’איך אוכל לבשר?’
ברחבי העולם ישנם אחים ואחיות למופת המבשרים את הבשורה בנאמנות למרות בעיות בריאותיות חמורות. אחת מהם היא דליה המתגוררת בעיר וילנה בירת ליטא.
דליה היא עדת־יהוה באמצע שנות ה־30 לחייה. היא סובלת מאז לידתה משיתוק ומליקוי דיבור חמור כתוצאה משבץ מוחי, ובני משפחתה הם היחידים המסוגלים להבין לגמרי את דיבורה. היא מתגוררת עם גלינה אימהּ אשר דואגת לצרכיה. חייה של דליה אומנם רצופים בעיות ודאגות, אך היא שומרת על גישה חיובית. כיצד?
גלינה מספרת: ”ב־1999 ביקרה אצלנו בת דודתי אפולוניה. שמנו לב שאפולוניה, שהיא אחת מעדי־יהוה, מכירה היטב את המקרא. דליה שאלה אותה שאלות רבות, ותוך זמן קצר החלה ללמוד את המקרא. מפעם לפעם הצטרפתי לשיעורים כדי להסביר את דבריה של דליה. ראיתי שכל מה שהיא לומדת מועיל לה מאוד. לכן כעבור זמן קצר ביקשתי גם אני ללמוד את המקרא”.
ככל שאמיתות המקרא התבהרו לדליה, ניקרה במוחה שאלה מסוימת. לבסוף פנתה לאפולוניה ושאלה אותה: ”איך אדם משותק יכול לבשר?” (מתי כ״ח:19, 20) אפולוניה הרגיעה את דליה ואמרה: ”אל תדאגי. יהוה יעזור לך”. ויהוה אכן עוזר לה.
כיצד היא מבשרת? בכמה דרכים. אחיותיה המשיחיות עוזרות לה לכתוב מכתבים בנושאים מקראיים. דליה אומרת לאחיות מה היא רוצה לכתוב במכתב, והן מעלות זאת על הכתב. דליה גם מבשרת בעזרת שליחת מסרונים. וכאשר מזג האוויר מאפשר זאת, חברי קהילתה לוקחים אותה לפארקים ולרחובות כדי לבשר לעוברים ושבים.
דליה ואימהּ המשיכו להתקדם מבחינה רוחנית, ובנובמבר 2004 נטבלו כסמל להקדשת חייהן ליהוה. בספטמבר 2008 נוסדה בווילנה קבוצה של דוברי פולנית. מאחר שבקבוצה היה צורך במבשרי מלכות נוספים, הצטרפו אליה דליה ואימהּ. דליה אומרת: ”קורה לפעמים שאני לא יוצאת לשירות ואז אני מתחילה לדאוג שיעבור חודש שלם מבלי שאבשר. אבל זמן קצר אחרי שאני מתפללת על כך ליהוה, מישהו קובע לצאת איתי לשירות”. מה אומרת אחותנו היקרה על מצבה? ”המחלה שיתקה את גופי אבל לא את שכלי. אני כל כך שמחה שאני מסוגלת לבשר על יהוה!”