קסמם של המספרים

דמה בנפשך עולם ללא מספרים.‏ בעולם כזה לא היה כסף.‏ המסחר היה מסתכם בעסקאות חליפין פנים מול פנים.‏ ומה בנוגע למשחקי הספורט?‏ ללא מספרים,‏ לא רק שלא היינו יכולים לעקוב אחר התוצאה,‏ אלא גם לא ניתן היה לקבוע כמה שחקנים משחקים בכל קבוצה!‏

ואולם,‏ מלבד שימושם המעשי,‏ המספרים עטופים בהילה של מיסתורין.‏ מדוע?‏ משום שהם מופשטים.‏ אי אפשר לראות מספרים,‏ לגעת בהם או לחוש אותם.‏ לדוגמה:‏ לתפוח יש צבע,‏ מרקם,‏ גודל,‏ צורה,‏ ריח וטעם.‏ אתה יכול לבדוק כל אחת מתכונות אלו ולקבוע אם העצם הוא אכן תפוח או לימון,‏ כדור או משהו אחר.‏ לא כן במספרים.‏ בין שבעה פרטים מסוימים לשבעה פרטים אחרים אולי אין שום מכנה משותף מלבד העובדה שמספרם שבע.‏ לפיכך,‏ הניסיון להבין את משמעות המספרים — למשל,‏ להבדיל בין שש לשבע — הוא ניסיון לתפוס דבר מופשט ביותר.‏ וכאן המיסטיקה של המספרים נכנסת לתמונה.‏

מפיתגורס ועד פְּסֶבְדוֹ־מדע

בתרבויות קדומות נהוג היה לייחס משמעות מיוחדת למספרים.‏ פיתגורס,‏ פילוסוף ומתמטיקאי יווני בן המאה השישית לפה״ס,‏ לימד שאת הכול ניתן להגדיר בתבניות מספריות.‏ הוא ותלמידיו טענו שהיקום כולו הוא התגלמות הסדר והפרופורציה,‏ ומכאן הסיקו שבכל דבר גשמי טבועים יחסים מתמטיים.‏

מימי פיתגורס משמש פיענוח משמעות המספרים לחיזוי העתיד,‏ לביאור חלומות ולשיפור הזיכרון.‏ את השיטות הללו יישמו היוונים,‏ המוסלמים והנוצרים.‏ בגימטריה,‏ שהיא משיטות הנומרולוגיה,‏ ייחסו המקובלים ערך מספרי לכל אחת מ־22 אותיות האלפבית העברי ובדרך זו מצאו לטענתם משמעויות נסתרות בתנ״ך.‏

על כך פחות או יותר מבוססת הנומרולוגיה של ימינו.‏ נקודת המוצא היא על־פי־רוב שמך ותאריך לידתך.‏ מציינים את הערך המספרי של כל אות בשמך,‏ ואת הערכים מחבר הנומרולוג ומוסיף לערכי המספרים של יום וחודש הלידה.‏ מן הנתונים קובע הנומרולוג את מספרי המפתח שלך.‏ למספרים הללו הוא מייחס משמעות מיוחדת,‏ וכך מתקבל עליך תיאור מקיף — כולל אישיותך,‏ מאווייך התת־מודעיים וגורלך.‏

ייתכן שקסמה של הנומרולוגיה נעוץ בניתוח המדויק לכאורה.‏ ”‏רבים החלו להאמין בנומרולוגיה לאחר שראו עד כמה מתאימים המספרים לאישיותם”‏,‏ כותב אדוארד אלברטסון בספרו נבואה למיליונים (‏Prophecy for the Millions)‏.‏ עם זאת,‏ יש המכנים את הנומרולוגיה פְּסֶבְדוֹ־מדע,‏ כלומר,‏ מדע מזויף.‏ מדוע?‏ האם יש לך סיבות מוצדקות לפקפק ב”‏מדע”‏ זה?‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 5]‏

מסרים סמויים במקרא?‏

בספרו הצופן התנ”‏כי,‏ טוען העיתונאי מייקל דרוזנין כי בעזרת תוכנת מחשב מצא בתנ״ך מסרים סמויים.‏ לטענותיו,‏ נמצאו המילים ”‏רוצח אשר ירצח”‏ במקביל לשמו של יצחק רבין המנוח ‏—‏ וזאת שנה לפני שראש הממשלה נרצח.‏

הספר הצופן התנ”‏כי עורר כצפוי מחלוקות רבות.‏ דייב תומאס,‏ מתמטיקאי ופיסיקאי,‏ הוכיח כי בניתוח ממחושב של כל טקסט ניתן למצוא מסרים סודיים.‏ דייב ניתח את ספרו של דרוזנין ומצא את המילים ”‏צופן”‏,‏ ”‏מטופש”‏ ו”‏תעלול”‏.‏ בכל מקום אפשר למצוא מסרים סמויים,‏ אומר תומאס,‏ ”‏בתנאי שתשקיע את הזמן והמאמצים לקצור בשדה ההסתברות הנרחב”‏.‏

מתוך היכולת לערוך אינספור חישובים,‏ סביר להניח שהמחשב ימצא צירופי אותיות שניתן לראות בהם תחזית כלשהי.‏ אלא שזהו צירוף מקרים,‏ ואין בו כדי להוכיח שהמקרא מכיל מסרים סמויים.‏a

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 4]‏

פיתגורס לימד שכל דבר מתאפיין בתבניות מספריות

‏[‏שלמי תודה]‏

באדיבות National Library of Medicine