יראת אלוהים — ”מוסר חוכמה”
חוכמת אמת מארגנת משתה גדול. היא ”שלחה נערותיה, תקרא על גפֵי מרומי קָרֶת [ממקומות מורמים בעיר]. מי ’פתי [חסר ניסיון], יסור הנה’. חסר לב אמרה לו. ’לכו לַחֲמוּ [איכלו] בלחֲמִי ושתו ביַיִן מָסָכתי. עִיזבו פתָאיִם וִחיו, ואִשרו [צעדו] בדרך בינה’” (משלי ט׳:1–6).
אם מסבים לשולחנה של החוכמה הדבר לעולם לא יסתיים בכי רע. כמו כן, כאשר שומעים לקול החוכמה האלוהית הצפונה בספר משלי שנכתב בהשראה ומפנימים את המוסר הגלום בו, רק טובה תצמח מכך. כך הוא גם באשר לאמרי החוכמה המצויים במשלי ט״ו:16–33.a אם נשים לבנו לעצות שבמשלים תמציתיים אלו נלמד איך להסתפק במועט, איך להתקדם ואיך להיות מאושרים. נלמד גם כיצד להחליט החלטות נבונות ולהישאר על הדרך המוליכה לחיים.
טוב להסתפק במועט
”טוב מעט ביראת יהוה מאוצר רב ומהומה בו”, אומר שלמה המלך (משלי ט״ו:16). זו טיפשות לשמה להתעלם מהבורא ולהפוך את הרדיפה אחר נכסים למטרה העיקרית בחיים. מסלול חיים כזה רצוף מאמצים נלאים ודאגות לרוב. כמה עצוב שאדם מגלה לעת זקנה שכל מסלול חייו היה ריק מתוכן וחסר חשיבות! אין זה מן התבונה אפוא לצבור נכסים רבים בליווי ”מהומה”. טוב פי כמה וכמה ללמוד מהו המפתח לסיפוק אמיתי ולחיות בהתאם לכך! סיפוק אמיתי נובע מיראת יהוה — מיחסינו עימו — לא מנכסים חומריים (טימותיאוס א׳. ו׳:6–8).
שלמה מדגיש שיחסים טובים עם אחרים חשובים יותר מעושר חומרי, ומציין: ”טוב ארוחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו” (משלי ט״ו:17). כן, אווירה משפחתית חמה ואוהבת טובה יותר משפע מעדנים. במשפחות חד־הוריות רבות המשאבים מוגבלים למדי. בארצות מסוימות כל מה שניתן להשיג הוא מזון בסיסי ותו לא. ואולם, בני המשפחה עולים כפורחים היכן שיש אהבה וחיבה.
גם במשפחות שבדרך כלל שוררת בהן אווירה אוהבת, עלולות להתעורר בעיות. אחד מבני הבית יכול אולי לומר או לעשות משהו הפוגע באחרים. כיצד על הנפגע להגיב? משלי ט״ו:18 מצהיר: ”איש חמה יגָרה מדון, וארך אפיים ישקיט ריב”. אדם המגיב ברכות ולא בחמת זעם משכין שלום ושלווה. העצה שבפסוק זה יפה גם במסגרות אחרות בחיים, כולל בקהילה ובפעילות ההטפה.
’אורַח סלולה’
הפסוק הבא מדגיש את הניגוד בין המתעלמים מן החוכמה לבין הקשובים לה. ”דרך עצל כמשׂוּכת חָדֶק [קוצים]”, מסביר המלך החכם, ”ואורַח ישרים סלולה” (משלי ט״ו:19).
משוכת חדק היא מחסום קוצני ודוקרני. העצל בודה מליבו מכשולים ממכשולים שונים כתירוץ לאי־עשייה מצידו. מנגד, הישרים אינם מודאגים מפני משוכות ומכשולים שאולי יעכבו אותם. הם שמחים במלאכתם ומתרכזים בה. כך הם נמנעים מבעיות ”קוצניות” רבות שאולי היו נתקלים בהן אילו היו מתרשלים בעבודתם. דרכם ”סלולה”, זאת אומרת מתקדמת. הם ניגשים לעבודה ושמחים בהתקדמותה.
