מילנו וטורינו — ערים מעניינות לבקר בהן

מאת כתב עורו!‏ באיטליה

ביקור באיטליה יכול להיות חוויה מהנה.‏ האוכל,‏ היין,‏ הנוף,‏ ההיסטוריה,‏ התרבות,‏ המוסיקה והשפה — שילוב שהופך ארץ זו לבלתי נשכחת.‏ קיץ זה עשוי להיות זמן טוב לטיול,‏ במיוחד עבור המוזמנים לנכוח באחד הכינוסים של עדי־יהוה שייערך שם.‏ הבה נצא לסיור קצר בשתי ערים איטלקיות מדהימות ובסביבתן.‏

מילנו — בירתה האמיתית של איטליה?‏

במונחים של עסקים ותעשייה,‏ מילנו היא שנחשבת בדרך כלל לבירתה האמיתית של איטליה.‏ בהשוואה לערים אחרות באיטליה,‏ אין היא ידועה כל־כך בהיסטוריה הקדומה ובאומנות שבה.‏ בעיר זו,‏ ידה של המודרניזציה על העליונה.‏ למרות זאת,‏ ניתן למצוא במילנו אומנות וארכיטקטורה יוצאות מן הכלל,‏ המעידות על עברה הקדום.‏

בשנת 600 לפה״ס בקירוב,‏ יישבו את האיזור שבטים קֶלטים קדומים מגַלְיָה,‏ מן האיזור השייך כיום לצרפת.‏ העיר הקרויה כיום מילנו נכבשה על־ידי הרומאים בשנת 222 לפה״ס,‏ והם העניקו לה את השם הלטיני מֶדיולֵנוּם.‏ במשך הדורות,‏ היה חצי־האי איטליה שטח שחולק ונכבש פעם אחר פעם,‏ וזכה לעצמאות רק במחצית השנייה של המאה ה־19.‏ לכן היתה מילנו נתונה לשליטתם של שורת פולשים אינסופית.‏ בין כובשיו של איזור זה נימנו הלומברדים,‏ שעל פי הסברה הגיעו מסקנדינביה.‏ הלומברדים העניקו לאיזור את השם לוֹמבַּרדיה,‏ שמילנו משמשת כבירתו.‏

אתה מוזמן לבקר בעיר

ההיסטוריה של מילנו,‏ בדומה לזו של שאר איטליה,‏ הושפעה בעיקר מהכנסייה הקתולית.‏ אין תימה בכך שהקתדראלה (‏הדוּאוֹמוֹ)‏ שבעיר היא הכנסייה השלישית בגודלה באירופה ואחת הקתדראלות הגוֹתיות הגדולות בעולם.‏ הקתדראלה,‏ שאורכה קרוב ל־150 מטר,‏ מעוטרת בעמודים מחודדים וביותר מ־000,‏3 פסלים ודמויות גרוטסקיות מפוסלות.‏ בנייתה החלה בשנת 1385,‏ והושלמה כעבור 500 שנה.‏ כיום,‏ כשהאיטלקים רוצים לתאר עבודה שנמשכת זמן רב מדי,‏ הם אומרים שהיא כמו ”‏בניית הקתדראלה”‏.‏

קוראי המקרא יתעניינו לראות את השם המפורש ”‏יהוה”‏ חקוק באותיות לטיניות על חלון גותי גבוה בחזית הקתדראלה.‏ חלקה החיצוני של החזית מעוטר בציורים של סיפורי מקרא רבים.‏

מבצר סְפוֹרְצֶסְקוֹ הוא אחד המבנים שהפכו לסמלים של העיר.‏ הוא נבנה במאה ה־15 על־ידי בני בית סְפוֹרְצה,‏ שליטי מילנו.‏ כיום מצויים בין כתליו מספר מוזיאונים.‏ אחד החדרים המפורסמים מכיל ציורי פְרֶסְקו (‏ציורי קיר)‏,‏ שיש טוענים שצוירו בידי לאונרדו דה וינצ׳י,‏ האומן והמדען המפורסם.‏

