היש במקרא צופן נסתר?‏

כשנתיים לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב־​1995,‏ טען עיתונאי אחד כי עוד קודם לכן מצא בעזרת טכנולוגיה ממוחשבת מסר נבואי על הרצח שהוצפן בתנ״ך.‏ העיתונאי,‏ מייקל דרוזנין,‏ כתב שכבר יותר משנה לפני ההתנקשות ניסה להזהיר את ראש הממשלה,‏ אך ללא הועיל.‏

ספרים ומאמרים נוספים שיצאו לאור לאחרונה טוענים כי צופן נסתר זה מהווה הוכחה חותכת לכך שהמקרא נכתב בהשראת אלוהים.‏ האם הצופן הזה קיים?‏ האם יש צורך בצופן נסתר כדי להאמין שהמקרא נכתב בהשראה?‏

רעיון חדש?‏

הרעיון שקיים צופן נסתר במקרא אינו בגדר חידוש.‏ זהו מוטיב מרכזי בקבלה,‏ המיסטיקה היהודית המסורתית.‏ על־פי המורים הקבליסטים,‏ מובנן המילולי של מילות התנ״ך אינו מייצג את משמעותן האמיתית.‏ הם מאמינים שאלוהים השתמש באותיות של הטקסט המקראי בעברית כסמלים,‏ שכאשר מבינים אותן כהלכה מתגלה אמת עמוקה יותר.‏ לשיטתם,‏ כל אות באלף־בית העברי ומיקומה במקרא נקבעו על־ידי אלוהים מתוך מטרה מסוימת.‏

לדברי ג׳פרי סטינובר,‏ חוקר הצופן התנ”‏כי,‏ מיסטיקנים יהודים אלו מאמינים שבאותיות העבריות,‏ ששימשו לתיעוד סיפור הבריאה בבראשית,‏ טמון כוח מיסטי אדיר.‏ הוא כותב:‏ ”‏ספר בראשית אינו סתם תיאור;‏ זהו המכשיר ששימש למעשה הבריאה עצמו,‏ העתק של מחשבת האל,‏ אשר התגלתה בצורתה הגשמית”‏.‏

רב קבליסטי מן המאה ה־13,‏ בַּחְיֵי בן אשר מסרגוסה שבספרד,‏ כתב על מידע נסתר שנגלה לו מקריאה בספר בראשית אחרי שדילג על כל 42 אותיות בטקסט.‏ השיטה לדלג על רצף מסוים של אותיות בניסיון למצוא מסרים נסתרים היא הבסיס למתכונתו המודרנית של הצופן התנ”‏כי.‏

מחשבים ”‏מפענחים”‏ את הצופן

לפני עידן המחשב היתה מוגבלת יכולתו של האדם לבחון את המקרא בשיטה זו.‏ באוגוסט 1994,‏ התפרסם בכתב־העת סטטיסטיקל סיינס מאמר שבו אליהו ריפס מן האוניברסיטה העברית שבירושלים וחוקרים אחרים יצאו בהצהרות מרעישות.‏ הם סיפרו שלאחר שהסירו את כל הרווחים בין המילים ובעזרת דילוג על רצפי אותיות שווי־מרחק בספר בראשית,‏ מצאו את שמותיהם של 34 רבנים מפורסמים,‏ וסמוך לשמות נתגלה מידע נוסף,‏ כגון תאריך לידתם או מותם.‏a אחרי ניסויים חוזרים ונשנים פירסמו החוקרים את מסקנתם,‏ ולפיה לא ייתכן מבחינה סטטיסטית שהמידע שהוצפן בבראשית הגיע לשם באקראי — ראיה לכך שמידע הוטמן בהשראה ובכוונה תחילה לפני אלפי שנים בספר בראשית.‏

על בסיס שיטה זו,‏ ערך העיתונאי דרוזנין ניסויים וחיפש מידע נסתר בחמשת חומשי תורה.‏ דרוזנין גילה,‏ לטענתו,‏ שהשם יצחק רבין משובץ במקרא בדילוגים של 772,‏4 אותיות.‏ כשחילק את התורה לשורות בנות 772,‏4 אותיות כל אחת,‏ התחוור לו ששמו של רבין (‏במאונך)‏ מצטלב עם המילים ”‏רוצח אשר ירצח”‏ (‏במאוזן)‏ שמתוך דברים ד׳:‏42‏.‏

לאמיתו של דבר,‏ הכתוב בדברים ד׳:‏42 עניינו ברוצח בשגגה.‏ משום כך,‏ רבים מתחו ביקורת על גישתו המגמתית של דרוזנין וטענו שבשיטותיו הלא־מדעיות ניתן למצוא את אותם מסרים בכל טקסט שהוא.‏ אלא שדרוזנין לא זז מעמדתו והצהיר:‏ ”‏כשמבקריי ימצאו ב[‏רומן]‏ מוֹבִּי דיק מסר נבואי על התנקשות בחייו של ראש ממשלה כלשהו,‏ אאמין להם”‏.‏

הוכחה שהמקרא נכתב בהשראה?‏

פרופסור ברנדן מקיי,‏ מן הפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה,‏ הרים את הכפפה.‏ הוא ערך בדיקות ממוחשבות מקיפות בספר מוֹבִּי דיק בשפה האנגלית.‏b מקיי יישם את השיטה שתיאר דרוזנין ומצא,‏ לטענתו,‏ ”‏תחזיות”‏ על רציחתם של אינדירה גנדי,‏ מרטין לותר קינג,‏ ג׳ון פ.‏ קנדי,‏ אברהם לינקולן ואחרים.‏ עוד אמר מקיי שהרומן מוֹבִּי דיק ”‏ניבא”‏ גם את רצח יצחק רבין.‏

