מה צופן העתיד לעולם הרפואה?‏

השאלה מה צופן העתיד עבור הרופאים מובילה לפעמים להשערות בדבר ההתקדמות הטכנולוגית ואם קידמה זו תפטור את הרופאים ממטלות שגרתיות כדי שיהיה להם יותר זמן להעניק לחולים יחס אישי.‏ כמובן,‏ עתיד הרופאים קשור קשר בל יינתק לעתיד האנושות בכללותה.‏ שני ספרים במקרא השופכים אור על עתיד זה מגוללים את קורות ישוע ותלמידיו.‏ שניהם נכתבו בידי רופא.‏

מדוע נקודת מבטו של רופא לגבי אירועים היסטוריים אלה מעוררת עניין מיוחד?‏ מה לאירועים אלה ולעתידם של הרופאים ושל החולים?‏ מדוע יש רופאים המצפים ליום שבו כבר לא יזדקקו למקצוע הרפואה?‏

רופאים רבים ניחנו בחדות אבחנה.‏ לוקס,‏ שנקרא ”‏הרופא האהוב”‏,‏ חיבר שניים מספרי המקרא ומסר תיאור מפורט על חלק מהחולים שישוע והשליחים ריפאו (‏קולוסים ד׳:‏14‏)‏.‏ בדרך זו לוקס עוזר לנו לשקול את השאלות:‏ האם אירועים אלה אכן התרחשו?‏ ואם כן,‏ איזו משמעות יש לכך עבור הרופאים והחולים כיום?‏

בחינת עדויות רפואיות

לוקס היה יכול לראיין עדי ראייה וכך לאמת את טבעם של ניסי הריפוי.‏ בנוסף לכך,‏ הוא בילה זמן רב במסעות עם השליח פאולוס.‏ כפי הנראה,‏ פאולוס ריפא רבים באורח פלא בנוכחותו של לוקס.‏ נבדוק כעת שני תיאורי ריפוי שעליהם כתב הרופא לוקס ותוך כדי כך נשים לב לפירוט המקיף שבהם.‏

במקרה שלהלן לוקס מציין זמן,‏ תאריך ומקום התרחשות:‏ בראשון בשבוע,‏ בחצות הלילה,‏ התאספה קבוצת משיחיים בחדר בקומה השלישית בטרואס,‏ הנמצאת בפרובינציה הרומית אסיה (‏מעשי השליחים כ׳:‏4–8‏)‏.‏ אנו קוראים את הפרטים:‏ ”‏ובחור אחד,‏ אוטיכוס שמו,‏ .‏.‏.‏ [‏היה]‏ שוקע בתרדמה עמוקה.‏ כשהאריך שאול את דברו גברה עליו התרדמה ונפל מן הקומה השלישית למטה.‏ הם הרימו אותו מת”‏.‏ ואז,‏ בעזרת כוחו של אלוהים,‏ ריפא פאולוס את הבחור מפציעתו והשיבו לחיים.‏ לאחר הארוחה ”‏הם הביאו את הצעיר חי והתנחמו מאוד”‏ (‏מעשי השליחים כ׳:‏9–12‏)‏.‏

לוקס מספר שהוא גם היה עם פאולוס במלטה.‏ הם התקבלו במאור פנים בביתו של פובליוס,‏ ”‏ראש האי”‏,‏ ושם חולל פאולוס נס נוסף.‏ מדובר היה בחולה שבימים ההם — לפני עידן האנטיביוטיקה המודרנית — מצבו נחשב לחמור ואף סופני.‏ לוקס מדווח:‏ ”‏שכב אביו של פובליוס כשהוא סובל מחום ודיזנטריה.‏ שאול נכנס אליו,‏ התפלל וסמך ידיו עליו וריפא אותו.‏ אחרי כן באו גם יתר החולים אשר באי ונרפאו”‏ (‏מעשי השליחים כ״ח:‏7–9‏)‏.‏

