קוראים שואלים
האם ריבוי נשים מקובל על אלוהים?
לא; אמת המידה שקבע אלוהים בגן עדן כשיצר את קשר הנישואין הראשון הייתה מונוגמיה. מאוחר יותר בזרם הזמן, ישוע המשיח חזר ואישר את אמת המידה הזו עבור תלמידיו (בראשית ב׳:18–24; מתי י״ט:4–6).
אך מה לגבי גברים בתקופת התנ״ך, כדוגמת אברהם, יעקב, דוד ושלמה? האם לא הייתה להם יותר מאישה אחת? אמת ויציב. אך באיזה אור מציג המקרא את המסגרת הזו? הוא חושף את הסכסוכים והמריבות שנתגלעו בביתם של אברהם ויעקב כתוצאה מן המנהג (בראשית ט״ז:1–4; כ״ט:18 עד ל׳:24). מאוחר יותר הופנתה בתורה המצווה הבאה לכל מלך בעם: ”לא ירבה לו נשים, ולא יסור לבבו” (דברים י״ז:15, 17). שלמה התעלם מחוק זה ונשא למעלה מ־700 נשים! למרבה הצער, ליבו של שלמה אכן סר מיהוה עקב השפעתן הרעה של נשותיו הרבות (מלכים א׳. י״א:1–4). ברור אפוא שריבוי נשים מוצג במקרא באור שלילי.
בכל זאת, יש התוהים מדוע החליט אלוהים להתיר את מנהג הפוליגמיה בקרב עמו. צא וחשוב: האם קרה לך פעם שהחלטת להשאיר רהיט מסוים בבית באופן זמני, למרות שכן היה צורך להחליף אותו, מתוך מחשבה שנכון לאותה שעה לא יהיה פרקטי וגם לא מתאים להיפטר ממנו? כמובן, דרכיו ומחשבותיו של אלוהים נשגבות משלנו (ישעיהו נ״ה:8, 9). עם זאת, ניתן להבחין במספר סיבות מעשיות לכך שלמשך תקופה מסוימת הוא התיר ריבוי נשים.
זכור שבגן עדן הבטיח יהוה שיבוא ’זרע’ שבסופו של דבר ישמיד את השטן. מאוחר יותר נאמר לאברהם שתצא ממנו אומה גדולה ושהזרע המובטח ייוולד משושלתו (בראשית ג׳:15; כ״ב:18). השטן היה נחוש בדעתו למנוע את ביאתו של הזרע, ולפיכך גמר אומר להשמיד את עם ישראל הקדום. פעמים רבות הוא הדיח אותם לדרך החטא כדי שהאומה תאבד את ברכתו ואת הגנתו של אלוהים.
כמשקל נגד למתקפות אלה, יהוה הוסיף ושלח את נביאיו כדי שיזהירו את עמו כאשר הם החלו לסטות מאמות המידה הישרות שלו. עם זאת, הוא ידע מראש שעמו ישובו ויפרו אפילו את המצוות הבסיסיות ביותר, כגון איסור עבודת אלילים (שמות ל״ב:9). אם היה להם קשה לציית למצווה כל כך בסיסית, כיצד היו מצליחים לכבד איסור ריבוי נשים? תוך הבנה מושלמת של הטבע האנושי, יהוה ראה שעדיין לא הגיעה השעה לאסור את המנהג, שבאותם ימים כבר היה מושרש ומבוסס. אילו היה עושה כן, השטן היה יכול בקלות להדיח את עם ישראל לדרך החטא.
היו יתרונות נוספים לכך שאלוהים התיר זמנית את הפוליגמיה. המנהג עזר לאומה לגדול במהירות, והאוכלוסייה הגדולה סייעה להבטיח את קיום העם עד ביאת המשיח. במקרים מסוימים הפוליגמיה גם העניקה מידה של הגנה לנשים, שיכלו לזכות לקורת גג ומחיה בעיתות צרה.
עם זאת, בל נשכח שהמנהג לא נקבע על־ידי יהוה. הוא התיר אותו לזמן מוגבל אך במקביל לכך התקין לו סייגים כדי למנוע ניצול וקיפוח (שמות כ״א:10, 11; דברים כ״א:15–17). כאשר בחר יהוה לשים קץ למנהג ריבוי הנשים בקרב עובדיו, הוא עשה זאת באמצעות בנו יחידו, אשר חזר ואישר את אמת המידה שנקבעה בגן עדן. בזאת אסר ישוע על תלמידיו לשאת יותר מאישה אחת (מרקוס י׳:8). כך הודגש בבירור שתורת משה אומנם שירתה היטב את מטרתה בשעתה, אך ”תורת המשיח” נעלה יותר (גלטים ו׳:2).