בין הפְרֶסְקו הידועים ביותר של דה וינצ׳י הוא זה המצוי ב’‏סנטה מריה דֶלֶה גרציה’‏,‏ מנזר בן המאה ה־15 בסגנון הרנסנס.‏ בציור נראה ישוע במה שמכונה ”‏הסעודה האחרונה”‏,‏ ומעריכים כי זהו הציור המפורסם ביותר מתקופת הרנסנס.‏ במוזיאון נוסף,‏ פִּינַקוֹטיקָה די בְּרֶרָה,‏ נמצא אחד מאוספי התמונות האיטלקיים הגדולים ביותר של ציירים מפורסמים כמו בֶּלִינִי,‏ רַפַאֶל,‏ טִינְטוֹרֶטוֹ וקרווג׳ו.‏

תלמידי המקרא יגלו עניין גם בפִּינַקוֹטיקָה אַמבּרוֹסיאַנה,‏ שהיא ספרייה וגלריה.‏ שם תוכל למצוא את ”‏הקטע המורטורי”‏.‏ זהו קטלוג לטיני של כתבי־הקודש המשיחיים שמתוארך לשלהי המאה השנייה לספירה.‏ הקטלוג נותן תוקף להרכב הקנון של ספרי ”‏הברית החדשה”‏.‏a

באותה ספרייה ניתן לראות גם קודקס הקרוי .‏Ambrosian O 39 sup,‏ המתוארך לסוף המאה התשיעית לספירה.‏ בקודקס מופיע שם אלוהים המפורש בארבע אותיות דפוס עבריות,‏ כפי שניתן לראות בתרגום עולם חדש של כתבי־הקודש ‏— עם הפניות.‏b ברשות הספרייה מצויות גרסאות קדומות נוספות של המקרא וכמו כן הקודקס האטלנטי,‏ אוסף של יותר מ־000,‏2 שרטוטים ורשימות מדעיות של לאונרדו דה וינצ׳י.‏

תזכורת מועילה למבקרים היא שהרבה מוזיאונים וספריות שוכנים בבניינים עתיקי יומין ומרהיבים ביופיים,‏ אשר מתמלאים בנקל עד אפס מקום בזרם בלתי פוסק של תיירים.‏ במקרים רבים צריך לתאם את הביקור מראש,‏ ובמספר מוזיאונים משך הביקור מוגבל.‏

בטרם יעזבו את העיר העתיקה,‏ יחפצו אולי אוהבי המוסיקה לראות מבחוץ את ”‏לה סקָלה”‏,‏ אחד מבתי האופרה המפורסמים בעולם.‏ גם אם לא יתאפשר למבקרים לצפות באופרה,‏ אפשר שירצו לסייר במוזיאון שבמקום,‏ היכן שמוצגות מזכרות ממוסיקאים ומזמרים מפורסמים.‏c

סיור בחלק המודרני של מילנו,‏ אחת מערי אירופה העשירות ביותר,‏ על גורדי השחקים ואיצטדיון הספורט שבה,‏ יתן לך תמונה כוללת של העיר.‏ תוכל ליהנות מהרב־גוניות,‏ היופי וההיסטוריה ארוכת השנים של מילנו.‏ תיירים שאוהבים לערוך קניות ולטייל ירצו בוודאי לבקר ב’‏גלרִיה ויטוֹריוֹ עֵמנוּאֶלֶה II’‏ הענקית,‏ שבה תקרת זכוכית וכיפה מדהימות.‏

לא תצטער שביקרת במילנו!‏ כעת,‏ הבה נמשיך מערבה ונבקר בעוד עיר חשובה באיטליה,‏ השונה ממנה בתכלית.‏