מה שכנע את הרופא‏?‏

כשלוקס תיאר בספר מעשי השליחים את האירועים הללו,‏ קוראיו עדיין יכלו לדבר עם המעורבים ולוודא שכך אכן אירע.‏ באשר למה שכתב בספר המקראי שגם נושא את שמו,‏ ציין לוקס:‏ ”‏התחקיתי היטב על כל הדברים מראשיתם.‏.‏.‏ למען תיווכח באמיתות הדברים”‏ (‏לוקס א׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ הדברים שראה וחקר רופא זה שכנעו אותו באמיתות הוראתו של ישוע.‏ מעשי הריפוי הפלאיים היו חלק מהוראה זו וסיפקו בסיס לאמונה בנבואת המקרא שלפיה בסופו של דבר ישים אלוהים קץ למחלות (‏ישעיהו ל״ה:‏5,‏ 6‏)‏.‏ בתור רופא שרגיל היה לראות סבל,‏ לוקס ודאי מצא זאת מרגש במיוחד להרהר בימים בהם המקצוע שלו לא יהיה עוד נחוץ.‏ האם תקווה זו מושכת את לבך?‏

מעניין שזה מה שצופן העתיד עבור כל אוהבי אלוהים,‏ לא משנה באיזו מדינה הם חיים.‏ המקרא מבטיח שתחת שלטון מלכות אלוהים,‏ ”‏בל יאמר שכן:‏ ’‏חליתי’‏”‏ (‏ישעיהו ל״ג:‏24‏)‏.‏ רופאים רבים בני זמננו הגיעו למסקנה שקיים יסוד הגיוני להאמין בהבטחות המקרא.‏

‏’‏התרשמתי עמוקות’‏

‏”‏כמו רוב האנשים,‏ בחרתי בתחום הרפואה משום שרציתי לעזור לאנשים שסובלים ממחלות”‏,‏ אומר ד״ר ג׳ון שילר,‏ רופא משפחה בצפון אמריקה.‏ ”‏התקווה לעולם נטול מחלות הרשימה אותי עמוקות.‏ התחלתי לנכוח באסיפות של עדי־יהוה לאחר שנרשמתי לקורס במכללה שעסק בהיסטוריה של תרבות המערב.‏ בקורס למדנו שהדתות היו השורש של בעיות רבות,‏ והתחוור לי שהשימוש שעשו במקרא התאפיין בצביעות.‏ לכן תהיתי,‏ ’‏מה באמת אומר המקרא?‏’‏

‏”‏כשהגעתי לאולם המלכות של עדי־יהוה,‏ נמשכתי בהתחלה לאנשים החברותיים,‏ שהיו ניגוד מרענן לרבים ממכריי.‏ אחד העדים ניגש אליי והציע לבקר אצלי כדי לשוחח על המקרא.‏ מה שהרשים אותי היה שלכל שאלה ששאלתי,‏ הוא הראה לי את התשובה במקרא.‏

‏”‏עם הגיל אני יותר ויותר מעריך את עצם היותי אחד מעדי־יהוה.‏ כשאתה מתחיל את דרכך בתור רופא צעיר,‏ אתה חדור תקווה שתשיג משהו ראוי לשמו.‏ אך לעתים קרובות אני רואה אנשים מאוכזבים שחשים כי לא השיגו רבות.‏ אני חושב שאחד הדברים הנפלאים בלהיות אחד מעדי־יהוה הוא שיש לנו תקווה לעתיד ותכלית בחיים.‏ בין אם אנחנו רופאים,‏ מכונאים או אנשי תחזוקה,‏ אנו יודעים שבשירות אלוהים אנו עושים משהו בעל ערך ממשי;‏ משהו למען יהוה.‏ וזה מעניק לנו סיפוק”‏.‏

‏”‏יישום עקרונות המקרא שיפר את חיי המשפחה שלנו”‏

ד״ר קריסטר רנוואל,‏ רופא בפינלנד,‏ תמיד נהנה לשוחח עם ילדים.‏ ”‏יום אחד שוחחתי עם ילדה בת 12 שחלתה בסרטן סופני”‏,‏ הוא מספר.‏ ”‏היא נתנה לי ספר שנקרא שלום וביטחון אמיתיים — מאיזה מקור?‏ (‏לועזית)‏a התרשמתי מן האופן שבו דיברה על אמונתה למרות מחלתה הסופנית,‏ אך לא הצלחתי למצוא זמן לקרוא את הספר.‏ למעשה,‏ בשעתו הייתי כה עסוק בעבודתי במרפאה בהלסינקי עד כדי גרימת נזק חמור למשפחתי.‏

