בראשית

לג וְיַעֲקֹב נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה אֶת עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ.‏+ לָכֵן הוּא חִלֵּק אֶת הַיְּלָדִים בֵּין לֵאָה,‏ רָחֵל וּשְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת.‏+ 2 הוּא שָׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן מִלְּפָנִים,‏+ אֶת לֵאָה וְאֶת יְלָדֶיהָ אַחֲרֵיהֶם,‏+ וְאֶת רָחֵל+ וְאֶת יוֹסֵף מֵאֲחוֹרֵיהֶם.‏ 3 וְהוּא עַצְמוֹ עָבַר לִפְנֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲוָה אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים בְּעוֹדוֹ מִתְקָרֵב אֶל אָחִיו.‏

4 אוּלָם עֵשָׂו רָץ לִקְרָאתוֹ וְחִבֵּק אוֹתוֹ וְנָשַׁק לוֹ,‏ וְהֵם פָּרְצוּ בְּבֶכִי.‏ 5 כַּאֲשֶׁר נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְּלָדִים,‏ אָמַר:‏ ”‏מִי אֵלֶּה אֲשֶׁר אִתְּךָ?‏”‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏הַיְּלָדִים אֲשֶׁר הֶעֱנִיק אֱלֹהִים בְּטוּבוֹ לְעַבְדְּךָ”‏.‏+ 6 אָז נִגְּשׁוּ הַשְּׁפָחוֹת עִם יַלְדֵיהֶן וְהִשְׁתַּחֲווּ,‏ 7 וְגַם לֵאָה נִגְּשָׁה עִם יְלָדֶיהָ,‏ וְהֵם הִשְׁתַּחֲווּ.‏ לְאַחַר מִכֵּן נִגַּשׁ יוֹסֵף עִם רָחֵל,‏ וְהֵם הִשְׁתַּחֲווּ.‏+

8 אָמַר עֵשָׂו:‏ ”‏לְשֵׁם מָה כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגַשְׁתִּי בַּדֶּרֶךְ?‏”‏+ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏כְּדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדוֹנִי”‏.‏+ 9 אָמַר עֵשָׂו:‏ ”‏יֵשׁ לִי רְכוּשׁ רַב,‏ אָחִי.‏+ שְׁמֹר אֶת הַשַּׁיָּךְ לְךָ”‏.‏ 10 אוּלָם יַעֲקֹב אָמַר:‏ ”‏אָנָּא,‏ לֹא.‏ אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ,‏ קַח אֶת מַתְּנָתִי מִיָּדִי,‏ כִּי הֵבֵאתִי אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִרְאוֹת אֶת פָּנֶיךָ.‏ וּבִרְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ הָיָה זֶה כְּאִלּוּ רָאִיתִי אֶת פְּנֵי אֱלֹהִים,‏ שֶׁכֵּן קִבַּלְתָּ אוֹתִי בְּרָצוֹן.‏+ 11 קַח נָא אֶת הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר הוּבְאָה לְךָ כְּבִטּוּי לְבִרְכָתִי,‏+ כִּי אֱלֹהִים נָהַג עִמִּי בְּטוּב לֵב וְיֵשׁ לִי כָּל הַנָּחוּץ לִי”‏.‏+ וְהוּא הוֹסִיף לְהַפְצִיר בּוֹ,‏ וְלָכֵן הוּא לָקַח אוֹתָהּ.‏

12 מְאֻחָר יוֹתֵר אָמַר עֵשָׂו:‏ ”‏נֵצֵא מִכָּאן וְנֵלֵךְ,‏ וַאֲנִי אֵלֵךְ לְפָנֶיךָ”‏.‏ 13 אַךְ הוּא אָמַר לוֹ:‏ ”‏אֲדוֹנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַיְּלָדִים עֲדִינִים+ וְכִי יֵשׁ עִמִּי מֵינִיקוֹת בַּצֹּאן וּבַבָּקָר.‏ אִם יוֹלִיכוּ אוֹתָם מַהֵר מִדַּי בְּמֶשֶׁךְ יוֹם אֶחָד,‏ יָמוּת כָּל הַצֹּאן.‏ 14 יַעֲבֹר נָא אֲדוֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ,‏ וְאִלּוּ אֲנִי אֶתְנַהֵל לְאִטִּי בַּקֶּצֶב שֶׁל הַמִּקְנֶה שֶׁלִּי וְשֶׁל הַיְּלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבוֹא אֶל אֲדוֹנִי בְּשֵׂעִיר”‏.‏+ 15 אָמַר עֵשָׂו:‏ ”‏אַשְׁאִיר נָא אִתְּךָ כַּמָּה מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתִּי”‏.‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏לָמָּה תַּעֲשֶׂה זֹאת?‏ דַּי לִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדוֹנִי”‏.‏ 16 לְפִיכָךְ בַּיּוֹם הַהוּא הָלַךְ עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ בַּחֲזָרָה אֶל שֵׂעִיר.‏

17 וְיַעֲקֹב הָלַךְ אֶל סֻכּוֹת+ וּבָנָה לוֹ בַּיִת וְעָשָׂה סֻכּוֹת לְמִקְנֵהוּ.‏ מִשּׁוּם כָּךְ קָרָא לַמָּקוֹם סֻכּוֹת.‏

18 לְאַחַר שֶׁהָלַךְ מִפַּדַּן אֲרָם+ הִגִּיעַ יַעֲקֹב בְּשָׁלוֹם אֶל הָעִיר שְׁכֶם+ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן,‏+ וְהֵקִים אֶת מַחֲנֵהוּ בְּקִרְבַת הָעִיר.‏ 19 אָז קָנָה חֵלֶק מִן הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בּוֹ נָטָה אֶת אָהֳלוֹ מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר,‏ אֲבִי שְׁכֶם,‏ תְּמוּרַת מֵאָה יְחִידוֹת כֶּסֶף.‏+ 20 הוּא הִצִּיב שָׁם מִזְבֵּחַ וְקָרָא לוֹ אֵל,‏ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.‏+