טורינו — פנינה איטלקית נוספת

טורינו,‏ עיר שאוכלוסייתה מונה כמיליון נפש,‏ שוכנת בנקודה הצרה ביותר של עמק הנהר פּוֹ,‏ למרגלות האלפים המערביים,‏ במרחק של פחות מ־100 קילומטר מגבול צרפת.‏ היא מוקפת ב”‏אמפיתיאטרון”‏ נורא־הוד של הרי האלפים,‏ שמשתרעים לכל מלוא העין.‏ כמעט מחצית הנוף של מחוז טורינו הוא שילוב של הרים,‏ יערות ועמקים.‏ בנסיעה של פחות משעה תגיע למקום קַיִט כלשהו בהרים.‏ בתוך פחות משעתיים,‏ תוכל להגיע לחופי לִיגוּרְיָה.‏

ההיסטוריה של טורינו קודמת לתקופה הרומית.‏ במקור היתה זו התיישבות של שבט הטַאוּרִינִים,‏ שלאחר מכן הפכה למושבה רומית,‏ אשר שרידיה נראים באיזור העתיקות של העיר.‏ ניכרים כאן תוואים של ימי הביניים,‏ אולם רוב הארכיטקטורה בעיר מתוארכת למאות ה־17 וה־18 ואילך,‏ כשסגנון הבארוֹק שולט בבניינים שלאורך רחובות מרכז העיר.‏

בטורינו שוכן אחד המוזיאונים החשובים בעולם לאומנות מצרית.‏ יש בו אוסף יוצא מן הכלל מתרבות מצרית עתיקה שהתפתחה לאורך הנילוס,‏ אוסף המשני בחשיבותו רק לזה שבקהיר.‏

בביקור שייארך מספר שעות בלבד תוכל להתפעל ממרכז העיר ההיסטורי והאומנותי,‏ מארמון מָדָמָה,‏ מהארמון המלכותי וממוֹלֶה אַנְטוֹנֶלְיָנָה שגובהו כ־170 מטר,‏ ושנחשב עד לאחרונה למבנה האבן הגבוה באירופה.‏ לפעמים מכנים סימן היכר זה של העיר כמקביל של טורינו למגדל אייפל בפריז.‏ הבא ברשימה הוא פארק ולנטינו,‏ שניתן לראות בו גנים בוטניים,‏ מדשאות,‏ שדרות,‏ מזרקות וגם מבצר מימי הביניים — שחזור ציורי ומדויק של כפר מן המאה ה־15 בחבל פיאמונטֶה.‏

טורינו היא ממרכזי התעשייה החשובים באיטליה.‏ זהו מקום מושבה של חברת המכוניות FIAT (‏Fabbrica Italiana Automobili Torino)‏.‏ אם אתה חובב מכוניות לאספנות,‏ תמצא ב’‏מוּסֵאוֹ דֶלַאוֹטוֹמוֹבִּילֶה’‏ (‏מוזיאון למכוניות)‏,‏ מרחק של כשלושה קילומטרים מהעיר,‏ אוסף של 150 מכוניות ישנות קלאסיות,‏ ביניהן בּוּגָטִי,‏ מַזֵרַטִי ולנצ׳יה.‏ מכאן ברור מדוע פרנסתה של כמחצית מאוכלוסיית טורינו קשורה איכשהו לתעשיית המכוניות.‏

עדי־יהוה בטורינו ובמילנו

מאות בשנים היו בעמקים שבאיזור טורינו ריכוזי אוכלוסייה גדולים של וַלדֶנסים,‏ צאצאיהם של המטיפים הנודדים לרפורמציה הפרוטסטנטית.‏ לפיכך אין זה מפתיע שצ׳ארלס טייז ראסל,‏ מן הבולטים שבין תלמידי־המקרא הראשונים (‏שמם הקודם של עדי־יהוה)‏,‏ יצר במהלך ביקורו באירופה ב־1891 קשר עם כומר ולדנסי מקומי ושמו דַנְיֶלֶה ריוְוַר.‏ ראסל סיכם איתו שיתרגם לאיטלקית חומר עזר ללימוד המקרא.‏ בשנת 1903 התארגנה לראשונה קבוצה של תלמידי־המקרא באיזור.‏ כאשר שב ראסל לאיטליה ב־1912,‏ הוא מצא קבוצה של כ־40 איש שהתכנסו דרך קבע לאסיפות שנערכו בבניין בפִּינֵרוֹלוֹ,‏ ליד טורינו.‏ ושם,‏ בפִּינֵרוֹלוֹ,‏ התקיים הכינוס הראשון שלהם באיטלקית ב־1925.‏