בעניין הטקסט העברי בבראשית,‏ פרופסור מקיי ועמיתיו פיקפקו גם בתוצאות הניסויים של ריפס ועמיתיו.‏ הטענה היא שהתוצאות קשורות פחות למסר שהוצפן בהשראה ויותר לשיטת החוקרים ולגישתם — התאמת המידע נעשתה בעיקר על־פי שיקול דעתם של החוקרים.‏ הוויכוח בסוגיה זו נמשך.‏

סוגיה נוספת מתעוררת לנוכח הטענות שהמסרים המקודדים הוסתרו במכוון בטקסט העברי ”‏הסטנדרטי”‏ או ”‏המקורי”‏.‏ ריפס ועמיתיו החוקרים אומרים שאת מחקריהם ביצעו ב”‏גירסה המקובלת הסטנדרטית של ספר בראשית”‏.‏ דרוזנין כותב:‏ ”‏כל עותקי התנ״ך בעברית חייבים על־פי ההלכה להיות זהים,‏ אות לאות”‏.‏ האומנם?‏ אין כיום טקסט ’‏סטנדרטי’‏,‏ אלא מהדורות שונות של התנ״ך בעברית המבוססות על כתבי־יד עתיקים שונים.‏ המסר המקראי אומנם אינו שונה,‏ אך כתבי־היד אינם זהים זה לזה,‏ אות לאות.‏

תרגומי מקרא רבים מבוססים כיום על כתב־יד לנינגרד — נוסח המסורה המלא הקדום ביותר שבנמצא — שהועתק בשנת 1000 לספירה בערך.‏ אלא שריפס ודרוזנין השתמשו במהדורה אחרת והיא תנ״ך קוֹרֵן.‏ שלמה סטרנברג,‏ רב אורתודוקסי ומתמטיקאי מאוניברסיטת הארוורד,‏ מסביר כי כתב־יד לנינגרד ”‏שונה ממהדורת קוֹרֵן ב־41 אותיות בספר דברים לבדו,‏ שלא לדבר על יתר הספרים”‏.‏ במגילות ים המלח יש קטעים מקראיים שהועתקו לפני יותר מ־000,‏2 שנה.‏ האיות במגילות אלו שונה על־פי־רוב במידה ניכרת משל נוסחי המסורה המאוחרים יותר.‏ בכמה מגילות הוספו ביד חופשית אותיות מסוימות לציון התנועות,‏ הואיל ובאותה עת טרם הומצא הניקוד.‏ במגילות אחרות נעשה שימוש בפחות אותיות.‏ השוואה בין כל כתבי־היד המקראיים שבנמצא מעלה כי משמעות המסר המקראי נותרה בעינה.‏ אולם,‏ השוואה זו גם מעידה בבירור שהאיות ומספר האותיות שונים מטקסט לטקסט.‏

החיפוש אחר מסר נסתר משוער מותנה בקיומו של טקסט בלתי משתנה לחלוטין.‏ שינוי של אות אחת עלול לשבש לגמרי את הרצף והמסר הקיימים לכאורה.‏ אלוהים שמר את דברו במקרא.‏ אך הוא לא שמר כל אות ואות ולא הוציא מפרופורציה עניינים שוליים,‏ כגון שינויי איות שחלו לאורך הדורות.‏ האין המסקנה המתבקשת היא שאלוהים לא טמן מסר נסתר במקרא?‏ (‏ישעיהו מ׳:‏8;‏ פטרוס א׳.‏ א׳:‏​24,‏ 25‏)‏.‏

האם אנו זקוקים לצופן נסתר?‏

השליח פאולוס כתב בבירור כי ”‏כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים,‏ ומועיל הוא להוראה,‏ לתוכחה,‏ לתיקון,‏ לחינוך במעגלי צדק”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏​16,‏ 17‏)‏.‏ המסר הברור והישיר שבמקרא אינו קשה מדי להבנה או ליישום,‏ אך רבים מתעלמים ממנו (‏דברים ל׳:‏11–14‏)‏.‏ הנבואות המובאות במקרא לעיני כל מהוות בסיס מוצק לאמונה שהוא נכתב בהשראה.‏c שלא כמו צופן נסתר,‏ נבואות המקרא אינן שרירותיות ואינן ”‏עניין של פירוש אישי”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏​19–21‏)‏.‏

השליח פטרוס כתב כי ”‏לא אחרי אגדות מחוכמות הלכנו כאשר הודענו לכם את גבורת אדוננו ישוע המשיח ואת בואו”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏​16‏)‏.‏ שורשי המושג שקיים צופן נסתר במקרא נעוצים במיסטיקה היהודית,‏ הנוקטת שיטות ”‏מחוכמות”‏ המטשטשות ומסלפות את המשמעות הברורה של הכתוב במקרא.‏ התנ״ך עצמו מגנה חד משמעית גישה מיסטית זו (‏דברים י״ג:‏​2–6;‏ י״ח:‏​9–13‏)‏.‏

עד כמה מאושרים אנו שעומדים לרשותנו מסריו והדרכותיו הברורים של המקרא,‏ אשר דרכו יכולים אנו להכיר את אלוהים!‏ עדיף הדבר פי כמה וכמה מאשר לנסות ללמוד על בוראנו על־ידי חיפוש אחר מסרים נסתרים,‏ פרי פירושים אישיים ודמיון הניזון מטכנולוגיה ממוחשבת (‏מתי ז׳:‏​24,‏ 25‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