הקדש מחשבה לאחרית דבר
מסע החיים מזמן לנו בחירות רבות. אין ספק שמן התבונה לנסות ולגלות מה מצפה לנו בסופה של כל דרך, וזאת לפני שנצעד בה. יש המבכים מרות החלטות שהחליטו. אולי גם אתה אמרת לעצמך, ’אילו רק ידעתי כיצד יתגלגלו העניינים, לא הייתי פועל כך מלכתחילה’.
מטייל מנוסה מבקש לדעת לאן כל דרך מובילה. הוא אולי מעיין במפה ומשוחח עם אנשים המכירים את האזור. הוא ודאי ישים לב לשלטים הנקרים בדרכו. אך כיצד תוכל לדעת בוודאות מהו המסלול הטוב ביותר במסע החיים? על עם ישראל הקדום אמר אלוהים ביד משה: ”לו חכמו! ישכילו זאת יבינו לאחריתם” (דברים ל״ב:29).
העצות הטובות ביותר
אין אנו צריכים לתהות מה תהיה ’אחרית’ המסלולים הפרושים בפנינו במסע החיים. אלוהים הוא הכשיר ביותר להורות לבני האדם מהי הדרך הטובה ביותר. הוא ראה את הדרכים הרבות שבהן פסע האדם והיה עד לתוצאות. במקרא כתוב: ”נוכַח עיני יהוה דרכי איש, וכל מעגלותיו מְפַלֵס [שוקל ובוחן היטב]” (משלי ה׳:21).
יהוה דואג לאוהביו. באמצעות דברו, המקרא, הוא מתווה את הדרך הטובה ביותר עבורם. אנו קוראים: ”אשכילך ואורך [אדריכך] בדרך זוּ תלך. אִיעֲצָה עליך עיני”. לכן לפני שתצא לדרך כלשהי, יהיה זה מן התבונה לבקש את עצת יהוה כפי שעשה המלך דוד בתפילתו: ”הודיעני דרך זו אלך” (תהלים ל״ב:8; קמ״ג:8).
הליכה בנתיב שעליו ממליץ מטייל מנוסה ואמין, יכולה לטעת בך ביטחון. אינך דואג לאן תיקח אותך הדרך. דוד ביקש את הדרכתו והכוונתו של יהוה ופעל על־פיהן, ותודות לכך נהנה משלוות נפש. עובדה זו מוצגת בצורה יפה במזמור כ״ג הנודע. שם כתב דוד: ”יהוה רועי לא אחסר. בנאות דשא ירביצני; על מי מנוחות ינהלני. נפשי ישובב. ינחני במעגלי צדק למען שמו. גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע” (תהלים כ״ג:1–4).
מה צופן להם העתיד?
אחד ממחברי התהלים — אסף או אחד מצאצאיו — הודה כי כמעט ’נטה’ מדרך הישר. מה הביא אותו למצב זה? הוא ראה את חיי המותרות של אנשי רמייה אלימים וקינא ב”שלום רשעים”. בעיניו נראו הם כמי שחיים בהשקט ובשלווה. ואם לא די בכך, הוא החל לתהות אם בכלל כדאי לו להמשיך בדרך הצדקה שבה בחר (תהלים ע״ג:2, 3, 6, 12, 13).
לאחר מכן נכנס משורר התהלים להיכל יהוה וחשב לעומק ובליווי תפילות על גורל הרשעים. ”אבינה לאחריתם”, אמר. הוא הרהר מה יהיה באחריתם של מושאי קנאתו. מה יעלה בגורלם? הוא הבין שאנשים כאלה נמצאים ב”חלקות”, כלומר על אדמה חלקלקה, וסופם יהיה מר ונמהר. ומה לגבי מסלול חייו? הוא ידע שבסופו של דבר יהוה ינחיל לו כבוד (תהלים ע״ג:17–19, 24).
לאחר שבחן את השלכות מעשיהם של מי שצברו את הונם בדרכים לא־כשרות או מפוקפקות, התחזק בטחונו בכך כי הוא צועד במסלול הנכון, והוא הגיע למסקנה הבאה: ”אני קִרבת אלוהים לי טוב”. הקרבה ליהוה אלוהים מצמיחה ברכות בנות קיימא (תהלים ע״ג:28).
דע לאן מועדות פניך
גם אנו עשויים לעמוד כיום בפני בחירות דומות. אולי יוצע לך חוזה עבודה מפתה, קידום או הזמנה לשותפות בעסקה רווחית. אין ספק שכל יוזמה חדשה כרוכה בסיכון. אולם, ודאי תסכים שכדאי לך לבחון מה תהיה ’אחריתה’ של כל בחירה שתבחר. אילו השלכות עשויות להיות לכך? האם תיאלץ להיעדר לזמן מה מהבית, דבר העלול לגרום לאשתך או לך למתחים מיותרים? האם תהיה חשוף להשפעה שלילית מצד שותפים עסקיים או אנשים שתפגוש בבתי מלון או במקום אחר? אם תבחן היטב את המסלול שלפניך, יהיה בידך להחליט החלטות נבונות. שלמה המלך מייעץ לנו לשקול לאן מועדות פנינו (משלי ד׳:26).
מוטב שכולנו, ובייחוד הצעירים שבינינו, נהרהר בעצה זו. צעיר אחד שכר קלטת וידאו למרות שידע כי יש בה סצינות מין מגרות. מאוחר יותר סיפר שלאחר שצפה בקלטת, הוא הרגיש כל כך מגורה מבחינה מינית והלך לזונה שהתגוררה בקרבת מקום. מה אירע באחרית הדבר? ליבו היה כבד עליו, מצפונו ייסר אותו וקינן בו הפחד שמא נדבק באיזו שהיא מחלה. מה שאירע לו מתואר במדויק במקרא: ”הולך אחריה פתאום, כשור אל טָבַח יבוא”. הכול היה יכול להיות אחרת אילו הקדיש מחשבה לאחרית הדבר (משלי ז׳:22, 23).
