היש במקרא צופן נסתר?
כשנתיים לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב־1995, טען עיתונאי אחד כי עוד קודם לכן מצא בעזרת טכנולוגיה ממוחשבת מסר נבואי על הרצח שהוצפן בתנ״ך. העיתונאי, מייקל דרוזנין, כתב שכבר יותר משנה לפני ההתנקשות ניסה להזהיר את ראש הממשלה, אך ללא הועיל.
ספרים ומאמרים נוספים שיצאו לאור לאחרונה טוענים כי צופן נסתר זה מהווה הוכחה חותכת לכך שהמקרא נכתב בהשראת אלוהים. האם הצופן הזה קיים? האם יש צורך בצופן נסתר כדי להאמין שהמקרא נכתב בהשראה?
רעיון חדש?
הרעיון שקיים צופן נסתר במקרא אינו בגדר חידוש. זהו מוטיב מרכזי בקבלה, המיסטיקה היהודית המסורתית. על־פי המורים הקבליסטים, מובנן המילולי של מילות התנ״ך אינו מייצג את משמעותן האמיתית. הם מאמינים שאלוהים השתמש באותיות של הטקסט המקראי בעברית כסמלים, שכאשר מבינים אותן כהלכה מתגלה אמת עמוקה יותר. לשיטתם, כל אות באלף־בית העברי ומיקומה במקרא נקבעו על־ידי אלוהים מתוך מטרה מסוימת.
לדברי ג׳פרי סטינובר, חוקר הצופן התנ”כי, מיסטיקנים יהודים אלו מאמינים שבאותיות העבריות, ששימשו לתיעוד סיפור הבריאה בבראשית, טמון כוח מיסטי אדיר. הוא כותב: ”ספר בראשית אינו סתם תיאור; זהו המכשיר ששימש למעשה הבריאה עצמו, העתק של מחשבת האל, אשר התגלתה בצורתה הגשמית”.
רב קבליסטי מן המאה ה־13, בַּחְיֵי בן אשר מסרגוסה שבספרד, כתב על מידע נסתר שנגלה לו מקריאה בספר בראשית אחרי שדילג על כל 42 אותיות בטקסט. השיטה לדלג על רצף מסוים של אותיות בניסיון למצוא מסרים נסתרים היא הבסיס למתכונתו המודרנית של הצופן התנ”כי.
מחשבים ”מפענחים” את הצופן
לפני עידן המחשב היתה מוגבלת יכולתו של האדם לבחון את המקרא בשיטה זו. באוגוסט 1994, התפרסם בכתב־העת סטטיסטיקל סיינס מאמר שבו אליהו ריפס מן האוניברסיטה העברית שבירושלים וחוקרים אחרים יצאו בהצהרות מרעישות. הם סיפרו שלאחר שהסירו את כל הרווחים בין המילים ובעזרת דילוג על רצפי אותיות שווי־מרחק בספר בראשית, מצאו את שמותיהם של 34 רבנים מפורסמים, וסמוך לשמות נתגלה מידע נוסף, כגון תאריך לידתם או מותם.a אחרי ניסויים חוזרים ונשנים פירסמו החוקרים את מסקנתם, ולפיה לא ייתכן מבחינה סטטיסטית שהמידע שהוצפן בבראשית הגיע לשם באקראי — ראיה לכך שמידע הוטמן בהשראה ובכוונה תחילה לפני אלפי שנים בספר בראשית.
על בסיס שיטה זו, ערך העיתונאי דרוזנין ניסויים וחיפש מידע נסתר בחמשת חומשי תורה. דרוזנין גילה, לטענתו, שהשם יצחק רבין משובץ במקרא בדילוגים של 772,4 אותיות. כשחילק את התורה לשורות בנות 772,4 אותיות כל אחת, התחוור לו ששמו של רבין (במאונך) מצטלב עם המילים ”רוצח אשר ירצח” (במאוזן) שמתוך דברים ד׳:42.
לאמיתו של דבר, הכתוב בדברים ד׳:42 עניינו ברוצח בשגגה. משום כך, רבים מתחו ביקורת על גישתו המגמתית של דרוזנין וטענו שבשיטותיו הלא־מדעיות ניתן למצוא את אותם מסרים בכל טקסט שהוא. אלא שדרוזנין לא זז מעמדתו והצהיר: ”כשמבקריי ימצאו ב[רומן] מוֹבִּי דיק מסר נבואי על התנקשות בחייו של ראש ממשלה כלשהו, אאמין להם”.
הוכחה שהמקרא נכתב בהשראה?
פרופסור ברנדן מקיי, מן הפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, הרים את הכפפה. הוא ערך בדיקות ממוחשבות מקיפות בספר מוֹבִּי דיק בשפה האנגלית.b מקיי יישם את השיטה שתיאר דרוזנין ומצא, לטענתו, ”תחזיות” על רציחתם של אינדירה גנדי, מרטין לותר קינג, ג׳ון פ. קנדי, אברהם לינקולן ואחרים. עוד אמר מקיי שהרומן מוֹבִּי דיק ”ניבא” גם את רצח יצחק רבין.
בעניין הטקסט העברי בבראשית, פרופסור מקיי ועמיתיו פיקפקו גם בתוצאות הניסויים של ריפס ועמיתיו. הטענה היא שהתוצאות קשורות פחות למסר שהוצפן בהשראה ויותר לשיטת החוקרים ולגישתם — התאמת המידע נעשתה בעיקר על־פי שיקול דעתם של החוקרים. הוויכוח בסוגיה זו נמשך.