לדוגמה, כדי לרכוש ידע מדויק מדבר־אלוהים ולהתקדם אלי בגרות, חיוני להשקיע מאמצים. השכלה מועטה, קשיים בקריאה או זיכרון חלש יכולים להוות תירוצים נוחים שלא ללמוד בשקדנות את המקרא. בל נראה בכל אלה מחסומים לרכישת ידע. על אף המגבלות עלינו להשקיע מאמצים על מנת לשפר את כישורי הקריאה שלנו ואת הבנת הנקרא, ואולי להיעזר במילון. גישה חיובית עוזרת לנו לרכוש ידע ולהתקדם רוחנית.
’אב שמח’
”בן חכם יְשַמַח אב, וכסיל אדם בוזֶה אמו”, מציין מלך ישראל (משלי ט״ו:20). עד כמה שמחים ההורים כאשר ילדיהם נוהגים בחוכמה! ואולם, לשם כך חיוני שההורים ידריכו את ילדיהם ויטילו עליהם מוסר (משלי כ״ב:6). ואכן, בן חכם מסב להוריו שמחה רבה. הכסיל, בניגוד אליו, גורם להם צער גדול.
המלך החכם משתמש במילה ”שמחה” בהקשר אחר: ”איוולת [היא] שִמחה לחסר לב [חסר שכל ישר ותבונה], ואיש תבונה יְיַשר לָכת” (משלי ט״ו:21). אנשים חסרי שכל ישר ותבונה נהנים מהלצות טיפשיות שאינן מסבות סיפוק או שמחה אמיתיים. ואולם איש תבונה מבין עד כמה אווילי ’לאהוב תענוגות יותר מאשר לאהוב את אלוהים’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:1, 4). הדבקות בעקרונות אלוהים עוזרת לו לשמור על יושרו ועל יושר דרכו.
”ברוב יועצים תקום”
קיום עקרונות אלוהים מוליד תועלת רבה בהיבטים נוספים בחיינו. במשלי ט״ו:22 נאמר: ”הפֵר מחשבות באין סוד, וברוב יועצים תקום”.
המילה סוד משמעה תקשורת כנה ומלב אל לב. פירושה גם חבורת אנשים הקרובים זה לזה (תהלים פ״ט:8). הכוונה היא אפוא לתקשורת אינטימית שאינה מסתכמת בשיחה שטחית, אלא בהחלפת רעיונות ורגשות בגילוי לב. כאשר בעלים ונשים והורים וילדים מתַקשרים בחופשיות, שוררים ביניהם יחסי שלום ואחדות. לעומת זאת, בהיעדר תקשורת גלויה וכנה נוצרים תסכולים ובעיות במשפחה.
בקבלת החלטות חשובות ננהג בתבונה אם נאמץ את העצה הבאה: ”ברוב יועצים תקום”. למשל בבחירת טיפול רפואי מן החוכמה לבקש חוות דעת שנייה ושלישית, במיוחד אם מדובר בנושאים רציניים.
עד כמה חשוב להרבות יועצים בעניינים רוחניים! כאשר הזקנים נועצים זה בזה ומנצלים את חוכמתם כקבוצה, מאמציהם יישאו פרי. כמו כן, כדאי שמשגיחים חדשים לא יהססו לבקש את עצתם של זקני־קהילה מבוגרים ומנוסים יותר, בייחוד בטיפול בבעיה סבוכה.
’שמחה במענה פה’
איזה טוב יכול לנבוע מדברי תבונה? ”שמחה לאיש במענה פיו, ודבר בעיתו מה טוב!”, מציין מלך ישראל (משלי ט״ו:23). האין אנו שמחים כאשר אחרים מיישמים את מענה פינו או את עצותינו ויוצאים נשכרים? ואולם כדי שהעצה תהיה יעילה עליה לעמוד בשתי דרישות.
ראשית, עליה להתבסס כל כולה על דבר־אלוהים, המקרא (תהלים קי״ט:105; טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). שנית, עליה להיאמר בעיתה. דברי אמת שאינם נאמרים בעיתם יכולים להזיק. לדוגמה, איש הנותן עצה לרעהו לפני שהלה השלים את דבריו אינו נוהג בחוכמה ואינו עוזר לו. חשוב מאוד שכל אחד מאיתנו יהיה ”מהיר לשמוע, בלתי נחפז לדבר” (יעקב א׳:19).
”אורח חיים למעלה”
במשלי ט״ו:24 כתוב: ”אורח חיים למעלה למשכיל, למען סור מִשאול מָטָה”. אדם שמנתב את צעדיו בתבונה הולך בדרך המרחיקה אותו משאול, הקבר המשותף של האנושות. הוא מתרחק מהרגלים מזיקים כמו הפקרות מינית, שימוש בסמים ושכרות, ובכך נמנע ממוות בטרם עת. דרכו מובילה לחיים.
