בראשית

לח בָּעֵת הַהִיא עָזַב יְהוּדָה אֶת אֶחָיו וְנָטָה אָהֳלוֹ בְּקִרְבַת אִישׁ עֲדֻלָּמִי שֶׁשְּׁמוֹ חִירָה.‏ 2 שָׁם רָאָה יְהוּדָה אֶת בִּתּוֹ שֶׁל אִישׁ כְּנַעֲנִי+ וּשְׁמוֹ שׁוּעַ.‏ וְהוּא לָקַח אוֹתָהּ וְקִיֵּם עִמָּהּ יְחָסִים,‏ 3 וְהִיא הָרְתָה וְיָלְדָה בֵּן וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ עֵר.‏+ 4 וְהִיא הָרְתָה שׁוּב וְיָלְדָה בֵּן וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ אוֹנָן.‏ 5 וְהִיא יָלְדָה שׁוּב בֵּן וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה.‏ הוּא* הָיָה בְּאַכְזִיב*‏+ כַּאֲשֶׁר יָלְדָה אוֹתוֹ.‏

6 בְּבוֹא הָעֵת לָקַח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ,‏ וּשְׁמָהּ תָּמָר.‏+ 7 אֲבָל עֵר,‏ בְּכוֹר יְהוּדָה,‏ הָיָה רַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה;‏ לָכֵן יְהֹוָה הֵמִית אוֹתוֹ.‏ 8 מִשּׁוּם כָּךְ אָמַר יְהוּדָה אֶל אוֹנָן:‏ ”‏קַיֵּם יְחָסִים עִם אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם* אוֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע* לְאָחִיךָ”‏.‏+ 9 אַךְ אוֹנָן יָדַע כִּי הַזֶּרַע* לֹא יֵחָשֵׁב שֶׁלּוֹ.‏+ לָכֵן כַּאֲשֶׁר קִיֵּם יְחָסִים עִם אֵשֶׁת אָחִיו,‏ שָׁפַךְ אֶת זַרְעוֹ אַרְצָה כְּדֵי לֹא לָתֵת זֶרַע* לְאָחִיו.‏+ 10 וְהַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה הָיָה רַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏ וְלָכֵן הוּא הֵמִית גַּם אוֹתוֹ.‏+ 11 אָמַר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ:‏ ”‏הִתְגּוֹרְרִי כְּאַלְמָנָה בְּבֵית אָבִיךְ עַד שֶׁיִּגְדַּל שֵׁלָה בְּנִי”‏,‏ כִּי אָמַר לְעַצְמוֹ:‏ ’‏גַּם הוּא עָלוּל לָמוּת כְּאֶחָיו’‏.‏+ לְפִיכָךְ תָּמָר הָלְכָה וְנִשְׁאֲרָה בְּבֵית אָבִיהָ.‏

12 בַּחֲלוֹף זְמַן מָה מֵתָה אֵשֶׁת יְהוּדָה,‏ בִּתּוֹ שֶׁל שׁוּעַ.‏+ יְהוּדָה קִיֵּם אֶת תְּקוּפַת הָאֵבֶל,‏ וְאָז הָלַךְ אֶל גּוֹזְזֵי צֹאנוֹ בְּתִמְנָה+ עִם רֵעֵהוּ,‏ חִירָה הָעֲדֻלָּמִי.‏+ 13 וּלְתָמָר נֶאֱמַר:‏ ”‏הִנֵּה חָמִיךְ עוֹלֶה אֶל תִּמְנָה לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ”‏.‏ 14 וְהִיא הֵסִירָה אֶת בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ וְעָטְתָה רְעָלָה וְהִתְכַּסְּתָה בְּצָעִיף וְיָשְׁבָה בַּכְּנִיסָה אֶל עֵינַיִם,‏ אֲשֶׁר עַל הַדֶּרֶךְ אֶל תִּמְנָה,‏ כִּי רָאֲתָה שֶׁשֵּׁלָה כְּבָר גָּדַל וְשֶׁהִיא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה.‏+

