עזור לילדך להתמודד עם כאב השכול
אם מתוסכלת אמרה בכאב למוכרת בחנות ספרים הומה: ”יש לכם חנות גדושה בספרים אבל אין לכם שום דבר שיכול לעזור לילד שלי!” האֵם חיפשה חומר הדרכה כדי לעזור לבנה הצעיר להתמודד עם מותו הפתאומי של בן משפחה קרוב.
תסכולה של האם היה מוצדק. עד כמה קשה לילד להתמודד עם המוות. ילד הזוכה לדאגה ולתשומת לב מצד בני משפחתו משגשג, אולם המוות יכול לגזול ממנו אדם יקר שעימו רקם יחסים הדוקים. כיצד תוכל לעזור לילדך אם הוא איבד או עומד לאבד אדם אהוב?
כמובן, בעקבות מותו של אדם יקר אולי תתקשה בעצמך להתמודד עם רגשותיך, וייתכן שתתייסר ותשקע בהרהורים. אולם אל תשכח שילדך זקוק לתמיכתך. ”ילדים שומעים במקרה קטעי שיחות, ואז בהיעדר הדרכה נוטים פעמים רבות לפרש את המידע או להבינו בצורה מסולפת”, מציין ספרון המופץ מטעם מוסד לחולים סופניים במינסוטה שבארה״ב. עוד נאמר בו: ”יש להציג בפני הילדים את העובדות”. לכן כדאי שתסביר את העובדות לילדיך לפי רמת הבנתם. אין זה קל כיוון שילדים שונים מאוד זה מזה ביכולתם לתפוס את מה שקורה סביבם (קורינתים א׳. י״ג:11).
כיצד להסביר מהו מוות
חוקרים אומרים שכאשר הורים משוחחים עם ילדם על המוות עליהם להימנע מלהשתמש במילים, כגון ”ישן”, ”איננו” או ”עזב”. השימוש במילים אלו ללא הסבר עלול לבלבל את הילד. ישוע הציג את המוות כשינה, ולא הייתה זו טעות מצידו. אך יש לזכור שהוא לא דיבר אל ילדים, ומה גם שהסביר את פשר דבריו. ישוע אמר לתלמידיו: ”אלעזר ידידנו נרדם”. על אף שתלמידיו היו מבוגרים, ”חשבו כי [ישוע] דיבר על תרדמת השינה”. לכן אמר מפורשות: ”אלעזר מת” (יוחנן י״א:11–14). אם מבוגר זקוק להסבר ברור, על אחת כמה וכמה נכון הדבר להבהיר זאת לילדים.
”האֵם אולי מנסה לרכך את דבריה כאשר היא מסבירה לילדהּ מהו מוות”, אומרים החוקרים מרי אן וג׳יימס פ. אמסוויילר, ”אולם בעשותה זאת, ייתכן שתשתול בראשו רעיונות שלא היו שם לפני כן, ואלה עלולים להפחידו או להזיק לו”. למשל, אם תגיד לילד שהמת רק ישן, הוא עשוי לפחד לישון בלילה שמא לא יתעורר. אם תאמר שהוא ”עזב”, עלול הילד להרגיש דחוי או נטוש.
בבואם להסביר את נושא המוות לילד, נוכחו הורים רבים שלילדים קל יותר להבין מילים פשוטות וישירות מאשר מושגים מופשטים או לשון מעודנת (קורינתים א׳. י״ד:9). חוקרים ממליצים שתעודד את ילדך לשאול שאלות ולדבר על הדברים המטרידים אותו. שיחות תכופות יכולות לעזור לך להבהיר אי־הבנות ולחשוף דרכים נוספות לעזור לילדך.
מקור הדרכה אמין
בתקופה שילדך אָבֵל הוא יצפה ממך להדרכה, לתמיכה ולתשובות. אם כן, היכן תוכל למצוא מידע מהימן בנושא המוות? רבים מצאו שהמקרא הוא מקור אמין של נחמה ותקווה. הוא מספק מידע מדויק בשאלות מדוע אנו מתים, מהו מצב המתים ומהי התקווה השמורה למתים. העובדה הפשוטה והברורה כי ”המתים אינם יודעים מאומה”, תעזור לילדך להבין שהאדם היקר לו אינו סובל (קהלת ט׳:5). יתר על כן, במקרא מעניק לנו אלוהים את התקווה שנשוב לראות את יקירינו בגן עדן עלי אדמות (יוחנן ה׳:28, 29).
אם תפנה לכתבי־הקודש, תעזור לילדך לראות שהמקרא מספק הדרכה ונחמה מהימנות לכל מצב הגורם לנו צער. בד בבד, יבחין ילדך שאתה סומך על ההדרכה שבדבר־אלוהים בנושאים חשובים בחיים (משלי כ״ב:6; טימותיאוס ב׳. ג׳:15).