סוגיה נוספת מתעוררת לנוכח הטענות שהמסרים המקודדים הוסתרו במכוון בטקסט העברי ”הסטנדרטי” או ”המקורי”. ריפס ועמיתיו החוקרים אומרים שאת מחקריהם ביצעו ב”גירסה המקובלת הסטנדרטית של ספר בראשית”. דרוזנין כותב: ”כל עותקי התנ״ך בעברית חייבים על־פי ההלכה להיות זהים, אות לאות”. האומנם? אין כיום טקסט ’סטנדרטי’, אלא מהדורות שונות של התנ״ך בעברית המבוססות על כתבי־יד עתיקים שונים. המסר המקראי אומנם אינו שונה, אך כתבי־היד אינם זהים זה לזה, אות לאות.
תרגומי מקרא רבים מבוססים כיום על כתב־יד לנינגרד — נוסח המסורה המלא הקדום ביותר שבנמצא — שהועתק בשנת 1000 לספירה בערך. אלא שריפס ודרוזנין השתמשו במהדורה אחרת והיא תנ״ך קוֹרֵן. שלמה סטרנברג, רב אורתודוקסי ומתמטיקאי מאוניברסיטת הארוורד, מסביר כי כתב־יד לנינגרד ”שונה ממהדורת קוֹרֵן ב־41 אותיות בספר דברים לבדו, שלא לדבר על יתר הספרים”. במגילות ים המלח יש קטעים מקראיים שהועתקו לפני יותר מ־000,2 שנה. האיות במגילות אלו שונה על־פי־רוב במידה ניכרת משל נוסחי המסורה המאוחרים יותר. בכמה מגילות הוספו ביד חופשית אותיות מסוימות לציון התנועות, הואיל ובאותה עת טרם הומצא הניקוד. במגילות אחרות נעשה שימוש בפחות אותיות. השוואה בין כל כתבי־היד המקראיים שבנמצא מעלה כי משמעות המסר המקראי נותרה בעינה. אולם, השוואה זו גם מעידה בבירור שהאיות ומספר האותיות שונים מטקסט לטקסט.
החיפוש אחר מסר נסתר משוער מותנה בקיומו של טקסט בלתי משתנה לחלוטין. שינוי של אות אחת עלול לשבש לגמרי את הרצף והמסר הקיימים לכאורה. אלוהים שמר את דברו במקרא. אך הוא לא שמר כל אות ואות ולא הוציא מפרופורציה עניינים שוליים, כגון שינויי איות שחלו לאורך הדורות. האין המסקנה המתבקשת היא שאלוהים לא טמן מסר נסתר במקרא? (ישעיהו מ׳:8; פטרוס א׳. א׳:24, 25).
האם אנו זקוקים לצופן נסתר?
השליח פאולוס כתב בבירור כי ”כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא להוראה, לתוכחה, לתיקון, לחינוך במעגלי צדק” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). המסר הברור והישיר שבמקרא אינו קשה מדי להבנה או ליישום, אך רבים מתעלמים ממנו (דברים ל׳:11–14). הנבואות המובאות במקרא לעיני כל מהוות בסיס מוצק לאמונה שהוא נכתב בהשראה.c שלא כמו צופן נסתר, נבואות המקרא אינן שרירותיות ואינן ”עניין של פירוש אישי” (פטרוס ב׳. א׳:19–21).
השליח פטרוס כתב כי ”לא אחרי אגדות מחוכמות הלכנו כאשר הודענו לכם את גבורת אדוננו ישוע המשיח ואת בואו” (פטרוס ב׳. א׳:16). שורשי המושג שקיים צופן נסתר במקרא נעוצים במיסטיקה היהודית, הנוקטת שיטות ”מחוכמות” המטשטשות ומסלפות את המשמעות הברורה של הכתוב במקרא. התנ״ך עצמו מגנה חד משמעית גישה מיסטית זו (דברים י״ג:2–6; י״ח:9–13).
עד כמה מאושרים אנו שעומדים לרשותנו מסריו והדרכותיו הברורים של המקרא, אשר דרכו יכולים אנו להכיר את אלוהים! עדיף הדבר פי כמה וכמה מאשר לנסות ללמוד על בוראנו על־ידי חיפוש אחר מסרים נסתרים, פרי פירושים אישיים ודמיון הניזון מטכנולוגיה ממוחשבת (מתי ז׳:24, 25).
[הערות שוליים]
a לכל אות באלף־בית העברי יש ערך מספרי קבוע. תאריכים אלו נקבעו אפוא על־פי ערכן המספרי של האותיות בטקסט העברי ולא על־ידי שמות המספרים.
b בעברית אין אותיות מיוחדות לסימון התנועות. הקורא מניע את העיצורים על־פי ההקשר. אם מתעלמים מן ההקשר, ניתן לקרוא את המילה בתנועות שונות ולשנות לחלוטין את משמעותה. באנגלית יש אותיות מיוחדות לסימון התנועות, דבר שמקשה על חיפוש המילים בשיטה זו ומצמצם את האפשרויות.
c למידע נוסף על כך שהמקרא נכתב בהשראה ועל נבואותיו, עיין בחוברת ספר לכל אדם, שיצאה לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.