15 כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ יְהוּדָה,‏ מִיָּד חָשַׁב אוֹתָהּ לְזוֹנָה,‏ כִּי כִּסְּתָה פָּנֶיהָ.‏ 16 לָכֵן הוּא נִגַּשׁ אֵלֶיהָ לְיַד הַדֶּרֶךְ וְאָמַר:‏ ”‏הַרְשִׁי נָא לִי לְקַיֵּם אִתָּךְ יְחָסִים”‏,‏ כִּי לֹא יָדַע שֶׁהִיא כַּלָּתוֹ.‏+ אָמְרָה לוֹ:‏ ”‏מָה תִּתֵּן לִי כְּדֵי שֶׁתְּקַיֵּם אִתִּי יְחָסִים?‏”‏ 17 הֵשִׁיב לָהּ:‏ ”‏אֶשְׁלַח גְּדִי עִזִּים מֵעֶדְרִי”‏.‏ אַךְ הִיא אָמְרָה:‏ ”‏הַאִם תִּתֵּן לִי עֵרָבוֹן עַד שֶׁתִּשְׁלַח אוֹתוֹ?‏”‏ 18 אָמַר לָהּ:‏ ”‏אֵיזֶה עֵרָבוֹן אֶתֵּן לָךְ?‏”‏ הֵשִׁיבָה לוֹ:‏ ”‏טַבַּעַת חוֹתָמְךָ+ וּפְתִילְךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדְךָ”‏.‏ וְהוּא נָתַן אוֹתָם לָהּ וְקִיֵּם אִתָּהּ יְחָסִים,‏ וְהִיא הָרְתָה לוֹ.‏ 19 אַחֲרֵי כֵן קָמָה וְהָלְכָה מִשָּׁם וְהֵסִירָה אֶת צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ וְלָבְשָׁה אֶת בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ.‏

20 וִיהוּדָה שָׁלַח אֶת גְּדִי הָעִזִּים בְּיַד רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי,‏+ כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת הָעֵרָבוֹן מִיַּד הָאִשָּׁה,‏ אַךְ הוּא לֹא מָצָא אוֹתָהּ.‏ 21 הוּא שָׁאַל אֶת אַנְשֵׁי מְקוֹמָהּ וְאָמַר:‏ ”‏הֵיכָן הַקְּדֵשָׁה* אֲשֶׁר בְּעֵינַיִם עַל הַדֶּרֶךְ?‏”‏ אַךְ הֵם הֵשִׁיבוּ:‏ ”‏מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה קְדֵשָׁה”‏.‏ 22 הוּא לְבַסּוֹף חָזַר אֶל יְהוּדָה וְאָמַר:‏ ”‏לֹא מָצָאתִי אוֹתָהּ,‏ וּבְנוֹסָף לְכָךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם אָמְרוּ,‏ ’‏מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה קְדֵשָׁה’‏”‏.‏ 23 אָמַר יְהוּדָה:‏ ”‏שֶׁתִּקַּח אוֹתָם לְעַצְמָהּ,‏ פֶּן נִהְיֶה לְבוּז.‏ בְּכָל אֹפֶן,‏ שָׁלַחְתִּי אֶת הַגְּדִי הַזֶּה,‏ אַךְ אַתָּה לֹא מָצָאתָ אוֹתָהּ”‏.‏

24 אוּלָם אַחֲרֵי כִּשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים נֶאֱמַר לִיהוּדָה:‏ ”‏תָּמָר כַּלָּתְךָ זָנְתָה,‏ וְהִיא גַּם הָרְתָה עֵקֶב זְנוּנֶיהָ”‏.‏ אָמַר יְהוּדָה:‏ ”‏הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ וְתִשָּׂרֵף”‏.‏*‏+ 25 בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתָהּ,‏ שָׁלְחָה לוֹמַר אֶל חָמִיהָ:‏ ”‏הָרִיתִי לָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה שַׁיָּכִים לוֹ”‏.‏ וְהוֹסִיפָה:‏ ”‏בְּדֹק נָא לְמִי שַׁיָּכִים טַבַּעַת הַחוֹתָם וְהַפְּתִיל וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה”‏.‏+ 26 בָּדַק אוֹתָם יְהוּדָה וְאָמַר:‏ ”‏הִיא צַדִּיקָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי,‏ כִּי לֹא נָתַתִּי אוֹתָהּ לְשֵׁלָה בְּנִי”‏.‏+ וְהוּא לֹא הוֹסִיף עוֹד לְקַיֵּם אִתָּהּ יְחָסִים אַחֲרֵי כֵן.‏

27 בְּבוֹא זְמַנָּהּ לָלֶדֶת,‏ הָיוּ תְּאוֹמִים בְּרַחְמָהּ.‏ 28 וּבְעֵת שֶׁיָּלְדָה,‏ הוֹצִיא הָאֶחָד אֶת יָדוֹ,‏ וְהַמְּיַלֶּדֶת מִיָּד לָקְחָה חוּט שָׁנִי וְקָשְׁרָה סְבִיב יָדוֹ בְּאָמְרָהּ:‏ ”‏זֶה יָצָא רִאשׁוֹן”‏.‏ 29 אַךְ מִיָּד כַּאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת יָדוֹ,‏ יָצָא אָחִיו,‏ וְהִיא קָרְאָה וְאָמְרָה:‏ ”‏אֵיזֶה פֶּרֶץ עָשִׂיתָ לְךָ!‏”‏ לְפִיכָךְ שְׁמוֹ נִקְרָא פֶּרֶץ.‏*‏+ 30 אַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו,‏ אֲשֶׁר סְבִיב יָדוֹ נִקְשַׁר חוּט הַשָּׁנִי,‏ וּשְׁמוֹ נִקְרָא זֶרַח.‏+