בטח בתמרורים
ידוע כי אין זה חכם להתעלם מתמרורים. אולם, למרבה הצער, יש הנוהגים כך כאשר ההכוונה הניתנת להם בחייהם מתנגשת בהעדפותיהם האישיות. תן דעתך להתנהגותם של חלק מבני ישראל בימי ירמיהו. בני האומה ניצבו על פרשת דרכים ויהוה אלוהים יעץ להם: ”שאלו לנתיבות עולם, אי זה דרך הטוב; ולכו בה”. אך בני העם נהגו בעיקשות ואמרו: ”לא נלך” בה (ירמיהו ו׳:16). לאן הוביל קו פעולה מרדני זה? ב־607 לפה״ס עלו הבבלים על ירושלים והחריבו אותה עד היסוד, ואת תושביה הגלו בבלה.
התעלמות מה”תמרורים” שהציב אלוהים לעולם לא תיטיב עימנו. כתבי־הקודש קוראים לנו: ”בטח אל יהוה בכל ליבך ואל בינתך אל תישען. בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך” (משלי ג׳:5, 6).
חלק מאזהרות אלוהים הן כתמרור ”אין כניסה”. למשל, במקרא כתוב: ”באורח רשעים אל תבוא, ואל תאשר [תצעד] בדרך רעים” (משלי ד׳:14). אחת הדרכים המזיקות מתוארת במשלי ה׳:3, 4: ”נופת [דבש] תיטופְנָה שפתי זרה, וחָלָק משמן חִכָּה. ואחריתה מרה כלענה; חדה כחרב פיות”. יש שעבורם יחסי־מין לא־מוסריים — עם זונה או עם מישהו אחר — מצטיירים כמסעירים. אך אי־ציות לתמרור ”אין כניסה” בענייני מוסר יוביל רק לאסון.
לפני שתעשה את הצעד הראשון בדרך כזו, שאל את עצמך, ’לאן היא תוביל אותי?’ אם תעצור לרגע ותחשוב מה עשויה להיות ’אחריתה’, עשוי הדבר למנוע ממך לבחור בנתיב שעלול להמיט עליך צרות ומצוקות. איידס ומחלות מין אחרות, הריונות לא־רצויים, הפלות, יחסים הרוסים ומצפון לא־נקי הם כפסולת הפזורה בדרכם של מי שבחרו להתעלם מהתמרורים. השליח פאולוס אומר בבירור מה תהיה אחריתם של מי שמקיימים יחסי־מין בלתי מוסריים: הם ”לא יירשו את מלכות האלוהים” (קורינתים א׳. ו׳:9, 10).
”זה הדרך”
לפעמים קשה לראות לאן מוליכה הדרך, לכן אנו אסירי תודה לאלוהים על דאגתו האוהבת ועל הדרכתו הברורה. ”זה הדרך”, אמר יהוה, ”לכו בו” (ישעיהו ל׳:21). מה יהיה בסופה של הדרך שעליה מורה לנו יהוה? אומנם צרה הדרך וקשה היא, אך ישוע אמר שהיא מובילה לחיי נצח (מתי ז׳:14).
עצור לרגע וחשוב על מסלול חייך. האם זהו המסלול הנכון? לאן הוא מוליך אותך? בקש את הדרכת יהוה בתפילה. היוועץ ב”מפת הדרכים”, המקרא. אולי כדאי שתתייעץ עם אדם ההולך כבר זמן רב בדרך אלוהים ועושה מאמץ להישאר בה. אם אתה רואה את הצורך לשנות כיוון, אל תתמהמה.
מטייל בדרך כלל מתעודד כאשר הוא רואה ציוני דרך המראים לו שהוא נמצא בנתיב הנכון. אם תבחן את עצמך ותראה שאתה הולך באורח צדיקים, המשך בנתיב זה. החלק הטוב ביותר במסע מצפה לך בקרוב (פטרוס ב׳. ג׳:13).
כל דרך מובילה לאן שהוא. היכן תמצא את עצמך בסופה של הדרך שבה בחרת? לא היית רוצה להגיע לשם ולומר לעצמך: ’הלוואי והייתי בוחר בדרך אחרת!’ לכן לפני שתצעד את הצעד הבא במסלול החיים, שאל את עצמך, ’מה יהיה באחרית הדבר?’
[תיבה/תמונות בעמוד 10]
מה יהיה באחרית דבר?
לא אחת נחשפים הצעירים לפיתויים ונתונים תחת לחץ להתנסות בדברים הנחשבים פופולריים. הנה כמה תרחישים אפשריים.
◼ לוחצים עליך לעשן סיגריה.
◼ מורה בעל כוונות טובות דוחק בך לרכוש השכלה גבוהה באוניברסיטה.
◼ אתה מוזמן למסיבה שתהיה בה גישה חופשית לאלכוהול ואולי אפילו לסמים.
◼ ”למה אתה לא יוצר לעצמך כרטיס אישי באינטרנט?” שואל מישהו.
◼ חבר מזמין אותך לצפות בסרט אלים או לא־מוסרי.
מה תעשה אם אי פעם תיתקל במצבים כאלה? האם פשוט תיכנע לפיתוי, או שמא תשקול בכובד ראש מה עשויה להיות ’אחריתם’? יהיה זה מן החוכמה אם תשאל את עצמך: ”היַחְתֶה איש אֵש בחיקו ובגדיו לא תִשָרפנה? אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תִכָּוֶוינָה?” (משלי ו׳:27, 28).