מענה לשאלותיך
ייתכן שבשעה שתעזור לילדך להתמודד עם האובדן, תיתקל במצבים שיותירו אותך אובד עצות. מה תוכל לעשות?a הבה נבחן מספר שאלות שכיחות.
• האם עליי להסתיר את יגוני מילדי? אתה מטבע הדברים רוצה להגן על ילדך. האם תהא זו טעות אם ילדך יראה אותך מתאבל? הורים רבים נוכחו כי הגישה הטובה ביותר היא לא להסתיר את יגונם, וכך להראות לילדם שזה טבעי להתאבל. יש ששוחחו עם ילדיהם על דוגמאות מן המקרא של אנשים שלא הסתירו את אבלם. ישוע, למשל, בכה לאחר שחברו היקר אלעזר נפטר ולא הסתיר את רגשותיו (יוחנן י״א:35).
• האם כדאי שאקח את ילדי לטקס הלוויה, לבית הקברות או לנאום לזכרו? אם תיקח את הילד איתך רצוי שתסביר לו מראש לְמה עליו לצפות ומדוע עורכים את הטקס. כמובן, בנסיבות מסוימות, יראו ההורים לנכון שילדיהם לא ינכחו בכל הטקסים או בחלק מהם. ילדים המשתתפים בטקס הלוויה הנערך על־ידי עדי־יהוה יוכלו להפיק תועלת מהנאום המקראי שיינתן במהלכו. בנוסף לכך, האהבה והחמימות השוררות בין הנוכחים יכולות להפוך את האירוע, גם עבור ילד, לחוויה משמעותית ומנחמת (רומים י״ב:10, 15; יוחנן י״ג:34, 35).
• האם עליי לשוחח עם ילדי על המנוח? חוקרים טוענים שאם אתה מתעלם לגמרי מהנושא, עשוי ילדך להסיק בטעות שאתה מסתיר משהו בנוגע לנפטר או מנסה למחוק כליל את זכרו. בספרה העוסק בנושא השכול מציינת ג׳וליה רתקי: ”חשוב לעזור לילדים ללמוד לחיות עם הזכרונות ולא לפחד”. אם תדבר בחופשיות על המנוח, ובכלל זה תזכיר נקודות חיוביות מאישיותו ומחייו, יכול הדבר לעזור בתהליך ההתאבלות. עדי־יהוה מנחמים את ילדיהם בעזרת התקווה המקראית לפיה המתים יוקמו לחיים בגן עדן עלי אדמות, שם לא יהיו עוד מחלות ומוות (ההתגלות כ״א:4).
• כיצד אוכל לעזור לילדי האבל? במהלך תהליך ההתאבלות עשוי ילדך לחוש תסמינים פיזיים ואולי לחלות. הוא עלול להיות כעוס או חסר מנוחה מתוך חוסר אונים ותסכול. אל תופתע אם ילדך יתייסר מרגשי אשמה, ירצה יותר את קרבתך, או ייתפס לבהלה אם תאחר או תחלה. כיצד תוכל להתמודד עם סערת הרגשות שבה הוא נתון? אל תיתן לילדך לחוש שאינך שם לב לכך שמשהו מטריד אותו. לכן גלה ערנות ועקוב אחר המצב. השתדל להעריך נכונה, ולא לגמד, את ההשפעה שיש למוות על ילדך. תן לו כל הזמן חיזוקים ועודד אותו לשאול שאלות ולשמור על תקשורת פתוחה. תוכל לחזק את תקוותו של ילדך — ואת תקוותך שלך — מתוך ”הנחמה שבכתובים” (רומים ט״ו:4).
• תוך כמה זמן עליי להחזיר את החיים למסלולם? המומחים אומרים שיש לשמור על השגרה עד כמה שאפשר. ידוע כי שמירה על שגרת חיים בריאה היא כלי יעיל בהתמודדות עם שכול. הורים רבים בקרב עדי־יהוה מצאו כי הקפדה על שגרה רוחנית טובה, הכוללת שיעורי מקרא משפחתיים קבועים ונוכחות סדירה באסיפות, יכולה להקנות יציבות ולחזק את המשפחה (דברים ו׳:4–9; עברים י׳:24, 25).
עד היום שבו יביא יהוה אלוהים סוף למחלות ולמוות, יהיו מקרים שבהם יחוו ילדים אובדן טרגי (ישעיהו כ״ה:8). אם יקבלו את החיזוקים והתמיכה הדרושים, יצליחו הילדים להתמודד עם מותו של אדם יקר.
[הערת שוליים]
a אין כאן משום ניסיון לקבוע כללים. ראוי לציין כי נסיבות ומנהגים משתנים מאוד ממדינה למדינה ומתרבות לתרבות.
[קטע מוגדל בעמוד 19]
עודד את ילדך לשאול שאלות ולדבר על הדברים המטרידים אותו
[תמונה בעמוד 20]
שמור על השגרה, כולל שיעורי מקרא משפחתיים