בניגוד לכך, שים לב לדרכם של הכסילים: ”בית גאים יסח [יהרוס] יהוה, ויצב [יחזק] גבול אלמנה. תועבת יהוה מחשבות רע, וטהורים אמרי נועם. עוכר ביתו בּוצֵעַ בָּצַע, ושונא מתנות [שוחד] יחיה” (משלי ט״ו:25–27).
מלך ישראל מראה לנו כיצד להימנע ממלכודת שכיחה אחרת, ואומר: ”לב צדיק יהגה לענות, ופי רשעים יביע רעות” (משלי ט״ו:28). עצה חשובה עד מאוד! מענה טיפשי וחסר טעם, הנובע כמעיין מן הפה ללא מחשבה תחילה, לא יישא לרוב תוצאות טובות. אם נביא בחשבון מספר גורמים הקשורים לנושא מסוים, לרבות נסיבותיו ורגשותיו של הצד השני, לא סביר שנאמר משהו שאולי נתחרט עליו מאוחר יותר.
אם כן, מה התועלת לירוא את יהוה ולקבל את המוסר שלו? האיש החכם משיב: ”רחוק יהוה מרשעים, ותפילת צדיקים ישמע” (משלי ט״ו:29). אל האמת אינו קרוב לרשע. לדברי המקרא: ”מסיר אוזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה” (משלי כ״ח:9). מי שיראים את אלוהים ומתאמצים לעשות את הישר בעיניו יכולים לפנות אליו בחופשיות ובביטחון מלא שהוא ישמע אותם.
מה ’משמח את הלב’
שלמה עורך השוואה מעוררת מחשבה: ”מְאור עיניים ישמח לב; שמועה טובה תְדָשֶן עָצֶם” (משלי ט״ו:30). העצמות ’מדושנות’ כאשר הן מלאות במוח עצמות. הדבר מחזק את הגוף כולו ומשמח את הלב, ולב שמח משתקף במאור עיניים. לשמועה טובה השפעה דומה!
עד כמה אנו מתעודדים לשמע הדיווחים על ההתרחבות הכלל־עולמית של עבודת יהוה! הידיעות המגיעות אלינו על כל מה שנעשה בהכרזת המלכות ובפעילות עשיית התלמידים, ממריצות אותנו להיות פעילים יותר בשירות (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). סיפורי חיים של אנשים שהפכו את יהוה לאלוהיהם ושאימצו את עבודת האמת ממלאים את לבנו שמחה. מכיוון שנודעת ל”שמועה טובה מארץ מרחק” השפעה כל כך חזקה, כמה חשוב שנדווח על פעילותנו במלאכת ההטפה בדייקנות ובמסירות (משלי כ״ה:25).
”לפני כבוד ענווה”
המלך החכם מדגיש כמה חיוני לקבל מוסר על כל צורותיו: ”אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין [תלון]. פורע מוסר מואס נפשו, ושומע תוכַחַת קונה לב” (משלי ט״ו:31, 32). תוכחה או מוסר חודרים ללב האדם ומתקנים אותו ובכך מקנים לו חוכמה ובינה. אין פלא אפוא ש”שבט מוסר” הוא שמרחיק את ’האיוולת הקשורה בלב נער’ (משלי כ״ב:15). מי ששומע מוסר גם קונה לב, כלומר, מניעים טובים. ומאידך, הדוחה מוסר למעשה דוחה חיים.
אכן כדאי לקבל ”מוסר חוכמה” ולהפנים אותו בענווה. הדבר מוביל לא רק לסיפוק, להתקדמות, לשמחה ולתחושת הגשמה אלא גם לכבוד וחיים. משלי ט״ו:33 מסכם: ”יראת יהוה מוסר חוכמה, ולפני כבוד ענווה”.
[הערת שוליים]
a לדיון פרטני במשלי ט״ו:1–15 ראה המצפה מ־1 ביולי 2006, עמודים 13–16.
[תמונה בעמוד 17]
אווירה משפחתית חמה ואוהבת טובה יותר משפע מעדנים
[תמונה בעמוד 18]
גם במגבלות מסוימות, גישה חיובית יכולה לעזור לנו לרכוש ידע
[תמונה בעמוד 19]
סוד משמעו החלפת רעיונות ורגשות בגילוי לב
[תמונה בעמוד 20]
האם אתה יודע כיצד ”שמועה טובה תְדָשֶן עָצֶם”?