מכאן שאם נתחקה על עקבותיהם של תלמידי־המקרא בטורינו נגיע לשנות העשרים.‏ בשנת 1946 נשלחו לאיטליה השליחים הראשונים מטעם עדי־יהוה.‏ הם עזרו בביסוס פעילותם של העדים.‏ בשלהי שנות ה־40 ובתחילת שנות ה־50 נוסדו הקהילות הראשונות בטורינו.‏ כיום יש בעיר ובמחוז שבו היא שוכנת כ־000,‏13 עדי־יהוה.‏ ומה באשר למילנו?‏

במשך מעט יותר משנה,‏ שכן במילנו משרד הסניף שמייצג את עדי־יהוה באיטליה.‏ אזי הועתק מקומו לרומא ב־1948.‏ הכינוס הראשון שלאחר המלחמה התקיים בתיאטרון במילנו ב־1947.‏ נכחו בכינוס 700 איש בקירוב,‏ שהגיעו מכל קצווי איטליה.‏ בשנת 1963 נערך הכינוס הבינלאומי ”‏בשורת עולם”‏ בוִיגוֹרֶלִי וֵלוֹדְרוֹמוֹ שבמילנו,‏ שהיה אז מסלול מירוצי האופניים אולי המפורסם ביותר באירופה.‏

פעילות ההכרזה של עדי־יהוה בימינו נוחלת הצלחה כבירה במילנו.‏ נכון להיום יש בעיר 57 קהילות,‏ שבהן יותר מ־000,‏4 מבשרים פעילים,‏ ואחד התיאטראות בעיר הוסב לאולם כינוסים.‏

ביקור במילנו ובטורינו יכול להיות כדאי בהחלט.‏ כשתגיע לשם,‏ אין ספק שתזכה לקבלת פנים חמה ושתהיה לך חוויה בלתי נשכחת.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 27]‏

התכריכים של טורינו — משהו אותנטי?‏

המוצג שהוא אולי המפורסם ביותר בטורינו הוא תכריכים,‏ שיש הסבורים כי הם התכריכים שעטפו את גופת המשיח.‏ מדריך טיולים מסביר:‏ ”‏השריד המקודש המפורסם ביותר — והמפוקפק ביותר — מכולם נמצא בדואומו [‏קתדראלה]‏ שבטורינו”‏.‏ התכריכים מוצגים לראווה דרך קבע באחד מחדרי־התפילה שבדואומו.‏ הם נעולים בתיבת זכוכית אטומה וחסינת כדורים,‏ שמולאה בגז אציל.‏ המדריך מוסיף ואומר:‏ ”‏אך בשנת 1988 התנפץ המיתוס של התכריכים:‏ בדיקת תיארוך באמצעות פחמן העלתה שגיל התכריכים הוא לכל המוקדם המאה ה־12”‏.‏d

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏מפה בעמוד 24]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

מילנו

טורינו

‏[‏שלמי תודה]‏

‏.Mountain High Maps® Copyright © 1997 Digital Wisdom, Inc

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

הקתדראלה במילנו

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

במילנו ידה של המודרניזציה על העליונה

‏[‏תמונות בעמוד 25]‏

‏’‏לה סקָלה’‏ (‏למעלה)‏ ו’‏גלרִיה ויטוֹריוֹ עֵמנוּאֶלֶה II’‏(‏מימין)‏ במילנו

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

‏”‏הסעודה האחרונה”‏,‏ לאונרדו דה וינצ׳י

‏[‏שלמי תודה]‏

Scala/Art Resource, NY

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

גשר זחיח בכניסה למבצר מימי הביניים בטורינו

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

מוֹלֶה אַנְטוֹנֶלְיָנָה בטורינו;‏ הצריח שבו מתנשא לגובה של כ־170 מטר

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

נהר פּוֹ,‏ החוצה את טורינו