שמואל ב׳‏

ט לְאַחַר מִכֵּן אָמַר דָּוִד:‏ ”‏הַאִם עוֹד נוֹתַר מִישֶׁהוּ מִבֵּית שָׁאוּל,‏ אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד לְמַעַן יְהוֹנָתָן?‏”‏+ 2 וּלְבֵית שָׁאוּל הָיָה עֶבֶד וּשְׁמוֹ צִיבָא.‏+ לְפִיכָךְ קָרְאוּ לוֹ אֶל דָּוִד,‏ וְהַמֶּלֶךְ שָׁאַל אוֹתוֹ:‏ ”‏הַאִם אַתָּה צִיבָא?‏”‏ וְהוּא הֵשִׁיב וְאָמַר:‏ ”‏עַבְדְּךָ אֲנִי”‏.‏ 3 הוֹסִיף הַמֶּלֶךְ וְאָמַר:‏ ”‏הַאִם נוֹתַר מִישֶׁהוּ מִבֵּית שָׁאוּל,‏ אֲשֶׁר אֲגַלֶּה כְּלַפָּיו אֶת חֶסֶד אֱלֹהִים?‏”‏ וְצִיבָא הֵשִׁיב לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏יֵשׁ עוֹד בֵּן אֶחָד לִיהוֹנָתָן;‏ הוּא נָכֶה* בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו”‏.‏+ 4 שָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏אֵיפֹה הוּא?‏”‏ הֵשִׁיב צִיבָא לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏הוּא בְּבֵית מָכִיר+ בֶּן עַמִּיאֵל בְּלוֹ דְּבָר”‏.‏

5 מִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ דָּוִד לַהֲבִיאוֹ,‏ וְהוּא לָקַח אוֹתוֹ מִבֵּית מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל בְּלוֹ דְּבָר.‏ 6 כַּאֲשֶׁר נִכְנַס מְפִיבֹשֶׁת בֶּן יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל אֶל דָּוִד,‏ מִיָּד נָפַל עַל פָּנָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה.‏ אָמַר דָּוִד:‏ ”‏מְפִיבֹשֶׁת!‏”‏ וְהוּא הֵשִׁיב:‏ ”‏הִנֵּה עַבְדְּךָ”‏.‏ 7 אָמַר אֵלָיו דָּוִד:‏ ”‏אַל תִּפְחַד,‏ כִּי לָבֶטַח אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ חֶסֶד+ לְמַעַן יְהוֹנָתָן אָבִיךָ,‏ וְאָשִׁיב לְךָ אֶת כָּל אַדְמַת שָׁאוּל סָבְךָ,‏ וְאַתָּה תֹּאכַל* בְּשֻׁלְחָנִי תָּמִיד”‏.‏+

8 וְהוּא הִשְׁתַּחֲוָה וְאָמַר:‏ ”‏מַהוּ עַבְדְּךָ,‏ שֶׁהִפְנֵיתָ אֶת תְּשׂוּמַת לִבְּךָ* אֶל כֶּלֶב מֵת+ שֶׁכָּמוֹנִי?‏”‏ 9 וְהַמֶּלֶךְ שָׁלַח לִקְרֹא לְצִיבָא,‏ מְשָׁרְתוֹ שֶׁל שָׁאוּל,‏ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לְשָׁאוּל וּלְכָל בֵּיתוֹ אֲנִי נוֹתֵן לְנֶכֶד אֲדוֹנְךָ.‏+ 10 אַתָּה תְּעַבֵּד עֲבוּרוֹ אֶת הָאֲדָמָה — אַתָּה וּבָנֶיךָ וַעֲבָדֶיךָ — וְתֶאֱסֹף אֶת יְבוּלָהּ כְּדֵי לְסַפֵּק לְאֵלֶּה הַשַּׁיָּכִים לְנֶכֶד אֲדוֹנְךָ מָזוֹן לְמַאֲכָל.‏ אֲבָל מְפִיבֹשֶׁת,‏ נֶכֶד אֲדוֹנְךָ,‏ יֹאכַל תָּמִיד בְּשֻׁלְחָנִי”‏.‏+

וּלְצִיבָא הָיוּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּנִים וְעֶשְׂרִים עֲבָדִים.‏+ 11 אָמַר צִיבָא אֶל הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏עַבְדְּךָ יַעֲשֶׂה אֶת כָּל מָה שֶׁמְּצַוֶּה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ עַל עַבְדּוֹ לַעֲשׂוֹת”‏.‏ לְפִיכָךְ מְפִיבֹשֶׁת אָכַל בְּשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל דָּוִד* כְּאֶחָד מִבְּנֵי הַמֶּלֶךְ.‏ 12 וְלִמְפִיבֹשֶׁת הָיָה גַּם בֵּן קָטָן וּשְׁמוֹ מִיכָא;‏+ וְכָל מִי שֶׁגָּרוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל צִיבָא הָפְכוּ לַעֲבָדָיו שֶׁל מְפִיבֹשֶׁת.‏ 13 וּמְפִיבֹשֶׁת גָּר בִּירוּשָׁלַיִם,‏ כִּי הוּא תָּמִיד אָכַל בְּשֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ;‏+ וְהוּא הָיָה נָכֶה בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו.‏+