1 עד 6.3 אחוזים). לעומת זאת, תחזיות מזג־האוויר מהוות 10 אחוזים ממשדרי החדשות. ”הכל אוהבים לדבר על מזג־האוויר, ומהדורות החדשות אינן יוצאות מכלל זה”, אומרים עורכי הסקר. הם מוסיפים: ”כל מזג־אוויר — טוב או רע, חם או קר, גשום או יבש — זוכה לסיקור טלוויזיוני מקיף”.
ובנימה חיובית, הדו״ח מציין שמספר גדֵל של כתבים וצופים מודעים לצורך בשינוי. מכל מקום, מהסקר עולה ששינוי מעין זה לא יתרחש בקלות משום ש”דרישות השוק והחמדנות יעיבו תמיד על עיתונאות איכותית”.
[הערת שוליים]
a הדו״ח לא לטובת הציבור — חדשות טלוויזיה מקומיות באמריקה הוא הסקר הלאומי השנתי הרביעי שבודק את תוכן החדשות. את הדו״ח ערכו ד״ר פול קלייט, ד״ר רוברט א. ברדוול וג׳ייסון סלזמן מ”רוֹקי מאוּנטן מדיה ווֹץ’”.