‏”‏כעבור זמן מה,‏ שלפה אשתי את הספר מהמדף והתחילה לקרוא בו.‏ היא מייד השתכנעה שמה שהיא קוראת זו האמת.‏ עדת־יהוה ביקרה אצלה והחלה ללמד אותה את המקרא.‏ בהתחלה,‏ אשתי קצת חששה לספר לי על כך.‏ אבל כשסיפרה לי,‏ אמרתי לה:‏ ’‏כל דבר שיעזור למשפחה שלנו מבורך בעיניי’‏.‏ התחלתי לקחת חלק בשיעורים.‏ יישום עקרונות המקרא שיפר את חיי המשפחה שלנו ועזר לנו לאמץ השקפה חדשה על החיים.‏ שמחתי ללמוד על התקווה לחיות בעולם ללא מחלות;‏ זה נראה טבעי בעיניי שלאלוהים תהיה מטרה שכזו עבור האנושות.‏ תוך זמן קצר אשתי ואני נטבלנו,‏ ולבסוף גם הילדים עשו כן.‏ הילדה הקטנה ששוחחה עימי לראשונה אומנם נפטרה,‏ אך לאמיתו של דבר,‏ אמונתה עדיין חיה ונושמת”‏.‏

המתח בחייהם של הרופאים הולך וגובר בד בבד עם התמורות המהירות בעולמנו,‏ ולכן נכונותם להקריב מעצמם כדי לסייע לחולים בהחלט ראויה לשבח.‏ אולם,‏ השינויים הגדולים ביותר שישפיעו על האנושות קרבים ובאים בצעדי ענק.‏ רופאים רבים מביטים בביטחון לעבר העתיד שדבר־אלוהים מבטיח — עולם ללא מחלות!‏ (‏ההתגלות כ״א:‏1–4‏)‏ זהו נושא שראוי לחקור באופן אישי.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמודים 10,‏ 11]‏

‏”‏הבנתי שלחיים יש תכלית”‏

”‏כשעבדתי עם תלמידים נכים,‏ שמתי לב כיצד הורים שהם עדי־יהוה היו שונים מכל היתר.‏ נראה שבהשוואה להורים אחרים שנמצאים באותו מצב,‏ הם התמודדו טוב יותר עם העובדה שילדם נכה.‏ כמו כן,‏ הבחנתי בכך שהם היו משכילים יותר ממה שניתן לצפות מאנשים אחרים שעוסקים במקצועות כמו שלהם.‏ הערצתי את אמונתם.‏ אמונתי כמעט נהרסה לחלוטין על־ידי המורים שלימדו אותי את תיאוריית האבולוציה.‏ למרות זאת,‏ לימודי הרפואה הותירו אותי נפעמת לגבי פלא החיים.‏

”‏באותו זמן היכתה בי ההכרה שאיני יודעת כיצד לחנך את ילדיי.‏ מה עליי לאסור עליהם?‏ מה עליי לעודדם לעשות?‏ איזו מטרה לחיים יכולתי להנחיל להם כאשר לי עצמי לא הייתה מטרה?‏ הגעתי למצב שאפילו התפללתי לעזרה.‏

”‏בדיוק אז הביאו לי עדי־יהוה כתב עת שעסק בתיקון וחינוך ילדים באהבה.‏ נוכחתי לדעת שהעקרונות המקראיים שהחוברת התייחסה אליהם היו מאוד יעילים,‏ לכן הסכמתי להצעתם לערוך עימי תוכנית לשיעורי מקרא.‏ כשלמדתי מדוע ברא יהוה את החיים ומדוע מת ישוע,‏ הבנתי שלחיים יש תכלית (‏יוחנן ג׳:‏16;‏ רומים ה׳:‏12,‏ 18,‏ 19‏)‏.‏ האמונה באבולוציה עיוותה את חשיבתי.‏ איזו הקלה עצומה חשתי כשלמדתי שמחלות ומוות לא היו חלק ממטרתו המקורית של אלוהים!‏ כיום אני ממשיכה למצוא סיפוק אמיתי בלימוד אנשים ישרי לב כיצד אלוהים ירפא בקרוב את כל המחלות”‏.‏

‏[‏תמונות]‏

הלנה באוּהאוּס עבדה כרופאה של תלמידי בית־ספר בהולנד

‏[‏תמונות בעמוד 9]‏

לוקס,‏ שהיה רופא ואחד מכותבי המקרא,‏ היה שותפו של פאולוס למסע וראה כיצד ריפא את אביו של פובליוס והקים לתחייה את אוטיכוס

‏[‏תמונות בעמוד 10]‏

ד״ר ג׳ון שילר,‏ ארצות־הברית

‏[‏תמונות בעמוד 10]‏

ד״ר קריסטר רנוואל,‏ פינלנד