הרודוטוס

מטרתו של הרודוטוס הייתה להעלות על הכתב את הסיבות שעמדו מאחורי מלחמות היוונים,‏ ובמיוחד את הסיבות לפלישות הפרסים בשנים 490 ו־480 לפה״ס.‏ האחרונה מביניהן אירעה כאשר הרודוטוס היה ילד.‏ בנוסף לנושא מרכזי זה,‏ הוא תיעד בהרחבה כל פרט שמצא לגבי העמים שהושפעו מהתפשטותה של ממלכת פרס.‏

לא רק היסטוריה

הרודוטוס היה מחבר ברוך כישרון.‏ כתביו מקיפים ביותר,‏ והוא כלל בהם כל פרט שלטעמו היה חיוני להבנת הסיפור השלם.‏ הישגיו יוצאים מגדר הרגיל מכיוון שהוא לא יכול היה להתבסס על תיעודים מדיניים רשמיים של רצף המאורעות ההיסטוריים,‏ שהרי תיעודים מעין אלה כמעט לא היו בנמצא.‏

בימים ההם מעטים טרחו לתעד את ההיסטוריה,‏ אלא אם כן הם רצו להתפאר במעשי גבורה ולחקוק אותם על גבי מצבות.‏ הרודוטוס היה צריך להסתמך על תצפיות,‏ סיפורי עם ועדויות לגבי האירועים שרצה לתעד.‏ על מנת לאסוף מידע,‏ הוא ערך מסעות נרחבים.‏ הוא גדל במושבה היוונית הליקרנסוס (‏כיום העיר בודרום בדרום טורקיה)‏ וביקר באזורים רבים ביוון.‏

במסעותיו הגיע הרודוטוס צפונה לים השחור ולסקיתיה (‏כיום בשטחי אוקראינה)‏;‏ דרומה לארץ ישראל ולצפון מצרים;‏ ומזרחה ככל הנראה עד בבל.‏ בימיו האחרונים שהה כנראה במערב,‏ במושבה יוונית ששכנה באזור שנמצא כיום בדרום איטליה.‏ בכל מקום שאליו הגיע,‏ הוא ערך תצפיות ותשאל אנשים כדי לאסוף מידע מהמקורות שנחשבו בעיניו לאמינים ביותר.‏

דיוק כתביו של הרודוטוס

עד כמה מדויקים כתביו של הרודוטוס?‏ הדברים שכתב לגבי הארצות שבהן ביקר ולגבי מה שראה במו עיניו נחשבים למדויקים.‏ תיאוריו לגבי מנהגים שלא היו מוכרים ביוון — כגון מנהגי הקבורה בבית המלוכה הסקיתי ודרכי החניטה של המצרים — תואמים במידת מה לתגליותיהם של הארכיאולוגים.‏ נאמר ששפע המידע שהרודוטוס תיעד באשר למצרים ”‏עולה בחשיבותו על כל הכתבים שנכתבו בימי קדם לגבי מדינה זו”‏.‏

אך לעיתים קרובות לא הייתה להרודוטוס ברירה אלא להסתמך על עדויות לא־מהימנות.‏ נוסף על כך,‏ בני דורו האמינו בחוזקה שהאלים מתערבים בענייני האדם.‏ לכן חלק מכתביו אינם עולים בקנה אחד עם הסטנדרטים של ההיסטוריונים בימינו.‏ בכל אופן,‏ הרודוטוס ניסה להפריד בין עובדות לאגדות.‏ הוא הפעיל שיקול דעת והצהיר שהוא אינו מאמין לכל מה שסיפרו לו.‏ הרודוטוס הסיק את מסקנותיו לאחר ניפוי מקורות המידע ועריכת השוואות ביניהם.‏

אין ספק שהחיבור ההיסטוריות הוא מפעל חייו של הרודוטוס.‏ בהתחשב במקורות שעמדו לרשותו,‏ זהו אכן הישג מרשים ביותר.‏